$
מחפשי עבודה

התעמרו בכם בעבודה? לא תוכלו לתבוע את המתנכלים

למעלה ממחצית מהשכירים בישראל חוו הצקות בעבודה. למרות שכיחות התופעה, המצב הקיים הוא שעובדים שסבלו מהתעמרות לא יכולים לתבוע ישירות את מי שהתנכל להם אם הוא אינו המעסיק הישיר

מעין מנלה 14:1921.07.19

ע', מורה לחינוך גופני מבית ספר בדרום, הייתה מורה מוערכת במשך 25 שנים עד ששני מנהליה הישירים במקום עבודתה הפכו אותו לסיוט עבורה. היא הוחרמה, נודתה ומודרה, התנכלו לה והתעמרו בה עד שנאלצה במשך שנים לשבת לבדה בחדר המורים בלי שאף אחד מהמורים אחרים יפנה אליה. בהובלת המנהלים, שאר המורים בבית הספר 'עשו עליה חרם' ונידו אותה מפעילויות. היא סבלה מנזקים פסיכולוגיים ונפשיים עד שלבסוף אזרה אומץ ותבעה את שני המנהלים שהתעמרו בה. בית הדין לעבודה קבע שהיא לא יכולה לעשות זאת, היא יכולה לתבוע רק את המעסיק שלה, במקרה זה, משרד החינוך, ולא את המתעמרים עצמם.

 

התעמרות בעבודה זה ביטוי 'נקי' אבל הוא מתאר מצב מאוד קשה מבחינת הקורבנות. מדובר על סיטואציה שבה עובד חווה התנכלות פיסית או נפשית חוזרת ונשנית שמתאפיינת ביחס משפיל או מבזה, אווירה של פחד ואיומים, בידוד מקצועי, הערות משפילות ומטרידות שגורמות לעובד סבל רגשי ומצוקה נפשית. 

 

התעמרות או בריונות בעבודה, בדומה להטרדות מיניות, מגיעה בדרך כלל ממנהלים כלפי העובדים או מהעובדים החזקים כלפי החלשים יותר - לכן, ברוב המקרים העובדים שחווים התעמרות לא יכולים להיאבק בכך ובמקרים רבים לא מגיעים לשלב של תביעת המתעללים. המעטים שכן מצליחים להילחם יגלו מהר מאוד שבית הדין לעבודה לא מאפשר להם לתבוע באופן אישי את מי שהתנכל להם אם הוא אינו המעסיק הרשמי.

עו"ד נעמי לנדאו עו"ד נעמי לנדאו צילום: סטודיו לצילום גילי ומירית

 

במילים אחרות, המצב שנוצר היום הוא שאם אתם עובדים שחווים התעמרות שיטתית מצד המנהל הישיר שלכם, כזאת שגורמת לכם לשלם מחיר פיזי ונפשי ופוגעת לכם בקריירה - לא תוכלו לתבוע את המנהל המתעמר, רק את המעסיק, מי שחתום על תלוש השכר שלכם. זה גם לא משנה אם המעסיק שלכם עשה כל שביכולתו למנוע התעמרות בעבודה. למשל, פרסם קוד התנהגות וקבע כללים למניעת בריונות - והמנהל הישיר שלכם הפר אותם ביודעין. האחראי היחיד להתנהגות המנהל מבחינת החוק בישראל הוא המעסיק והוא זה שייאלץ לשלם את המחיר. המנהל, מבחינתו, יוכל להמשיך להתעמר בעובדים אחרים.

 

באופן מפתיע, ברוב המקרים של התעמרות בעובדים, הארגונים נוטים שלא לפטר את המנהלים המתנכלים גם כאשר מוגשות תביעות. העובדים, שגם ככה מגיעים מעמדת נחיתות, לא יכולים לתבוע את אותם אנשים שגרמו להם סבל ופגיעה. נכון שהעובדים יכולים להגיש תביעת נזיקין נגד המתעמרים באופן אישי בנוסף לתביעה בבית הדין לעבודה אבל המשמעות היא שהם ייאלצו לשכור שוב עו"ד, ולעמוד בעלויות נוספות של תביעה.

 

המשמעות של המצב הקיים, שבו אי אפשר לתבוע פרסונלית את המתעמרים היא שמי שמשלם את המחיר על הבריונות הוא החברות והמתעמרים חומקים למעשה מאחריות.  

 

עד כמה התעמרות בעבודה נפוצה? מסתבר שמאוד. למעלה ממחצית (55.4%) מהעובדים השכירים בישראל, שמהיים כ-1.5 מיליון עובדים דיווחו על סעיף אחד לפחות של הצקות בעבודה. בארגונים של מעל 100 עובדים 44% מהשכירים חוו הצקות מצד מנהלים ואילו בארגונים קטנים של עד 10 עובדים חוו זאת 37.3% מהעובדים, כך לפי דו"ח של משרד הכלכלה משנת 2016.

