אקורד החדשה: הלקוחות מרוויחים, אבל מאיר בבעיה

הברמן בלובי המלון באאוסבורג, עיירה הממוקמת כשעה וחצי נסיעה צפונית מזרחית לבירת אוסטריה וינה, בוהה בהונדה אקורד טורר (Tourer) החדשה. אני מנסה לברר בנימוס היכן אוכל לצפות במשחק גמר היורוליג שמתקיים עתה, אבל הברמן לא מתעניין במכבי. "לא שמעתי שמתקיים משחק גמר", הוא אומר. "באיזה ספורט מדובר?".

החיים באוסטריה, כנראה, מחייבים תפיסה מנטאלית אחרת: ביבשת מאוחדת בה כ־60% מהמכוניות שנמכרות הן מכוניות סטיישן, מה שחשוב למקומיים לא תמיד מתאים לשאיפות של העם היושב בציון. כך לדוגמה, אקורד טורר מעוררת סקרנות באירופה, אך לא בישראל: כפי שנחשף ב"כלכליסט", גרסה זו תשווק רק לקראת סוף השנה תמורת 240 אלף שקל. עוזי גונן, מנכ"ל חטיבת הפרטיות במאיר, יבואנית הונדה, מסביר שתמחור גבוה וחוסר ביקוש ישאירו את השוק המקומי עם שאר גרסאות החברה, שנבחנו אף הן בהשקת אקורד החדשה.

שלום לציי הרכב

הונדה היא אחת מחמשת יצרניות הרכב הגדולות בעולם: על פי נתוני OICA (ארגון יצרני הרכב העולמי), בשנה האחרונה היא ייצרה 3.7 מיליון מכוניות. כלת השמחה הנוכחית, הונדה אקורד, נחשבת לאחד הדגמים המוצלחים של החברה, ואף יצרה לעצמה מעמד מקומי: על פי נתוני איגוד יבואני הרכב, בשנה החולפת נמסרו בישראל 2,750 אקורד, מה שהפך אותה למכונית המנהלים הנמכרת ביותר בשוק המקומי.

קשה לראות כיצד אקורד החדשה תשחזר את הצלחת הדגם היוצא: מחיר הדגם הבסיסי שלה, 170 אלף שקל, גבוה ב־15% ממחיר הגרסה הקודמת. התייקרות זו מעמידה בפני מאיר בעיה: כתוצאה ממדרגות המיסוי הנהוגות בישראל, מחירה של אקורד החדשה ממקם אותה בקבוצת שווי השימוש החמישית. המשמעות היא שעיקר השוק, לרבות חברות הליסינג, עלול לרכוש את מתחרותיה הוותיקות לקטגוריה, דוגמת מאזדה 6, פורד מונדיאו וסובארו B4. במציאות זו, המתמודדות העיקרית של הונדה הן פולקסוואגן פאסאט וסיטרואן C5 החדשה.

במאיר מנסים לשדר ביטחון. "אולי לא נצליח להתמקם בראשות הטבלה", מודה גונן, "אבל סך המכירות שלנו לא יפגע באופן משמעותי". להערכתו, אקורד החדשה תימסר ליותר מאלפיים לקוחות בשנה.

כוח לא חסר

במנועים אין להונדה בעיה: החברה היא יצרנית המנועים הגדולה בעולם, עם רקורד 23 מיליון מנועים ב־2007. בהתאם, נבחנה אקורד החדשה בשתי גרסאות: אחת עם מנוע 2.0 ליטרים המפיק 156 כוחות סוס, ושנייה עם מנוע 2.4 ליטרים המפיק 201 כוחות סוס. גרסת הדיזל, המצוידת במנוע 2.2 ליטרים חדש המפיק 150 כוחות סוס, תשווק בישראל לקראת החורף, כיוון שטרם יוצר דגם דיזל בעל תיבת הילוכים אוטומטית. כל מנועי אקורד, נציין, מותאמים לתקן הזיהום יורו 5 שיכנס לתוקפו ב־2009. להערכת גונן, עיקר מכירות החברה בישראל יהיו מהדגם הבסיסי.

אקורד. רציניות ותכליתיותצילום: איי פי

אקורד החדשה ארוכה בחמישה ס"מ מהדגם היוצא, ואינה שונה ממנו מהותית במראה החיצוני. בסיס הגלגלים ארוך בשמונה ס"מ, נתון שישמח את הנוסעים מאחור, אך קטן ביחס למתחרות אחרות: פורד מונדיאו למשל מציעה בסיס גלגלים גדול ב־15 ס"מ מאקורד החדשה. כמצופה מהונדה, עיצוב הפנים נאה ואיכותי, אך מעט קודר: הצבע השחור מציף את חלל הנוסעים, ויחד עם ריפודי העור, פס הכסף לאוך לוח המחוונים והתיחום השונה לכפתורי החיווי, התחושה הכללית שמתקבלת היא של רצינות ותכליתיות.

