ריאיון"יש בסין סנטימנט לא חיובי כלפי ישראל, כך זה גם התחיל בטורקיה"
ריאיון
"יש בסין סנטימנט לא חיובי כלפי ישראל, כך זה גם התחיל בטורקיה"
עדי נוב, מנכ"לית בססח העוסקת בביטוחי אשראי וסחר חוץ, מתריעה שכבר תקופה יש אווירה שלילית של עסקים בחו"ל בפעילות מסחר מול ישראל, וכי חברות חייבות לתכנן עכשיו אלטרנטיבות ולא להמתין להטלת מגבלות ממדינות נוספות: "הפתרונות האלה כמובן ייקרו את העלויות, ובסוף ישתרשרו לכיס של כולנו"
"אנחנו רואים מזה תקופה אווירה לא נוחה של עסקים כלפי ישראל. בהחלט יכול להיות שטורקיה לא תהיה המדינה האחרונה שתטיל מגבלות על המסחר בישראל. עם גמישות ויצירתיות אפשר להיערך למצב הזה, כדי לצמצם את הנזק למינימום, אבל חברות צריכות להיערך לכך מבעוד מועד ויפה שעה אחת קודם", כך אומרת בשיחה עם כלכליסט עדי נוב, מנכ"לית חברת בססח, העוסקת בביטוח עסקאות אשראי בשוק המקומי ובסחר חוץ של ישראל מול 140 מדינות.
במה מתבטאת האווירה השלילית?
"ראשית יש תופעה של חברות שפשוט לא רוצות לעשות עסקים בישראל. כשעסק בוחר את השותף העסקי שלו, חשוב לו שהוא יגיע מכלכלה טובה וסביבה יציבה. אם אתה יכול לבחור, אז לא נוח לבחור כרגע ישראל. זה מתבטא בזה שחברות בחו"ל לא נותנות ציטוטים למחירים לצורך עסקה מול חברה ישראלית, או מעדיפים שותפים אחרים ממדינות אחרות.
"בנוסף, גם אם חברות עובדות כבר עם שותף ישראלי, הן מרגישות היום פחות נוח, ושמות דגש על גידור הסיכון של אי תשלום או אי-אספקה בעסקה. אם קודם הן נתנו אשראי ספקים או הסכימו לשלם מקדמות, עכשיו נרתעים יותר. לחלופין מוסיפים סעיפים בחוזים שנותנים כל מיני אופציות של ביטול. אלה דברים שלא ראינו בתחילת המלחמה. הם הולכים ומתעצמים דווקא לאורך התקופה האחרונה".
"יש חשש שגם הסינים יעשו פעולות בין אם פורמליות או לא מול ישראל לצמצום הפעילות הכלכלית המשותפת"
סוגיית המגבלות על המסחר עם ישראל עלתה לכותרות כמובן בעקבות הודעת טורקיה על הקפאת המסחר עם ישראל. נוב מזכירה שזה לא המקרה הראשון ובעיקר מביעה חשש שזה גם לא יהיה המקרה האחרון: "זה התחיל בדרום אמריקה עם בוליביה וקולומביה. בוליביה היא שותפת מסחר יחסית קטנה של ישראל, אבל בקולומביה יש פעילות מסחר ישראלית לא מבוטלת. לטעמי הסיכון המרכזי, שיכולות להיות לו השלכות משמעותיות הוא סין, שיש ממנה כבר רעשים".
מה זה אומר רעשים?
"יש סנטימנט לא חיובי, ושיח לא רשמי עם חברות סיניות לגבי הפעילות מול ישראל. ככה זה גם התחיל עם טורקיה. לפני חודש היה רק רעש ושיח, ועכשיו זה הפך למשהו רשמי. אני מקווה שבסין זה יישאר רק ברמה של דיבורים וחששות, אבל זה סיכון שקיים. יש חשש שגם הסינים יעשו פעולות בין אם פורמליות או לא מול ישראל לצמצום הפעילות הכלכלית המשותפת. סין היא אחד ממקורות היבוא הגדולים של ישראל, וזה בפירוש משהו שחברות ישראליות צריכות להיערך אליו היום, ולא יכולות לחכות שזה יקרה.
כולנו זוכרים את הקושי שהיה פה בתחילת הקורונה, כשנעצר הסחר עם סין. אז זה לא היה מכוון כלפי ישראל, אלא בעיה עולמית כי סין סגרה הרמטית את המסחר. אם סין תחליט לעשות מגבלות על הסחר מול ישראל, יהיו לכך השלכות דרמטיות, וזה יכול להתבטא בקושי גדול להשיג חלק מחומרי גלם".