 

41% מהעובדים שהממונה עליהם הוא גבר דיווחו על כך שנפגעו מהצקות מנהלים לעומת 34% מהעובדים שממונה עליהם היא אישה.

 

מני נפתלי, לשעבר מנהל מעון ראש הממשלה, נפסק לו פיצוי בעקבות התעמרות בעבודה מני נפתלי, לשעבר מנהל מעון ראש הממשלה, נפסק לו פיצוי בעקבות התעמרות בעבודה צילום: אלכס קולומויסקי

 

 

"על קברניטי שוק העבודה הישראלי להתקדם בהפנמת האסון שהתעמרות בעבודה גורמת לקרבן. הצעת חוק למניעת התעמרות במקום העבודה משרכת רגליה כבר 5 שנים לערך. אישורה תלוי בגחמות של חברי כנסת, בהסכמים קואליציוניים ובקיום כנסת יציבה, שיהיה לה את האומץ והכוח האלקטורלי להעביר חוק כזה, שעלול לפגוע במוקדי כוח", אומרת עו"ד נעמי לנדאו, מומחית לדיני עבודה ולייצוג ועדי עובדים ואיגודים מקצועיים. לדבריה, גם אם החוק לא יעבור יש דברים שניתן לעשות בינתיים.

 

"האיגודים המקצועיים המאורגנים בהסתדרות וראשי ההסתדרות יכולים וצריכים לחייב מעסיקים לכלול בהסכמי העבודה פרק שלם, מפורש וחד-משמעי על מניעת התנכלות תעסוקתית במקום העבודה. מהלך כזה, שייעשה כחלק מחידוש ההסכמים הקיבוציים או בנוסף אליהם, יחיל את את פרק המשמעת על העובד המתנכל ועל המעסיק עצמו. זאת, מבלי להיות תלוי בחסדי בית הדין, אשר מוגבל בהיעדר חוק מפורש. חשוב לזכור כי הכתוב וחתום במסגרת הסכם קיבוצי, גובר אפילו על החוק ובייחוד, אם אין כזה בנמצא.

באין ישועה מהמחוקק, על ראשות ההסתדרות ולאיגוד המקצועי שלה להתחיל בעצמה בשילוב הפרק בהסכמים קיבוציים כולל פירסום הפרק במקומות העבודה, חיוב מינוי אחראי על מניעת התעמרות בעבודה והגדרת סמכויותיו.

במקביל, במקומות עבודה פרטיים, יש להכניס סעיפים ברורים בתוך חוזי העבודה האישיים שמכילים את עקרונות הצעת החוק. יש לקבוע כי עובד שמפר אותם, ניתן לפטרו", היא אומרת.

 

בשנת 2015 עברה בקריאה טרומית הצעת חוק שהגדירה לראשונה מהי התעמרות בעבודה, אך היא לא מקודמת וכך המצב נותר ללא שינוי. אין היום עילת תביעה עצמאית שמעניקה פיצוי בשל התנכלות לעבודה של עמיתים או ממונים בעבודה. עם זאת, בתי הדין פוסקים לעתים פיצוי לעובדים שהוכיחו כי עברו התנכלות או בריונות בעבודה, אחד המקרים המפורסמים הוא תביעתו של מני נפתלי שהיה מנהל מעון ראש הממשלה נגד משפחת נתניהו.  גם במקרה הזה מי שפיצה בסופו של דבר את נפתלי הוא לא המתעמר אלא מדינת ישראל - המעסיק.

 

כאשר עובד חווה התנכלות מצד חבר לעבודה או מנהל הוא צריך לדווח על כך למעסיק. במידה והמעסיק לא עשה דבר העובד יכול להגיש תביעה לבית הדין לעבודה על הפרת חוזה וחוסר תום לב של המעסיק ודרישה לפיצוי בגין עוגמת הנפש והנזקים הבריאותיים שנגרמו לו.

 

"ללא חקיקה הולמת, נראה כי לבית הדין אין מספיק כלים להתמודד עם תופעות של התעמרות בעבודה - ולכן יוצאות מבתי הדין לעבודה החלטות שאינן עולות בקנה אחד עם הצעת החוק, שנועדה להגן על העובדים. הצעת החוק למניעת התעמרות בעבודה הציעה לחייב את המעסיק לנקוט אמצעים סבירים כדי למנוע התעמרות במסגרת העבודה. לשם כך נדרש המעסיק לקבוע דרך להגשת תלונה ולבירורה, לטפל במקרים של התעמרות בעבודה ולפעול למניעת הישנותם ולתיקון הפגיעה. עוד קובעת הצעת החוק כי חובה על המעסיק לפרסם תקנון למניעת התעמרות בעבודה - ולא, יראו בו כמי שעבר עבירה פלילית ואחראי ישירות למעשה עובדו. מכיוון שההצעה לא אושרה, בפועל, נקבעות מידות של "עוינות מותרת" מצד המעסיק כלפי עובדים, שאינן מצמצמות את תופעת ההתעמרות בעבודה, אלא רק מחריפות אותה ומכשירות את השרץ", אומרת לנדאו.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x