במת כלכליסט: "המזל" של נתניהו וכלכלת ישראל
לבני מופז וברק צריכים להחליט אם יש בכוחם להוביל ליציבות כלכלית, או שמא עדיף להוביל לבחירות
בשני המקרים הקודמים נוצר גירעון תקציבי
חזרה למסלול של קשיים פיננסיים בתקציב
בסוף עידן רבין נבעה החריגה בהוצאות מגידול מהיר בשכר ובקצבאות. נוסף על כך, הלחצים האינפלציוניים הביאו את הנגיד פרנקל לקבוע ריבית גבוהה מאוד, שיצרה האטה כלכלית שהביאה לצניחה בהכנסות ממסים ולמשבר אג"ח (שכונה אז משבר קופות גמל), משבר מט"ח, אי־יציבות פיננסית וריביות גבוהות מאוד. נתניהו כראש הממשלה ומרידור כשר האוצר קיצצו כ-9 מיליארד שקל בהוצאות, והמשק חזר בהדרגה ליציבות. הצמיחה המהירה החלה בשלהי עידן נתניהו כשר האוצר והמשיכה בשתי שנות הכהונה של ברק.
תמונה דומה ראינו ב-2002: עלייה מהירה בהוצאות עם נפילה בהכנסות ממסים עקב ירידת התוצר (בעקבות האינתיפאדה). הריביות הצמודות והשקליות עלו במהירות (6% ו-12% בהתאמה). נתניהו כשר האוצר קיצץ בהוצאות, והמשק חזר למסלול של גאות, שממנו נהנו ממשלות שרון ואולמרט עד החודשים האחרונים.
כיום אנו רואים חזרה למסלול של קשיים פיננסיים בתקציב, והמחיר הכלכלי השלילי צפוי להתממש ב-2009. ממשלת אולמרט הגדילה הוצאות והתחייבויות לנושאים רבים, ללא מימון מוגדר. הממשלה, ששוב אינה מתפקדת, צריכה לקצץ כ-8.5 מיליארד שקל בהוצאותיה, אך ספק אם הקואליציה תאפשר זאת.
כמו בפעמים הקודמות, מעבר מצמיחה מהירה לאטית מביא לתגובה חזקה של ירידה בהכנסות ממסים, המצטרפת לעלייה בהוצאות ומרמזת על קשיים פיננסיים. המשלים של התמונה העגומה הזאת הוא האנרכיה בתחום החקיקה הפרטית, כאשר חוקים "יקרים" תקציבית עברו בקריאה ראשונה - ועוד היד נטויה. כישלון בתחום הזה יביא את המערכת הפיננסית למצב משברי, שסימניו כבר ניכרים. נתניהו יודע שאם הוא יהיה ראש הממשלה הוא יצטרך לבטל חוקים שהוא ואנשי הליכוד תמכו בהם.
איך לרסן את חברי הקואליציה
בתנאים אלה השאלה המרכזית היא לא אם לבני או מופז יוכלו להקים קואליציה, אלא אם יש להם סיכוי לרסן את חברי הקואליציה הזו. רבים מחברי הקואליציה כיום דומים יותר לסיעות יחיד. האם חברי הכנסת יחימוביץ', מרציאנו, שרוני ואחרים משתייכים לקואליציה? האם היו"ר החדש של ועדת הכספים, אבישי ברוורמן, יסכים לקבל את תכתיבי הממשלה (תקרת הוצאות של 1.7%, כאשר הוא תומך בעלייה של 2.6%)?
במציאות זו צריכים לבני, מופז וברק להחליט אם יש בכוחם להוביל ליציבות כלכלית, או שמא עדיף להוביל לבחירות. בכל מקרה, המסר לכל המנהיגים הפוליטיים הוא ברור: היזהרו מלהוביל אותנו שוב למשבר פיננסי מיותר, שתוצאותיו האטה, אבטלה, ריביות גבוהות ואי־יציבות כלכלית. הפתרונות בדמות ריסון פיסקאלי עדיין קלים - בעוד שנה הם יהיו קשים מאוד, ויידרשו צעדים מכאיבים סוציאלית ומחיר כלכלי כבד.
המסר לנגיד גם הוא ברור: השילוב של ההרחבה המוניטרית שהוא מבצע בתחומי המט"ח והריבית עם הרחבה פיסקאלית בלתי נשלטת הוא מסר מקרו־כלכלי בעייתי מאוד.
הכותב הוא יו"ר דירקטוריון פעילים ניהול תיקי השקעות והממונה לשעבר על הכנסות המדינה
