קרן אלפא לאדוארדו אלשטיין: "מכור את השליטה בדסק"ש"

אי.די.בי שוב מתקרבת להסדר חוב לאחר ירידה בשווי נכסיה. אדוארדו אלשטיין, בעל השליטה באי.די.בי, צפוי לפגוש בחודשים הקרובים גוף חדש, לא מוכר לו, שיאתגר את השליטה שלו בחברה.  

ל”כלכליסט” נודע כי קרן אלפא, שמנוהלת בידי גבי דישי ומיכאל ויס, הפכה יחד עם קרן ברוש של אמיר אפרתי למחזיקת האג"ח הגדולה ביותר בסדרה המרכזית של אי.די.בי - סדרה ט'. על פי הערכות, אלפא מחזיקה בכ־10% מהסדרה בשנה האחרונה בשווי פארי (הערך התאורטי של האג”ח) של כ־100 מיליון שקל. ברוש, שהמשקיעים הגדולים בה הם גיל דויטש ורוני בירם, מחזיקה בסדר גודל דומה על פי הערכות. 

מנכ"ל אי.די.בי ודסק"ש ערן סער צילום: אוראל כהן

מצבה של אי.די.בי פתוח הורע בשבועיים האחרונים שוב לאור ירידה חדה במניית כלל ביטוח, שבה היא מחזיקה כ־8.5% מהמניות. הירידה הביאה את השווי הנכסי הנקי של אי.די.בי פתוח לשווי שלילי של כחצי מיליארד שקל והובילה את מחזיקי האג"ח המודאגים לשיחות אינטנסיביות מול החברה, המנוהלת מאז ספטמבר האחרון בידי ערן סער. לפני כחצי שנה כבר כונסו אסיפות מחזיקים הן באי.די.בי והן בחברה האחות דסק"ש, שבהן נדרש בעל השליטה אלשטיין להזרים הון לחברה לאור מצבה, שעה שנכסיו בארגנטינה במצב קשה.

בעל השליטה באי.די.בי ודסק"ש אדוארדו אלשטיין צילום: ענר גרין

אלפא ודישי מובילים קבוצה אקטיבית ומיליטנטית, שבשבועיים האחרונים העבירה לאי.די.בי מסר קשה: “לאור הירידה החדה בשווי הנכסי יש בעיה לחברה לפרוע את חובותיה, והיא למעשה שייכת למחזיקי האג”ח”. הקבוצה דורשת שאלשטיין ימכור את השליטה בדסק”ש, שמניותיה משועבדות לאי.די.בי פתוח, מאחר שחבריה סבורים כי ניתן לקבל פרמיה גבוהה על מניות החברה, שנסחרות בשווי של כ־840 מיליון שקל. בתמורה, הם מאמינים, ניתן יהיה לפרוע את החוב לשתי סדרות האג”ח הגדולות. המסרים הועברו ככל הנראה בפגישות עם הנהלת החברה.

אלפא ממנה את פינטו

אלפא היא קרן גידור שעלתה לכותרות בסוף דצמבר כשרכשה את השליטה בחברת בבילון מידיהם של נועם לניר והמנכ”לית שנית פאר. בעסקה נרכשו 25% מהמניות, יחד עם אי.בי.אי שנכנסה כשותפה תמורת 33 מיליון שקל בסך הכל. שתיהן יחד מחזיקות ב־38% ממניות בבילון.

אלפא נוסדה ב־2005 ומנהלת 1.2 מיליארד שקל דרך שתי קרנות: אלפא ערך ואלפא הזדמנויות. עם משקיעיה נמנים גופים מוסדיים ישראליים, ובהם פסגות, הראל ועובדי האוניברסיטה העברית, לצד משקיעים פרטיים כשירים ומשקיעים זרים. הקרן היא בעלת עניין ב־15 חברות בישראל. אחת מהן היא חברת החיתום פועלים אי.בי.אי, שבה מחזיקה אלפא ב־7%. בבילון היתה החברה הראשונה שבה נכנסה אלפא לשליטה ומינתה כיו”ר את אריק פינטו, עד לא מזמן מנכ"ל בנק הפועלים.

עד כה לא היתה אלפא מעורבת בהסדרי חוב. זאת בין היתר משום שאסטרטגיית ההשקעה שלה היא במניות ולא באגרות חוב. אי.די.בי פתוח היא אירוע שונה מעט משום שמניות החברה מצויות כולן בידי אלשטיין ושותפו הזוטר סאול זאנג שותפו. אגרות החוב של החברה, בעיקר מסדרה ט' הלא מובטחת, הן בעלות סיכון ברמה של מניות.

