$
התעשייה

השורשים הרמת-גניים של פייסבוק: זנד בונה את הרשת ב-PHP

לא היה קל לזאב סוראסקי ולאנדי גוטמנס, מייסדי זנד, לעשות כסף משפת התכנות החינמית PHP, שנבנתה בקוד פתוח. שיתופי הפעולה עם מיקרוסופט, אורקל ו-IBM שינו את המצב: "אנחנו קורצים גם לאלה שמוכנים לשלם", אומר סוראסקי בראיון ל"כלכליסט"

אסף גלעד 11:4815.12.10

בשנת 2002 הכריזה ענקית האינטרנט האמריקאית יאהו על העברת קוד התוכנה שלה לשפת תוכנה חדשה ולא כל כך מוכרת - PHP. את הגרסה הראשונית של שפת התכנות החינמית, שהפכה למובילה בבניית אתרים ויישומי אינטרנט, פיתח באמצע שנות התשעים רסמוס לרדוף, צעיר דני, כדי להציג את קורות החיים שלו ברשת האינטרנט הצעירה ומעוטת המשתמשים. אל לרדוף חברו מאות גיקים ברחבי העולם, שתרמו כל אחד כמה שורות קוד לשפת התכנות.

 

מייסד יאהו, ג'רי יאנג, לא ידע ככל הנראה שאת הגרסאות המתקדמות של התוכנה הובילה חברת סטארט־אפ קטנה מרמת גן בשם זנד (Zend), שהקימו הישראלים זאב סוראסקי ואנדי גוטמנס. אף שזנד אחראית לכ־80% מליבת התוכנה של PHP, ליאנג לא היתה למעשה סיבה להידרש לזהות מפתחי שפת התכנות, משום ש־PHP נבנתה בקוד פתוח והשימוש בה היה תמיד חינמי, מה שסייע לתחרות מול שפת ג'אווה של סאן ושפת דוטנט של מיקרוסופט.

 

 

המודל העסקי מתחדש

 

לא רק ג'רי יאנג נהנה מן ההפקר: גם מארק צוקרברג, שפיתח את פייסבוק בשפת PHP מההתחלה ועד הסוף, מעולם לא חשב לשלם, ולו דולר אחד, לסוראסקי ולגוטמנס. וכמוהו גם מייסד ויקיפדיה ג'ימי וולס. זוהי הברכה והקללה של חברה המתפרנסת מקוד פתוח: היא עשויה לזכות לפופולרית גדולה בזכות החינמיות של המוצר, אך בדרך כלל תתקשה לגדול ולהתפתח בגלל מיעוט ההכנסות. עד לפני שנתיים זה היה מצבה של זנד, שמאז 1999 גייסה ממשקיעים 57 מיליון דולר.

 

לפני חמש שנים מצאה זנד את דרך המלך והשיקה חבילות תוכנה בתשלום לארגונים. בשנתיים האחרונות צירפה החברה לרשימת לקוחותיה שורה ארוכה ומכובדת של לקוחות ענק, בהם בסט־ביי, הבורסה של ניו יורק ובנק אוף אמריקה. כיום מוערך שווי השוק של זנד ב־60 מיליון דולר, ומחזור המכירות השנתי של החברה מגיע לעשרות מיליוני דולרים. במובנים רבים זנד הנחילה בעשור האחרון מודל עסקי חדש, שהוטמע בעוד חברות קוד פתוח רבות, ואף השפיע על מיקרוסופט, ששינתה את הדרך שבה היא מפיצה את קוד התוכנה שלה.

 

ההצלחות האחרונות בזנד משכו באופן טבעי עניין מכיוונם של משקיעים. בתחילת דצמבר נחשף ב"כלכליסט" כי קרן הפרייבט אקוויטי ויולה, שבבעלות סמי תותח, הראל בית און, אוסנת רונן ויונתן קולבר, מתכוונת להשקיע עד 9 מיליון דולר בזנד תמורת כ־15% בחברה. ההשקעה תמצב את זנד כחברה בעלת אופק ארוך, הנמצאת בשלבי צמיחה משמעותיים. זו כבר אינה אותה חברת סטארט־אפ חסרת קרקע יציבה שמחלקת את מוצריה בחינם.

 

אך בזאת לא תם תפקידה של זנד: הודות לפופולריות של שפת התכנות ולשכלול הקוד על ידי המייסדים הישראלים, נוצר מקצוע חדש — מהנדס PHP. זהו אחד המקצועות הזוכים לביקוש הגדול ביותר בתחום האינטרנט בכל העולם.

