• תפריט
מוסף 06.10.2016
שאלות מוסף 6.10.16 ראש

המהפכה תתחיל מלמעלה

עם הון עתק, אג'נדה סדורה וחיבה לרשתות החברתיות, השייח' מוחמד בן ראשד אל־מכתום, אמיר דובאי וראש ממשלת איחוד האמירויות, מוביל את מדינות המפרץ לעידן חדש. כזה שבו האסלאם הקיצוני הוא האויב, שקיפות ומינהל תקין הם ערכים עליונים, וחיבוק ונשיקה פומביים לבת הזוג הם מחוות אהבה לגיטימיות. אגדה ערבית על עתיד אחר, שבו יש מקום גם לישראל

דורון פסקין 21:5607.10.16

אחד מימי ראשון באוגוסט היה עוד יום קיץ רגיל, אבל אמיר דובאי וראש ממשלת איחוד האמירויות, השייח' מוחמד בן ראשד אל־מכתום, קם מוקדם, נמרץ לקראת המשימה המיוחדת שהגדיר לעצמו לאותו יום. בשעה 7:30 הוא כבר התייצב בבניין משרדי הממשלה של האמירות שלו, והתחיל להסתובב. הוא גילה שהבניין ריק. ממש ריק. עוזריו תיעדו אותו מסתובב בין המשרדים ולא מוצא את העובדים הבכירים. זה היה ביקור פתע של האמיר, שביקש לראות שהכל מתנהל כמו שצריך, וגילה שלא. מאוכזב, הוא המשיך לביקור בנמל התעופה של דובאי, זה שבו תנועת הנוסעים הגדולה בעולם. שם לפחות העובדים עבדו והעניינים תוקתקו.

 

לשכתו של אל־מכתום מיהרה לשחרר סרטונים שמתארים את ביקורי הפתע, ואלה נהפכו ללהיט ברשתות החברתיות. המסר של השליט היה ברור: כל אחד ואחד צריך להיות מגויס לביסוסה של דובאי כמודל למצוינות, לניהול שמושך אליה חברות מכל העולם, למופת לכל מדינות האזור. אין מקום לעגל פינות, באנו לעבוד. כדי להדגיש את המסר, תשעה מנהלים בכירים בממשל פוטרו בעקבות אותו ביקור פתע. גם במדינות ערביות אחרות זכו ביקורי הפתע לסיקור נרחב, בניסיון להפנים את המסר. במצרים, למשל, התקשורת הציגה אותם כדוגמה שיש ללמוד ממנה, ובכווית מפקד אחד ממחוזות המשטרה עקר את דלתות משרדו כדי להדגיש בפני הציבור, ובכן, שדלתו פתוחה בפניו.

השייח' מוחמד בן ראשד אל-מכתום ואשתו הנסיכה הייא במירוץ הסוסים הבינלאומי היוקרתי של דובאי, במרץ. החיבוקים הפומביים שלהם מסעירים את תושבי המפרץ השייח' מוחמד בן ראשד אל-מכתום ואשתו הנסיכה הייא במירוץ הסוסים הבינלאומי היוקרתי של דובאי, במרץ. החיבוקים הפומביים שלהם מסעירים את תושבי המפרץ צילום: אי פי איי

 

ביקורי הפתע והמסר המפורש שבעקבותיהם הם רק הדוגמה הטרייה ביותר לכך שמנהיגותו של אל־מכתום יוצאת דופן, ואת סיפורה אנו מביאים ב"מוסף כלכליסט". כמו עמיתיו וקודמיו, גם אמיר דובאי הנוכחי הוא אחד האנשים העשירים בעולם, שחי חיים ראוותניים, מצופים סממני פאר, ולא מפריד בין הכסף שלו לכסף של המדינה. אבל בגיל 67 הוא לא מסתפק רק בעושר שלו, ומוביל את האמירות לעידן אחר, מכתיב נורמות שלטוניות ואישיות שחלקן קוראות תיגר כמעט על כל מה שמוכר. מתוך חזון ברור הוא הצליח לחזק את מעמדה הבינלאומי של דובאי, להפוך אותה למרכז אזורי גדול שמתבסס על קשרי מסחר ושירותים ולא רק על נפט, כמו שכנותיה. בסביבה שנשענה אלפי שנים על חברות שבטיות, רחוקות מאוד ממינהל תקין, הוא משריש נהלי עבודה אחרים, כאלה שדוגלים בשקיפות, פתיחות, שירות, סדר ועבודה קשה. ובתרבות שמרנית וסגורה, הוא נפתח לעולם המערבי, בין השאר, ומפגין יחס ליברלי יחסית לנשים, ניסיונות "לרדת אל העם" ואפילו עמדה נחרצת נגד האסלאם הקיצוני ועמדה גמישה יחסית כלפי ישראל. בסוף 2015, למשל, אמר כי למרות התקופה הקשה העוברת על האזור "עתידו של העולם הערבי לא ייקבע במלחמות אלא על ידי סובלנות, הבנה וצדק". את המאבק המחריף של האסלאם הקיצוני במדינות האזור הוא כינה "מלחמה בין העולם המתורבת לאויביו". כך, אחרי שהאביב הערבי הראה שמהפכות שצומחות מלמטה לא בהכרח מניבות דברים טובים, ייתכן שאל־מכתום מדגים כעת איך יכולה להיראות מהפכה שמונחתת מלמעלה.

