$
פרסום ושיווק

בלעדי לכלכליסט

אחרי 16 שנה: המדינה ויתרה על שוק סיטונאי

אחרי התמהמהות של שנים, משרד החקלאות הורה לסגור את החברה הממשלתית שאמורה היתה להקים שוק סיטונאי מפוקח ולהפחית את מחירי הירקות והפירות

נורית קדוש 06:5423.04.18

ההבטחות שהמדינה חילקה לחקלאים במשך שנים, להקמת שוק סיטונאי מודרני ומפוקח, מתפוררות השבוע באופן סופי. ל"כלכליסט" נודע כי משרד החקלאות הורה בשבוע שעבר למנכ"ל חברת שוק סיטונאי, החברה הממשלתית שהוקמה בעקבות ההחלטה להקים את השוק, להתחיל בפעולות הנדרשות לסגירתה עד סוף 2018.

 

במכתב שהגיע לידי "כלכליסט", כתב אורי צוק בר, סמנכ"ל מחקר כלכלה ואסטרטגיה במשרד החקלאות, לרונן עזר, מנכ"ל חברת השוק הסיטונאי: "הנך מתבקש להכין תוכנית לסגירת החברה אשר תכלול את כלל הנושאים שבהם החברה מטפלת, וכל זאת בתרשים זמנים שסיומו לא יחרוג משנת התקציב 2018. למען הסר ספק, לאחר מועד זה המשרד לא יתקצב את פעילות החברה". במשרד החקלאות טוענים כי אין בהחלטה על סגירת החברה משום החלטה שלא להקים את השוק שייתכן שיוקם על ידי המשרד עצמו.

 

האוצר ביקש לבחון שנית

 

ההחלטה על סגירת החברה התקבלה במשרד החקלאות 16 שנה לאחר החלטת הממשלה ושבע שנים לאחר שהוקמה חברה ממשלתית לטובת הפרויקט. מאז הוקמה החברה ב־2011, היא תוקצבה בכ־24.5 מיליון שקל. דירקטוריון החברה אישר במהלך 2017 שעברה תקציב שנתי של 2.5 מיליון שקל, ובהמשך הוחלט אף להאריך את תקצוב החברה לשלוש שנים נוספות, כלומר עד 2020.

 

ההחלטה על הסגירה מגיעה בעקבות מחלוקת בין משרדי החקלאות והאוצר, לאחר שבאוצר דרשו לפני כשנה לבחון שוב את כדאיות הקמת השוק. עמדה זו הוצגה בדיון שהתקיים בקיץ 2017 במשרד האוצר על ידי שירה ברגמן, רכזת מים וחקלאות באגף תקציבים. ברגמן טענה כי יש לבדוק אם לפרויקט השוק הסיטונאי יש בכלל תועלות משקיות המצדיקות את ההשקעה הכלכלית. במשרד החקלאות סירבו לקיים את הבדיקה, ומנכ"ל משרד החקלאות, שלמה בן אליהו, כתב לאוצר: "אינני מתכוון לבחון האם לפרויקט השוק הסיטונאי יש תועלות משקיות המצדיקות את ההשקעה. תתכבדו ותקראו את החלטת הממשלה ונימוקיה להקמת השוק ואת עשרות המצגות וחוות הדעת שמסבירות את התועלות שבהקמת שוק סיטונאי".

השוק הסיטונאי הזמני שהוקם בצריפין. הריכוזיות בשוק הירקות והפירות לא תשתנה השוק הסיטונאי הזמני שהוקם בצריפין. הריכוזיות בשוק הירקות והפירות לא תשתנה צילום: נמרוד גליקמן

 

 

בן אליהו נימק את התנגדותו בכך ששנה קודם לכן נקבע על ידי משרד ראש הממשלה כי יש להקים צוות להתחלת ניהול המו"מ מול היזם ואין היגיון בדרישת האוצר, שכן ייתכן שבמו"מ עם היזם יתברר כי הוא אינו מעוניין בכסף ממשלתי כלל, או שהוא מעוניין בסכום פעוט ביחס לעלות הקמה של כ־500 מיליון שקל שהיו אמורים להיות מושקעים, על פי התכנון המקורי, בהקמת השוק באור יהודה. "כיצד נוכל לדעת אם יש תועלות משקיות המצדיקות את ההשקעה אם איננו יודעים כלל אם תהיה השקעה ומה יהיה סכומה?", כתב בן אליהו והוסיף כי הורה לחברת השוק לא לבצע את הדרישה.