 

מייסד יאהו, ג'רי יאנג. כנראה לא ידע שאת שפות התכנות המתקדמות של יאהו פיתח סטארט-אפ קטן מר"ג מייסד יאהו, ג'רי יאנג. כנראה לא ידע שאת שפות התכנות המתקדמות של יאהו פיתח סטארט-אפ קטן מר"ג צילום: בלומברג

 

חרדה בטכניון

 

שמה של זנד נגזר משילוב שמותיהם הפרטיים של המייסדים זאב ואנדי. התהליך שהביא להקמת החברה החל ב־1995, כאשר סוראסקי וגוטמנס כתבו עבודת סמסטר על PHP במסגרת החוג למדעי המחשב בטכניון. "אף אחד לא ידע איך לאכול אותנו", מספר סוראסקי ל"כלכליסט".

 

"המרצים לא הכירו את התוכנה ונחרדו מהשימוש בה. עד אז היא נודעה כשפה שולית מאוד ומלאה בתקלות, שפותחה על ידי לרדוף, צעיר דני ללא השכלה בתחום מדעי המחשב. אבל אנחנו הבנו שיש ל־PHP פוטנציאל להיות שפת פיתוח מרכזית בעולם שבו האינטרנט הולך ותופס מקום, ולכן, במשך כמה חודשים פשוט ויתרנו על הכל, עבודה ולימודים, ופשוט ישבנו ושיפרנו את הקוד".

 

לאחר שסיימו את העבודה הציגו את התוצר למיקי רודה, אז מנהל מעבדת IBM בחיפה, והיום סמנכ"ל פיתוח עסקי בכיר ביבמ ישראל, שהיה אחראי בשנים האחרונות על מרבית הרכישות של יבמ בישראל, בהן פיילאקס, XIV ודיליג'נט. "רודה חשב שיש יותר מדי שפות בעולם והוא לא רצה להיות אחראי על אחת נוספת", מספר סוראסקי, "אבל אז הוא הציב לנו תנאי: לצרף את לרדוף הדני לצוות".

 

למרבה ההפתעה לרדוף, שחי אז בקנדה, הוקסם משני הצעירים הישראלים, שהיו חדורי מוטיבציה להמשיך לשפר את שפת הקוד הפשוטה שפיתח. "היינו סקפטיים", אומר סוראסקי, "אמרנו לו: בוא תזרוק את כל מה שכתבת לפח ונתחיל מההתחלה. להפתעתנו הוא הסכים ואמר שקיווה שמשהו כזה יקרה, ושמומחה מתחום מדעי המחשב יוכל לעזור לו". ב־1997 השיקה זנד את הגרסה החדשה של שפת התכנות, שנקראה PHP3.

 

סוראסקי. "המרצים בטכניון לא הכירו את התוכנה - ונחרדו מהשימוש בה" סוראסקי. "המרצים בטכניון לא הכירו את התוכנה - ונחרדו מהשימוש בה" צילום: עמית שעל

 

מיקרוסופט לומדת

 

עד לאחרונה פעלה זנד במודל מבוזר: פיתוח קוד ה־PHP בתוך החברה, לצד גיוס מפתחים חיצוניים, רבים מהם מאוניברסיטאות ומועדוני תוכנה, שפיתחו מרצונם ובזמנם החופשי את התוכנה החינמית. במקביל פיתחה זנד חבילות תוכנה משלימות לעסקים בתשלום. "זה מודל שמיקרוסופט מאמצת גם היום", אומר סוראסקי. "אם עד לפני כמה שנים מיקרוסופט כיצרנית קוד סגור היתה במסלול התנגשות והורדת ידיים עם שחקניות הקוד הפתוח, הרי שהיום רואים שם את התועלת שבניתוב הקהילה לטובתם, והם משקיעים בכך הון".

אנדי גוטמנס, שייסד עם סוראסקי את זנד אנדי גוטמנס, שייסד עם סוראסקי את זנד צילום: cc by: Edward

 

אתה יכול לומר ששיניתם את הדרך שבה עובדת מיקרוסופט?

"בהחלט, עם יד על הלב. אמנם לא הכל על הכתפיים שלנו, אבל PHP הוא אחד הפרויקטים המרכזיים של קוד פתוח שמיקרוסופט משקיעה בהפצתו".