מנוע שני הליטרים הושאל מרכב הכביש־שטח של החברה, CRV, אליו שודכה תיבת הילוכים אוטומטית בעלת חמישה יחסי העברה עם אפשרות לתפעול ידני. כוח לא חסר, ותאוצה מהמקום, כמו גם עקיפות מזדמנות, בוצעו ללא חשש.

המנוע הבכיר, בנפח 2.4 ליטרים, זוכה להילוך נוסף, דבר המעניק לנהג לא רק צריכת דלק משופרת אלא גם אפשרות לשוחח עם הנוסעים בשקט. לטענת מהנדסי הונדה אין הבדל בכיול מתלי הגרסאות, מה שלא מסביר כיצד ההגה של הגרסה הבכירה הרגיש מנותק ומלאכותי. כך או כך, אחיזת הכביש של אקורד החדשה מצוינת, ותידרש נהיגה לא אחראית כדי להביא את הנוסעים למצב של סכנה — וגם אז, לא בטוח שלתחושת הסכנה יהיה בסיס.

ההגה בידיים של הונדה

כל גרסאות הונדה מצוידות בשמונה כריות אוויר ובמערכת בקרת יציבות אלקטרונית (שנקראת בהונדה VSA), אולם עיקר החידוש הוא בשלוש מערכות חדשות, שמעניקות לנהג שולי בטחון רחבים במיוחד.

המערכת הראשונה היא בקרת סטייה מהנתיב: מצלמות עוקבות אחר נתיב הנסיעה, ומאבחנות מתי המכונית לא ממשיכה בקו הנסיעה הרצוי. במידה ומתרחשת סטייה מנתיב הנסיעה, מחשב המכונית יפעיל את ההגה באופן עצמאי (!) ויאותת לנהג לאיזה כיוון עליו להפנות את ההגה, באמצעות "משיכות" קלות של ההגה.

בחינת המערכת בכבישי אוסטריה הפתיעה לא פעם: המכונית אכן תיקנה את נתיב הנסיעה באופן עצמאי. לא מדובר בנהג אוטומטי: המערכת פועלת רק החל מ־72 קמ"ש ומעלה, ולא תפעל במידה והנהג אינו אוחז בהגה. פביאן אנדרו, אחד ממנהלי מחלקת המחקר והפיתוח של הונדה אירופה, מסביר שאמנה אירופית קבעה שאסור לקחת מהנהג את השליטה באופן מוחלט. יכול להיות שהונדה פוחדים מתביעות מצד נהגים שציפו לנסיעה מכוונת עצמאית, ולכן כיוונו את המערכת לפעולה רק בכבישים מהירים; בדרך מפותלת יאלץ הנהג לנווט את מכוניתו לבד.

המערכת השנייה מציעה בקרת שיוט אדפטיבית, כלומר התראה ושמירה על מרחק מהמכונית שניצבת לפני אקורד. מערכת זו אינה חדשה בעולם הרכב, ובבחינה בתנאים מבוקרים הוכח שהיא מסוגלת למנוע מצבי התנגשות. המערכת השלישית מזהה מתי אין יכולת למנוע פגיעה חזיתית, מפעילה את בלמי המכונית ב־70% מעוצמתם המקסימלית, ואף מותחת את

חגורות הבטיחות.

על פי אנדרו, זו הפעם ראשונה שמערכות בטיחות אלקטרוניות מתקדמות מותקנות במכונית מסגמנט D, קטגוריה שמכונה באירופה "מכונית משפחתית גדולה" ובישראל "מכונית מנהלים". אבל מערכות הבטיחות של אקורד החדשה עשויות להציל חיים רק לבעלי אמצעים: הונדה מסבירה שבשלב זה הן יותקנו בגרסת המנוע הבכירה בלבד, וזו תעלה בישראל 238 אלף שקל.

שאר הלקוחות יצטרכו, כנראה, לנהוג ביתר זהירות. 250 מהם יעשו זאת בקרוב: כפי שנחשף ב"כלכליסט", המשלוח הראשון אזל עוד טרם שחרורו מהמכס. ימים יגידו אם מדובר בלהיט חדש, או ברכב שיירכש בעיקר על ידי לקוחות פרטיים.