 

שש נשים, 23 ילדים, יורש עצר אחד שהודח ומת מוות מסתורי

 

דובאי היא האמירות המאוכלסת ביותר, ובה יותר מ־2.5 מיליון תושבים (85% מהם, אגב, זרים). לצד ניהול כל אמירות בנפרד, מאז 1971 הן זוכות לניהול משותף כמדינת איחוד האמירויות, שבה אל־מכתום הוא ראש הממשלה וסגן הנשיא. את דובאי הוא מנהיג מאז 2006, אחרי מות האמיר הקודם, אחיו. להבדיל ממנהיגים אחרים שלעתים יורשים את המעמד והאחריות בגיל צעיר יחסית, אל־מכתום הגיע אליו אחרי כמעט 30 שנה בשירות הציבורי של דובאי, שסיפקו לו היכרות מעמיקה עם ההתנהלות בשטח ועם הצורך לשנות אותה.

 

הנשיקה שעוררה מהומה. האם מדובר ב"סטירת לחי לערכים המקובלים במדינות המפרץ"? הנשיקה שעוררה מהומה. האם מדובר ב"סטירת לחי לערכים המקובלים במדינות המפרץ"? צילום מסך: Youtube

 

כנצר למשפחות השולטות בדובאי ובאבו־דאבי, אל־מכתום זכה לחינוך מלכותי, כולל שעות של אימוני ציד, ירי, רכיבה על סוסים ושחייה, ענפים שבכולם הוא עוסק עד היום. כשבגר, באה שעתו לצאת ללמוד באחת המכללות הצבאיות המובילות בעולם המערבי. אלא שבאמירות החליטו לא להסתפק בכך, ודאגו גם להכשרתו כאיש העולם הגדול. זו היתה מחשבה לא מובנת מאליה בזמנו, אבל ב־1966 יצא אל־מכתום לקיימברידג', ללמוד אנגלית בבית ספר בל היוקרתי. משם המשיך למכללה הצבאית הבריטית, ואז נסע לאיטליה, שם עבר הכשרה כטייס צבאי.

 

כשחזר לדובאי מונה למפקד המשטרה, וזמן קצר אחר כך לשר ההגנה של איחוד האמירויות. הוא היה אז בן 22.

את העשורים הבאים הוא הקדיש לא רק לביסוס מעמדו הציבורי וההון המשפחתי — עוד נגיע לזה — אלא גם להקמת משפחה רחבה. מאוד רחבה. לא כל הפרטים ידועים ומלאים, ובכל זאת ידוע כי לאל־מכתום יש לפחות 23 ילדים, 14 בנות ותשעה בנים, משש נשים שונות. האסלאם אמנם מתיר לו להיות נשוי לארבע נשים במקביל, אבל אל־מכתום לא טרח להקפיד על העניין. מכל נשותיו הוא נישא רק לשתיים, הראשונה והאחרונה.

