סגירת מעגל ואיתות לעולם: מה ניתן ללמוד ממינוי ג'ון קרי לנציג הנשיאותי המיוחד לנושא האקלים

בעבור ג'ון קרי, המינוי שקיבל מנשיא ארה"ב הנבחר ג'ו ביידן מהווה מעין סגירת מעגל. ב-2015, כמזכיר המדינה של ברק אובמה, הוא כיוון והוביל את הדיונים לחתימת הסכם האקלים בפריז. בארבע השנים האחרונות הוא עמד בשוליים והביט על ממשל טראמפ מפרק את כל ההתקדמות שנעשתה בנושא, מבטל או מחליש תקנות וחוקים - לא רק מתקופת אובמה, אלא אפילו מימי ניקסון.

עכשיו, הוא צפוי לתפוס מקום מרכזי במאמצים לשנות את הכיוון של ארה"ב בכל הנוגע למשבר האקלים, ולמלא את מה שיכול להתברר כתפקיד חייו, כנציג הנשיאותי המיוחד לאקלים (או "צאר האקלים"). מדובר במשרה שכבר היתה קיימת בממשל אובמה, אך הנשיא הנבחר ביידן עתיד לשדרג משמעותית את סמכויותיו של קרי ולהגדיר אותה כמשרה ברמת קבינט שהמחזיק בה גם יושב במועצה לביטחון לאומי. כדיפלומט ופוליטיקאי מנוסה, מוטלת על כתפי קרי המשימה הלא פשוטה של החזרת ארה"ב למסלול של צמצום פליטות גזי חממה ומעבר מדלקי מאובנים לאנרגיה מתחדשת, תוך שכנוע שאר העולם שלא רק שהמדינה חוזרת להוביל את התחום אלא גם תמשיך לעשות זאת אחרי שכהונת ביידן תסתיים. 

ג'ו ביידן וג'ון קרי צילום: אי פי איי

"האמינות של ארה"ב בנושא שינוי אקלים צנחה בארבע השנים האחרונות", אמר לניו יורק טיימס פרופ' ניקולס בורנס מבית הספר לממשל של אוניברסיטת הרווארד, שכיהן כשגריר ארה"ב ליוון לנאט"ו והחזיק בתפקידים בכירים במשרד החוץ בממשלים של קלינטון ובוש. "מינוי קרי הוא איתות חזק שיסייע לארה"ב לרכוש מחדש את האמון העולמי בנושא".

מינוי של קרי, מהדיפלומטים והפוליטיקאים המנוסים והמוערכים בארה"ב, עתיד לשדרג משמעותית את ההתייחסות למשבר האקלים בממשל האמריקאי, ולדברי קרי עצמו עתידה ארה"ב "להתייחס למשבר האלים כאל איום דחוף על הביטחון הלאומי". קרי, שעוטר בכוכב הכסף ובכוכב הארד בעקבות שירותי הצבאי במלחמת וייטנאם, זכה להכרה לאומית בשנות ה-70 של המאה הקודמת, כשלאחר שחרורו הפך לאחד הפעילים הבולטים נגד המלחמה. עדותו בפני הסנאט ב-1971, במהלכה הציג עדויות על זוועות המלחמה, נחשבת לאחד הרגעים המכוננים של תנועת ההתנגדות לה.

הוא כיהן בקונגרס ברציפות מ-1984 עד 2013, אז מונה על ידי ברק אובמה להחליף את הילרי קלינטון כמזכיר המדינה של ארה"ב. קודם לכן, ב-2004, נבחר כמועמד המפלגה הדמוקרטית לנשיאות אך הפסיד לג'ורג' וו. בוש – הפעם היחידה ב-28 השנים האחרונות שבה מועמד רפובליקני לנשיאות קיבל יותר קולות מהמועמד הדמוקרטי.

בתפקידו החדש יידרש קרי לשכנע מדינות אחרות לנקוט בצעדים משמעותיים יותר על מנת לחתוך את פליטות הפחמן שלהן במחצית עד 2030. "העבודה שלו היא למעשה לבצע פיבוט מ-30 שנה של מו"מ לעשור של פעולה אגרסיבית", אמר לניו יורק טיימס פול בונדר, מנהל גוף המחקר האקלימי Rocky Mountain Institute. טים ווירת', שכיהן כמשנה מזכירת המדינה לנושאים בינלאומיים בממשל קלינטון, הוסיף: "הדבר החשוב ביותר יהיה מערכת היחסים עם סין. זה הדבר הראשון, השני, השלישי והרביעי ברשימה אחרי הצטרפות מחודשת להסכם פריז".

קרי ייאלץ לגייס לא רק את הכישורים הדיפלומטיים שלו לעבודה מול מדינות אחרות, אלא גם את הניסיון הפוליטי רב השנים שלו על מנת להתמודד עם התנגדות רפובליקנית למהלכים משמעותיים סביב משבר האקלים, במיוחד אם אלו ישמרו על השליטה בסנאט. אף ששני-שליש מהאמריקאים סבורים שהממשלה צריכה להתמודד טוב יותר עם משבר האקלים, רפובליקנים רבים מתנגדים למהלכים כמו צמצום השימוש בדלקי מאובנים. זאת, לטענתם, מכיוון שהדבר יובל לפגיעה אנושה בכלכלה.

ואולם, פעיל האקלים הרפובליקני וחבר הקונגרס לשעבר, בוב אינגליס, אמר לניו יורק טיימס שמינוי קרי דווקא יכול לגרום לרפובליקנים לעבוד איתו. "אין איום שהוא יהפוך לכוכב דמוקרטי חדש", הוא הסביר. גורם אחר שיכול לסייע לקרי לעבוד עם מחוקקים רפובליקנים הוא החשש שהמינוי מעורר בשמאל. ארגון Food & Water Action, שפועל נגד פראקינג, ביקר את המינוי בטענה שקרי תומך בשימוש בגז טבעי ו"מקדם פתרונות כושלים למשבר האקלים כמו תוכניות לסחר-פחמן".

לקרי היסטוריה ארוכה בתחום שינוי האקלים. ב-1992 הוא ייצג את ארה"ב, לצד הסנטור אז ומי ששנה לאחר מכן יהיה סגן הנשיא אל גור, בוועידת האקלים של האו"ם בריו דה-ז'נרו, שבה נקבע המתווה הראשוני של הארגון להתמודדות עם המשבר. ב-2009 הוא הוביל חקיקה שנועדה לקבוע תקרת פליטות גזי חממה לארה"ב, שאושרה בבית הנבחרים אך מעולם לא הגיעה להצבעה בסנאט. בשנה שעברה הוביל קרי הקמת קואליציה של רפובליקנים ודמוקרטים לעבודה משותפת בנושא שינוי אקלים. עמיתים לעבודה אמרו לניו יורק טיימס שלקרי יש הבנה אמיתית של המדע מאחורי שינוי אקלים, של העלויות והיתרונות הכלכליים שבמעבר לאנרגיה ירוקה, ויחסי עבודה קרובים עם עשרות מנהיגים בתחום.