סיכול חוזים בצל משבר הקורונה

 מוגש מטעם DUN'S 100

סעיף 18 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א - 1971 נועד להגן על צד שהפר חוזה מכר במקרה בו ההפרה היא תוצאה של סיכול החוזה עקב מאורע חיצוני ובלתי צפוי. מנגנון סיכול חוזה הפך רלוונטי היום, לאור מגפת הקורונה אשר פקדה את האנושות כולה ומונעת קיומן של התחייבויות אלה ואחרות על ידי צדדים לחוזה.

הסעיף - אשר למעשה מתנה על עקרון היסוד של חופש החוזים של הצדדים בכך שהוא קובע כי במקרים מסוימים צד להסכם אינו מחויב לכבד את התחייבויותיו - הינו חלק מעקרון חשוב אחר בדיני חוזים, הוא תום הלב, בכך שהוא לא מאפשר לצד לחוזה לעמוד על דם רעהו ולדרוש סעדים בגין חוזה בנסיבות בהן אין זה צודק או אפשרי לקיים את אותו חוזה.

למרות התכלית המבורכת, הפעלת סעיף 18 לחוק התרופות היא כמעט בלתי אפשרית, שעה שבתי המשפט קבעו בפועל - זמן לא רב לאחר שהסעיף חוקק - כללים מחמירים להפעלתו. כך נקבע למשל, כי במדינת ישראל אפילו מלחמה הינה מאורע שעל צד לחוזה היה לראות מראש, ולכן אפילו מצב מלחמה אינו מצדיק שימוש בסיכול החוזה. עובדה זו היא שגרמה לצדדים המנסחים חוזה שלא לסמוך על הוראות החוק ולנסח בעצמם סעיפים רחבים ומאוד מפורטים של כח עליון או של נסיבות מצדיקות אחרות שבעטיים לא יעמוד צד על קיום הוראות החוזה.

לצורך שימוש בסעיף 18 לחוק התרופות, על הצד המבקש להשתחרר מהחוזה להוכיח במצטבר, כי בעת כריתת החוזה, הנסיבות המסכלות (1) לא היו ידועות לו, וכן; (2) לא היה עליו לדעת אודותן, וכן; (3) הוא לא ראה אותן מראש; וכן (4) לא היה עליו לראותן מראש, וכן; (5) לא היה ביכולתו למנוע אותן, וכן; (6) קיום החוזה באותן נסיבות הוא בלתי אפשרי או שונה באופן יסודי ממה שהוסכם עליו בין הצדדים.

מעבר לקושי להוכיח את כל התנאים הנ"ל במצטבר, חדי העין יבחינו במנגנון "השמדה עצמית" של הסעיף, שהרי כל משבר שפקד אותנו בעבר, יוצא אוטומטית ממעגל הנסיבות המסכלות אשר לא היו ידועות לצדדים לחוזה או לא ניתן היה לצפותן מראש, והופך את סעיף סיכול החוזה ללא רלוונטי עבורן. ניקח לדוגמה את מגפת הקורונה. גם אם לפני התפרצות המגיפה ניתן היה לטעון שהיא היתה לא צפויה, בחוזים עתידיים כבר לא ניתן יהיה להעלות טענות כאלה, הואיל וברגע שנסיבות המגיפה קרו בעבר, הן צפויות בעתיד, ומכאן והלאה, סעיף 18 לחוק התרופות לא יהיה רלוונטי ביחס למגיפות.

שי עדולם צילום: יח"צ

הוראות חוק שאינן מגשימות את תכליתן, אין להן מקום בספר החוקים. קיימות שתי אפשרויות במצב הדברים הנ"ל: האפשרות הראשונה היא לבטל את הוראות הסעיף, להטיל על הצדדים לחוזה את האחריות להגן על עצמם במסגרת הוראות החוזה, למעט במסגרת חוזים שבהם אין שוויון כוחות בין הצדדים לחוזה (למשל חוק המכר דירות, חוק החוזים האחידים וכיו"ב). האפשרות השניה היא להקל את תנאי הסעיף ולבטל את התנאים לפיהם אירוע מסכל הינו אירוע שלא ניתן היה לצפותו מראש, או לקבוע רשימה של אירועים שחזקה עליהם כי הם מהווים אירועים מסכלים, כדוגמת כוח עליון, מצב מלחמה וכיו"ב. כך או כך, החקיקה כמות שהיא במקרה זה לא יכולה לעמוד בעינה.

מאת שי עדולם, מייסד ובעלים, שי עדולם ושות', משרד עורכי דין