תככים, מזימות ודגי חרב
מסים וסובסידיות על תוצרת חקלאית עמדו במרכזן של שיחות ארגון הסחר העולמי שהתקיימו בשבוע שעבר בז'נבה. בעקבות עוד פסגה מנופחת עם אפס תוצאות, כלכליסט סוקר את מצב הסכסוכים
פסקל לאמי הוא אדם אופטימי. בשבוע שעבר נאלץ הצרפתי בן ה61- לכנס את נציגיה הרבים של התקשורת הבינלאומית ולהודות בפניהם, זו השנה השלישית ברציפות, בכישלון. "את האמת יש לומר: השיחות נכשלו," אמר לאמי לעיתונאים אשר התכנסו בז'נבה, העיר שבה נמצא מטה ארגון הסחר העולמי .(WTO)
לאמי עומד בראש הארגון מאז שנת .2005 "החברות פשוט לא הצליחו לגשר על הפערים ביניהן," אמר. שאיפתו הגדולה של הצרפתי, גיבוש הסכם סחר שיהיה אבן פינה למסחר הגלובלי במאה ה,21- נראה כי שוב לא תצא לפועל בעתיד הנראה לעין.
אופטימיות היא ללא ספק תכונה חשובה עבור מי שנוטל עליו, למרות כישלונות חוזרים ונשנים
לקדם בסיס הבנות משותף בקרב לא פחות מ153- מדינות שונות - מספר החברות בWTO- נכון להיום.
המשימה הופכת לקשה אף יותר כאשר מדובר בהסכם סחר בינלאומי, שכן נדמה כי אין תחום כה טעון כלכלית ופוליטית כמו מסחר בין מדינות, וביחוד בין הגדולות והחזקות שבהן. טריליוני דולרים היו מונחים על כף המאזניים כאשר שרי המסחר של המדינות המשפיעות ביותר כיום על הכלכלה העולמית, ובהן סין, הודו, ארצות הברית, יפן והאיחוד האירופי, נפגשו בשבוע שעבר בז'נבה.
חילופי ההאשמות אשר מילאו את דפי העיתונים עם תום סבב השיחות ממחישים היטב את הקשיים הכרוכים ביישומה של ליברליזציה בסחר הגלובלי. ליברליזציה שפירושה המעשי
הוא סחר חופשי, אשר לדעת תומכי התהליך מהווה גורם מכריע בצמיחתן הכלכלית של מדינות ולכן גם מיטיב עם תושביהן.
ויתור על ריבונות
קידומה של ליברליזציה זו ביחסי המסחר שבין חברות הארגון הוא המטרה העיקרית שלשמה הוקם WTO בשנת .1995 כמו בכל ארגון בינלאומי, כל מדינה המעוניינת להצטרף לשורותיו מוותרת על חלק מסוים מריבונותה למען המטרה הכללית.
במקרה של ,WTO אשר מטרתו כאמור היא לקדם סחר חופשי בקרב חברותיו, מתחייבת כל מדינה לפתוח את שווקיה המקומיים ליבוא מתחרה ממדינות זרות. נוסף על הסרת חסמים בסחר נדרשות המדינות לא להפלות בין סחורה מקומית למיובאת, ולא להפלות בין המדינות השונות בארגון שאיתן היא סוחרת. יש לציין, עם זאת, כי במקרים מסוימים רשאיות המדינות החברות להסתייג מהכללים הללו.
אמנם הסחר החופשי מזוהה כיום בראש ובראשונה עם תהליכי הגלובליזציה האופייניים לשנים האחרונות, אך רעיון ההסרה ההדדית של חסמי הסחר לא נולד ב.1995- כבר בשנת 1947 חתמו 23 מדינות על הסכם מסגרת ראשוני, אשר נועד לקדם את המסחר הבינלאומי בסחורות באמצעות הפחתת מכסים.
במהלך שנות השמונים העריכו ממשלות רבות כי ההסכם הקיים אינו מקיף דיו ויש צורך להרחיבו לעוד תחומים, כגון סחר בשירותים (כמו טלקומוניקציה ושירותים פיננסיים) והגנה על זכויות קניין רוחני. בתום משא ומתן שנמשך כמה שנים, בעיקר בגלל מחלוקות מהותיות בין ארה"ב לבין האיחוד האירופי, נחתם ב1994- הסכם חדש ורחב יותר, אשר הביא, בין השאר, להקמת .WTO
את היוזמה כולה ניתן להכתיר בהצלחה יחסית: על פי נתוני קרן המטבע הבינלאומית, פחת שיעור המכס הממוצע בסחר בין מדינות מפותחות מ40%- בשנת 1947 לפחות מ5%- כיום.
כמו כן, מנתוני WTO עולה כי במהלך העשור האחרון בלבד גדל היקף הסחר הבינלאומי ב6%- מדי שנה.
עם זאת, מאז הקמתו ספג הארגון ביקורות נוקבות. יש הטוענים כי סחר חופשי גורם לשורה של תופעות שליליות, כגון פגיעה בזכויות עובדים ובסביבה, משום שהדבר מעודד תהליכי תיעוש מואצים.
מדינות מתפתחות טוענות כי מדובר בארגון הנועד לקדם את האינטרסים של המדינות העשירות בלבד, והן אלה שבעצם קובעות בו את סדר היום. ייתכן שיש צדק בדברים אלה: עד היום לא הסכימו המדינות המתועשות להסיר חלק מהמכסים המוטלים על תוצרת חקלאית המיוצאת אליהן ממדינות מתפתחות וממדינות עולם שלישי.
