• תפריט
נשים ועסקים דצמבר 2017

נילי ארד: "כשיש לך אחריות, זה לא הזמן להיות אמא תרזה"

אף שהקריירה המשפטית שלה היתה רצופת פסגות, ממנכ"לות משרד המשפטים לנשיאות בית הדין לעבודה, נילי ארד מסרבת להסתכל לאחור. בתפקידה החדש כיו"ר עמותת שקיפות בינלאומית ישראל היא מוצאת מנופים חדשים להגנה על שלטון החוק, בוחנת בסיפוק את השפעתה על יחסי העבודה בישראל, ועומדת בפני הוצאת ספר שירה שני, חושפני במיוחד

אמא נתנה לי שם / קצר / בעל שתי הברות / וכשקראה בשמי / הוסיפה / סיומת בעלת ניגון רוסי. // עכשיו אמא איננה / ושמי התייתם / מן הסיומת בעלת הניגון הרוסי. // כשהרוח נחה עליי / אני מוצאת בת קול / בקולי / וקוראת לעצמי בשמי / עם הסיומת בעלת הניגון הרוסי".

 

נילינ'קה, גיבורת השיר, היא נילי ארד, אחת הנשים המסקרנות בעולם השיפוט: לא רק בגלל מסלול הקריירה שעשתה - מנהלת מחלקת הבג"צים בפרקליטות, מנכ"לית משרד המשפטים ונשיאת בית הדין לעבודה - אלא גם כיוון שאשתקד, אחרי שנים של כתיבה משפטית, היא עברה לכתיבת שירה ופרסמה את "על גב הנמר", ספר אישי וחושפני מאוד. "היו מי שהתקשרו אליי בסערת רגשות כי דברים נגעו בהם", היא מספרת. "יש שם שירים שלוקחים אחורה לילדות, יש שירים על שנת החיים האחרונה של אמי, שנפטרה ב־2014, בדיוק שנה אחרי שעזבתי את השיפוט. היינו קרובות מאוד כל החיים, ומאז שנפטרה, פתאום אין מי שקורא לי נילינ’קה. היא הנחילה לי תחושה שמה שלא קורה, היא מאמינה בי וניצבת מאחוריי עד אין קץ, ואהבה ללא תנאי היא דבר שמכה שורשים: הרוח מעיפה אותך פעם ככה ופעם ככה, אבל אם מישהו אהב אותך ללא תנאי, את נטועה עמוק באדמה.

 

"כל החיים כתבתי למגירה, עד שנכנסתי לכתיבה משפטית. כשסיימתי את התפקיד פתאום נהיה שקט, שקט לא טוב, ואז פרצו מעייני הכתיבה. בחיים הרגילים את משימתית 24/7: נפגעת, התרגשת, התאהבת, נעזבת? מה שלא קרה לך - עכשיו אין זמן לדבר הזה, ומחר יום חדש, וככה אנחנו מכווצים את הרגשות. כשנהיה שקט, העולם הרגשי יוצא. לכן אני מנסה לכתוב שירה על המקום, אחרת זה נעלם. כשאת פצועה ונותנת לגעת במעמקים שלך, דברים כותבים את עצמם". ספר השירה הבא, היא מספרת, ייצא בקרוב ויהיה חושפני עוד יותר.

 

ארד. "אני מתגעגעת לבית הדין לעבודה, אז מה? צריך לדעת להיפרד, לומר: 'עשית מה שיכולת ועכשיו די'" ארד. "אני מתגעגעת לבית הדין לעבודה, אז מה? צריך לדעת להיפרד, לומר: 'עשית מה שיכולת ועכשיו די'" צילום: תומי הרפז

 

 

אחת ההפתעות מהיותך כותבת שירה היא הדימוי הרך והרגיש שנלווה לכך, שלכאורה עומד בסתירה לעובדה שהיית אשה חזקה במשך שנים, ושבנית קריירה סופר־הישגית בעודך אם חד־הורית.

"היו כאלה שחשבו שאני מפחידה, לא יודעת למה. במשך שנים הייתי בעמדות ניהול אבל לא נולדתי כזאת. כל תפקיד היה חפירה באצבעות. את יכולה להיות רכה, אבל כשיש לך אחריות, כשיש לך פרויקט לעשות, תהיי פוצי־מוצי? יש זמן להיות אמא תרזה".

 

יש תיק עכשווי שמתנהל בבית הדין לעבודה ומעורר בך געגוע לשם?

