שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
מילון כלכליסט
יש לבדוק בטרם ההשקעה
יש לבדוק בטרם ההשקעה 
צילום: שאטרסטוק
 

אביב אלגור: הסיכונים שהצעירים חייבים להכיר לפני שמבצעים השקעה

צעירים רבים שחוסכים כמה עשרות אלפי שקלים בשנות ה-20 לחייהם ומחפשים היכן להשקיע את כספם, מאבדים אותו תוך זמן קצר. אביב אלגור מסביר איך מזהים השקעה מסוכנת וממה הצעירים האלו צריכים להיזהר?

בשיתוף תבי השקעות 24.02.19

איריס ולדמן | 24/2/19



המקרה של הצעיר הישראלי מוכר בכל בית אב. הילד, שזה עתה סיים את שירותו הצבאי, מתחיל לעבוד בעבודות מזדמנות כדי לצבור את עושרו הראשוני. רוב הצעירים הללו עדיין גרים בבית ההורים, הם בקושי מכלכלים את עצמם ואינם מנהלים משק בית או שוכרים דירה. המשכורות מהעבודה נכנסות לחסכון כדי להגשים את החלום ולטוס לטיול אחרי הצבא שכה חיכו לו. צורה אחרת של צעירים הצוברים עושר היא חתימה על שירות קבע צבאי - קצין או נגד, ובכך ניתן לחסוך מעט יותר. ישנם גם מקרים בהם ההורים מעניקים "הלוואות" מתנה לילדים, העיקר שיתחילו בחיים עצמם ושיצאו לדרך עצמאית.

 

על כל מקרה, צבירת ההון הראשוני היא בדרך כלל בהיקף של עשרות אלפי שקלים או מאות אלפי שקלים בודדים, כשהאחרון הוא מחזה די נדיר. על צבירת הון ועושר בקנה מידה גדול כמו פיתוח אפליקציה מוצלחת, עבודה מסודרת במקצועות ספציפיים, קבלת ירושה או נכסים, איני מדברת, כיוון שאלו מקרים חריגים ובודדים.

 

בשנים האחרונות ניתן לראות ירידה במספר המשוחררים הצעירים שבוחרים לטייל בעולם, כאשר באותו זמן מספר ״המשקיעים״ הצעירים עולה. עם הזמן, ולאחר עבודה קשה, הכסף שנצבר בחשבון העובר ושב לשיטתם לא עובד עבור בעליו ומייצר כסף נוסף. כאן ישנה סכנה שהצעיר יתחיל 'לבזבז' אותו ברכישות לא מושכלות. אך כפי שאיש העסקים אביב אלגור מציג, זהו הרע במיעוטו. "בתחום ההשקעות יש כל כך הרבה סיכונים ואיומים, כישלונות ואכזבות, כך שאולי עדיף שהכסף ינוח בחשבון הבנק", אומר אלגור, המתמחה בהשקעות שונות, ביניהן השקעה בחברות העוברות משבר.

 

"צעיר שמשקיע בביטקוין מסנוור מהכסף ומפסיד הכל בסוף"
"צעיר שמשקיע בביטקוין מסנוור מהכסף ומפסיד הכל בסוף" צילום: pexels.com

 

כסף מגלגל את הצעירים

כמו במחזמר "קברט", שבו נטען שכסף מגלגל את העולם, כך הכסף מניע ומגלגל את הצעירים. בעוד שהוריהם בעלי ניסיון כלשהו וידע בדבר השקעות כספיות, הצעירים מחפשים את הכסף הקל, הזמין והמהיר, ובזמן הזה הם מתעלמים או לא מודעים לסיכונים הטמונים בהשקעות פזיזות. לדברי אביב אלגור, "חוסר המודעות הזה מתעצם בעיקר ברשתות החברתיות ובתקשורת, כאשר הצעירים רואים רק את הצעירים ש'הביאו את המכה' והתעשרו. הם מתפרסמים ברכילות ובמדורי הכלכלה, אך זה אינו דבר מייצג. זו נטו אשליה שכולם מצליחים ומשגשגים, אך בפועל רק בודדים הצליחו להרוויח את הונם פי כמה וכמה. על הכישלונות שחווה חלק מכריע מהצעירים, לא מדברים".