המדינות העשירות, מצדן, משמיעות ביקורת דומה בשל סירובן העקבי של המדינות המתפתחות להסיר חלק מהמכסים על מוצרי תעשייה שמקורם במדינות העשירות. כמו כן, כלכלנים מציינים כי על רקע ההאטה הכלכלית הגלובלית נתונות ממשלות רבות ללחצים פנימיים שמטרתם לגרום להן לא להסכים להסרה נוספת של חסמי סחר.
850 מיליארד דולר
יישובה של מחלוקת זו ואחרות הוא בדיוק מה שמנסה WTO להשיג במסגרת המשא ומתן הרב צדדי, אשר מתנהל לסירוגין מאז שנת 2001 ונושא את השם "סבב דוחא" (על שם בירת קטאר שבה הושק.(
כבר בתחילת הדרך העריך הבנק העולמי כי השלמתו בהצלחה של סבב דוחא תזרים לכלכלה העולמית סכום המתקרב ל850- מיליארד דולר. אולם שבע שנים לאחר השקת סבב דוחא הנושא המרכזי שנמצא על סדר יומו - זכותן של המדינות העניות להטיל מכסים באופן זמני, לפי תנאי השוק, על תוצרת חקלאית מיובאת כדי להגן על חקלאיהן - אינו ניתן לפתרון.
תשעת ימי הדיונים בז'נבה שהסתיימו בשבוע שעבר ללא תוצאות המחישו היטב כי הפערים בין הכוחות הכלכליים המסורתיים, ובראשם האיחוד האירופי וארה"ב, לבין המדינות ההולכות וצוברות ביטחון במעמדן בזירה הבינלאומית, כגון ברזיל, סין והודו - ככל הנראה אינם ניתנים לגישור.
מחלוקת נוספת המעיבה על הניסיונות לסיים בהצלחה את סבב דוחא היא שיעור המכסים המוטלים על יבולי בננות המיוצאים לאיחוד האירופי. כיום מטיל האיחוד האירופי, יבואן הבננות
הגדול בעולם, מכס בסך 176 יורו 273) דולר) על בננות שמוצאן באמריקה הלטינית, ובמקביל פוטר מהיטלים משלוחי בננות שגודלו במדינות אשר היו בעברן מושבות אירופיות באפריקה והאיים הקריביים.
אף שהמחלוקת בין הצדדים נמשכת זה 15 שנה, במהלך סיבוב השיחות הנוכחי הניח לאמי על שולחן הדיונים הצעת פשרה נוספת. אולם הצעתו, אשר קראה להפחית את גובה ההיטל על בננות מאמריקה הלטינית בשיעור של 35% עד שנת ,2016 נדחתה על ידי מדינות אפריקה והקריביים. לטענתן יש ליישם את הפחתת המכסים על פני פרק זמן ארוך יותר ולהעניק בכך למגדלי הבננות שלהן זמן רב יותר כדי להסתגל לשינויים, אשר מן הסתם יחריפו את התחרות המסחרית בין שני האזורים הגיאוגרפיים.
מסיבות דומות סירבו המושבות לשעבר לסעיף נוסף בעסקה המוצעת, לפיו יופחת ההיטל ב28- יורו כבר בשנה הבאה. כיום מייבא האיחוד האירופי 4 מיליון טונות של בננות מדי שנה.
פרוות ובננות
כ85%- מהבננות מגיעות, על אף המכסים, מאמריקה הלטינית והיתר מאפריקה והקריביים. בימים הראשונים לדיונים עוד הספיק נציג קולומביה להצהיר למרבית האירוניה כי "סכסוך הבננות לא יפגע בסבב דוחא."
אופטימיות היא כאמור מצרך חיוני ככל שהדברים נוגעים להסכמי סחר בינלאומי. ,WTO עם זאת, אינו משמש רק ארגון מסגרת למשא ומתן. אחד הרעיונות החשובים בבסיסו היה הקמתו של גוף אשר יוכל לפקח מהותית על האופן שבו המדינות החברות מיישמות את כללי הארגון.
במסגרת ארגון WTO פועל מנגנון ליישוב סכסוכים, Dispute Settlement Body או ,DSB שאליו רשאית לפנות כל מדינה הסבורה כי אחת החברות חרגה מהכללים האוסרים אפליה או מציבה חסמי סחר. למנגנון זה יש הסמכות לאשר למדינה הנפגעת להטיל על הפוגעת סנקציות מסחריות בשווי מיליוני דולרים - אם הוא סבור כי אכן היתה חריגה מהכללים.
מאז הקמתו הובאו בפני גוף זה מאות מקרים, והוא נחשב לאחד מגורמי האכיפה החשובים ביותר במסגרת בינלאומית כלשהי. פרוות, הימורים מקוונים, בננות, חלקי רכב ודגי חרב הם מספר מזערי מכלל הנושאים שעמדו במרכז סכסוכי הסחר שבהם התבקש להכריע.
אף שגם הוא אינו חסין מביקורת, יש למנגנון יישוב הסכסוכים של WTO חשיבות מכרעת בשמירה על מאזן ההסכמות העדין בין המדינות השונות, אשר עליו נשענת המערכת כולה.
מאזן הסכמות ומנגנון אכיפה המאפשרים לכפות, ולו במידה חלקית, על כלכלות הענק של ארה"ב או סין את טובת הכלל. עם כניסתו לתפקיד ב2005- הצהיר לאמי כי "למזכ"ל WTO אין מטה קסמים. הוא יכול לסייע, הוא יכול לתמוך, ולפעמים הוא אף עשוי להוביל... אך בסופו של יום כוח ההחלטה שמור למדינות החברות, ולהן בלבד." בשבוע שעבר בז'נבה הוא נוכח שוב לדעת - עד כמה צדק.