 

בורג' אל־ערב, מלון הענק על אי מלאכותי מול דובאי. פסטיבל שופינג, מירוצי סוסים ומלונות יוקרה כדי למשוך תיירים עשירים בורג' אל־ערב, מלון הענק על אי מלאכותי מול דובאי. פסטיבל שופינג, מירוצי סוסים ומלונות יוקרה כדי למשוך תיירים עשירים צילום: שאטרסטוק

 

את אשתו הראשונה, קרובת משפחה רחוקה שלו, נשא רק בגיל 31, והיא ילדה לו 12 ילדים. במקביל אליה ניהל מערכת יחסים עם אזרחית מרוקו שזהותה מעולם לא נחשפה בפומבי, ושממנה יש לו עוד שלושה ילדים. בסוף שנות השמונים ותחילת שנות התשעים תפסה את מקומן אזרחית יוון, שילדה לו בת אחת, ואחר כך היתה זו תושבת טורקיה, אמה של בת נוספת. בת זוג אחרת היתה ככל הנראה גרמנייה, עמה הביא לעולם עוד ארבעה ילדים. חלק מילדיו חיים בדובאי וחלק במדינות אחרות, אך על פי הדיווחים כולם בקשר עם אביהם.

 

ואז באה הנסיכה הייא, בתו של המלך חוסיין ואחותו של עבדאללה מלך ירדן. הנישואים של אל־מכתום והייא, ב־2004, ביססו את קשריה של דובאי עם ירדן; דובאי הרוויחה בעלת ברית בצד האחר של המדבר, ירדן קיבלה פטרונית עשירה ונדיבה שיכולה לתמוך בכלכלה שלה וגם בבית המלוכה ההאשמי, החולש על אוכלוסייה מגוונת מבחינת מוצאה. נישואים כאלה אינם נדירים במפרץ; אחת מבנותיו של אל־מכתום, למשל, נשואה לבנו של מלך בחריין. אבל במקרה הזה מעבר לפוליטיקה יש גם רומנטיקה, ואל־מכתום והייא מקפידים להציג סיפור אהבה דביק עד היום. במרץ, לדוגמה, הם הגיעו יחד לאירוע ציבורי באמירות; הייא היתה גלוית ראש, ללא חיג'אב, ובני הזוג נכנסו למקום חבוקים — שני דברים שהצליחו להרגיז חלק מהגולשים. באירוע אחר אל־מכתום נתפס מנשק את אשתו על לחיה. סרטונים שתיעדו את הנשיקה הקצרה הועלו ליוטיוב, זכו למיליוני צפיות וגררו ביקורת מצד אישי ציבור שמרני וגולשים שטענו שהפגנת חיבה כזאת, ועוד מצד המנהיג, היא סטירת לחי לכל הערכים המקובלים במדינות המפרץ. ובכל זאת היו גם גולשים, מעטים הרבה יותר, שהביעו שמחה על גילויי האהבה הטבעיים של האמיר לאשתו. הייא עצמה, שילדה לאל־מכתום בת ובן, אמרה בעבר בראיון לעיתון סעודי כי "אם הנישואים הם בית ספר, נישואיי לשייח' מוחמד הם אוניברסיטה".

 

התגובות הרבות של גולשים לדיווחים על האמיר אינן מקריות. שלטון אל־מכתום מרבה לתקשר באמצעות הרשתות החברתיות, ולאמיר יש 7 מיליון עוקבים בטוויטר, 3.5 מיליון בפייסבוק וקרוב ל־2 מיליון באינסטגרם, והם מתעדכנים גם במעשיו כמנהיג וגם בחייו הפרטיים. אל־מכתום מקפיד במשך השנים להשתמש ברשת כדי לצמצם את המרחק מהציבור, לנתץ את החומות שבעבר הסתירו את השלטון העשיר ולהפגין שקיפות בכל החזיתות, או לפחות ברובן.

 

וכמי שמחויב לחזון השלטון המסוים שהוא מבסס כבר כמה עשורים, אל־מכתום לא בוחל בהחלטות קשות. כך, ב־2008 הדיח את בנו הבכור מתפקיד יורש העצר בשל "חוסר התאמה". שבע שנים אחר כך, הבן ראשד מת בנסיבות מסתוריות; ההודעה הרשמית גרסה כי הוא מת מהתקף לב, אך במפרץ נפוצו שמועות על מנת יתר של קוקאין, ואפילו טענה שנהרג בקרב נגד המורדים השיעים בתימן.