 

אביב אלגור מסביר כי בתחילת שנות ה-2000, האפשרות הסבירה ביותר למינוף ״מהיר״ של העושר האישי הייתה לסחור במניות בבורסה. כיום, האפשרויות רחבות ומגוונות יותר, וכמובן שהשיווק שלהן אגרסיבי יותר. "ככל שהאופציות להשקעה גדלות יותר, כך יש יותר סיכונים והערכת יתר של סיכויי הצלחה. במצב הזה הצעירים נכנסים לאנומליה ולבעיות כלכליות קשות, שכן אין להם גיבוי בדמות נכסי נדל"ן שיכולים לעזור בעת הצורך".

 

אלגור מוסיף כי "אם הצעירים הללו היו בעלי משקי בית, הם היו נזרקים לרחוב ונשלחים ללשכות הרווחה, אך כיוון שאין להם נכסים או משפחה או אחריות כלשהי - לא קורה להם כלום". לפי דברים אלו, ההון לא תומך בשום דבר קיומי - לא במגורים, לא בפרנסה, ולכן הוא נעלם ומתאדה לאוויר כלא היה, ולצעירים הללו אין שום עדות לכישלון, למעט האובדן הכואב והלא מעורך של שנות הנעורים היקרות ואובדן רק של נקודת פתיחה טובה לחייהם הבוגרים. "אם התקשורת והמדיה היו מאזנות או נותנות חשיפה של כישלונות, מלבד ההצלחות, הצעירים היו מבינים את ההשלכות של הסיכונים הרבים, ומעריכים בעצמם אם כדאי להיכנס להרפתקה", אומר אביב אלגור.

  

סכנות כמו חול ואין מה לאכול

בשנים האחרונות בישראל ובעולם ישנו היצע אדיר של השקעות - נדל"ן בארץ ובחו"ל, מטבעות דיגיטליים, השקעות באג"ח ובבורסה, השקעה במיזמים וסטארט-אפים ועוד. בעוד שהמבוגרים יודעים, לעתים, היכן להשקיע את כספם באופן שמרני וזהיר, ולהעריך בצורה נבונה מהם הסיכונים והאיומים בכל השקעה, הצעירים הם טרף קל.

 

"חברות ההשקעות שצצות כמו פטריות רעילות אחרי הגשם מפתות את הצעירים בכל מקום ובכל זמן להשקעה מהירה וקלה. הם נופלים שלל כיוון שהם לא מבינים בנושא, ובעיקר חסרה להם המודעות שתשואה מעל אחוזים בודדים טומנת בחובה סיכון עצום. הצעירים הללו מאבדים את כל כספם שהיה צריך לבנות את עתידם ואת עתיד משפחתם, והם מתחילים בגיל מאוחר לצבור הון מחדש", אביב אלגור מסביר בלהט.

 

אלגור מחדד ואומר כי: "לצעירים שהפסידו את כספם אין ממה להשתקם, שכן אין בבעולתם נכס כמו בית, אז הם חוזרים לנקודת ההתחלה ללא כסף, בגיל מאוחר שבו הם אמורים להקים משפחה ולהוליד ילדים. השיקום הכלכלי בעייתי בכל מצב ובכל גיל, אך כשאין לצעיר אפילו נכס אחד, הוא נשאר ללא כלום בעולם. תפיסת הסיכון של בני העשרים פלוס הינה מעוותת והאיזון בין סיכון לסיכוי כמעט ולא קיים".

