• תפריט
מגזין ספורט

תומר חמד בע"מ

בראש הדירקטוריון עומד תומר חמד. מתחתיו המנכ”ל דן ולנסי. בהנהלה יושבים מאמן אתלטיקה, מאמן טכניקה, מאמן מנטלי, תזונאית ועורך דין. פס הייצור כולל 15 יחידות אימון אישיות בשבוע, והתוכנית העסקית מבוססת על יעדים מדידים וניהול קריירה שיטתי. המוצר של החברה הוא תומר חמד, לא כוכב גדול בכדורגל הישראלי ש"החברה" שהקים הצליחה להביא אותו עד פאתי הפרמיירליג. הכדורגל הישראלי צריך להסתכל על תומר חמד, ולהעתיק

אוריאל דסקל 18:2410.07.16

זאת היתה הדקה ה־30 במשחק הלפני־אחרון של עונת 2013/2012 בליגה הספרדית, והחלוץ המצטיין של מיורקה רץ לכיוון הרחבה של אתלטיקו מדריד כדי לשפר עוד יותר את העונה הכי מוצלחת בקריירה שלו. בעיתונים דיווחו שתומר חמד - שרק שלוש שנים לפני כן עוד שיחק באחי נצרת מתחתית הליגה הישראלית אחרי עונות כושלות לא פחות במכבי הרצליה ובני יהודה - יימכר ביותר מ־6 מיליון יורו לקבוצה גדולה באירופה. אלא שבאותו רגע הרגיש חמד שמישהו בעט בו מעל העקב.

 

"צעקתי לשופט שעשו עליי עבירה - אבל אף אחד לא היה לידי", מספר חמד בראיון ל"מגזין כלכליסט". "פתאום קלטתי שאני לא מרגיש את האצבעות ברגל. ניסיתי ללכת אבל פשוט לא הצלחתי להזיז את הרגל".

 

גיד האכילס של חמד - אחד הגידים החזקים ביותר בגוף האדם, זה שמחבר בין שרירי התאומים והסולאוס לעצם העקב בשוק האחורית ושבלעדיו הרגל פשוט לא מסוגלת להתרומם - נקרע.

 

וכך, באחת, איבדו כל הכותרות שנקשרו לשמו את הרלבנטיות שלהן. שטוטגרט הגרמנית הציעה תמורתו 4 מיליון יורו. קבוצת הצמרת הספרדית סביליה, שמחזיקה באחד ממערכי גילוי הכישרונות הטובים בעולם, התעניינה בו, וכך גם ניוקאסל, אברטון וליברפול מאנגליה. אבל כבר בחדר ההלבשה היה אפשר להבחין שבמקום שבו העור אמור להימתח על הגיד, מעל העקב, יש שקע. עבור חמד, השקע הזה היה חור שחור: התאוששות מפציעה כזאת נמשכת בין שבעה לתשעה חודשים, עונה שלמה. בתוך רגע נגוזו החלומות לעבור לקבוצה חדשה שמעניקה אתגר מקצועי גדול יותר ומשלמת הרבה יותר.

 

תומר חמד, שחקן מכבי חיפה תומר חמד, שחקן מכבי חיפה צילום: ראובן שוורץ

 

זו תהום פיזית ורגשית ששחקנים רבים מתקשים להיחלץ ממנה. באיגוד הכדורגלנים הבינלאומי FIFPro מתארים את האירוע כטראומה מצלקת. הפציעה מסיימת את הקריירה של כ־38% מהספורטאים ומי שמצליחים לחזור, לרוב לא משחקים באותה עוצמה ובאותם היקפים.

 

"ברגע הראשון אתה בהלם. אתה לא מעכל שזה מה שקרה לך. שאתה צריך לעבוד מחדש על איך ללכת, שכל מה שעשית יישכח", מתאר חמד את עומק הבור שנזרק אליו. "אחרי שבעה־שמונה חודשים של פציעה - אף קבוצה לא תתעניין בך יותר. זה היה יכול לשבור אותי. זה קרה לי כמעט בגיל 26. מגיל 20 עבדתי כמו מכונה כדי להגיע לרמה הכי גבוהה ואז עצרו אותי רגע לפני שהגעתי אליה. זה היה יכול לשבור אותי".