 

אין מדובר כאן במקריות. מיקרוסופט הבינה כבר ב־2001 שמנוע הרווח העיקרי שלה הוא מערכת ההפעלה חלונות, ולא שפות תוכנה כמו דוטנט, המתחרה ב־PHP. כמה ימים לפני מתקפת 11 בספטמבר זומנו סוראסקי וגוטמנס למשרדי מיקרוסופט ברדמונד, ולא יצאו משם אלא לאחר חצי שנה, כאשר הפכו את שפת PHP לידידותית לחלונות. ב־2006 הגדילה מיקרוסופט לעשות, ובמסגרת הסכם אסטרטגי שילמה מיליונים לחברה הישראלית. ההסכם קבע כי מיקרוסופט תשווק חבילות תוכנה של זנד, וזאת תחזק בתמורה את התאימות של התוכנה לווינדוס.

 

שיתוף הפעולה של זנד עם מיקרוסופט ובריתות אסטרטגיות שחתמה בשנים 2005–2006 גם עם אורקל ויבמ, בזכות חבילת התוכנה לארגונים שפיתחה, הגדילו משמעותית את הכנסות החברה. על פי אתר המחקר IVC, בין 2004 ל־2005 קפצו הכנסותיה של זנד מ־4 מיליון דולר ל־12 מיליון דולר, והיא השאירה מאחור את השנים הראשונות של העשור, שבהן נחתך מספר לקוחות החברה באופן משמעותי והיא נאלצה לפטר עובדים רבים.

 

פייסבוק מתסכלת

 

למרות האנונימיות של מפתחי הקוד הפתוח, סוראסקי מעיד שלא חסרה לו ולגוטמנס הכרה. "זו הרגשה מאוד מוזרה שאנשים מכירים אותך ורוצים חתימה ולהצטלם איתך, זה קרה לי במקומות כמו קוריאה וגרמניה. בישראל אני חותם בעיקר על צ'קים".

 

ובכל זאת, הוא מסגיר, יש במודל הקוד הפתוח גם תסכולים: "הרישיון ל־PHP הוא חינמי. אתה מפתח קוד ללא תנאים מוקדמים ובלי מגבלות, ומישהו יכול לבנות את האתר הכי מצליח בעולם (פייסבוק - א"ג) ולנהל 500 מיליון איש בלי לשלם שום דבר. זה למרות שהם משתמשים בקוד שלי ושל אנדי, עד היום".

 

"מצד שני, הוצאנו את הקוד בלב שלם, זה היה לנו הדבר הכי טבעי בעולם והוא היה נכון, לקוד הפתוח יש חלק גדול בהצלחה. יכול להיות שאם היינו מבקשים 100 שקל מכל משתמש PHP, הקוד לא היה פופולרי כמו שהוא היום".

 

מנכ"ל פייסבוק, מארק צוקרברג. "אתה יכול לבנות את האתר המצליח בעולם - ולא לשלם שום דבר" מנכ"ל פייסבוק, מארק צוקרברג. "אתה יכול לבנות את האתר המצליח בעולם - ולא לשלם שום דבר" צילום: בלומברג

 

קרטעתם זמן רב ורק בשנתיים האחרונות נראה שהתחלתם להרוויח.

"לא, החברה היתה הרבה זמן בסדר, כפי שרואים עכשיו מבחוץ. הדבר המרכזי שאפשר להתייחס אליו הוא שלצד התרומות החשובות של זנד ל־PHP יש לחברה גם מוצרים מסחריים".

 

"אנחנו אמנם מותאמים מראש לקהל שלא מורגל לשלם, כמו סטודנטים או סטארט־אפיסטים שמעדיפים קוד פתוח חינמי ומוכנים לעבוד יותר קשה, אבל החל מההשקה הראשונה של חבילות התוכנה לארגונים ב־2005, אנחנו קורצים גם לחברות הגדולות ולאלה שמוכנים לשלם. זה התחיל ב־2005 עם אורקל ו-IBM, והגידול המואץ בחברות הגדולות יוצר טרנד שאנחנו מאוד מאוד נהנים ממנו, ושבשנים האחרונות רק הולך ומתחזק".

 

"במקביל, ה־PHP הופך להיות יותר מיינסטרים, וזה לאחר שבשנים הראשונות הוא היה בכלל בסימן שאלה, כאופציה בלבד בחברות הגדולות. בגרטנר דיברו על הדוטנט וג'אווה, ו־PHP היה קוף שמנסה להיתלות על הזנב. הפריצה המשמעותית ב־18 החודשים האחרונים היא בעצם הכניסה של PHP בדלת הראשית. אנחנו מתקבלים לראשונה על ידי מנהלי מערכות מידע של ארגונים גדולים, כמו בנק אוף אמריקה, בסט ביי, הבורסה של ניו יורק וג'נרל אלקטריק, ולא על ידי מחלקות בודדות בארגון כפי שהיה עד כה".