 

אגב, לחברות המציעות את ההשקעות השונות, אין אחריות על הסיכונים. הן אורבות לצעירים בעלי הממון, יוצאות בקמפיינים ובשיווק אגרסיבי ומבטיחות תשואות גבוהות במיוחד. כך למשל, לפני כמה שנים הבטיחה קרן השקעות מסוימת לרבים תשואות גבוהות של עשרות אחוזים, מה שכמובן לא קרה בסוף.

 

כדאי לדעת שאחת מהסכנות הכי גדולות לפי אביב אלגור, היא השקעה במטבעות דיגיטליים, כמו ביטקוין, או אופנה זמנית זו או אחרת - ממניות הקנאביס עד סחר בצבעונים לפני עשרות שנים. "צעיר שמשקיע בביטקוין מסנוור מהכסף ומפסיד הכל בסוף. על ההשקעות הללו מתנוסס דגל שחור גדול, וצריך לדעת איך וכמה להשקיע. מטבעות כאלה נחשבים להשקעה מסוכנת, על אחת כמה וכמה אם מדובר בהשקעה המבטיחה תשואה דו ספרתית, המצריכה ידיעה והכנה מראש", מציין אלגור.

 

גם השקעות נדל"ן בחו"ל מסוכנות ומסכנות את הצעירים. "נשאלת השאלה מה הקשר בין הידע ושיקול הדעת של צעיר בן 25 לבין השקעה מפוצצת בשיקגו או בטביליסי? חברות הנדל"ן משקיעות בפרסומות וכותבות 'אחוזי תשואה גבוהים', ולצעירים אין ניסיון להבחין בין הסיכונים לבין ההצלחות - אם ישנן כאלו בכלל", טוען אלגור. "ישנים צעירים שחסכו כסף רב בצבא קבע והפסידו אותו בהשקעה בקרקעות חקלאיות במזרח אסיה או בשטח שכוח אל, והם עדיין לא יודעים שכל ההשקעות הללו הן בגדר אשליה, וכספם נקבר בשקט באותם השקעות".

 

בסופו של דבר, המסר צריך להיות חד, ברור ומובן, ואביב אלגור מסכם בפניי את הסכנות: השקעות ראשונות עם תשואה גבוהה במיוחד מסוכנות מאד, ועדיף לצבור ניסיון עם השקעות בטוחות ותשואה נמוכה יחסית. השקעות נדל"ן בחו"ל? "רק אם קיימת אפשרות לטוס ולהגיע לנכס עצמו, כדי 'למשש אותו בידיים'" לדברי אלגור. בנוסף, על סטארט-אפים ומיזמים חדשים הוא אומר: "רובם לא נמכרים, מה שאומר שלא כולם יכולים לעשות 'אקזיט'. זאת ועוד, רוב המשקיעים לא רואים רווחים משמעותיים, ולכן הסיכוי לאבד את הכסף הוא גבוה". על השקעה בקרקעות חקלאיות אלגור מוסיף, כי "קשה להעריך מתי קרקע זו תופשר ותהיה מוכנה לבנייה. אין ספק שהתשואה של השקעה זו תהיה גבוהה ברוב המקרים, אך פרק הזמן עד לקבלת התשואה יכול להתפרס על עשרות שנים, אם בכלל".

 

השקעה סולידית - לא אגדית ולא בלעדית

אחרי שפרש בפניי את כל הסיכונים, הבעיות והאיומים שעומדים לרעת הצעירים, אני מעוניינת לשמוע מאביב אלגור על נקודות האור בהשקעות, ועל מה הצעירים הללו צריכים לשים דגש טרם ההשקעה.