 

“חלמתי שאני ברקוביץ’”

 

אבל זה לא שבר אותו. אחרי שהתאושש מהפציעה חזר חמד לליגה הספרדית הראשונה וכיום הוא מככב בברייטון, מצמרת ליגת המשנה האנגלית, הצ'מפיונשיפ, אחת מעשר הליגות העשירות באירופה, שגם נהנית ממעמד מקצועי ותדמיתי גבוה מאוד.

 

כדי להגיע לרמה הגבוהה ביותר, שחקן צריך להתאמן, לשחק ולחשוב על המשחק כ־10,000 שעות. חמד עושה חישוב מהיר ומגיע למסקנה שכבר הגיע למספר הזה. "אני חי כדורגל מגיל שמונה. כילד בקריית טבעון שיחקתי בכמה ענפי ספורט - כדורסל, כדורעף, מה שיש - והצטיינתי. אבל תמיד הייתי צמוד לכדורגל. הולך לבית ספר עם כדור, חוזר הביתה עם כדור, יוצא לשחק עם כדור. דמיינתי שאני אייל ברקוביץ', נותן גולים, צועק 'ברקוביץ' בועט!'. הייתי אוהד מכבי חיפה ואהבתי גם את חיים רביבו וראובן עטר אבל מבחינתי ברקוביץ' היה הכי גדול. אחר כך עברתי בעצמי למכבי חיפה".

 

אבל לא היית שחקן כמו ברקוביץ'. איך התפתחת לשחקן שאתה כיום?

"אהבתי את רונאלדו הברזילאי שהיה מבחינתי מספר אחת. בארץ הערצתי את אלון מזרחי כחלוץ אבל היו לי פחות מודלים לחיקוי. הייתי רואה המון משחקים. היום אני רואה פחות - בכל זאת יש משפחה, וגם צריך להתנתק קצת ממה שעושים כל היום - אבל לא הייתי מגיע לאן שהגעתי אם לא הייתי עובד מנטלית על המשחק".

 

מה זו עבודה מנטלית? לכאן נכנסת האסטרטגיה שבה בחר חמד לתקוף את עולם הכדורגל. "בגיל 19 הייתי ילד במכבי חיפה, שלא מצליח להשתלב בקבוצה הבוגרת. היה נראה שכל הקריירה אהיה מושאל נצחי", הוא מספר. "אבל אז התחלתי לעבוד עם המאמן המנטלי דן ולנסי. הוא ראה אותי משחק ואמר למישהו שיגיד לי שיש לי כל כך הרבה פוטנציאל, אבל משהו עוצר אותי. הוא הזמין אותי לפגישה. לא היה לי מה להפסיד, אז הלכתי - וזו הפגישה ששינתה את חיי. כשיצאתי ממנה, הקריירה שלי התחילה".

 

 צילומים: גטי אימג'ס

 

מה היה בפגישה?

"ולנסי אמר לי בפשטות: 'כל ילד חולם להיות שחקן כדורגל מצליח, השאלה כמה אתה רוצה את זה. אפשר ללכת לאימון בקבוצה, לחזור הביתה ולחכות לאימון הבא. אבל אם אתה רוצה להגיע לחו"ל, זה לא מספיק. אתה צריך לעבוד הרבה יותר קשה מכל האחרים כי אתה רוצה להיות יותר טוב מהם'".

 

ולנסי, ארכיטקט הקריירה של חמד, הוא כנראה פסיכולוג הספורט הבולט בישראל. כנער הוא עוד הספיק להיות אלוף הארץ בשחייה לפני שעבר לשחק כדורגל - בתחילה בהפועל כפר סבא ואחר כך באוניברסיטת דרום קונטיקט, שאיתה זכה בשתי אליפויות של המכללות האמריקאיות. בד בבד השלים תואר ראשון בפסיכולוגיה ותואר שני במדעי האימון עם התמחות בפסיכולוגיה של הספורט.

 

מלבד חמד, ולנסי עובד עם כדורגלנים בכירים כמו אלמוג כהן, ניר ביטון, אלי דסה, טוטו תמוז, איתן טיבי ואופיר מרציאנו, וגם עם קבוצות כדורגל וכדורסל. הוא היה שותף לעונת השיא של מכבי תל אביב עם דיוויד בלאט שזכתה ביורוליג ולעונת האליפות של הפועל ירושלים.

