דוח טכנולוגי ענקיות הטק יכולות לשבש את פסיקת ההפלות, אבל האם זה באמת מה שייקרה?
דוח טכנולוגי
ענקיות הטק יכולות לשבש את פסיקת ההפלות, אבל האם זה באמת מה שייקרה?
ביטול ההכרה בזכות להפלה מאיים להחזיר את ארה"ב 50 שנה אחורה, לצד יכולת של המדינות התומכות בו לאכוף את הפסיקה באמצעות ניטור מידע דיגיטלי. כפי שזה נראה כרגע, גוגל, מטא וחברותיהן ה"נאורות" לא מתכוונות להסתבך עם הרפובליקאים כדי להשאיר אותנו ב-2022
אומרים שהחלטת בית המשפט העליון של ארה"ב מסוף השבוע, שהפך את פסיקת רו נגד ווייד מ-1973 וביטל בכך את ההכרה בזכות להפלה כזכות שמוגנת בחוקה, מחזירה את זכויות אנשים במדינה 50 שנה לאחור - אבל זה ממש לא נכון. ביטול הזכות של אישה על גופה, ההפיכה הצפויה של הפלות למעשה בלתי חוקי במדינות שונות בארה"ב, בחלקן בלתי חוקי בצורה גורפת כמעט לחלוטין, מביאה את הנשים במדינות אלו למצב גרוע יותר מזה שהיו בו לפני חצי מאה, שכן ב-50 השנים האחרונות חלו התפתחויות טכנולוגיות רבות שנותנות בידי מדינות כלים עצמתיים לאכוף את איסור ההפלות בצורה רחבה, פולשנית ומפחידה.
לפני 50 שנה, הדרך הכמעט יחידה שבה מדינה יכלה לדעת על הפלה בלתי חוקית היא במקרה שבו הליך ההפלה השתבש (לא מקרה יוצא דופן כשמדובר בפעילות מחתרתית ולא מפוקחת; כי איסור על הפלות לא מונע הפלות, הוא מונע רק הפלות בטוחות), והאישה נאלצתה להגיע לטיפול מציל חיים בבית החולים, שפעמים רבות תפקד כמשת"פ והעביר את המידע לשלטונות החוק. היום יש למדינה מספר עצום של דרכים לזהות חשד להפלות בלתיהחוקיות.
כשהודלפה לפני כחודש וחצי טיוטת הפסקה הצפויה, כתבתי כאן על חברות שסוחרות במידע ויכולות, באמצעות איסוף מידע אגרגטיבי אנונימי לכאורה, לזהות נשים שביקרו במרפאות הפלה. מידע זה זמין לרכישה על ידי כל אדם או יישות, ויכול לשמש מדינות לזיהוי נשים שביצעו הפלה או רופאות שסייעו להן בכך. רשויות האכיפה יכולות לרכוש מידע כזה ובמדינות שבהן האכיפה מבצעת באמצעות אזרחים פרטיים (כמו טקסס, שם כל אזרח יכול לתבוע פיצויים מכל גורם הקשור בביצוע הפלה), המידע מועבר על ידי אזרחים אלו.
מה אם במדינה המדוברת בכל מקרה אין מרפאת הפלות? לא נורא, מיזורי שוקלת חקיקה שתאסור על סיוע להפלה גם מחוץ לגבולותיה. מדינה כזאת יכולה לרכוש מידע על ביקורים במרפאות הפלות חוקיות במדינות אחרות. זה יכול להיות מידע פרטני, אבל גם אם הוא אגרגטיבי יש דרכים להתמודד עם זה. המידע יאפשר לה לראות אם האישה שביצעה הפלה הגיעה למרפאה מאותה המדינה, לזהות גורמים שסייעו לה - וכולם יכולים להיתבע על סיוע לביצוע הפלה.
זו לא הדרך היחידה שבה מידע על ביצוע הפלות יכול להגיע לידי מדינה. אפליקציות מעקב אחר המחזור החודשי, שצוברות פופולריות בשנים האחרונות, הן למעשה מאגר מידע. ניתן לגלות באמצעותן מי היתה בהיריון ואצל מי ההיריון נפסק בטרם עת. חקיקה שתחייב חברות אלה לחלוק את המידע עם המדינה יכולה לאפשר זיהוי "נשים חשודות", שישמש בסיס לחקירה ממוקדת לגבי נשים שאולי נכנסו להיריון וביצעו הפלה.