 

התשובה של אלגור לא מפתיעה אותי. המשפטים שכל אמא פולנייה אומרת - "קיצוניות זה אף פעם לא דבר טוב", ובעיקר "אין סיכוי ללא סיכון" מתחבר מאד לנושא ההשקעות. "כדאי להשקיע בהשקעות סולידיות ולא מפוצצות ומבטיחות. כדאי לפלח ולחלק את הכסף בין קרנות או קרנות נאמנות, ולהקציב רק חלק מסוים להשקעות מסוכנות. בכל אופן, חשוב להשאיר חלק מהכסף במצב בטוח. אנשים ממהרים להשקיע במה שנראה טוב ובמה שמניב הכי הרבה תשואה, אך באותו זמן הם לא חושבים על הסיכונים. על כן, עדיף לקחת סכום מוגבל להשקעה שאינה בטוחה", קובע אלגור.

 

בנוסף לכל אלו, אלגור לא בטוח שהמדינה עומדת לצד הצעירים בנושא הזה. "הסטארט-אפ ניישן מעודדת וצריכה לקבל כסף וממון ממקורות כלשהם, והצעירים שמשקיעים במיזמים ראשוניים כאלה מאבדים את כל הונם אם המיזם נכשל ונסגר. המדינה רוצה שהצעירים ישקיעו כסף בלי לחשוב על הקורבנות שיהיו לאחר ההשקעה. אנשים מפסידים את העשור הכי חשוב שלהם ונשארים ללא שקל אחד, כל זאת בעקבות הימור שלא הצליח".

 

כשלון והצלחה - שניהם באותה תמונה

אביב אלגור מתייחס גם לתקשורת, לעיתוני הכלכלה ולרשתות החברתיות, שאינם מציגים את הכישלונות והאכזבות הרבים שבאים לאחר הימור שכשל או השקעה גרועה. "במקום להראות שהרוב נכשלים בהשקעות, ובמקום להראות את התמונה המלאה ולהשמיע את קולות המופסדים, הגופים הללו מעדיפים לפרסם מקרים בודדים של הצלחה בקול תרועה, כך שהצעירים לא מכירים ויודעים אילו הפסדים עצומים וכמה כישלונות ישנם בשוק ההשקעות".

 

אלגור מוסיף שגופי התקשורת יכולים לקחת את האחריות ולהזהיר את הצעירים מפני הסיכונים והאיומים בהשקעות. "חייבת להיות מודעות של סיכון כמו בענף ההימורים והקזינו. אך המציאות היא שהמדינה מעודדת שוק חופשי ולא שולטת בהשקעות, וכל אחד יכול לשווק ולמכור השקעות שונות".

 

"חייבת להיות מודעות של סיכון כמו בענף ההימורים והקזינו"
"חייבת להיות מודעות של סיכון כמו בענף ההימורים והקזינו" צילום: יח"צ אביב אלגור

 

גם לצבא, למוסדות החינוך ולאקדמיה תפקיד חשוב בעיצוב החשיבה הכלכלית של הצעירים לפי אלגור. "כבר מהתיכון והצבא ניתן לחנך את הצעירים למודעות כלכלית נבונה, תוך סימון השקעות עם תשואות גבוהות כמסוכנות, כמו גם החשיבות של שמירת כסף במקום בטוח ליום שחור. באקדמיה ניתן לשלב במסגרת לימודי תארים ותעודות שיעורי ערך מוסף שבהם הסטודנטים ילמדו על כלכלה משקית נבונה, ללא סיכונים והשקעות בסגנון קזינו", ממליץ אלגור.

 

 

הכתבה אינה מחליפה ייעוץ פיננסי מקצועי ואינה באה להמליץ על השקעה זו או אחרת. כל האמור מעלה מוגדר כדעה אישית בלבד.

 

אביב אלגור הינו איש עסקים בעל ניסיון במגוון עסקים בישראל ובחו"ל, למעלה מ-25 שנה, בעליה של 'תבי השקעות' שבמסגרתה עוסק בהבראת מפעלים וחברות.

 

 
זהו ערוץ פרסומי והידיעות הינן באחריות המפרסמים בלבד. לכלכליסט אין אחריות על תוכן הידיעות המפורסמות