$
פצצת הבריאות
גג עמוד פצצת הבריאות

ניתוח כלכליסט

ת"א והדרום: הפער במספר הרופאים גדל ב־45%

על פי נתוני משרד הבריאות, מספר הרופאים לכל 1,000 נפש בת"א עלה ליותר מפי שניים מבפריפריה. עוד נתון מדאיג: רק שליש מרופאי המשפחה התמחו בתחום. הפתרון של מערכת הבריאות, תמרוץ כלכלי, לא ממש עוזר

אדריאן פילוט 18:3104.03.19

פערי הזמינות של שירותי בריאות בין תושבי הפריפריה לבין תושבי המרכז והערים הגדולות הידרדרו במהירות בשנים האחרונות והגיעו לשיעורים דרמטיים, במיוחד בפרמטר הקריטי ביותר — מספר הרופאים ורופאי העזר יחסית לאוכלוסייה. זאת, למרות שיפור מסוים בפערים בפרמטרים אחרים.

 

 

 

מניתוח הנתונים שפרסם משרד הבריאות רק בחודש האחרון עולה כי תוספת הרופאים שמגיעה למערכת מנותבת בעיקר למרכז ולמחוז תל אביב, האזורים החזקים כלכלית. עקב כך, לא רק שממוצע הרופאים לאלף נפש במחוזות הצפון והדרום הולך ויורד, אלא שהפער בנתון זה בין מרכז לפריפריה הולך וגדל.

 

כך, מספר הרופאים לכל 1,000 נפש במרכז הארץ עלה בשנים 2014—2016 (ממוצע בין השנים, לעומת הממוצע בין השנים 2013־2015)) בכ־6%. לעומת זאת, במחוז הצפון הוא ירד בכ־4% ובמחוז הדרום צנח ב־19%. כתוצאה מכך גדל הפער במספר הרופאים ל־1,000 נפש בין תל אביב לבין הדרום ביותר מ־45% ובין תל אביב לצפון ב־14%.

 

 

הנתון של מספר הרופאים הממוצע ל־1,000 נפש בישראל כולה עמד ב־2016 על 3.1 — לעומת ממוצע של 3.4 במדינות ה־OECD.

 

בתחום של מקצועות עזר ברפואה (פיזיותרפיסטים, קלינאי תקשורת, מרפאים בעיסוק, אופטומטריסטים) המצב מעט יותר טוב, אך עדיין מטריד ועם אותה שורה התחתונה - הפערים גדלים. בתל אביב עלה מספר הרופאים לנפש במקצועות עזר ב־6% בין אותן תקופות ובצפון עלה נתון זה ב־10% - בדרום הוא לא עלה כלל (4.2 רופאים ל־1,000 נפש בשתי התקופות). אך הפערים בין תל אביב לבין מחוזות הצפון והדרום דווקא גדלו: ב־3% בין תל אביב לעומת הצפון וב־19% בהשוואה לדרום.

 

לדברי פרופ' אהוד דודסון, מנכ"ל שירותי בריאות כללית, המכיר היטב הבעיה הן כמנהל בית החולים סורוקה בבאר שבע והן כמנהל מחוז הדרום של כללית, זה לא רק שרופאים אוהבים להתגורר במרכז הארץ: מרפואה פרטית אפשר להרוויח הרבה יותר בתל אביב, שבה מתרכזים בעלי הכנסה גבוהה יותר לעומת ירוחם, שדרות או חצור הגלילית.

 

הפערים הללו בין מרכז ופריפריה במספר הרופאים גדלו למרות ההסכם שנחתם בין האוצר לבין הסתדרות הרופאים (הר"י) ב־2011, שבעקבותיו השכר החציוני מרפואה ציבורית של רופא בדרום גבוה ב־24% מהממוצע בת"א על כך אומר דודסון: "אלוהים ישמור מה היה קורה היום בפריפריה אם לא היו עושים את ההבחנה הזו. ועדיין, מצבם של הצפון והדרום במספר הרופאים לנפש הוא על הפנים".

