מגפת ההשמנה ומגפת הסוכרת: במאבק הזה ניתן לנצח

בשנת 2015 נמדדו בעולם כ־420 מיליון חולי סוכרת, ההערכות מדברות על כך שבשנת 2040 מספר חולי הסוכרת יזנק ל־642 מיליון. בישראל עצמה כ־9.4% מהאוכלוסייה היא סוכרתית – כ־8% בקרב האוכלוסייה היהודית וכ־10.4% בקרב הערבית. בהקשר הזה יש להוסיף כי ככל שהגיל עולה, כך עולה גם השכיחות לסוכרת. מעל גיל 65 כ־30% מהאוכלוסייה היא סוכרתית.

מעבר לכך שמחלת הסוכרת מהווה נטל כבד על הציבור, היא מהווה נטל כבד גם על מערכת הבריאות בישראל. מכאן עולה השאלה האם ניתן לבלום או לצמצם את התפשטות מגפת הסוכרת?

מסתבר כי במקביל לגידול במספר חולי הסוכרת בארץ וברחבי העולם, קיימת עלייה בשכיחות ההשמנה בקרב האוכלוסייה. הרגלים המבוססים על תזונה לא בריאה הנשענת על מאכלים זמינים עשירים בקלוריות, לצד מחסור בפעילות גופנית – אלו הסיבות המרכזיות מאחורי העלייה בהשמנה ובסוכרת. זה מתחיל כבר בתקופת הילדות ומחלחל גם לחיים הבוגרים, לכן את המלחמה בהשמנה ובסוכרת יש להתחיל דרך חינוך לחיים בריאים כבר בגיל צעיר, ממש בתקופת הילדות המוקדמת.

פרופ' ארדון רובינשטיין, לשעבר יו"ר האגודה הישראלית לסוכרת ויו"ר החברה הישראלית לטרשת עורקים צילום: באדיבות פרופ' ארדון רובינשטיין

כאשר נבחרתי לעמוד בראש האגודה הישראלית לסוכרת בשנת 2013 החלטתי להקדיש את עיקר פעילותי למניעה. במסגרת האגודה גיבשנו חמישה צעדים פשוטים שיסייעו בצמצום השמנה והתפתחות סוכרת: חמש פעמים ביום אכילה של פירות וירקות, ארבע פעמים ביום עליית מדרגות, עד שלושה גרם מלח ליום ושלוש ארוחות משפחתית בשבוע, חשיפה עד לשתי שעות מסך (מחוץ לשעות העבודה), לפחות שעה אחת ביום של פעילות גופנית, ולא פחות חשוב - אפס משקאות עם סוכר ואפס סיגריות.

אני מצהיר ומבטיח: אם הילדים ובני הנוער בישראל יקפידו לאמץ את הצעדים הללו, היקף ההשמנה והסוכרת בארץ יצטמצמו. ההמלצות הללו, יש להדגיש, לא נועד רק לדור הצעיר והם ראויים לאימוץ בקרב כלל האוכלוסייה. אלו שיקפידו, יירדו במשקל ואיכות חייהם וחיי משפחתם תשתפר.

אני סבור שגם הממשלה ומשרד הבריאות חייבים להעלות הילוך במלחמה בהשמנה ובסוכרת ולהקדיש משאבים רבים יותר להעלאת המודעות הציבורית. עניין משמעותי נוסף שעתיד לסייע להפחתת ההשמנה והסוכרת הוא מניעת מכירת משקאות מסוכרים וג'אנק פוד, בבתי ספר, בבסיסי צה"ל ובמוסדות ציבור, לצד פיקוח קפדני על תזונה נכונה בגופים הללו. בנוסף, סימון בולט לעין של מוצרי מזון המכילים כמות גבוהה של סוכר, מלח ושומן רווי, ובמקביל סימון חיובי של מוצרי מזון בריאים, צפויים גם הם להביא לשינוי הרגלי התזונה. בריטניה הטילה מס סוכר על משקאות קלים - והיא לא לבד. מדינות נוספות כמו נורבגיה וצרפת כבר חוקקו חוקים למניעת השמנה.

ואם נחזור שוב אלינו, אני סבור כי יש לפעול גם להוזלת מוצרי מזון בריאים, פירות וירקות, כך שיהיו זמינים לכל כיס. כמו כן יש לעודד חקלאים באמצעות הקלות מיסוי וסובסידיות לפעול לגידול תוצרת חקלאית בריאה ואיכותית, ולפקח על כך שהמשווקים, רשתות המזון והחנויות לא יגזרו קופון שמן של דמי תיווך על התוצרת החקלאית הזו. בו בזמן, יש להכביד על שיווק מזון מזיק לבריאות, ואת הדרך לכך אני משאיר לגורמים הרלוונטיים.

פעילות גופנית, כאמור, היא צעד הכרחי במאבק בהשמנה ובסוכרת, זו הסיבה שראוי להעשיר את שעות הפעילות הגופנית במערכת החינוך, ולפקח על יישומה. בשטחים הציבורים יש לפעול להקמת מתקני ספורט, מסלולי רכיבה וחדרי כושר ציבוריים, כשגם במתנ"סים השונים יש להוסיף עוד מתקני ספורט וחוגים לשירות הציבור. על הרשויות העירוניות לקחת חלק משמעותי במהלך, ולעודד בכל האמצעים העומדים לרשותם פעילות ספורטיבית עממית לכלל האוכלוסייה.

על מערכת הבריאות הציבורית, כמו גם על צה"ל, להקפיד על זיהוי גורמי סיכון לסוכרת (מדובר בין השאר על מעקב אחר קרוב משפחה מדרגה ראשונה שהוא סוכרתי כמו גם על קבוצות הנמצאות בסיכון), וכמובן בדיקה תקופתית רציפה של משקל וגובה, לחץ דם, כמות שומנים, כולסטרול וכדומה.

לסיכום, בידינו נמצאת היכולת לצמצום היקף ההשמנה ולצמצום מספר החולים בסוכרת. הקפדה על חמשת הצעדים היא הכרח בדרך לחיים בריאים ואיכותיים יותר. במאבק בעישון נרשמה הצלחה, גם במאבק הזה ניתן לנצח.