$
חדשות הבריאות

פרופ' אמנון להד: "יש מצוקה בכמות רופאי המשפחה בישראל"

יו"ר המועצה הלאומית לבריאות בקהילה מספר על שחיקה בקרב רופאי המשפחה ומבהיר: "נדרשת תוספת של כ־200 רופאים בשנה"

יונתן סידון 09:4522.07.18

בשיתוף מערכת זירת הבריאות

 

"התמחות ברפואת משפחה קיימת בישראל כ־50 שנה. בשנים האחרונות היא גדלה, אך לא בקצב שבו היינו רוצים", מציין פרופ' אמנן להד, יו"ר המועצה הלאומית לבריאות הקהילה, המשמש גם ראש החוג לרפואת משפחה בבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטה העברית ומנהל המחלקה לרפואת משפחה במחוז ירושלים של קופת חולים כללית.

 

עוד מוסיף פרופ' להד: "בזכות גל העלייה ממדינות ברית המועצות לשעבר הגיעו לארץ רופאי משפחה איכותיים, אבל כעת רבים מהם נמצאים בגיל הפנסיה או לקראתו. תמונת המצב העדכנית היא שנכון ל־2018 יש מצוקה בכמות רופאי המשפחה בישראל. הכמות בפירוש לא מספקת, במיוחד כשמביאים בחשבון את קצב גידול האוכלוסייה. בארץ יש כ־1,800 בעלי רישיון מומחה ברפואת משפחה, וכמו שאנחנו רואים את הדברים, נדרשת תוספת של כ־200 רופאי משפחה בשנה. בחצי ציניות אומרים אצלנו שתוך פרק זמן של 10-5 שנים אדם יקבע תור לרופא משפחה, יגיע למרפאה וייכנס לחדר ריק".

 

 

 

התעסקות בבירוקרטיה על חשבון הזמן המוקדש למטופלים

 

"כדי להתמודד עם המצב הקיים, מעבים את השורות עם רופאים כללים, ובמקביל, מגדילים את מספר המטופלים לכל רופא", ממשיך פרופ' להד, "לעניין הזה יש כמובן מחיר: הן זמינות נמוכה יותר של רופאי משפחה למטופלים והן שחיקה הולכת וגוברת בקרב רופאי המשפחה הקיימים. בראייה עתידית, ברור לכולנו שהפתרון הוא הגדלת מספר המתמחים, כמו גם השקעה גדולה יותר במחקר – ובנוסף, יצירת תדמית אטרקטיבית יותר למקצוע".

 

 

פרופ' אמנון להד, יו"ר המועצה הלאומית לבריאות הקהילה   פרופ' אמנון להד, יו"ר המועצה הלאומית לבריאות הקהילה צילום: דפנה ביבי

 

על הסיבות לשחיקה מרחיב פרופ' להד: "סיבה מרכזית לשחיקה נוגעת לכך שרופאי המשפחה נאלצים להתעסק במשימות בירוקרטיות שבינן ובין המקצוע אין שום קשר. המשימות הללו באות לצערנו על חשבון הזמן שמוקדש למטופלים. בהקשר הזה אני יכול לומר שיש ניסיונות לקדם מקצוע שנקרא אחות מומחית קהילה, שתהווה דרג ביניים בין הרופא והמטופלים ותוכל לבצע לא מעט מהמטלות שכעת הן תחת אחריותו הבלעדית של רופא המשפחה. מעבר לענייני בירוקרטיה, מדובר גם על פעולות שדורשות ידע רפואי ויתבצעו בצמידות לרופא המשפחה – במיוחד באינטראקציה הטיפולית הרציפה מול חולים כרוניים. אני סובר שפתרון כזה יסייע לכל הצדדים. סיבה נוספת לשחיקה טמונה בשגרה היומיומית כשהרופא ספון במרפאה.

אנחנו פועלים לשנות את המצב בין היתר באמצעות ארגון השתלמויות וקיבוץ של כמה רופאי משפחה באותו הסניף – מהלך שיקדם שיתוף פעולה והפרייה הדדית. כמו כן אנו פועלים להציע לרופאי המשפחה שלנו אפיק ניהולי והדרכתי".

 

היעד: הפחתת ההפניות לרופאים מקצועיים

 

כנס ירושלים לרפואת משפחה נערך באחרונה במלון מצודת דוד בבירה והוקדש לעדכונים בשורה של תחומים המרכיבים את עבודת הרופא בקהילה. "מטרת האירוע היתה ליישר קו בכל הנוגע לחידושים האחרונים בטיפול במגוון מחלות והפרעות ובראשן סוכרת, מחלות מעי דלקתיות, עודף כולסטרול, סרטן השד, סרטן הערמונית, הפרעות שינה והפסקת עישון", אומר פרופ' להד. "כך למשל, בכנס הקפדנו לקדם את המודעות של רופאי המשפחה לסוכרת הריונית – היות והסיכוי של אישה שהיתה עם סוכרת בזמן ההיריון לפתח בהמשך חייה את המחלה הוא 50%, הרי שמעבר למעקב ובקרה על רופאי המשפחה לסייע גם בשינוי בהרגלי התזונה ואורח החיים. עוד נושא חשוב שבו התמקדנו הוא טרום סוכרת, כלומר המצב שבו הסוכר לא תקין אבל עדיין לא סוכרתי. כאן ההתערבות מוקדמת היא קריטית ויש בה כדי להקטין הסיכוי להיווצרות המחלה. רוב המרצים בכנס היו רופאי משפחה, דבר המגדיל את הסיכוי שרופאי הקהילה בקרב הקהל יאמצו את שנלמד – כיוון שמדובר במרצה העובד באותה מסגרת ובאותם תנאים כמו של הקהל .בסך הכל היה בהחלט כנס פורה וחיובי".

 

פרופ' להד מסכם: "היעד הוא שרופאי המשפחה, שמכירים היטב את מרבית המטופלים ואת ההיסטוריה הרפואית שלהם, יוכלו לתת מענה למגוון בעיות הרפואיות במקום אחד ויפחיתו עד כמה שניתן את ההפניות לרופאים מקצועיים. בשורה התחתונה, על מנת שרופאי המשפחה יהיו מקדמי בריאות, עליהם לשלוט בכל המידע הרפואי הרלוונטי ולהיות מצוידים בארגז כלים איכותי – והכנס בהחלט סייע בכך".

 

לכתבות נוספות היכנסו אל זירת הבריאות >>

x