 

מאז קיוו במשרד החקלאות להגיע להבנות עם האוצר, אולם הדבר לא קרה. לפני כחודש פנה שר החקלאות אורי אריאל במכתב לשר האוצר משה כחלון בבקשה לקיים פגישה בנושא השוק. “ברור ונהיר לכל כי ככל שהמקטע הסיטונאי יגדל, כך יופחתו מחירי הפירות והירקות לצרכנים, ובהכרח יוכלו גם החקלאים להתפרנס בכבוד על ידי הגברת התחרות”, כתב השר אריאל לכחלון. הפגישה התקיימה לפני כשבוע, אך הצדדים לא הגיעו בה להבנות.

 

לא נמצא מתחם ראוי

 

תוכנית הסגירה שנדרש מנכ"ל חברת השוק להעביר למשרד החקלאות צריכה לכלול את כלל ההסכמים הקיימים שעליהם החברה חתומה עם ספקים שונים, מקורות המידע והידע שנצבר בה בכל תהליך הקמת השוק, כולל מערכת סקירת המחירים בשוק, כלל התוכניות האדריכליות המפורטות להקמת שוק איכרים באתרים השונים שנבחנו במהלך השנים, כלל הנהלים והתקנות הנוגעים להקמת ותפעול השוק, מצבת כוח האדם וכל החובות והעלויות הנגזרות מהליך הסגירה.

שר החקלאות אורי אריאל ושר האוצר משה כחלון. ספק לגבי התועלת שר החקלאות אורי אריאל ושר האוצר משה כחלון. ספק לגבי התועלת צילום: אלכס קולומויסקי

 

 

חברת השוק הסיטונאי הנה זרוע מקצועית־ביצועית של משרד החקלאות ופיתוח הכפר, והיא הוקמה לטובת הקמת שוק למטרופולין תל אביב. בשבע השנים האחרונות, מאז סגירתו של השוק הסיטונאי בתל אביב והמעבר לשוק הזמני במתחם צריפין, ניסתה החברה להקים מחדש שוק סיטונאי. לאחר בדיקות שונות ניסתה החברה להקים שוק במתחם צומת מסובים. מהלך זה לא יצא אל הפועל כיוון שעיריית אור יהודה, אשר המתחם נמצא בתחום שיפוטה, סירבה לכך.

 

בשנתיים האחרונות בחנה החברה מתחמים שונים באזור מרכז הארץ, אך מצאה כי ההחלטה הנכונה היא להשאיר את השוק במיקומו הנוכחי ולהרחיבו באמצעות הקמת מבנה ראוי למסחר. החשיבות בהקמת השוק נובעת מהריכוזיות המאפיינת את הענף שבמסגרתה השווקים הסיטונאיים הקיימים מהווים רק כ־30% מכמויות התוצרת הנסחרת, ויתרת המסחר מתקיימת על ידי מספר סיטונאים גדולים אשר קובעים את המחיר הן לחקלאים והן לצרכנים.

 

מערכת האספקה הקמעונאית התפתחה גם היא בשנים האחרונות והיקף הסחר של רשתות השיווק גדל עד לכ־50% משיווק הפירות והירקות. מחקר כלכלי שהזמינה בעבר חברת השוק הסיטונאי העריך כי הקמתו של השוק תביא לעלייה בכוחם של החקלאים מול המשווקים ולחיסכון של עד 2.5 מיליארד שקל לצרכנים בשנה.

 

נשיא התאחדות האיכרים, דובי אמיתי, אשר מלווה הפרויקט מיום הקמתו, מסר בנוגע להחלטה לסגור את חברת שוק סיטונאי: "פקידי האוצר כדרכם ממסמסים החלטת ממשלה שיכולה להוזיל באופן משמעותי את יוקר המחייה לצרכן ולהחליש את הריכוזיות ואת כוחן של רשתות השיווק על החקלאים. דווקא בשנה האחרונה שעלינו על דרך המלך ונראה היה שהתגברנו על כל הקשיים והמכשולים להקמת השוק, שוב בחרו באגף תקציבים את הדרך להכשיל את המהלך. אני קורא לשר האוצר להתעשת ולהורות לאנשי משרדו לחדול מניסיונם להכשיל את הפרוייקט על מנת שנוכל להמשיך לראות תוצרת ישראלית כחול לבן על מדפי רשתות השיווק גם בשנותיה הבאות של מדינת ישראל".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x