"הבעיה של עבירות כלכליות היא שאין בהן גווייה מדממת"

פנינה גיא מיצתה. בימים אלה, לצד חגיגות יום ההולדת ה־58 שלה, יוצאת גיא לדרך מקצועית חדשה לאחר יותר מ־30 שנים בשירות הציבורי, מרביתן בפרקליטות ובחמש השנים האחרונות בתפקיד הממונה על האכיפה ברשות ניירות ערך. מי ששימשה תובעת במשפטו של יגאל עמיר, רוצח ראש הממשלה המנוח יצחק רבין, בתיק נגד יו"ר ובעל השליטה ב"מעריב" עופר נמרודי ובתיק נגד מנתח הלב מ"איכילוב" פרופ' ולדימיר יקירביץ', תקפל בשבוע הבא את הגלימה ששימשה אותה בהופעות בבתי משפט, תאסוף את התמונות התלויות על קירות חדרה ותחצה את הקווים אל השוק הפרטי.

הצעות עבודה לא חסר

לאן בדיוק הולכת גיא, אף אחד עוד לא יודע. אולי לאחד ממשרדי עורכי הדין הגדולים שממש מעבר לכביש, אולי לאחת החברות הציבוריות. התוכניות המקצועיות, היא אומרת, חסויות. אבל לגיא לא צריך לדאוג, הצעות יש בשפע. בינתיים, בשלושת חודשי הצינון הקרובים מתכננת גיא לנוח.

בראיון פרישה לרגל סיום תפקידה ברשות ני"ע ("בעיקר כי זה חשוב לרשות, אני על החשיפה התקשורתית הייתי מוותרת") מסכמת גיא את הקריירה הארוכה, מנתחת את מצבה של האכיפה הפלילית בנוגע לעבירות כלכליות בישראל ומודה: "הציבור מתייחס פחות בחומרה לעבירות הללו. גם אין לנו ענישה מספיק חמורה או שופטים מספיק מיומנים, אבל אנחנו בכיוון הנכון".

גיא היא אשה מרשימה. חדת מחשבה, בעלת זיכרון פנומנלי, בעיקר לתאריכים, ומאחוריה כאמור רקורד מרשים כתובעת בתיקים פליליים מורכבים וכן בתיקים כלכליים גדולים. בקיץ 2003 עשתה גיא את הסוויץ' הראשון בקריירה. לאחר שהפסידה את תפקיד פרקליטת מחוז תל אביב לטובת רות דוד, הקולגה הצעירה ממנה, נכנסה לתחום שהיה זר לה עד כה - הממונה על האכיפה ברשות ני"ע. במסגרת תפקידה קידמה גיא את האכיפה הפלילית כנגד עבירות כלכליות וטיפלה, בין היתר, בפרשיות פסגות־פיא, צינורות המזרח התיכון, דן כהן, דור כימיקלים ועודד דסאו. "מחמיא לי שמופתעים היום מהעזיבה שלי. אני חשבתי שזה מובן מאליו שאלך בסיום התפקיד לדרך חדשה. מצאתי עצמי כאחת המנהלות המבוגרות ברשות היום שחלק ניכר מהשדרה הניהולית שלה התחלפה בשנים האחרונות", מסבירה גיא.

מעבירות פליליות שהחברה מוקיעה כקונצנזוס (אונס, רצח, עבירות סמים) עברת להתמודד עם עבירות כלכליות שמתקבלות לרוב באופן "סלחני". איך עושים את המעבר הזה?

"אני מסכימה שציבורית מדובר בעבירות שיש לגביהן בעיה", אומרת גיא. "השוני מעבירות פליליות אחרות הוא שאין כאן גווייה מדממת. כשיש תיק אונס או רצח, יש קורבן. בפשיעה כלכלית בדרך כלל ציבור הנפגעים שלנו הוא ערטילאי. במקביל, יש בורות לא רק לגבי חומרת העבירות הכלכליות, אלא גם לגבי תפקיד רשות ני"ע בכלל".

האם יגיע היום שהציבור לא יזלזל בחומרת העבירות הכלכליות?

"קשה לי להאמין שיגיע היום שבו יתייחסו לעבירות ניירות ערך בחומרה רבה יותר מלעבירות סמים. ואני גם ממש לא בטוחה שזה צריך להיות ככה. מצד שני, חשוב שהציבור והחברות יבינו שהעבירות הכלכליות פוגעות באמון המשקיעים בשוק ההון, ואם אין אמון של הציבור בשוק ההון, אין כלכלה, אין שוק ואין מדינה".

האם יש לרשות מספיק שיניים ברמת האכיפה?

"ללא כל ספק, יש היום בעיה של אכיפה. זה לא סוד שאכיפה פלילית לבדה לא מספיקה. יש לרשות משאבים מוגבלים - 20 חוקרים בסך הכל. במקביל, משך התנהלות התיקים בבית משפט הוא ארוך מאוד ומכרסם ביעילות. הממוצע הוא חמש־שבע שנים להתנהלות תיק מרגע הגשת כתב אישום".

אכיפה משלימה

אחד המהלכים המשמעותיים שהובילה גיא ברשות ני"ע הוא קידום האכיפה המשלימה. מדובר בצעדים המתלווים לאכיפה הפלילית כמו, למשל, עיצומים כספיים על חברה והגבלת כהונה של "שומרי סף" בחברות - דירקטורים ונושאי משרה שאמורים לפקח על תקינות קבלת ההחלטות, אך כושלים בתפקידם. "זה סט הכלים שיאפשר לרשות להתמודד טוב יותר ובצורה מקיפה יותר עם כל סוגי העבירות" מסבירה גיא.

האם יהיה אלמנט הרתעתי לסנקציות אזרחיות?