 

אתם רואים שינוי בדרך החשיבה של החברות?

"הבורסה של ניו יורק החליטה לבחור ב-PHP לאחר שנתיים של פיתוח בג'אווה שנזרק כולו לפח. הביאו מנהל מחשוב חדש ששלח עשרות מפתחים הביתה והביאו את PHP במקום והפרויקט הושק בהצלחה לפני מספר שבועות".

 

"החברה השניה היא GE, שיש לה את השפה שלנו כחלק מהתשתית המחשוב שלה. כשספק מחליט לעבוד בשפת הפיתוח שלנו זה לא מטוב ליבו. כבר לפני 4-5 שנים ראינו שמות גדולים, אבל הם היו מחלקות בחברות גדולות שלקחו החלטות טקטיות. במקרה של NYSE, מנהל הטכנולוגיות הבכיר של הבורסה הכניס את זה. זאת תופעה שאנחנו מתחילים לראות יותר ב-18 החודשים האחרונים, בזכות שחרור קוד למפתחים חיצוניים".

 

לדברי סוראסקי, המעבר למסחור השפה הוא "הפרויקט שחברות מסחריות תורמות לו הכי הרבה באופן יחסי. גוגל , IBM, מיקרוסופט, אמזון, חברות מהשורה הראשונה. כולן תרמו קוד משמעותי. גוגל תרמה את החיבוריות לשירותי האינטרנט, אמזון ומיקרוסופט את החיבור לענן, וגם אורקל תרמה המון.

 

המוטיבציה של הקוד הפתוח: אגו

רסמוס לרדוף. "היו מתחים, אבל היום כל אחד פנה לדרכו" רסמוס לרדוף. "היו מתחים, אבל היום כל אחד פנה לדרכו" צילום: cc by: Waterbaby

 

סורסקי מודע לשמועות על סכסוך היסטורי בינו לבין מפתח שפת התכנות לרדוף, ואינו מנסה להחביא אותן. "היחסים בינינו אף פעם לא היו רעים, אלא קצת קרים", הוא מבהיר.

 

"בעבר היו בינינו לבין לרדוף מתחים שניסינו להפיג, אבל היום המתחים כבר אינם וכל אחד פנה לדרכו. העולם של הקוד הפתוח פעל באיחוד ללא מניעים כספיים וללא תביעות, ואין כאן משהו שמזכיר את הסרט 'הרשת החברתית'. אבל כן יש אגו, זאת המוטיבציה של האנשים, ובשביל זה הם תורמים לקוד הפתוח. בכל הפרויקטים של הקוד הפתוח, האגו משחק תפקיד לא קטן".

 

מה אתה אומר על הטענות ש־PHP אינה שייכת לכם, אלא ללרדוף?

"האמת היא באמצע. זנד לא פיתחה את PHP, אבל היא התורמת הכי גדולה שלה מאז ומעולם. אני מקווה שאלה שחושבים שאנו חברה קטנה ושולית אינם משתמשי PHP, כי אז הם לא מבינים מי מספק להם את התוכנה".

 

"עם זאת, כשמזכירים אותנו צריך גם להזכיר את ה־600–700 איש הנוספים שתורמים את זמנם ומרצם לקהילה. אני לא אומר את זה כדי להישמע פייסני. PHP מגיעה היום לגבהים, שאנחנו כחברה של קצת יותר מ־100 איש לא היינו יכולים להגיע אליהם לבד. אנחנו לא מיקרוסופט או גוגל שמעסיקות עשרות אלפי אנשים. לכן, בלי מכפילי הכוח של הקהילה, PHP לא היתה איפה שהיא היום. מצד שני, אין עוד חברות שתורמות ל־PHP".

 

"היום PHP זה לא פרויקט של אדם ספציפי. אני תרמתי 20%–30% לקוד המנוע ואף אחד לא יגיע לרמות האלה, אבל ברמת המעורבות היום יש כאלה שתורמים יותר מרסמוס, ממני ומאנדי. עם זאת, אפילו שאנחנו באופן אישי כבר לא מקודדים הרבה, אנחנו בהחלט נוכחים ברמת הדיונים וההכוונה".

 

Zend - תעודת זהות

 

הוקמה: 1999

מייסדים: זאב סוראסקי ואנדי גוטמנס

גיוסים: 57 מיליון דולר

שווי חברה מוערך: 60 מיליון דולר

מספר עובדים: 100

מטה החברה: רמת גן

בטל שלח
    לכל התגובות
    x