$
אורי טל טנא

כך אפשר להרוויח מאפקט המדד

מבדיקת כלכליסט עולה כי המניות שנכנסו למדדי יתר־120 ויתר־50, צברו תשואת עודפת של כ־10% מרגע פרסום הרכב המדדים ועד עדכונם. התשואה הממוצעת של מניות היתר־120 ביום המסחר האחרון בלבד הגיעה ל־3.2%

אורי טל-טנא 07:4530.07.08

ב־30 ביוני נערך מסחר סגירה מיוחד במניות שנכנסו ויצאו מהמדדים השונים. גם השנה מסחר זה יצר תנודות שערים חדות. הנתונים מצביעים על אפקט מדד מהותי המניע את מחירי המניות סביב תאריכי עדכון המדדים.

 

מרבית מדדי המניות בתל אביב מעדכנים את הרכביהם פעמיים בשנה: ב־1 בינואר

וב־1 ביולי. תעודות הסל, שאחזקותיהן תלויות בהרכב המדדים, מעדכנות את אחזקותיהן במסחר הסגירה, והתוצאה היא עודף היצע למניות היוצאות מהמדדים ועודפי ביקוש לאלו הנכנסות אליהם.

 

ב־19 ביוני פרסמה הבורסה את הרכב המדדים החדש. אך למעשה, בסגירת המסחר של 15 ביוני, ארבעה ימים לפני התאריך הקובע, כבר פורסם ב"כלכליסט" אילו מניות צפויות לצאת ולהיכנס למדדים. זאת כיוון שהשינויים הצפויים בהרכבי המדדים נקבעים לפי כללים מוגדרים היטב.

 

ההכרח של תעודות הסל לרכוש ולמכור מניות בתאריך ידוע יוצר משחק מעניין. המשקיעים יכולים לנצל את עודף הביקוש וההיצע על ידי רכישה מוקדמת של מניות הצפויות להיכנס למדד ומכירתן במחזור הסגירה. אסטרטגיה נוספת היא רכישת מניות היוצאות מהמדד ב־30 ביוני, כיוון שמחיריהן נלחצים כלפי מטה על ידי היצע תעודות הסל.

 

הפעולות של השחקנים סביב עדכון המדדים יוצרות את אפקט המדד: עליית מחיר המניה בשבועות שלפני כניסתה למדד שעליו תעודות סל מהותיות, וירידתו בשבועות הראשונים שלאחר כניסתה למדד. הסיבה לכך היא שעליית המחיר מלכתחילה נובעת מעודף ביקוש חד־פעמי, ולכן מחיר המניה מתכנס בחזרה, לאחר מכן, אל ערכה הכלכלי. באופן מקביל, מחיר מניה העומדת לצאת מהמדד יורד לפני היציאה ומתקן למעלה אחריה.

 

ככל ששחקנים רבים יותר ינסו לנצל את אפקט המדד עוצמתו תפחת, כיוון שהם יספקו את עודף הביקוש הצפוי בסגירה, והתזמון של תנועת מחירי המניות יוקדם כדי לנצל את אפקט המדד. תופעת אפקט המדד בולטת מאוד במסחר בבורסה הישראלית כבר ארבע שנים, ועדיין לאפקט המדד השפעה מהותית על מחירי המניות. הנתונים מצביעים על אפקט מדד של כ־10% לכניסה למדד יתר־120 ולמדד יתר־50.

 

קללת יתר־120

שלושה שבועות אחרי שנכנסו למדד יתר־120 איבדו המניות החדשות כ־7% מערכן ומחקו את מרבית העלייה שנוצרה לפני כניסתן. במקביל המניות שיצאו ממדד יתר־120 נתנו תשואת חסר של 7.7%, באותו פרק זמן.

 

אפקט מדד מהותי נרשם גם במדד יתר־50. 16 המניות שנכנסו אל המדד נתנו תשואת יתר ממוצעת של 10.4% מ־15 ביוני ועד לכניסתן למדד. 3.7% מתשואת היתר הושגו בין היום הקובע לעדכון המדדים ליום הפרסום הרשמי. תשואה זו מרמזת שגורמים בשוק אגרו מניות אלו עוד לפני הפרסום הרשמי של הרכב המדדים החדש. הפרמיה שנותרה ליום האחרון עמדה על 2.8%. אחרי הכניסה למדד איבדו המניות שנכנסו כמחצית מהפרמיה שלה זכו בעקבות אפקט המדד (כ־5.8%).

 

אפקט המדד על המניות הנכנסות ת"א־100 היה לא מהותי כיוון שתשע מעשר המניות יצאו משני מדדי היתר. המניה העשירית (פאנדטק) יצאה ממדד יתר־120 בלבד. היצעי תעודות הסל של מדדי היתר קיזזו את עודף הביקוש שנוצר מהכניסה למדד ת"א־100. גורם נוסף המסביר היעדר אפקט מדד חיובי למניות שנכנסו למדד ת"א־100 הוא הערכות של שחקני שוק ההון שרכשו מניות כדי לנצל את אפקט המדד - ובכך הקטינו אותו.

 

המניות היוצאות ממדד ת"א־100 איבדו בממוצע כ־11% יותר מהירידה בתקופה שקדמה ליציאה מהמדד. רק שליש מהירידה תוקן לאחר היציאה מהמדד. בניגוד ליתר המדדים, לעליית מדרגה ממדד ת"א־75 למדד ת"א־25 יש דווקא אפקט מדד שלילי. ב־30 ביוני המניות שנכנסו למדד ת"־25 ממדד ת"א־75 (פז, דלק רכב, ואסם) ירדו בממוצע ב־3% בעוד ששתי המניות שיצאו שעשו את המסלול ההפוך (קרדן אן.וי וכלל ביטוח) עלו בממוצע ב־2.6%. ב־30 ביוני זנקה מניית מלונות דן ב־16%.

