$
חדר מחשבים

50 גוונים של נגישות

תקנות הנגישות שאמורות לאפשר לבעלי מוגבלויות ליהנות מגישה קלה לאתרי אינטרנט הן צעד מבורך. אולם אופי התקנות והדרך בה הן מבקשות לקדם את המטרה הופכות לאויבות בעלי האתרים

ג'ו שחף 10:2420.03.14
כולם מסכימים שהנגשת אתרים פיזיים של עסקים ומוסדות לבעלי מוגבלויות, היא הכרח המציאות הן מבחינה חברתית והן מבחינה חוקית. יחד עם זאת, כאשר מדובר על הנגשת אתרי אינטרנט לבעלי מוגבלויות, כפי שמתחייב עתה לפי התקנות החדשות שמעוגנות בחוק, הדעות חלוקות על אף היוזמה המבורכת. נראה כי הסיבה לכך נעוצה באופן החלת התקנות ומחוסר בהירותן.

תקנות הנגישות החדשות, שנכנסו לתוקפן לאחרונה, נפלו על עשרות אלפי בעלי אתרי אינטרנט בישראל, רובם של עסקים קטנים, כרעם ביום בהיר. איום בקנס בסך 50,000 אלף שקל ללא הוכחת נזק לבעלי אתרים שלא יעמדו בתקנות החדשות, נשמע מאיים לכל סוג עסק, גם כשמדובר בחברות גדולות ובעיקר כאשר מדובר על רבים מהעסקים הקטנים שמחזור העסקים השנתי שלהם נושק לסכום הקנס.

 

נגישות לא מצטמצמת למרחב הפיזי, גם באינטרנט צריך לאפשר גישה לבעלי מוגבלויות נגישות לא מצטמצמת למרחב הפיזי, גם באינטרנט צריך לאפשר גישה לבעלי מוגבלויות צילום: shutterstock

 

החלת החוק בלי שלוותה במסע הסברה ראוי לאור העניין הציבורי, הפכו את התקנות החדשות מיוזמה מבורכת לאויב גדול של בעלי האתרים. איגוד האינטרנט הישראלי, כמי שחרט על דגלו את קידום האינטרנט בישראל על גולשיו ובעלי האתרים, יחד עם עמותת נגישות ישראל מיהרו לפעול ולהציג מורה נבוכים לעשרות אלפי בעלי העניין והאתרים בישראל, על אף שאינם ממתקיני התקנות. האיגוד אף מגדיל לעשות ולציין בפרסומיו כי מעבר לפעילות הסיוע וההסברה הוא פועל במקביל לעדכון ושינוי התקנות לאור הקושי שהוא צופה ביכולת של בעלי האתרים והמפתחים לעמוד בתקנות. נתון זה מעיד יותר מכל על הפער בין היוזמה המבורכת של איגוד האינטרנט הישראלי עם עמותת נגישות ישראל לבין המחוקק שהתקין את התקנות.

 

פער זה מתחבר לסיבה השנייה, שגרמה להתרעמות הגדולה והיא חוסר בהירותן של התקנות. התקנות כביכול מתייחסות לסוג האתרים המחויבים להן, לצד דרגות הנגישות הנדרשות ומועד החלת הנגישות הנדרש בחלוקה לפי מועד עלייה לאויר. יחד עם זאת הן כלליות וניתנות לפרשנות רחבה. אחת התעלומות הגדולות סביב התקנות היא מי נדרש בדיוק להנגיש את אתריו. על פי התקנות כל אתר אינטרנט קיים הנותן שירות או מידע לציבור צריך להיות נגיש. אם נבחן לרגע כל אתר ואתר שאנו מכירים נגיע למסקנה כי זה למעשה כל האתרים בישראל. הרי אלו נוצרו כדי לתת מידע לציבור, בין אם אינפורמטיבי ובין אם שיווקי.

 

אך מנגד רבו הקולות שמדברים על כך שאין זו הכוונה. התייחסות לכך אף הגיעה מהגורמים המוסמכים שמיהרו לציין נוכח קול המחאה שעלה, שאין הכוונה לאתרים תדמיתיים של עסקים או של בלוגרים. מבולבלים. בהחלט יש ממה. תעלומה חשובה לא פחות היא סביב המושג "אינטרנט". התקנות מתייחסות למושג הרחב "אינטרנט" מבלי לתת את הדעת לנוכחות באינטרנט של עסקים וחברות ברשתות החברתיות, ובפלטפורמות תוכן של אתרים שממוקמים מחוץ לישראל ובמובייל. גם פה התחום הוא אפור ולא ברור, מה שמגביר את קול המחאה והתרעומת כלפי התקנות החדשות.

 

לאור הדברים, ברור עתה כי כל חברה גדולה, בעל עסק קטן או בינוני ואפילו בלוגרים יידרשו מעתה לנושא הנגישות באתר האינטרנט שלהם, באותה מידה שהם מתייחסים לנושא של טכנולוגיית האתר, עיצובו, תכניו וקידומו. זאת במיוחד כאשר אתרי אינטרנט נגישים זוכים לדירוג גבוה יותר בתוצאות של מנועי חיפוש גדולים, והם מאפשרים חשיפה לפלח שוק גדול של בעלי המוגבלויות, המוערך בכ-20% מהגולשים בישראל.

 

יחד עם זאת נראה כי על המחוקק לפעול יחד עם הגופים הרלוונטיים והעוסקים בתחום, לטובת מתן הבהרות נוספות והנחיות ברורות יותר שלא ישאירו מקום לספק, על מי בדיוק חל החוק, ומה הוא נדרש לעשות בדיוק. על הדרך גם למצוא אולי נוסחה שתקל על אותם אתרי אינטרנט של בעלי עסקים קטנים ובינוניים שאין בידם את המשאבים והכלים להנגיש אותם ב-100% .

 

הכותב הינו מנהל טכנולוגיות ומומחה נגישות אינטרנט במרכז התמחות מטריקס דיגיטל

בטל שלח
    לכל התגובות
    x