מבחן רכב: מרצדס CLC
המרצדס CLC החדשה מבוססת על הספורט קופה הקודמת של החברה. למרות חבילת הספורט המוצלחת, התנהגות הכביש רחוקה מלהסעיר
בית האופרה, וינה. תומס (בחולצה של מרצדס) מחייך בעצבנות, מיישר את משקפיו ומגמגם אל כוס הסודה שבידו. התזמורת ברקע עוברת לוואלס קצבי והוא מתחיל להזיע. הוא מקלל בלבו את הרגע שבו החליט להצטרף לשולחן של העיתונאים הישראלים. הוא מציע בנימוס לעבור לנושא אחר. אני ממשיך עם השאלות, "מה תוחלת החיים של מרצדס CLC החדשה?". תומס מסנן "קצרה מאוד". והוא יודע למה. בשנים הקרובות מרצדס תציג מכונית ספורט שתתבסס על שלדת ה-A קלאס הקטנה, וחסל סדר ה-CLC.
ההיגיון מאחורי הייצור של כל מכונית פשוט: בעלי החברה רוצים לעשות כסף. יש כאלה שמשקיעים יותר רגש (קוראים להם פרארי), אך בשורה התחתונה - רואה החשבון של החברה הוא שקובע. וזה גם המקרה של CLC. הדור הקודם שלה, שהתבסס על שלדת מרצדס C קלאס המשפחתית, נקרא "ספורט קופה" ונמכר גם בישראל. אותה ספורט קופה נועדה להתחרות בקומפקט של ב.מ.וו סדרה 3 על לב הצעירים, אבל אלה העדיפו בסוף את הדבר האמיתי.
בדרך למרצדס הבאה
לאורך שבע שנות הדגם (2000-2007) יוצרו כ-230 אלף מכוניות, לא הרבה במונחים של עולם הרכב. פס הייצור של ה-C קלאס הישנה, שבמרצדס מוכרת גם כ-W203, הועבר למפעלים בברזיל, שם נולדה ה-CLC. עיקר הדרישה הגיעה מבריטניה. במרצדס מסבירים ש־CLC היא "מכונית גישה", כלומר כזאת שמובילה את הקונה הצעיר לרכישת דגמי מרצדס נוספים, ולכן ייצורה כדאי לחברה.
סיבוב קצר סביב ה-CLC השחורה והנאה מבהיר שלמרות הניתוח הפלסטי זו אותה ספורט קופה מוכרת, שצוידה בזוג פנסים קדמיים מה-C קלאס החדשה. למרבה האירוניה, בחניון הסמוך חונה ספורט קופה משומשת, כמעט זהה.
במרצדס מסבירים של-CLC החדשה, בניגוד לקודמת, יש מנגנון היגוי ישיר המאפשר לנהג לקבל יותר היזון חוזר מההגה. הגרמנים מציעים שאבחן את גרסאות הדיזל, שלא יימכרו בישראל. גם הגרסה הבכירה, ה־CLC 350, כנראה לא תימכר בכמויות בארץ. עיקר המכוניות מהדור הקודם נמכרו בישראל בגרסה בעלת מגדש־על, ה"קומפרסור" בשפת מרצדס.
הנהגים הישראלים חובבי התיבה האוטומטית ייאלצו להסתפק ב-CLC 230, שמצוידת במנוע בעל שש בוכנות שמפיק 201 כוחות סוס ומשודך לתיבה אוטומטית בעלת חמש מהירויות. מבפנים ה־CLC לא מרגישה ברזילאית במיוחד, ואיכות הגימור, בדומה לכל דגמי מרצדס, מופתית.
אך דווקא הנסיעה ב-CLC מאכזבת. זה לא שהיא עושה משהו לא טוב. אמנם חסר לה קצת כוח, אך מנגנון ההיגוי הישיר עושה את עבודתו נאמנה, וחבילת מתלי הספורט האופציונלית, שכוללת חישוקים בקוטר 17 אינץ' ומנגנון העברת הילוכים מגלגל ההגה, מצליחה להוסיף ל-CLC קצת פלפל; הבעיה של CLC היא שהיא אינה מתמסרת לחלוטין. תמיד יש תחושה שמשהו קצת חסר. הסיבה לכך אינה מוצאה הדרום־אמריקאי, או העיצוב שמזכיר מאוד את הדור הקודם, אלא העובדה שהדור החדש של מרצדס C קלאס טוב לאין שיעור מהדור שעליו CLC מבוססת.