 

עם אשתו, הנסיכה הייא, בתו של המלך חוסיין ואחותו של המלך עבדאללה. "אם הנישואים הם בית ספר, נישואיי לשייח' מוחמד הם אוניברסיטה" עם אשתו, הנסיכה הייא, בתו של המלך חוסיין ואחותו של המלך עבדאללה. "אם הנישואים הם בית ספר, נישואיי לשייח' מוחמד הם אוניברסיטה" צילום: גטי אימג'ס

 

מבורג' אל־ערב עד תמריצים לגוגל: כך בונים מרכז קוסמופוליטי

 

החזון שאליו מוליך אל־מכתום את דובאי הוא של מרכז עסקים ותיירות קוסמופוליטי, ליברלי, שמתבסס על מסחר, פיננסים ותרבות פנאי, ולא על נפט. את המהלך החל עוד ב־1995, עם מינויו ליורש העצר, כעשור לפני שהיה לאמיר. עם מעט נפט יחסית לשכנותיה, עתידה הכלכלי של דובאי היה אז לא ברור במיוחד. אל־מכתום הבין שדרוש שינוי כיוון, ושעליה למצב את עצמה כמרכז עסקים אטרקטיבי. הוא עקב בעניין אחר הקפיטליזם, התחיל להבין לעומק בסוגיות של מיתוג וגלובליזציה וקבע שלושה כללים שמכוונים את דובאי עד היום: מאמצים אדירים לבנות את האמירות כמותג חזק, עמידה הדוקה בהתחייבויות השונות כדי לבסס את אמינותה, ויצירת סביבה נוחה לעסקים ואורחים, שדוגלת בסבלנות ובהימנעות ממתחים.

 

עם העקרונות האלו, הוא הפך עיר חוף מדברית מנומנמת למרכז כלכלי אדיר ומגוון. אל־מכתום השקיע בשיפור משמעותי של כלל התשתיות בעיר, לרבות חברת התעופה אמירייטס שנחשבת כיום אחת הטובות בעולם וחברת די.פי וורלד, המובילה בעולם בתחום של ניהול נמלי ים. במקביל הוא הבטיח תמריצים שונים לחברות בינלאומיות ובנה בעיר מתחמים יעודיים שונים — עיר האינטרנט של דובאי, עיר התעשייה של דובאי וכן הלאה — שמשכו למקום מטות מרכזיים של חברות כמו פייסבוק, גוגל, מיקרוסופט ולינקדאין. אל־מכתום בעצם הקים את עמק הסיליקון של המזרח התיכון. חברת האחזקות דובאי השקעות שהקים מעסיקה יותר מ־20 אלף בני אדם ומשקיעה בפרויקטים שונים ביותר מ־100 מדינות, בתחומי הנדל"ן, התיירות והתקשורת.

 

כדי לחזק את המותג דובאי יזם אל־מכתום פרויקטים גרנדיוזיים וחדשניים. למשל פסטיבל קניות אדיר שנמשך חודש שלם, כולל תצוגות אופנה, הגרלות, מתנות והנחות על מוצרי יוקרה, ושנהפך למוקד משיכה משמעותי לתיירים. או מלון בורג' אל־ערב, שהוקם על אי מלאכותי מול הים. הוא היה במשך זמן מה המלון הגדול בעולם ונהפך לאייקון ידוע של האמירות. הוא מושך לא רק עשירים שמוכנים לשלם כ־30 אלף דולר תמורת לילה בסוויטה, אלא גם אירועים אחרים שמבקשים בידול יוקרתי; למשל, משחק טניס בין רוז'ה פדרר לאנדרה אגאסי שהתקיים לפני כעשור על גג המלון.

 

מצד אחד, כל אלה משכו הרבה מאוד חברות ומבקרים, וכאמור החלו לבסס את דובאי כמרכז אזורי חשוב וידוע. מצד אחר, למאמצים האדירים האלה היה מחיר כבד. ההשקעות בכל מיזמי הבנייה ושדרוג התשתיות התבססו על הלוואות ענק, והכניסו את דובאי למשבר עצום בסוף העשור הקודם, עם חובות של כ־100 מיליארד דולר לבנקים ולמחזיקי אג"ח. היתה זו אבו־דאבי שהצילה את שכנתה, כשהזרימה לקופתה מיליארדי דולרים. דובאי הצליחה להתייצב ולהתחיל קצת ליהנות ממעמדה הרם, עם תמ"ג לנפש של כ־25 אלף דולר בשנה ב־2014. עם זאת, הירידה במחירי הנפט וההאטה הכללית בעולם מעוררות בדובאי חשש ממשבר חדש.