 

מנכ"ל כללית אהוד דודסון. "בלי התמריצים המצב היה זוועה" מנכ"ל כללית אהוד דודסון. "בלי התמריצים המצב היה זוועה" צילום: אוראל כהן

 

בעיית רופאי המשפחה

 

הפערים בין מרכז לפריפריה במספר הרופאים, שהם ספקי שירותי הבריאות העיקריים במערכת, מקבלים משנה תוקף בתחום הקריטי של רפואת המשפחה. בבדיקה שעשה משרד הבריאות נמצא למשל כי זמינות שעות השירות של רופא משפחה בתל אביב עומדת על 19.7 שעות רופא ל־1,000 נפש לעומת 14.7 שעות בבאר שבע ו־14.8 שעות רופא בצפון. אגב, למרות הבקשות של בכירי מערכת הבריאות, בהסכם השכר שנחתם עם הרופאים לא ניתן תמרוץ מיוחד לרופאי משפחה, לעומת התמרוץ לפנימאים ומרדימים שבהם שרר מחסור.

 

נתוני משרד הבריאות המעודכנים בתחום רפואת המשפחה אינם מעודדים: 5,052 רופאים עוסקים בתחום כיום בישראל, אך רק שליש מהם הם מומחים לרפואת משפחה; 44% מהם אינם מחזיקים בתעודת מומחה בשום תחום. זאת, למרות שחיזוק רפואת המשפחה, שהיא תחום התמחות לכל דבר בעניין, והרפואה הקהילתית הוא אחד הפתרונות העיקריים לעומסים הכבדים בבתי החולים ובעיקר בחדרי המיון. לדברי דודסון, הדבר חשוב עוד יותר בפריפריה - שם המצוקה בבתי החולים עוד יותר גדולה.

במשרד הבריאות מכירים היטב את הבעיה ומממנים תוכניות להגדלת מספר המתמחים ברפואת משפחה אך הפתרון למחסור הגדול נראה רחוק.

 

ל"כלכליסט" נודע כי אחרי מו"מ עם האוצר, סוכם בין שני המשרדים על תוכנית מיוחדת למימון 96 תקנים על פני שלוש שנים עבור מתמחים ברפואת משפחה. עוד נודע כי משרד הבריאות יקצה 100 אלף שקל לשנה לתקן שאינו בפריפריה וכ־150 אלף שקל לתקן בפריפריה (או לתקן בהתפתחות הילד גם אם הוא במרכז). בסך הכול מדובר בתקציב של 70—80 מיליון שקלים — עזרה קטנה יחסית לתקציבים הנדרשים בתחום.

 

לדברי ד''ר מיכל שני, יו''ר איגוד רפואת המשפחה בהסתדרות הרופאים, אפילו כדי לשמר את המצב הנוכחי (והרע) נדרשת תוספת של 300 רופאי משפחה בשנה. בפועל מצטרפים למעגל הרופאים רק מחצית מהמספר הנדרש.

 

שני מסבירה כי לא כל הבעיה היא תקציבית. לדבריה, שיעור הישראלים שסיימו לימודי רפואה בחו"ל הגיע בשנה האחרונה לכ־60% ומכיוון ששם לרוב הם אינם חייבים להיחשף לתחום רפואת המשפחה (בארץ זו חובה), ההסתברות שיבחרו להתמחות בכך כמעט אפסית. כלומר, מעט רופאי משפחה יגיעו למערכת מהישראלים הלומדים בחו"ל.

 

הפתרון: חשיפה ותמרוץ

 

אז מה ניתן לעשות כדי לפתור את הבעיה? להמשיך את הקו של תמריצים כלכליים לרופאים בפריפריה וכן לרופאי משפחה. כמו כן, בתי ספר לרפואה חייבים להגדיל את חשיפת הרופאים לתחום.

 

ולא פחות חשוב: יש למצב את רפואת המשפחה כמקצוע יוקרתי ומתגמל, לא פחות מהרפואה בבתי חולים שנהנית ממוניטין של עיסוק יותר מאתגר אינטלקטואלית. דודסון מסביר כי התמחות הזו מספקת הרבה אתגרים, לרבות בעולם הדיאגנוזה. לדבריו, בכללית גם מעודדים את רופאי המשפחה להיכנס למחקר הקליני וגם אל עולם ההוראה.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x