• תפריט
פרסום ושיווק

האוצר מסתייג: "שליטת משקיעים זרים בערוץ מסחרי זה דבר בעייתי"

ועדה בכנסת דנה באפשרות שגורם זר יחזיק ב-74% מערוץ מסחרי ולאפשר לגורם יחיד להחזיק באותם אחוזים מערוץ כזה. שר התקשורת תומך בסעיפים אלה, בניגוד לדעת משרדי האוצר והמשפטים

אביב גוטר 14:5613.02.18

התחדשו הדיונים בוועדה המשותפת כלכלה-כנסת בראשות ח"כ יואב קיש בהצעת החוק לאסדרת הערוצים הייעודיים לקראת קריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת. במהלך הדיון היום (ג') עלה לדיון נושא הבעלות בערוצים המסחריים, כאשר לפי ההצעה ישנם שני סעיפים שעוררו מחלוקת בין חברי הכנסת לבין עצמם והגורמים המקצועיים.

 

לפי הצעת החוק מוצע להוריד את האחזקה הישראלית מ-51% ל-26%, מה שמאפשר למעשה לגורם זר אחזקה של 74% בערוץ מסחרי. בנוסף, לאפשר לגורם יחיד להחזיק עד 74% מערוץ מסחרי במקום 51% היום. קיש אמר: "הסעיפים הללו נחוצים אם רוצים שוק רב ערוצי, ואם לא נאשר את זה אנחנו הורגים את השוק לתפיסתי".

נציגיו של שר התקשורת איוב קרא שהיו בדיון טענו כי גם הוא תומך בסעיפים אלו ובעבר התבטא בנושא שאמר כי לפי תפיסתו, כדי להגדיל את מגוון הדעות שעל המסך יש לאפשר לאנשי עסקים זרים להשקיע בטלוויזיה ישראלית. מלבד הדרג הפוליטי, גם הערוצים המסחריים מעוניינים בכניסה של משקיעים חדשים.

 

שר התקשורת איוב קרא שר התקשורת איוב קרא צילום: אוהד צויגנברג

 

עם זאת הגורמים המקצועיים במשרדי האוצר והמשפטים גורסים כי יש להתיר את המצב על כנו, ולכניסת משקיעים זרים עשויה להשפיע באופן מהותי. סגנית הממונה על התקציבים במשרד האוצר שירה גרינברג אמרה: "עמדת הגורמים המקצועיים באוצר מדברת על כך שלגבי בעלות זרה לתת שליטה בבעלות זרה בערוץ מסחרי זה דבר מהותי ביותר, ערוץ מסחרי שמשדר חדשות משפיע על דעת הקהל ולתת שליטה לגורם זר זה צריך להיות לדעתנו לאחר דיון מעמיק מאוד במשרדי הממשלה עמדת ממשלה ברורה לגבי ההשלכות ולאחר מכן דיון מעמיק בכנסת מבדיקה שעשינו יש לא מעט מדינות שהטילו על עצמן מגבלות בשליטה בבעלות זרה ומדינות סברו שהנושא הוא במהות. הנושא של לתת שליטה לבעלות זרה עלולות להיות לו משמעויות שכרגע לא נידונות כאן. זה לא צריך להיות מאושר באופן הזה".

 

לגבי שליטת יחיד אמרה גרינברג כי הוא עשוי לגרום דווקא להשפעה הפוכה ולהקטין את מגוון הדעות שעל המסך. "אפשר בהוראות שעה לייצר תקופה שהערוצים עוברים לשליטת יחיד. בישראל בגלל שאנחנו מדינה קטנה יכול להיות שיהיו מספר מצומצם של ערוצים. אם קובעים בעלות יחידה אין מספיק דיונים בדירקטוריון ואין מגוון דעות בערוץ. הנושא של מספר 51% נתן משקל משמעותי בדירקטוריון, הוא שומר על פלורליזם ויש חשיבות להשאיר אותו".

 

אלידור בליטנר, נציגת משרד המשפטים אמרה: "בעלות יחיד נועדה למנוע מצב שבעל המאה הוא יהיה בעל הדעה למנוע שליטה של יחידים בשוק הרעיונות".

 

ח"כ שרן השכל, שיזמה את הצעת החוק, הצטרפה לדברי המשרדים ואמרה: "הסעיף הזה מבחינתי הוא בעייתי. קשה לי שמישהו זר יוכל להחזיק מעל 50% מערוץ מסחרי. מבחינתי ערוצי הטלוויזיה זה כוח אדיר שניתן בידיים של אנשים אני רואה מה קורה עם עמותות שיש להם תרומות מגופים זרים שמטמיעים אידיאולוגיה שלהם לשנות את המציאות שלנו. אני חוששת לתת ערוץ טלוויזיה לאדם זר".

 

בהמשך התעוררה מחלוקת לאחר שח"כ אברהם נגוסה הגיש הצעה, שנפלה, המאפשרת לשר התקשורת להורות לרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו בהוראת ממשלה לסגור ערוץ טלוויזיה תומך טרור. ההצעה עוררה התנגדות מצד הגורמים המקצועיים שטענו כי מדובר בהתערבות בולטת של הגורמים הפוליטיים בשידורים המסחריים ויש להותיר את הסמכות בידי הרשות השנייה. למרות התנגדותם של הגורמים המקצועיים, הודיע נגוסה כי בכוונתו להגיש הסתייגות והצעתו צפויה לעלות כהסתייגות במליאת הכנסת.

 

שירה גרינברג, סגנית הממונה על התקציבים במשרד האוצר שירה גרינברג, סגנית הממונה על התקציבים במשרד האוצר צילום: דוברות האוצר

 

"ההצעה שהעלה היו"ר, להזכיר לח"כים שכבר היום בחוק יש סעיף שמעניק לרשות השנייה סמכות לשקול ביטחון המדינה וטובת הציבור", אמרה בליטנר והוסיפה: הסעיפים האלה קיימים היום, לא רואה למה לאפשר לשר לסגור ערוץ בעילות שהציג היו"ר. לא מזמן המחוקק בחר לבטל את פקודת העיתונות שהתנה סמכות לשר הפנים לסגור עיתון באופן דומה.

 

גם משרד האוצר מתנגד לכך וחושש שמעורבות פוליטית תשפיע על דעת הקהל. "את הנושא חשוב להרחיק ולא לתת לממשלה מעורבות ולהשאיר את זה בידי הרשות השנייה לתת להם לנהל באופן עצמאי ומנותק מהממשלה", אמרה גרינברג.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x