 

הזינוק נבע משיעור אחזקות ציבור נמוך מאוד במניה שלא כיסו את הביקוש שיצרו תעודות הסל. העלייה החד־פעמית הזו הטעתה משקיעים רבים. ב־2 ביולי הוסיפה המניה לערכה 1.6% במחזור של יותר ממיליון שקל. ייתכן שמשקיעים פירשו את העלייה החדה באינפורמציה חיובית על המניה. המשקיעים טעו, ובתוך שבוע המניה חזרה לערכה הראשוני.

מקרה מניית דן

מניית דן החלה להיסחר במדד יתר־120 במחיר 29 שקל למניה. המדד ירד כתוצאה מהירידה במחיר המניה אל המחיר שלפני הכניסה למדד — 25 שקל למניה. מניה זו לבדה הורידה את מדד יתר־120 ב־0.35%. הירידה במחירי מניות נוספות ברגע שנכנסו למדד יתר־120 גרמה לירידה נוספת במדד וזו הקללה של מדד שיוצר אפקט מדד מהותי – הוא מקבל מניות חדשות במחיר גבוה מדי, כיוון שהן עולות לפני הכניסה אליו, ומניות היוצאות ממנו יורדות לפני היציאה ומורידות גם הן את המדד. מדד יתר־120, בניגוד למדד יתר 50, אינו משקף מדד של מניות עם ערך שוק בינוני, ובו תשע מניות שערך השוק שלהן גבוה ממיליארד שקל. אחת הסיבות לכך היא שקריטריון אחזקות הציבור לשייכות למדד עומד על 20%, גבוה מהקריטריון המחמיר במדד ת"א־100 (25%). מלבד זאת רק 115 מניות עמדו בכל קריטריוני הכניסה למדד במועד הקובע. למדד יתר־120 נכנסו חמש המניות בעלות ערך השוק הגבוה ביותר — אי.די.בי אחזקות, מבני תעשיה, דן, דלק ישראל ובינלאומי 1, אף שהן לא עומדות בקריטריון אחזקות הציבור. אם ב־15 בדצמבר יהיו לפחות 120 מניות שיעמדו בקריטריונים לכניסה למדד, חמש מניות ענק אלו צפויות להיגרע מהמדד. כיוון שהחלק היחסי של מניות אלו במדד גבוה, אפקט המדד השלילי עלול לגרום לירידה מהותית במדד יתר־120.

הכותב הנו כלכלן בחברת הייטק

 

אפקט המדד בולט מאוד במסחר בבורסה הישראלית כבר ארבע שנים. הנתונים מצביעים על אפקט מדד של כ־10% לכניסה למדד יתר־120 ולמדד יתר־50

 

קללת מדד יתר־120 מהותית במיוחד כיוון שמרבית המניות הגדולות בו לא עומדות בקריטריונים של אחזקות הציבור

 

מהו אפקט המדד?

תופעה שבה מחיר המניה עולה בשבועות שלפני כניסתה למדד חדש ויורדת לאחריו, ללא סיבה כלכלית. התופעה גורמת לשינוי בתשואת המדד

 

כיצד חושב אפקט המדד?

לשם בחינת אפקט המדד נבחן את ההפרש בין התשואה של המניות שנכנסו או יצאו מהמדדים השונים ובין מדדי ייחוס. נתוני ההפרש ייבחנו בשלושה מועדים שונים לפני העדכון עצמו: הנתון הראשון הנו התשואה בין הסגירה של 15 ביוני ובין הסגירה של 30 ביוני המשקפת את אפקט המדד מהמועד שבו ניתן היה לחשב את שינויי המדדים הצפויים. הנתון השני הנו התשואה בין הסגירה של 18 ביוני ובין הסגירה של 30 ביוני המשקפת את אפקט המדד מהמועד שבו פרסמה הבורסה את הרכב המדדים החדש. הנתון השלישי הנו התשואה בין הסגירה של 29 ביוני ובין הסגירה של 30 ביוני המשקפת את אפקט המדד של היום האחרון שלפי העדכון.

ההפרש ייבחן גם בשני מועדים אחרי העדכון עצמו: ההפרש בין הסגירה של 30 ביוני ובין הסגירה של 2 ביולי המשקפת את התיקון ביום המסחר שאחרי הכניסה למדד. הפרש נוסף הנו הפער בין הסגירה של 30 ביוני ובין הסגירה של 24 ביולי. המשקפת את התיקון אחרי עדכון המדדים. ההפרש ייבחן לפי ממוצע השינויים במחירי המניות, כאשר לכל מניה ניתנת משקולת זהה. כדי לוודא שהתוצאות לא נובעות ממניות עם תשואות חריגות, נבחן גם את תשואת היתר של המניה החציונית (המנייה האמצעית במדד, למשל במדד ת"א־50 המניה החציונית היא המדורגת 25 או 26) קל לבודד את אפקט המדד של מדד יתר־120 כיוון שנכנסו אליו 25 מניות שלא יצאו מאף מדד אחר, ויצאו ממנו 23 מניות שלא נכנסו למדד אחר. המניות שנכנסו למדד יתר־120 נתנו תשואת יתר של כ־10% מרגע פרסום הרכב המדדים החדש ועד עדכונו. תשואת יום המסחר האחרון עמדה על 3.2%.

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x