איך חברות ישראליות יכולות להיערך לזה מראש?
"קודם כל לפזר את הסיכון. לא להיות תלוי במקורות רק ממקום אחד. אחר כך צריך לפעול כדי להגדיל את הוודאות של העסק מול הספקים והלקוחות באמצעות למשל חוזים ארוכים או בתכנון פתרונות חלופיים. גם בסיפור עם טורקיה, זה לא שבאמת לא יגיע שום דבר לארץ שיוצר בטורקיה, פשוט צריך למצוא פתרונות ומסלולים עוקפים, וצריך להיערך לזה מראש, בהיבטים כמו איך תופרים את העברת הכספים, כי הבנק הישיר במדינה לא יסכים מולך. הפעולות האלה כמובן מייקרות את העלויות של חברות ישראליות. וזה גם בסוף ישתרשר לכיס של כולנו".
נוב מציינת שמי שבעיקר צריכים להיערך לתרחיש של התרחבות מגבלות הסחר עם ישראל הן חברות קטנות ובינוניות: "יש פער בין החברות הגדולות לקטנות ובינוניות. בחברות הגדולות לוקחים דברים כאלה בחשבון, יש להן מנהל סיכונים, שחושב מה יכול לקרות ומתכונן לסיכונים. העניין הוא שבסוף רוב הפעילות הכלכלית נעשית בעסקים בינוניים. בחברות הללו לרוב לא שמים את הדעת על נושאים כאלה, ועכשיו צריך לעשות זאת, כי אני לא בטוחה שהסיפור עם טורקיה זה הדבר האחרון שיקרה בנושא הזה".
מה המדינה יכולה לעשות בכדי לצמצם את הנזקים במקרה שיוטלו עוד מגבלות על ישראל?
"יש דברים מסוימים שניתן לעשות, כמו למשל להגיע להסכמים עם מדינות אחרות שיתנו עדיפות לישראל בהסכמי סחר, וכנראה שישראל תידרש לעשות זאת אם האירוע לא יהיה קצר ומהיר או יתפתח למדינות נוספות. אבל בסוף בכלכלה גלובלית כדי שחברות ירצו לעשות עסקים עם ישראל, צריך לתת להן את הביטחון לעשות איתנו עסקים, וזה משהו שקשה למדינה לפתור".
"בסוף בכלכלה גלובלית כדי שחברות ירצו לעשות עסקים עם ישראל, צריך לתת להם את הביטחון לעשות איתנו עסקים, וזה משהו שקשה למדינה לפתור"
בססח עוסקת בביטוח ליצואנים וספקים בשוק המקומי בתחומים כמו אי תשלום חוב ע"י לקוחות, ביטוח עסקאות מורכבות, הנפקת ערבויות, ביטוח עלויות ייצור וביטוח מקדמות לספקים. החברה פועלת אל מול מבטחי משנה בחו"ל, שכמובן עוקבים מקרוב אחר רמת הסיכון של המשק הישראלי שעלתה מתחילת המלחמה, ולדברי נוב רואים את ההשפעה גם בפעילות מולם.
"באופן כללי, השוק הפיננסי כרגע זהיר יותר בעבודה עם ישראל. זה נובע גם מירידת הדירוג לישראל המלחמה והמצב הכלכלי. גם עניין הסנקציות משפיע, אנחנו כאילו מרגישים כרגע שהן לא מאוד קרובות אלינו, אבל ברגע שהתחילו להטיל סנקציות על גורמים ישראליים זה מייצר מבחן שהוא לא פשוט לגופים פיננסיים ולגופים כלכליים בעבודה מולנו", אומרת נוב.
אבל על רובו הגדול של המשק אין חשש שיוטלו סנקציות ספציפיות, אז איפה הבעיה?
"בתחום הסנקציות, יש חשש גם לעבוד עם גופים שנגועים באופן עקיף לסנקציות, ולא רק על אלו שהוטלו עליהם סנקציות ישירות. זה כמו שבעל מכולת יחשוש למכור חלב למישהו שבמקרה נכנס אליו לחנות ויש עליו סנקציות, והוא לא יידע לזהות אותו. עניין הסנקציות מייצר עוד רף של קושי בהערכת הסיכון. אנחנו לא רואים בריחה של מבטחי משנה, יש להם פה יחסים ארוכי טווח, אבל אנחנו כן רואים הרבה יותר זהירות וסלקטיביות בפעילות שלהם בישראל".