 

עבור חמד, ולנסי עשה מהפכה באופן שבו הוא תפס את עצמו, את הקריירה שלו ואת הדרך שתקדם אותה. "הוא אמר לי שאם אני רוצה להצליח - אני צריך לראות את עצמי כסוג של חֶברה”, מספר חמד. "וכדי שחברה תצליח, צריך למנות האנשים הנכונים והטובים למקומות הנכונים. צריך מנכ"ל, מחלקה משפטית, מחלקה מקצועית. מאז אני היו"ר של החברה, ולנסי הוא המנכ"ל, ואנחנו מנהלים יחד את תומר חמד החברה. ומה צריך בשביל להשתפר כחברה? צריך יעדים וצריך אנשי מקצוע: מאמן כושר, מאמן טכני, מאמן חדר כושר, מאמן פילאטיס.

 

"מהיום שהחלטתי שאני תומר חמד החברה, עברתי מלהתאמן שש פעמים בשבוע - חמש יחידות אימון ומשחק ל־12 עד 15 יחידות אימון בשבוע. זה אומר לעשות אימון אישי לפני האימון הקבוצתי, ללכת לחדר כושר אחריו, לעבוד עם מאמן אישי על דברים שצריך לשפר. כל יום צריך לעבוד עם מאמן כושר או אתלטיקה. הפסקתי לחיות משבת לשבת והתחלתי להסתכל רחוק: להגיע לאירופה עד גיל 23. הייתי בן 19־20, ובכלל לא הסתכלתי על השבת הבאה. אם לא שיחקתי בשבת, ביום ראשון יצאתי לרוץ ב־7 בבוקר".

 

היו לך גם מטרות כלכליות?

"לא. אף פעם לא חשבתי על כמה כסף אני רוצה להרוויח. הכל התמקד בדרך שתוביל למטרה הספורטיבית. הרווחתי משכורת חייל, 4,000 שקל בחודש, והוצאתי כסף על מאמנים אישיים ומנטליים. שחקנים אמרו לי 'אתה משלם להם? זה הרבה כסף'. עניתי שזו השקעה שעשויה להשתלם לי. שחקנים אחרים שקיבלו 4,000 שקל רצו לחסוך, לבלות או לפנק מישהו. היו מסתכלים עליי כמו איזה מוזר שמשקיע את הכסף שלו במאמנים אחרי האימונים. יש לי מטרות שאני רוצה לעמוד בהן". 

דן ולנסי. חמד: "הוא אמר לי בפשטות - 'כל ילד חולם להיות שחקן כדורגל מצליח, השאלה כמה אתה רוצה את זה’" דן ולנסי. חמד: "הוא אמר לי בפשטות - 'כל ילד חולם להיות שחקן כדורגל מצליח, השאלה כמה אתה רוצה את זה’" צילום: נמרוד גליקמן

 

זוכר מה עשית במשכורת הראשונה?

"נתתי אותה להורים. הם היו צריכים סיוע בתיקון הרכב".

 

מה יש לך אתה

 

חמד הקיף את עצמו במאמנים. "זאבי הרשקוביץ' עבד איתי על כוח וכושר ועזר לי להשתפר בריצה, ניתור, זריזות ויכולת אירובית. הוא גם סייע לי להשתקם מהפציעה. יובל עזריה עבד איתי על שיפור הטכניקה והחשיבה במשחק. יוסי גייר מקריית טבעון מתעסק בחוזים והצעות ושומר עליי מרמאויות וחרטוטים. בזכותו אני יכול להתעסק נטו בכדורגל. לקחתי גם תזונאית, חיה רובינשטיין".

 

הקשר עם ולנסי נמשך עד עכשיו. "אנחנו עושים פגישות בסקייפ", מספר חמד. "הוא עוזר ומכוון, אחראי לצד המנטלי ולניתוח המקצועי, ומציב יעדים ארגוניים לחברה שלי”.