 

יאכטות, סוסים, מכוניות פאר אבל גם קז'ואל ברכבת התחתית

 

מצבה של דובאי בשנים האחרונות הוביל גם לירידה של ההון של אל־מכתום עצמו, הנאמד כעת בכ־4.5 מיליארד דולר (בערך כמו זה של דונלד טראמפ, ובדומה למדורגים סביב מקום 300 ברשימת עשירי העולם של "פורבס"). זה עדיין מספיק כדי למקם אותו במקום החמישי בדירוג בני המלוכה העשירים בעולם של "פורבס". חלק מכספו מוקדש לצדקה, באמצעות קרן מיוחדת שמשקיעה סכומי עתק ברחבי העולם הערבי — במלחמה בעוני, בחינוך, במבצעים הומניטריים ובקידום המדע.

 

חלק אחר מהכסף מממן את החיים המרופדים מאוד שאל־מכתום חי. ביאכטה שלו, דובאי, הושקעו כ־350 מיליון דולר, והיא השלישית בעולם מבחינת אורכה — כ־160 מטרים. היא יכולה לארח 115 נוסעים, כוללת חמש סוויטות מפוארות, אולם סקווש ומנחת מסוקים, ומתחזקים אותה כ־90 אנשי צוות קבועים. לצדה הוא מחזיק יאכטה נוספת, קטנה ומהירה יותר, שיכולה לארח 12 בני אדם ומתוחזקת בידי שבעה אנשי צוות.

 

עם בנו חמדאן ברכבת התחתית של לונדון. אחרי האביב הערבי, הוא מנסה להצטייר כאחד העם עם בנו חמדאן ברכבת התחתית של לונדון. אחרי האביב הערבי, הוא מנסה להצטייר כאחד העם

 

מלבד היאכטות מחזיק אל־מכתום גם צי מכוניות פאר, וסוסים יקרי ערך, כולל הסוס היקר בעולם העומד למכירה בכ־40 מיליון דולר. בעשורים האחרונים השקיע האמיר יותר ממיליארד דולר באימפריית הסוסים שלו, כולל בהקמת שתי חוות ענק, וקומפלקס מירוצים ל־60 אלף צופים, שמארח בכל שנה את המירוץ שמציע את הפרסים הגבוהים בעולם: 10 מיליון דולר למנצח ו־27 מיליון בסך הכל.

 

ולמרות כל אלה, אל־מכתום מנסה להצטייר כצנוע. ביולי האחרון למשל הועלה ליוטיוב סרטון שבו הוא נראה עם בנו, יורש העצר חמדאן, ברכבת התחתית העמוסה של

לונדון, כשהשניים לבושים בבגדים פשוטים. לפני שנה פרסם האמיר ברשת תמונות שבהן הוא נראה רוכן מעל סירי בישול ענקיים בשטח פתוח, במה שהוא תיאר כ"בישול לחברים"; הטקסט הנלווה אמר: "הבישול מצריך תשומת לב". מאחורי הניסיון להצטייר ככמעט כאחד העם יש היגיון פוליטי מובהק, בשנים שאחרי האביב הערבי. החשש מהתקוממות נגד שלטון פאר תמיד נמצא ברקע, אם כי דובאי בולטת כאי של יציבות, סובלנות וחדשנות.

 

את הסובלנות הוא מנסה לקדם גם באמצעות שירה: אל־מכתום פרסם עד היום עשרות קצידות, שירים ארוכים בעלי עלילה ומסר העוסקים בעניינים שונים שעל סדר יומה של החברה הערבית, ובראשם ההקצנה הדתית הניכרת בקרב צעירים. בקיץ האחרון, למשל, הוא פרסם שיר שיצא בעקיפין נגד דאעש בפרט וטרור מוסלמי בכלל.

 

המסר החדשני הזה ניכר גם בנוגע ליחסו לישראל. ב־2014, בראיון ל־BBC, אמר אל־מכתום: "אנחנו נסחור עם הישראלים ונקבל אותם בברכה ברגע שיחתמו על הסכם שלום עם הפלסטינים", אמירה שאינה מובנת מאליה ברוח הערבית הכללית. באותו ראיון הוא גם סיפר על פגישה אישית שלו עם נשיא איראן מחמוד אחמדינג'אד; כששאל את אחמדינג'אד לגבי האפשרות שיפציץ את ישראל בפצצת אטום, נשיא איראן ענה לו לדבריו: "אם אשגר טילים לעבר ישראל, כמה פלסטינים אהרוג? ברגע שאעשה זאת, ארצות הברית והאיחוד האירופי ישמידו ערים בארצי. אני לא משוגע ולא אלך בכיוון הזה. זהו נשק העבר". וכפי שאל־מכתום מדגים היטב, הנשק של ההווה הוא כסף, בעיקר כשהוא מתגלגל ליזמות ועסקים.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x