ואין סיבה להסתפק רק באפליקציות האלה. ענקיות הטכנו - ובעיקר גוגל ומטא - יצרו פרופילים אישיים מפולחים ומתעדכנים תדיר של כל אחת ואחת מהשמתמשות שלהן. על סמך התנהגות כמו שאילתות חיפוש, ביקור באתרים, התכתבויות לא מוצפנות ופעילות במדיה חברתית הן יכולות לזהות בוודאות מפחידה נשים שנכנסו להיריון ולא השלימו אותו, התעניינות בשירותי הפלה וביקור במרפאת הפלות. שוב: חקיקה מתאימה יכולה לחייב את החברות הללו להעביר את המידע למדינה שתמשמש בו על מנת לזהות את העברייניות שרק ביקשו לעשות בגוף שלהן כרצונן.
זה אולי נשמע כמו חזון דיסטופי, משהו בלתי אפשרי במדינה נאורה ומתקדמת כמו ארה"ב, אבל גם ביטול הזכות של נשים על גופן נשמע כמו משהו בלתי אפשרי לפני שנים ספורות. ואם יש דבר שארה"ב לימדה אותנו לאורך כמעט 250 שנות קיומה זה שלצד צעדי קידמה ענקיים, היא מסוגלת גם למהלכים חשוכים, דורסניים ומדכאים נגד כל מי שהוא לא גבר לבן סטרייט ונוצרי. ובאותו בית משפט עליון שהפך את רו נגד ווייד מכהן כשופט קלרנס תומאס - מטרידן מין שהצהיר כי מטרתו בכהונתו היא להפוך את החיים של ליברלים ל"אומללים" - כך שלא בטוח שימהרו שם להגן על הזכות של נשים לפרטיות. אחרי הכל, בית המשפט הזה כבר פסק שהגוף שלהן שייך למדינה, למה לעצור שם?.
יש, כמובן, צעדים שנשים ובעלי בריתן יכולים לנקוט כדי להגן על פרטיותם המקוונת: שימוש באפליקציות מסרים מידיים מוצפנות כמו סיגנל, עבודה עם מנועי חיפוש שלא שומרים מידע אישי כמו דאקדאקגו, שימוש בתוספי או יכולות מובנות בדפדפן לחסימת כלי ניטור מקוונים ועוד. אבל בשביל זה צריך להיות משתמשת מיודעת ומוכנה מראש - וזה לא בהכרח יהיה המצב של אישה בהיריון בלתי רצוי.
אפשר אולי לקוות שהחברות השונות ישמשו מחסום הגנה בפני בקשות כאלה של המדינה, אבל זו תקוות שווא. בכל הנוגע לחברות שסוחרות במידע או למפעילות של אפליקציות מעקב מחזור מדובר, לרוב, בחברות קטנות שנעדרות את המשאבים להתמודד עם הממשל, או בשחקניות ספק-זדוניות בלי בעיות מצפוניות למכור מידע שכזה לכל דורש. בנוגע לענקיות כמו גוגל ומטא, להן אמנם יש את המשאבים ואולי גם את המצפון, אבל לא בטוח שיהיה להן את הרצון.
ענקיות טכנולוגיה, ובפרט מטא, הפגינו בעבר חוסר רצון מובהק להתעמת עם פוליטיקאים, עם מחוקקים ועם ממשלים רפובליקנים, ופעלו דווקא לסייע להם לקדם את האג'נדה שלהם. זה בלט במיוחד בבחירות 2016, אז התעלמה מטא בצורה בוטה ממידע על התערבות רוסית והפצת פייק ניוז בפלטפורמות שלה - דברים שסייעו לניצחונו של טראמפ בבחירות באותה שנה - מחשש מתגובה קשה מצד גורמים שמרנים. אין סיבה לחשוב שאותו חשש לא ידריך את תגובתה במקרה שרשויות חוק יבקשו מידע שיסייע לזיהוי הפלות.
למעשה, יש סיבה טובה לחשוב שהיא לא תתנגד יותר מדי להעברת המידע: אחרי פרסום הפסיקה אסרה מטא על עובדיה לדון בנושא בערוצי התקשורת הפנימיים של החברה. "לדיון חופשי על הפלה במקום העבודה יש סיכון מוגבר ליצירת סביבת עבודה עוינת", היא כתבה במזכר לעובדים שחשף הניו יורק טיימס. "לכן בחרנו בעמדה שלא נתיר דיון חופשי בנושא".
אמברוז ואס, מהנדס תוכנה במטא, דיווח בלינקדאין: "בקרי תוכן פועלים במהירות וביעילות להסרת פוסטים ותגובות שמזכירים הפלה (איפה המהירות והיעילות הזו שכמדובר בתכנים בעיתיים בפייסבוק?, ע"כ). דיונים מוגבלים יכולים להתרחש רק בקבוצות של עד 20 איש, אבל לא במקום פתוח. שריל סנדברג כתבה בחשבון הפייסבוק שלה על מה שקרה היום ואפילו קישורים לפוסט שלה הוסרו מפחד לפגוע בכמה עובדים שאולי מסכימים עם הטירוף הזה". סך הכל הגיוני: אם המדינה לוקחת מנשים את הזכות לגופן, למה שהמעסיק לא ישלול מהן את הזכות למה שיוצא מהפה שלהן?.