 

הנחישות והדבקות במטרה של חמד הצליחו לגבור גם על אתגרים מנטליים קשים. "בגיל 19־20 נכנסתי לשיגעון. עבדתי כל יום, וחיפה השאילה אותי. בבני יהודה הרגשתי ממש טוב עם עצמי, אבל לא כבשתי. הייתי הכי טוב על המגרש והכדור לא נכנס. היה לי גול אחד כל העונה, זה פשוט היה נורא. הקרדיט שקיבלתי מהמאמן גיא לוזון - הלך. זה היה כדור שלג, הקבוצה התחברה בלעדיי ואלירן עטר הצטיין בתור החלוץ.

 

"היו לי ימים כל כך מתסכלים, שחזרתי הביתה ובכיתי מעצבים. אבל לא נשברתי. זה לא שינה כלום מבחינת העבודה היומיומית עם המאמנים בחברה שלי. היו שחקנים יותר טובים ממני באותה עונה, אבל ידעתי שאם אמשיך בדרך שלי ואאמין במטרה הסופית, אני אגיע. שחקנים אמרו לי 'מה יש לך אתה? אתה כל היום עובד. אתה צריך לנוח'. אבל זה העניין: בחו"ל יותר טובים מאיתנו וצריך לעבוד פי שניים, פי שלושה.

 

"בכדורגל הישראלי יש תחושה שכל אחד לעצמו. אחרי אימונים הולכים הביתה ויש תחושה שכל אחד דואג שהשם שלו יופיע בעיתון. רואים את השימוש בתקשורת, את ההדלפות שאני ממש שונא. זו מכה לקבוצה, זה יותר אדם לאדם זאב. אני לא אגיד שאין חברים, אבל כל שחקן רוצה להיות הגיבור שידברו עליו גם בדרכים לא ספורטיביות. בחו”ל לא ראיתי את זה".

 

בזמן שצחקו עליו, חמד עבד ועבד - וזה השתלם. בעונת 2011/2010 חזר לקבוצת האם מכבי חיפה ולאחר 14 מחזורים הפך לשחקן הרכב קבוע. הוא סיים את העונה עם 13 שערים וחמישה בישולים, והיה לאחד השחקנים שהובילו את חיפה לאליפות. בקיץ חתם במיורקה הספרדית, בהמלצת שוער הקבוצה לשעבר, דודו אוואט הישראלי.

 

מסי ואני

 

על אף ההכנה האישית האינטנסיבית, הנחיתה בספרד לא היתה קלה. "הקצב היה כל כך הרבה יותר מהיר. באימונים של החזקת כדור הרגשתי שאני מפגר אחרי כולם", מספר חמד. "בארץ אתה יכול לקבל את הכדור, להסתכל, להסתובב, למסור בשקט. בספרד אתה צריך למסור בנגיעה או מקסימום אחרי עצירה, אחרת ייקחו לך את הכדור. אתה כל הזמן בתנועה, כדי לפתוח אפשרות מסירה בהתקפה, או כדי להשיג את הכדור בחזרה הכי מהר בהגנה. אין זמן לחשוב".

 

במשחקים הראשונים חמד הרגיש כבר בדקה ה־60 שהוא לא יכול להמשיך לשחק. "הייתי גמור. אמרתי לעצמי, 'מה היה קורה אם לא הייתי מתאמן חזק כל כך בישראל?'", הוא מספר, אבל האמביציה נכנסה לפעולה ואחרי חצי שנה הוא הרגיש שהוא יכול להוסיף את האימונים האישיים לצד אימוני הקבוצה.

תומר חמד. "הקצב בספרד היה כל כך הרבה יותר מהיר מבישראל. בארץ אתה יכול לקבל את הכדור, להסתכל, להסתובב, למסור בשקט. בספרד אתה צריך למסור בנגיעה, אחרת ייקחו לך את הכדור. אתה בתנועה ואין זמן לחשוב" תומר חמד. "הקצב בספרד היה כל כך הרבה יותר מהיר מבישראל. בארץ אתה יכול לקבל את הכדור, להסתכל, להסתובב, למסור בשקט. בספרד אתה צריך למסור בנגיעה, אחרת ייקחו לך את הכדור. אתה בתנועה ואין זמן לחשוב" צילום: גטי אימג'ס

 

"חזרתי להתאמן לבד בחדר כושר ועם הכדור וזה נתן לי ביטחון. אם אתה רוצה לשפר משהו, אתה צריך לעבוד עליו כל השבוע", אומר חמד. "חלוץ לא יכול להישאר חד בלי שהוא עובד על סיבוב לשער, על משחק עם הגב, סיומת. עשיתי הכל במטרה להתקדם ממיורקה למועדון גדול יותר. הרבה ישראלים שיוצאים לחו"ל לא מסתדרים. אני שמח שאצלי זה אחרת, שאני מצליח להטביע חותם על הקבוצה בכל עונה".

