$
מעסיקים

כלוב של זהב – איך מנהלים מפקחים על יעילות העבודה מהבית

ארגונים מוצאים דרכים לעקוב אחר פעילות העובדים גם כשהם בבית על מנת לבדוק הסחות דעת ותפוקה. העובד מצידו נדרש לייצר כרגיל בלי הסביבה הארגונית התומכת שיש לו במשרד. ארז בוגנים, המשנה למנכ"ל של חברת סינאל טוען שארגונים יצטרכו לשלב בין מדיניות פיקוח על העובד לבין הענקת חופש פעולה

מעין מנלה 12:2629.06.20
בחודשים האחרונים, לאחר שחברות רבות עברו לעבודה מהבית בעקבות התפרצות נגיף הקורונה, רבים דיווחו על כך שתפוקת העובדים דווקא עולה כשהם בבית.

 

סקר של אירטסקר בקרב 1,000 עובדים בארה"ב שנערך לפני התפרצות הקורונה מצא שעובדים מהבית עבדו 1.4 יותר ימים בחודש מאשר עמיתיהם שעבדו במשרד, והתוצאה היא שהם עבדו יותר משלושה שבועות נוספים בשנה. עם זאת, המחיר שמשלמים העובדים מרחוק על הפרודוקטיביות בא לידי ביטוי באיזון בין חיי העבודה לחייהם הפרטיים ושחיקה. 29% מהעובדים מרחוק אמרו כי הם מתקשים למצוא איזון בין העבודה לחיים הפרטיים ו-31% אמרו שהם נדרשים לקחת ימי חופש לטובת בריאותם הנפשית.

 

העבודה מהבית בעקבות התפרצות נגיף הקורונה הייתה עבודה בתנאים אחרים, בתנאים של סגר מלא או חלק, כאשר רוב המשק היה סגור גם בישראל וגם בעולם. דו"ח של פירמת הייעוץ והמחקר Valoir שהתפרסם במאי השנה מצא שהעבודה מהבית פגעה פגיעה מזערית של 1% בפרודוקטיביות. כמו כן נמצא שעובדים עבדו בממוצע כמעט 10 שעות ביום ורובם עשו זאת במהלך שעות העבודה הרגילות בין 8 בבוקר ל-6 בערב. הסחת הדעת העיקרית במהלך העבודה מהבית הגיעה ממדיה חברתית, לה הקדישו העובדים בממוצע כשעתיים בכל יום.

 

"מה שקורה היום מבחינת העבודה בזמן הקורונה ופוסט קורונה זה לא מה שיקרה בזמני שיגרה. הרבה מדברים עכשיו על כך שהפרודוקטיביות תעלה באופן ישיר בעקבות חיסכון בזמן נהיגה למשרד, יותר מיקוד ופחות הסחות דעת אבל יש גם אופציות אחרות. גם כשהעולם העסקי יהיה במצב של פוסט קורונה ויתרגלו לכלי העבודה מרחוק יש זמן של בחינה ואי ודאות. כשעובד עובד מהבית בזמן משבר באופן טבעי הפריון ואפילו היצירתיות עולים מכיוון שגם ככה הכל בחוץ סגור ואנשים נמצאים במצב של שוק ואי וודאות. בזמנים של סגר גם חיי העובד הם שונים, אין לו לאן לצאת, אין לו חיי חברה והפרודוקטיביות שלו בסדר, בטח ביחס לדרישה. עם זאת, מה שמתחילים לראות כבר מאמצע יוני עם אותם עובדים שממשיכים לעבוד מהבית זה שברמה הפסיכולוגית נוצר כלוב של זהב. מצד אחד אומרים להם תהיה חלקית אדון לעצמך, ומצד שני ארגונים מוצאים דרכים לעקוב אחרי פעילות העובד לבדוק את הסחות הדעת והתפוקה. אז פתאום העובד נדרש לייצר בלי הסביבה הארגונית התומכת שיש לו במשרד", אומר ארז בוגנים, משנה למנכ"ל בחברת סינאל, המספקת פתרונות טכנולוגיים לניהול פעילות העובד והמבקר בארגון.

 

עבודה מהבית, המעסיקים מנטרים את התפוקה והסחות הדעת עבודה מהבית, המעסיקים מנטרים את התפוקה והסחות הדעת צילום: שאטרסטוק

 

 

היום רוב החברות לא עברו לעבודה מרחוק או באופן קבוע לעבודה מהבית, והן מנסות להבין כיצד לשלב בין מדידת תפוקה וניטור העובדים לבין יצירת חיבור רגשי של העובד כאשר הוא נמצא רחוק. "יש לנו טכנולוגיות שאנחנו מנגישים לאור הקורונה ללקוחות שלנו שרוצים לדעת שהעובדים שלהם אכן עושים את העבודה לה הם נדרשים. כאשר העובד מתחבר לתוכנה היא ברקע ומנהלת את הפעילויות שלו, את הפרויקטים שהארגון הגדיר לו ומה היעדים שלו. המעסיק יכול להגדיר שכל עוד יש עבודה על המחשב ברצף באחת התוכנות שהוגדרו לעובד אז מזהים שהוא עובד. אפשר להגדיר שהפסקה של עד 10 דקות זה בסדר ואם יש הפסקה של 17 דקות זה עוצר את השעון וזה יכול לתת למנהל הישיר שלו איזושהי התראה שהארגון קובע בהתאם למדיניות", אומר בוגנים.

 

הטכנולוגיה קיימת. אפשר לראות כמה זמן העובד עבד בתוכנות הרלוונטיות, כמה זמן הקדיש לשיטוט באינטרנט ולרשתות החברתיות אבל הניטור של עובדים בביתם מגיע ממדיניות הארגון שמגדיר כיצד למדוד את העובדים. ארגונים כמו גוגל למשל לא מתעניינים בכמה זמן העובד היה מול המחשב וההגדרה למדידת תפוקה היא מה הם מצפים שיקרה מבחינת תוצרים בתוך זמן מסויים. "אפשר גם לקבוע תגמול על בסיס פריון, שאם העובד עומד ב-KPI כזה או אחר הוא יקבל איזשהו תמריץ. חברות מסורתיות יותר, שלא היו מלכתחילה פתוחות בגישה מבינות עכשיו את האתגר. בסופו של דבר חברות לא ירצו לייצר תחושה של כלוב זהב וישלבו בין מדיניות פיקוח על מנת לוודא שהעובד באמת עובד לבין חופש פעולה", הוא אומר.
בטל שלח
    לכל התגובות
    x