יש בכל זה משהו מעגלי. מטא היא זו שסייעה לטראמפ להיבחר לנשיאות. כנשיא, טראמפ היה זה שמינה שלושה שופטי עליון שמרנים ויצר את ההרכב שהפך את רו נגד ווייד ועכשיו היא תהיה זו שתעזור למדינות בארה"ב לאכוף את איסורי ההפלות הדרקוניים שלהן.
חזית אחרת שמתגבשת בימים אלה קשורה לעצם קיומו של מידע מקוון על הפלות. אם הפלות מנוגדות לחוק, מדינות בארה"ב יוכלו לטעון שתוכן שעוסק בהן מנוגד גם הוא לחוק ולדרוש להסירו או לתבוע את מי שמפיץ אותו. החוק בטקסס אוסר גם על סיוע להפלה ושונאי נשים במדיה פועלים להגדרת "סיוע" גם כמידע שמתאר איך לבצע הפלה באופן עצמאי. ארגון אנטי-נשים בשם National Right to Life Committee (NRLC) מקדם חקיקה שתאסור לספק "הוראות בטלפון, באינטרנט או בכל כלי תקשורת אחר, או לארח, לתחזק אתר או לספק שירות אינטרנט שמעודדים או מסייעים למאמצים לבצע הפלה בלתי-חוקית".
חוקים אלה מנוגדים לכאורה לתיקון הראשון לחוקה, המגן על חופש הביטוי והעיתונות, אבל במציאות שבה בית המשפט העליון מאשר אותם בטענה שהם נועדו למנוע עבירה על החוק – בדומה, אולי, לאיסור על הפצת פדופיליה – לא נראית כל כך מופרכת. וגם אם לא, תובעים עדיין יכולים לגרור מפרסמים של מידע כזה להליך משפטי ממושך ויקר שגם אם יסתיים בהפסד לתביעה יהפוך את כל העניין ללא כדאי מבחינת המפרסם.
"להסביר מה זו הפלה, איפה אפשר לבצע אותה, קידום הזכות או היכולת של אישה לעבור הפלה – כל אלו הם בגדר מידע מדויק שלא ניתן להגיש נגדו תביעה מבלי להפר את התיקון הראשון לחוקה", אמרה ל-The Verge עו"ד ג'ניפר גראניק מ-ACLU. "הסיכון הוא שתובעים ייקחו את השיחות הפרטיות האלה, שבהן אנשים מחליפים מידע, וינסו להציג אותן כמפגשים פליליים. זה כנראה יהיה משהו שנאלץ להיאבק בו".
ארגונים כמו ה-ACLU אולי יאבקו בזה. פלטפורמות גדולות - בכלל לא בטוח. לכאורה, יש להן הגנה מפני תביעה הודות לסעיף 230 בחוק ההגינות בתקשורת שמקנה להן חסינות מפני מידע שהעלו משתמשים, אבל חסינות זו שרירה רק כל עוד הן הורידו את המידע אם קיבלו דיווח עליו - ולא בלתי סביר שהן פשוט יעדיפו להעלים מידע כזה מאשר להכנס למאבק משפטי. בנוסף, עצם קיומו של סעיף 230 מוטל בספק לאור ביקורת חוצת מפלגות על החברות ושאיפה של מחוקקים להטיל עליהן אחריות גדולה יותר.
טרם פסיקת רו נגד ווייד, אם אישה ביצעה הפלה ושום דבר לא השתבש היא היא הייתה יכולה לחזור לחייה בביטחה, בלי חשש מדפיקה על הדלת. במציאות הנוכחית, כשמידע התנהגותי מפורט שלנו נמצא בידי גורמים רבים, גם מי שרק התעניינה בביצוע הפלה יכולה לקבל שיחת טלפון מאיימת, נהג האובר שהסיע אותה למרפאה המחתרתית עשוי להיכנס לכלא ולא כדאי להתחיל לדמיין מה יעשו לרופאה שביצעה את ההליך. במקביל, עצם הגישה למידע אמין ומדויק יכולה להיות בסיכון. במדינה שבה אין לאישה זכות על גופה, כל זכות אחרת, שנתפסה כמובנת מאליה, נמצאת גם היא בסיכון.
החיים של נשים - ובפרט נשים מקבוצות מוחלשות, ממיעוטים מופלים ובמעמד כלכלי נמוך - בדרכם להיות אומללים ומסוכנים הרבה יותר. כל זאת, בחסות הטכנולוגיה שהיוצרים שלה הבטיחו לנו שתהפוך את העולם למקום טוב יותר.