"כל הזמן. ואם יש, אז מה? צריך לדעת להיפרד, לומר 'עשית מה שיכולת, עכשיו די'. היה קשה בהתחלה, אבל צמחתי. שיניתי את אורח חיי ועברתי מירושלים לתל אביב, ואני בחיים אחרים: עושה גישורים, בוררויות, ועכשיו גם יו"ר בהתנדבות של עמותת שקיפות בינלאומית ישראל. לעמותה יש נציגות במאה מדינות, ואני נמצאת בחברה של אנשים שעושים טוב".

 

"חייבים להגן על שומרי הסף של שלטון החוק"

 

הבחירה לעמוד דווקא בראש העמותה הזו אינה מקרית. ארד (73), שהחליפה בתפקיד זה את מבקר המדינה בדימוס מיכה לינדנשטראוס, מעידה על הזדהות עמוקה עם ערכי העמותה. "שקיפות היא אחד הערכים היסודיים שלפיהם חייתי ופסקתי", היא אומרת. "למגר את השחיתות אי אפשר, אבל השקיפות היא כלי מרכזי בהתמודדות איתה".

 

השרה שקד עם נשיאת העליון לשעבר מרים נאור, בוועדה לבחירת שופטים. "הדינמיקה שם פוגעת באמון הציבור" השרה שקד עם נשיאת העליון לשעבר מרים נאור, בוועדה לבחירת שופטים. "הדינמיקה שם פוגעת באמון הציבור" צילום: אוהד צויגנברג

 

העמותה, שהוקמה ב־1999, פועלת לקידום אתיקה ושקיפות במגזרים העסקי, הציבורי והממשלתי. בימים אלה היא מפרסמת שני מדדי שקיפות, בשלטון המקומי ובסקטור העסקי. "מדדנו 75 רשויות מקומיות לפי פרמטרים כמו שקיפות בפרסום מכרזים, הצגת הדרישות, הזוכים במכרז. במקביל יש לנו מדד בינלאומי, המתייחס ל־30 תאגידים כלכליים מובילים בישראל, ושם הציון נקבע, בין היתר, לפי קיום תוכנית למניעת שחיתות ופירוט מבנה התאגיד ואחזקותיו".

 

ברשימת הגופים העסקיים קיבלו הבנקים, שאינם חביבים במיוחד על הציבור, את הציון הגבוה ביותר.

"זה טבעי, כי הם חייבים בדיווח לפיקוח על הבנקים, כמו חברות שנסחרות בבורסה. רשתות השיווק לא חייבות בדיווח, והדיווח שלהן לא מצטיין בפתיחת השער לציבור. אנחנו לא במעמד של מבקרים על מהות הפעילות, זה עניין למבקר המדינה; אנחנו פועלים בצד הראשוני והבסיסי של דרישת שקיפות".

 

מה מצבה של ישראל על סקאלת השחיתות? רק בעשור האחרון היו לנו נשיא אנס, שר אוצר גנב, ראש ממשלה אחד שהורשע במרמה, ועוד אחד שנחקר כעת בשורה ארוכה של פרשות, חלק מהן בהיקף אדיר.

 

"יש אצלנו שחיתות, אבל להבדיל ממדינות אחרות בארגון, לא איבדנו את שלטון החוק. כאן לא תשחדי שופט או שוטר. בישראל חוקרים, מעמידים לדין וקובעים נורמה. בצרפת כיהן נשיא שיוחסה לו שחיתות ואיש לא פתח נגדו בהליך משפטי בעת כהונתו. בישראל יש דין ויש דיין, יש שומרי סף: המשטרה, הפרקליטות, היועץ המשפטי לממשלה, מבקר המדינה, בתי המשפט. אנחנו חייבים לשמור עליהם מכל משמר. לשלטון תמיד יש אינטרסים בניהול המדינה, אבל בסוף האינטרס הוא לדעת ששומרי הסף יגנו על כולם. אפשר לבקר פסק דין, אבל לא לטלטל מהיסוד את ענף שלטון החוק, שעליו אנחנו יושבים".

 

האם הכיוון שאליו ניתבה השרה איילת שקד את הוועדה לבחירת שופטים הוא בעינייך פגיעה או שינוי לגיטימי? בעבר דובר על רצונה לשנות את הרכב הוועדה, אבל לאור יחסי הכוחות שם ומה שנראה כברית בין השרה לראש לשכת עורכי הדין, נדמה שאין צורך בכך.