 

החוסן המנטלי של חמד הפך אותו לבועט בעיטות העונשין מ־11 מטר. "בארץ לא בעטתי פנדל אף פעם אבל במיורקה החליטו שאני אבעט", הוא מספר. "ואז שרקו לזכותנו שני פנדלים במשחק והבקעתי את שניהם. אחרי שבוע כבשתי עוד פנדל ואחרי שבועיים עוד אחד - ארבעה בחודש. פתאום אני פנדליסט".

 

איך מרגיש שחקן שעומד לבעוט בעיטת עונשין? "יש המון לחץ בבעיטה", אומר חמד. "היה לי פנדל בדקה ה־90 מול ולנסיה, קבוצה ענקית שפעם ראיתי רק בטלוויזיה, וכל הקהל על הרגליים. או מול טיבו קורטואה מאתלטיקו מדריד, אחד השוערים הכי טובים בעולם. אבל יש לי טכניקה שמטרתה לדעת מה אני עושה עוד לפני הבעיטה. אסור להסס, אחרת יהיה יותר מדי לחץ. אסור לי לחשוף יותר מזה".

 

כשחמד כבש פנדלים ברצף, השחקן הטוב בעולם - החמיץ אותם. באתר הקומי lunes de futbolin פורסם קומיקס שבו חמד צופה בליאו מסי מחמיץ פנדל, וחושב עליו "איזה חובבן…". "הדברים הקטנים האלה נותנים להבין איפה אתה נמצא: אני ומסי באותה קריקטורה, זה מדהים", אומר חמד. "אבל זה רק גורם לי לרצות לעבוד יותר קשה".

 

חמד נזכר בפגישה עם שני שחקנים מקבוצתו בבית קפה במיורקה. "אחד מהם, הולנדי, אומר 'איזה יופי, תראו איפה אנחנו. יש לי חוזה לשלוש שנים, אני אקנה פה וילה עם בריכה', ובאותו רגע אני חושב איך אני הולך לקרוע את התחת. אני רוצה להתקדם. לא יכולתי לעצור וליהנות מהמעמד, מזה שאני משחק נגד ריאל מדריד וברצלונה, אלא חשבתי לעצמי שאני חייב להיות הכי טוב, שאני חייב לעבור לקבוצה גדולה יותר”.

 

בשנה הראשונה במיורקה, עונת 2012/2011, כבש חמד שמונה שערים. כעבור שנה הגיע לאותו מספר כבר בדצמבר. בינואר דובר על מעבר לקבוצות פאר אנגליות כמו ליברפול או אברטון. "לא היה לי סוכן, אבל זה היה בעיתונים. זה היה הרגע שבו ולנסי ואני דיברנו על כך שהנה זה בא, אני יוצא".

 

ואז הגיעה הפציעה. "הרגשתי שזה הסוף, אבל נזכרתי שיש לי את החברה תומר חמד. דיברתי עם ולנסי, שאמר לי 'לא יעזור עכשיו לבכות על זה, בוא נסתכל קדימה. יש לך שישה חודשים לבנות את עצמך להמשך הקריירה, הפציעה הזו היא רק מדרגה בדרך למעלה'. וראיתי את זה כתחנה, כהזדמנות להתחזק ולחזור מוכן יותר להמשך הקריירה. ברור שזה מבאס ואתה יכול להשתגע, אבל אמרתי שהכל לטובה".