אלשטיין שוהה כעת בחופשת הקיץ בארגנטינה ורק בסוף החודש יגיע לישראל עם זאנג, המשמש גם כיועץ המשפטי של עסקיו. ההגה בחברה נתון בארץ בידי המנכ”ל החדש סער, שצעדיו ייבחנו בשבע עיניים: האם ניהול החברה מבחינתו יהיה בהתאם לאינטרסים של החברה עצמה, שחייבת כ־2 מיליארד שקל, או לפי האינטרסים של אלשטיין.

מחזיקי האג”ח המובילים באי.די.בי ספקניים לגבי השאלה הזו ומזכירים כי סער הגיע מחברה אחרת - קבוצת אקוויטל של קובי מימון וחיים צוף - שבה בעלי השליטה הם הדומיננטיים. אותם מחזיקים מתקשים לראות את סער פועל בניגוד לדעתו של אלשטיין, כשהעימות בין מחזיקי האג”ח לחברה יתפתח בקרוב. אי.די.בי עומדת בפני מספר פעולות, שהרגישה שבהן היא עסקת בעלי עניין מול נכסים ובניין. המעורבות של סער בעסקה ועמדתו לגבי שאלות הקשורות בה הן משמעותיות לגבי הסיכוי להצלחתה. שוק ההון לא מתלהב מעסקאות בעלי עניין ויעקוב בקפדנות אחרי תנאיה.

גורם נוסף שימשוך תשומת לב הם שלושת הדירקטורים החיצוניים בחברה: גיורא ענבר, רו”ח אלינה פרנקל רונן וארי קנטרוביץ’. מחזיקי האג”ח רואים בשלושה כמי שאמורים לשמור על האינטרסים שלהם בחברה.

למרות המיליטנטיות של המחזיקים הגדולים, נטילת השליטה מאלשטיין אינה פשוטה. הוא יטען כי עמד בכל חובותיו עד היום וכי החברה יכולה לפרוע את חובותיה וינפנף בהון עצום של 3 מיליארד שקל שהזרים. מחזיקי האג”ח טוענים שאמנם מדובר בהזרמה חסרת תקדים, אבל אלשטיין לא הוכיח שום יכולות ניהול והשבחה עד היום, לא הציג אסטרטגיה לקבוצה, והחברות שלה נסחרות בדיסקאונט בעיקר בשל העובדה שהן בשליטתו.

אלטשטיין נלחץ והזרים

שתי סדרות האג"ח הגדולות של אי.די.בי הן סדרה ט’ שלה חב אלשטיין 910 מיליון שקל וסדרה יד’ שהחוב אליה הוא כ־880 מיליון שקל. שתי הסדרות אמורות להיפרע השנה, בעיקר מריביות, אבל בעוד התשלום של הקרן הקרובה של יד' היא ב־2022, סדרה ט' אמורה לקבל בדצמבר כ־150 מיליון שקל קרן. לצורך זה התחייב אלשטיין, כשנלחץ על ידי המחזיקים באוגוסט האחרון, להזרים 70 מיליון שקל בספטמבר 2020 ו־70 מיליון שקל נוספים בספטמבר 2021. זאת בנוסף ל־70 מיליון שקל שהזרים בספטמבר 2019.

בעוד שלסדרה יד' משועבדות מניות השליטה בדסק"ש, לסדרה ט' אין בטוחות כלל על החוב והיא נסחרת בתשואה של 30% לשנה. תשואה זו משקפת חוסר אמון של השוק ביכולת החברה לפרוע את חובותיה.

בשבועיים הקרובים יכונסו אסיפות של מחזיקי האג"ח של אי.די.בי כדי לקבל החלטות אם לצאת למהלך של הסדר חוב חדש, שיכלול הזרמה נוספת מצד אלשטיין.

ההיסטוריה חוזרת באי.די.בי?

ב־2012, כשקונצרן אי.די.בי החל לקרטע לראשונה תחת נוחי דנקנר כבעל שליטה, נכנסה לתמונה קרן יורק האמריקאית. היא השקיעה 500 מיליון שקל ברכישת אג”ח של אי.די.בי פתוח, הובילה מהלך אקטיביסטי נגד החברה, ולמעשה הפילה את דנקנר מהשליטה.

החוב של אי.די.בי פתוח עמד אז על כ־6 מיליארד שקל, והרכישה של יורק היתה של כ־10% מהחוב. השליטה עברה לאדוארדו אלשטיין שעכשיו פוגש את "יורק הישראלית" - קרן הגידור אלפא. דנקנר כינה אז את יורק קרן טורפנית, ולא מן הנמנע שגם בסביבת אלשטיין יכנו כך את אלפא וברוש. שכן לא מדובר בגופים מוסדיים קלאסיים אלא בקרנות שמנסות למקסם תשואה למשקיעיהן.

גולן חזני