שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
חדשות IT

ראיון "כלכליסט": "הרכישות בענף ה-IT ישברו שיא השנה"

אלדד בר־אדון, שבשנים האחרונות עמד מאחורי רבות מעסקאות הרכישה בענף ה־IT בישראל, מסמן את השחקניות החדשות בשוק

אסף גלעד 15:5010.11.10

עשר עסקאות רכישה בשנת 2010 הפכו את ענף ה־IT בישראל לתזזיתי במיוחד. מעטים יודעים כי אלדד בר־אדון, ממייסדי וואן תוכנה וג'ון ברייס, מעורב ישירות בארבע מהן: בהן מכירת SRL למלם-תים ב 15 מיליון שקל, ומכירת קליקוויו לחילן-טק בכ-14 מיליון שקל.

 

בר-אדון מעורב גם במכירת סמארט של קבוצת יאנה, ככל הנראה למטריקס, תמורת 10 מיליון שקל - עסקה שככל הנראה תצא אל הפועל בשבועות הקרובים. למעשה, בכל אחת מארבע השנים האחרונות נחשב בר־אדון, יחד עם עמיתו צחי טוחן, ל"אדריכל" של כמחצית מרכישות ה־IT בישראל באמצעות אימפרוב, חברת הניהול שברשות השניים.

 

לפי בר־אדון, קצב הרכישות בתחום ה־IT לא ייפסק בקרוב. "מספר הרכישות ומחזורי החברות הנרכשות ישברו שיא ב־12 החודשים הקרובים. אני מעריך שמדובר במחזור כולל של חצי מיליארד שקל בשבע עסקאות שבהן אנחנו מעורבים ברגע זה", הוא אומר בראיון ל"כלכליסט".

 

בר־אדון וטוחן אינם מגדירים את עצמם כמתווכים. השניים נשכרים על ידי החברות הנרכשות כדי להתערב בניהול החברה, להבריא אותה או למוכרה לכל המרבה במחיר. בתמורה הם מקבלים לרוב אופציות של 5%–10% בחברה הנרכשת, ושיעור דומה כעמלה על עסקת הרכישה. כיום אימפרוב מחזיקה כ־15% בחברת גב יועצים ונהנית כשותפה לרווחים מכמה חברות דוגמת נישה, קבוצת טופ ועוד חברות שלא נמכרו במלואן.

 

שיא בכל העולם

 

את הסיבה להתעוררות המיזוגים והרכישות בתחום ה־IT תולה בר־אדון בשלושה גורמים מרכזיים. "מניות ה־IT נמצאות בשיא בכל העולם העסקי", הוא מסביר. "מטריקס עלתה מאז המשבר בכ־70% וואן תוכנה עלתה בכ־150%. עליית השווי של החברות מאפשרת להן לרכוש חברות שעד כה ביקשו עליהן מחיר גבוה יותר".

 

"סיבה נוספת היא הדחף הגבוה של הלקוחות, דוגמת הבנקים, לגרום לקונסולידציה בקרב הספקים שלהם, כי הם מעדיפים לעבוד עם חברה אחת גדולה מאשר עם חברות בינוניות רבות. זו אחת התוצאות, למשל, של מכרז המחשוב הממשלתי של החשכ"ל, שאחד מתנאי השתתפות בו היה קיצוץ חד ברווחיות של חברות ה־IT שיכולות להשתתף בו. הירידה במתח הרווחים הביאה את החברות להגדיל את כמות העובדים שהן מעוניינות לספק, כיוון שהגדלת המחזור מפצה על אובדן הרווח".

 

עוד סיבה שמציג בר־אדון היא המשבר הכלכלי, שגרם לחברות רבות לשמור את ההון אצלן ולא להשקיע אותו. "ענקיות ה־IT יושבות על הררי מזומנים לאחר שנתיים שבהן צברו הון רב או נטלו אג"חים. הברירה שיש בידיהן היא לשים את הכסף בבנק ולקבל עליו 1%, או לרכוש חברה - השקעה שהתשואה השנתית שלה עומדת על 10%–20% לחמש שנים".

 

בר-אדון ושותפו, צחי טוחן בר-אדון ושותפו, צחי טוחן צילום: יובל חן

 

איך היית מאפיין את הרוכשות בגל הרכישות האחרון?

"בשנים האחרונות הענף מאופיין ברכישות של חברות בינוניות בגודלן, בעלת מחזור הכנסות של 150-15 מיליון שקל, על ידי חברות גדולות עם מחזור הכנסות של יותר מ־150 מיליון שקל. בשנה ממוצעת נרכשות כעשר חברות בינוניות. 2009 היתה חלשה מאוד, אך השנה הנוכחית כבר מגלמת חזרה למוטב. אני מעריך שכיום פועלות 70 חברות בינוניות ועוד כ־500 חברות קטנות, נישתיות, שגורלן להתמזג, או לצמוח ולהיהפך לבינוניות".

 

הפרופיל לא משתנה

הרוכשות הפעילות ביותר, לפי בר־אדון, הן וואן תוכנה, מלם־תים ומטריקס, שבארבע השנים האחרונות בלעו חברות בעלות מחזור מצטבר של מיליארד שקל. לטענתו, נס טכנולוגיות אינה רוכשת בישראל כיוון שברצונה להרחיב את פעילותה בחו"ל, ורכישת גילון השנה נעשתה כחלק מפעילותה הבינלאומית של הנרכשת. טלדור גם היא יצאה קצת ממשחק הרכישות.

 

בר־אדון מסמן שחקניות חדשות שיגבירו את קצב הרכישות שלהן: אמת מחשוב, אמן מחשבים וחילן טק, ושלוש שחקניות חדשות שהחיבור בינן לבין IT אינו מובן מאליו: בזק בינלאומי, נטוויז'ן ומנפאואר.

 

האם החברות מחפשות רכישות בתחומים מסוימים והולכות לפי טרנדים בשוק?

"אין כל שינוי בפרופיל הנרכשות בשנים האחרונות. מחצית מהנרכשות הן חברות מיקור חוץ, ואילו כל השאר נחלקות בין תשתיות, בנקים, טלקום, צבא, SAP ואורקל, בדיקות והדרכה".

 

אתה מתאר שוק שבו חברות גדולות רוכשות רק בינוניות. למה אין קונסולידציה בין הגדולות?

"למעשה אף אחת מהרכישות שהתקיימו כאן איננה נכנסת להגדרה של מיזוג. מיזוג בין ענקיות הוא משימה מורכבת מאוד שבדרך כוללת התעיילות ופיטורים, מהלך שהסיכויים להצלחה בו הם כ-50% בלבד".

עד כמה מכרז החשכ"ל הממשלתי, שמפקח על רווחיות חברות ה־IT, משנה את נוף החברות בארץ?

"בניגוד למה שחושבים, אין לו השפעה כלל. המחזור הכולל שלו מכלל ענף ה־IT איננו עולה על 5%. אם מכרז החשכ"ל היה משפיע, היית מבחין בירידה ברווחיות החברות בדו"חות הרבעונים. בפועל, לא רק שאין ירידה כזו, אלא ניכרת עלייה ברווחים. האפקט היחיד של מכרז החשכ"ל יהיה בכך שבגלל הרווחיות הנמוכה שגלומה בו, הוא לא ימשוך אליו את העובדים האיכותיים".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x