"אנחנו מדברים על קנס של מאות אלפי שקלים או על הרחקה של שנים מפעילות בשוק ההון. כמו כן, נדאג לפרסם ברבים את העבירות הללו ואת העונשים עליהן כדי להוקיע אותן. עד היום, לפני שהשלמנו את חקיקת האכיפה המשלימה, היו לנו כלי אכיפה דוגמת מינוי הבודק החיצוני בתיק בזק. חקירה כזו היתה לוקחת שנים לולא מונה המבקר. אך זה לא מספיק".

ועדיין, למרות הרצון להרתיע, אתם הרבה יותר דיסקרטיים מגופי חקירה אחרים בנוגע לחקירות שמתנהלות אצלכם.

"נכון שההתנהלות שלנו והגברת האכיפה וההרתעה דורשות שקיפות מצדנו. ואכן, חוץ מנושא החקירות שבו אנו שומרים על דיסקרטיות, אנחנו שקופים לציבור לחלוטין".

"כשהייתי בפרקליטות", אומרת גיא, "לא אהבתי את זליגת המידע מהמשטרה. גילוי מוקדם עלול לחבל בחקירה עצמה, ואם לא נשמור על אלמנט ההרתעה, לא נצליח בחקירה. המגרסות יעבדו, המיילים יימחקו. במקביל, האוכלוסייה שאנחנו חוקרים היא אוכלוסייה מתוחכמת עם סוללה מרשימה של עורכי דין, ואני לא אומרת את זה לשלילה. ההתמודדות של החוקר עם הנחקר המתוחכם ללא אלמנט ההפתעה תהיה מאוד בעייתית. אנחנו מאוד זהירים בחקירות שלנו, מאוד יסודיים, ולא במקרה בחמש השנים שאני ברשות אף תיק שהגיע לשלב של חקירה גלויה לא נסגר".

פנינה גיאצילום: עמית שעל

יש הרבה ביקורת על ההתנהלות של פרקליטות מיסוי וכלכלה בעבירות ניירות ערך, במיוחד על יעילות הטיפול.

"יש לנו הסכם שיתוף פעולה מצוין עם פרקליטות מיסוי וכלכלה, אבל אין ספק שצריך לייעל את נושא הגשת כתבי האישום בעבירות כלכליות. במקביל לעזיבה מסיבית של בכירים בפרקליטות התקבלו תיקים מורכבים במיוחד שלפרקליטות היה קשה מאוד להתפנות אליהם. אנחנו מקווים שעד סוף 2008 יוקם בית משפט מתמחה לדיני ניירות ערך. לשופטים היום מאוד קשה. אין לנו שופטים שמתעסקים רק בשוק ההון ויש שאלות משפטיות כבדות משקל".

מה הדבר שהכי מפחיד את הרשות?

"הפחד שלנו הוא שיקרה בישראל מקרה אנרון (התרמית החשבונאית שהתגלתה אצל ענקית האנרגיה והתקשורת האמריקאית - נ"ס). אני מקווה שלא נגיע לשם, אבל בשביל זה אנחנו צריכים מגוון גדול יותר של אמצעי אכיפה".

סיפוקים קטנים

בקריירה הקודמת שלך את מזוהה במיוחד עם תיק יגאל עמיר. עם איזה תיק את הכי מזוהה בקריירה הנוכחית ברשות ני"ע?

"מבחינה סימבולית, תיק צינורות המזרח התיכון הוא התיק הכי משמעותי בשבילי (מדובר בחקירת הרשות שבעקבותיה הוגשו כתבי אישום נגד שניים מבעלי המניות של החברה, איאן דיוויס ואביב אלגור, שהואשמו בהפעלת איש קש כדי לקבל אישורי האסיפה הכללית של החברה לעסקאות בעלי עניין שעשו - נ"ס). החקירה התחילה שלושה שבועות אחרי שנכנסתי לתפקיד ברשות והסיכומים יישמעו בשבועות הקרובים. הכרעת הדין תהיה בחודש נובמבר עם סיום תקופת הצינון שלי, מציאות סימבולית במיוחד. אבל חוץ מהפרשה הזו היו תיקים רבים שמהווים בעיניי הישג - נגה אלקטרוטכניקה, החקירה בפרשת קריסת חפציבה, עודד דסאו".

ועדיין, תיק יגאל עמיר הוא תיק חייך?

"אני לא יודעת אם זה תיק חיי. היו לי תיקי רצח לא פחות מורכבים. אני זוכרת עד היום תיק רצח שבו טיפלתי בשנת 1988 שבו התקבלה בפעם הראשונה החלטה על שבעה מאסרי עולם, או התיק של ולדימיר יקירביץ' (המנתח שהורשע בהריגת מטופלים - נ"ס) שהיה מאתגר. היו הרבה סיפוקים קטנים לאורך הדרך. כל חקירה היתה בשבילי כמו חקירה ראשונה, כך שמהבחינה המשפטית־מקצועית יגאל עמיר הוא בוודאי שלא תיק חיי. התיק הזה ייזכר בעיניי כתיק המלווה בתחושת שליחות. נדרשתי לפעול בנימוס כי עמיר היה פרובוקטור לא קטן. עד היום החיוך שלו מלווה אותי".

נשארה איזו תחושת החמצה שלא מונית לפרקליטת המחוז כפי שציפית?

"ממש לא. רות דוד ואני חברות. בסך הכל בפרקליטות עשו לי טובה גדולה. לפני הטלפון ממשה טרי, יו"ר רשות ני"ע הקודם, לא ידעתי כלום בנושא. טרי האמין שעם הניסיון הפלילי שלי אוכל ללמוד במהרה את העבודה. וכך היה. ואני שמחה על כך מאוד".