 

הפגנה מול ביתו של היועמ"ש מנדלבליט, ביוני. "לא איבדנו את שלטון החוק. כאן לא תשחדי שופט או שוטר. בישראל יש דין ויש דיין" הפגנה מול ביתו של היועמ"ש מנדלבליט, ביוני. "לא איבדנו את שלטון החוק. כאן לא תשחדי שופט או שוטר. בישראל יש דין ויש דיין" צילום: תומריקו

 

 

"אני לא רוצה לחלק לאיילת שקד ציונים, היא עושה כמיטב הבנתה, אבל אני מתנגדת נחרצות לשינוי הרכב הוועדה. היא דוגמה ומופת להרבה מדינות בעולם. להפוך אותה למוטה יותר לצד הפוליטי על חשבון הצד המשפטי - זו תהיה פגיעה. אני לא באה מארץ הצדיקים ואומרת שפוליטיקה היא דבר אסור; פוליטיקה יש בכל מקום, גם במשפחה. אבל אסור שרוחות השעה ינשבו בבתי המשפט; אלה המוסדות שנותנים ביטחון לך, לילדים שלך, לציבור. מהות הוועדה היא למנות שופט שיכריע גורלות, והציבור חייב לדעת שנעשה בה דין צדק. הדינמיקה בתוך הוועדה, כפי שנחשפה לאחרונה בתחקיר של עמרי אסנהיים ל'עובדה', פוגעת באמון הציבור".

 

חזית אחרת ששומרי הסף מתמודדים איתה היא ח"כים מהקואליציה: דודי אמסלם ודוד ביטן מקדמים חקיקות לאי־חקירת ראש ממשלה מכהן ("החוק הצרפתי") ולאיסור הגשת המלצות משטרה בסיום חקירה. אמיר אוחנה רוצה להפוך את היועצים המשפטיים של השרים למשרות אמון.

 

"אסור לקעקע את עמודי התווך של מדינה וחברה מתוקנת בכל מיני הצעות חוק. לגבי ההצעה של ח"כ אוחנה, לטעמי יועץ משפטי חייב להיות כפוף ליועץ המשפטי לממשלה, כדי לגלם את האינטרס של הציבור. ההצעות של ח"כ אמסלם הן פסולות מעיקרן ועלולות לערער את אמון הציבור בשומרי הסף".

 

היועמ"ש אביחי מנדלבליט צריך לקבל החלטות בפרשות שבהן נחקר ראש הממשלה נתניהו. באווירה הנוכחית, האם הוא יוכל לקבל החלטה שקולה ובלתי תלויה?

"אין לי ספק שהוא יקבל את ההחלטה לגופו של עניין, ולא לבד. אלה אנשים מסורים בלב ובנפש לישראל ולערכיה".

 

לא מעט אנשים חוששים ליכולת העצמאית שלו. חלק מהם מפגינים מול ביתו כדי ליצור משקל נגד ללחץ הפוליטי.

"זה לא ישפיע עליו. כשאתה מקבל החלטה אתה אחראי לה הרבה מעבר לרוחות השעה. אני לא חיה בשלום עם ההפגנות. אנשים צועקים מול ביתו ממר לבם, הם רוצים להשמיע קול ולהשפיע, אבל תנו לו לעשות את עבודתו".

 

שרה נתניהו מגיעה לבית הדין לעבודה לדיון בתביעה של מני נפתלי נגד מעון רה"מ, במאי 2015 שרה נתניהו מגיעה לבית הדין לעבודה לדיון בתביעה של מני נפתלי נגד מעון רה"מ, במאי 2015 צילום: אלכס קולומויסקי

 

 

יש לחצים מסוגים נוספים. למשל, בית המשפט צריך לדון בעניינה של שרה נתניהו במנותק מהתדמית שנוצרה לה בתקשורת כמעסיקה פוגענית. לאחרונה הגישה עובדת במעון ראש הממשלה תביעה מתוקשרת נגד נתניהו, שבה תיארה תנאי העסקה בעייתיים.

 

"כל עוד זה לא הוכח וחלוט בפסק דין, זו רק טענה שלה. מחר יספרו שעוזרת בבית שלך התבקשה ללקק את הרצפה. התובעת מדברת מנהמת לבה, אבל יש הבדל בין מציאות למציאות משפטית: שופטים פוסקים לפי עובדות. כשיש לך אחריות לקבוע כשופטת, את קוראת רק מה שהובא לפנייך - תצהירים, עדויות, ראיות - ובסוף כותבת פסק דין מנומק: אלה הטענות של כל אחד, זה המצב העובדתי, אני מיישמת את הדין ויוצאת עוגה. יש ערך שלא תהיה העסקה פוגענית, ויש גם את כבוד הנתבע. מה שאומרים כרגע בתקשורת זה שוק דעות. בדיוק בשביל זה צריך מערכת משפט חזקה ויציבה: כדי שכשתגיעי לבית משפט לא תחששי ששופט כתב פסק דין מסוים כי מישהו מינה אותו".

