$
עולם

מעל ל-6,500 אנשי רפואה בעולם: הפסיקו עם מדיניות הסגרים

רופאים ומומחי בריאות, ביניהם אפידמיולוגים מובילים חתמו על עצומה לשינוי המדיניות של ממשלות בעולם: "אנשים שאינם בקבוצות סיכון צריכים לחזור באופן מיידי לחיים הרגילים שלהם. גימלאים צריכים להיפגש עם בני המשפחה מחוץ לבתים"

שירות כלכליסט 14:0607.10.20

רופאים ומומחי בריאות, ביניהם אפידמיולוגים מובילים בעולם חתמו על עצומה לשינוי המדיניות של ממשלות: "כאפידמיולוגים למחלות זיהומיות ומדענים לבריאות הציבור יש לנו חששות כבדים מהנזק הפיסי והנפשי כתוצאה מהמדיניות המתמשכת נגד הקורונה", כך הם כותבים כשהם ממליצים על גישה של "הגנה ממוקדת" (Focused Protection).

 

"אנחנו מגיעים מהצד השמאלי והימני של המפה ומרחבי העולם, והקדשנו את הקריירה שלנו להגנה על אנשים. מדיניות הסגר הנוכחית מייצרת השלכות הרסניות על בריאות הציבור בטווח הקצר והארוך. התוצאות כוללות בין השאר שיעור נמוך יותר של ילדים מחוסנים, השלכות קשות יותר ממחלות לב, ירידה במספר ההקרנות לטיפול בסרטן והדרדרות נפשית, מה שיוביל לעלייה בשיעורי התמותה בשנים הבאות. מעמד הפועלים והצעירים בחברה הם שנושאים בנטל הכבד ביותר. סגירת בתי הספר טומנת בחובה אי צדק רציני".

 

 

 

"שמירה על הצעדים הללו עד שיימצא חיסון נגיש תגרום לנזק בלתי הפיך, כשהאוכלוסיות החלשות ייפגעו בצורה חסרת פרופורציה. למרבה המזל, ההבנה שלנו את הנגיף הולכת וגדלה. אנחנו יודעים שהסבירות למות מקורונה גבוהה פי אלף בקרב הקשישים והחלשים. ואילו עבור הילדים הקורונה פחות מסוכנת מגורמים רבים אחרים, ביניהם שפעת.

 

ככל שהחסינות נבנית בקרב האוכלוסיה, הסיכון להידבקות אצל כולם – כולל אנשים בקבוצות הסיכון – יורד. אנחנו יודעים שכל האוכלוסיות יגיעו בסופו של דבר לחיסון עדר, כלומר לנקודה שבה שיעור ההדבקות החדשות הוא יציב. חיסון יכול לסייע לנו להגיע לכך, אך חיסון עדר אינו תלוי רק בו. לפיכך המטרה שלנו צריכה להיות למזער את שיעורי התמותה והפגיעה החברתית עד שנגיע לחיסון עדר.

 

הגישה החומלת ביותר שמאזנת בין הסיכונים והיתרונות של הגעה לחיסון עדר היא לאפשר לאותם אנשים שנמצאים בסיכון מינימאלי למות לחיות את חייהם בצורה רגילה ולבסס את החיסון לנגיף באמצעות הדבקות טבעיות, תוך שמירה הדוקה יותר על אותם האנשים שנמצאים בקבוצות סיכון. אנחנו מכנים זאת הגנה ממוקדת. אימוץ צעדים להגנה על החלשים והפגיעים צריכים להוות את היעד המרכזי של התגובה של מדיניות הבריאות הציבורית לקורונה. כדי להוות דוגמה, בתי אבות צריכים להעסיק עובדים שפיתחו חסינות ולבצע בדיקות PCR תכופות לכל העובדים והמבקרים. יש למזער את התחלופה בקרב העובדים.

 

"גמלאים שעדיין מתגוררים בבית צריכים לקבל משלוחים של מצרכים ודברים חיוניים אחרים ישירות הביתה. במידת האפשר, עליהם להיפגש עם בני המשפחה בחוץ ולא בתוך הבתים.

 

"אנשים שאינם נחשבים בקבוצות סיכון צריכים לחזור באופן מיידי לחיים הרגילים שלהם. שמירה על היגיינה בסיסית כמו שטיפת ידיים והישארות בבית כשלא מרגישים טוב צריכים להפוך להתנהגות השכיחה על מנת להוריד את הסף הנדרש לפיתוח חסינות העדר. יש לפתוח מחדש בתי ספר ואוניברסיטאות ללמידה במקום, ולהחזיר פעילות העשרה כמו ספורט. צעירים יכולים לעבוד כרגיל, ומסעדות ועסקים אחרים צריכים להיפתח. יש להחזיר לפעילות אמנות, מוזיקה, ספורט ותחומי תרבות אחרים. אנשים שבסיכון גבוה יבחרו אם ברצונם לקחת חלק, בעוד שהחברה כולה תיהנה מההגנה שיספקו לחלשים על ידי אותם אנשים שהשיגו חסינות עדר".

 

 

הפגנות בפראג נגד סגר הקורונה הפגנות בפראג נגד סגר הקורונה צילום: איי אף פי

 

x