 

"מאינטואיציה אי אפשר לשפוט. מקסימום לכתוב שיר"

 

ארד היא אם לבן ובת וסבתא לשישה. היא נישאה בגיל 18 לאיש משרד החוץ והספיקה לצאת איתו לשליחות בברזיל, אך התגרשה וחזרה לארץ עם הילדים שנים אחדות אחר כך. היא החלה לעבוד בפרקליטות, הפכה מנהלת מחלקת בג"צים בשנות האינתיפאדה, מונתה למשנה לפרקליט המדינה, וכשיעקב נאמן התמנה לשר המשפטים כיהנה כמנכ"לית משרדו, תפקיד שבו המשיכה גם תחת השר צחי הנגבי. מאוחר יותר עזבה ומונתה לשופטת בית הדין לעבודה, תפקיד שבו כיהנה 13 שנה, בשלוש האחרונות מתוכן כנשיאת בית הדין, האשה הראשונה בראש המוסד הזה.

 

כמה פעמים קרה שמתדיין, שידעת שהוא צודק, הפסיד במשפט?

"אינטואיציה זה חשוב, אבל אי אפשר לשפוט לפיה. מקסימום לכתוב שיר".

 

איזו פסיקה שנתת מהדהדת עד היום ביחסי התעסוקה?

"ב־2013 פסקתי בעניין זכות ההתארגנות של עובדי פלאפון שלמעסיק אסור לדבר מול ההתארגנות של העובדים. זה בחצר הקדמית שלך כמעסיק, ועדיין, בנושא הזה אתה לא יכול לומר לעובדים מה לעשות. זה פסק דין שעורר התמרמרות אפילו אצל מעסיקים שהיו בעד התארגנות של עובדיהם. אני שלמה איתו לחלוטין, ומרגישה שתרמתי באופן ערכי למיצוי זכות ההתארגנות, כי המעסיקים הפנימו את זה. רואים את זה בכל ההתארגנויות שבאו אחרי פלאפון: חברות ביטוח, חברות תקשורת, התארגנויות של מלצרים. עצם המודעות לזכויות, להגנה שיש לעובדים, לידיעה שלא יפטרו אותם - זה פסק דין שפותח נתיבים".

 

בפסיקה מתוקשרת אחרת פסלת את ההתפטרות ההמונית של מתמחי הרפואה בנימוק שהיא אינה אותנטית.

"ברור שזו לא היתה התפטרות אלא אקט מתוחכם של שביתה בצורה של התפטרות, וזה גם מה שכתבתי. תארי לך שכל נהגי הרכבות יהיו פתאום חולים. אני זוכרת תקופה שגם טייסים באל על נהיו חולים יחד. הבעיה שלהם היתה שהם לא יכלו לפתוח בשביתה: היה ארגון עובדים שניהל מו"מ, אמר 'קיבלנו מה שיכולנו, סיימנו, חתמנו', ופתאום מישהו לא מרוצה. הם לא יכלו לפתוח בשביתה, ולכן בחרו באקט ההוא".

 

יש פסקי דין שאת מתחרטת עליהם?

"גם כשהילדים באים אלייך בטענות את אומרת, 'עשיתי הכי טוב שיכולתי'. יש גם טענות של אדם לעצמו ממרחק של זמן. מובן שיש פסקי דין שהייתי כותבת אחרת, אבל ברוב המקרים אני שלמה עם עצמי. בעיקר אהבתי מאוד את המקצוע, בעיניי הוא דרך חיים".

 

דרך החיים הזו היא חלק מרכזי בתפיסת עולמה גם כיום: ארד נזהרת מאוד בתחומים שבהם "האמת המשפטית" עדיין לא הובהרה, בייחוד במקומות שצוברים תאוצה ציבורית. כשהיא נשאלת למשל על קמפיין MeToo לחשיפת הטרדות מיניות, היא אומרת ש"יש לו שתי פנים. זו מהפכה שיש לה נפגעים משני הצדדים. מי שמתלוננת היום עושה זאת בתחושה שהיתה קורבן, שקולה לא נשמע, ואומרת 'עכשיו אני יכולה לעמוד על רגליי ולהגיד'. מצד שני זו מלחמת שחרור שלעתים פוגעת במי שאין להם יכולת להתמודד עם הטענות. במציאות של ימינו ניתן לפגוע ולהכפיש כל אחד בכיכר העיר.

 

"אנחנו חיים בתקופת מעבר. במהפכות יש תנועת מטוטלת: עכשיו היא הולכת חזק לכיוון אחד, ובסוף, כשזה יתאזן, גברים ילמדו שאפשר להחמיא בלי צביטה. לא יהיה 'מיידלע', בצבא ייזהרו. זה יכונן קודים אחרים בחברה. זה יכול לקרות רק בעולם של נשים חזקות".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x