 

הפציעה התרחשה שבועיים לפני חתונתו של חמד עם בת זוגו, הדוגמנית - אבל לא רק - שונית פרג'י. "בגלל שהייתי מוגבל עשינו חתונה אינטימית. זה היה כיף כל כך וגרם לי לחשוב אחרת. ליהנות קצת מהמקום שאליו הגעתי, מהכאן והעכשיו. במשך שנתיים גרתי במיורקה וכמעט לא ראיתי אותה. הפציעה נתנה לי כאפה, 'תתחיל ליהנות ממה שיש לך'".

 

גארת' בייל, ג'ו הארט ותומר חמד

 

אחרי שעבר שיקום בארץ, חמד היה מוכן לחזור לשחק, אלא שבעונה שבה נפצע, מיורקה ירדה ליגה. "דיברתי עם אשתי על זה שאנחנו לא הולכים לוותר על החלום, אנחנו רוצים להגיע הכי גבוה ומבחינתי זה אנגליה. ומה צריך בשביל להגיע גבוה? החברה תומר חמד הגיעה למסקנה שצריך את הבן אדם שיסייע להגיע לשם ויצרנו קשר עם סוכן שחקנים".

 

הסוכן הוא ג'ונתן בארנט, הבעלים של אחת מסוכנויות הכדורגלנים המובילות בעולם, סטלאר גרופ (stellar), שבסיסה באנגליה. עם לקוחותיה נמנים בין השאר שוער נבחרת אנגליה ומנצ'סטר סיטי ג'ו הארט, מגן מנצ'סטר יונייטד לוק שואו, הקשר של אלופת אנגליה לסטר דני דרינקווטר, ואחד גארת' בייל, השחקן היקר בכל הזמנים בריאל מדריד.

 

"אשתי טסה ללונדון להיפגש עם ג'ושוע, בנו של ג'ונתן, כדי לסגור חוזה ייצוג. הם ידעו מי אני, ידעו שנפצעתי, ואמרו 'אנחנו מאמינים בו שהוא יכול להגיע רחוק יותר מהליגה השנייה בליגה הספרדית'", מספר חמד שהתרשם מאוד מסטלאר. "סוכן בארץ רק מעביר אותך מקבוצה לקבוצה. הסוכנות הזאת מנהלת את הקריירה של השחקן. הם מספקים לך עורכי דין, רואי חשבון, מזכירה אישית. איתם הראש שלי שקט. יש להם כל כך הרבה ניסיון, בארנט ופיני זהבי בנו יחד את צ'לסי של רומן אברמוביץ'. זה ברמות האלה”, הוא אומר. "יש להם כוכבים ענקיים וחשבתי - מי אני בכלל בשבילם - אבל הם מדברים איתי כל יום־יומיים. אני מרגיש שאני ואשתי חשובים להם מעבר לכדורגל. כל צעד שעשיתי איתם בקריירה, הוכיח את עצמו".

 

בארנט הצעיר הגיע למיורקה והבהיר לחמד שהדרך לפרמיירליג, כנראה ליגת הכדורגל הטובה בעולם, עוברת בליגה הספרדית הבכירה. "כולם ידעו מה עשית לפני הפציעה", אמר לו בארנט. "אבל אתה חייב לשחק בליגה הבכירה כדי שיראו שאתה יכול".

 

הסוכנות הובילה לשידוך בין חמד לאלמריה הקטנה מאנדלוסיה. "זה בדיוק מה שחיפשנו", מסביר חמד. "הקבוצה היתה קטנה מאוד, אבל מי שרצה היה יכול לעקוב אחריי. היתה לי עונה טובה בסך הכל, כבשתי שמונה שערים, ואז חודש לסיום הגיע מאמן חדש שהושיב אותי על הספסל. התבאסתי. חשבתי ששוב פספסתי הזדמנות, ובארנט אמר לי שלפרמיירליג זה לא יספיק. אמרתי לו, 'אין בעיה, צריך למצוא את המקפצה הבאה'".

 

בארנט הציע לחמד, אז בן 27, לעבור לצ'מפיונשיפ, שלדבריו נותנת במה טובה יותר מקבוצות ספרדיות כמו אלמריה. "בארנט אמר שהזמן לעבור לאנגליה הוא עכשיו, שלא אגשים את החלום להגיע לפרמיירליג בלי לעבור בצ'מפיונשיפ'”, אומר חמד. "ברייטון שילמו עליי בערך מיליון ליש"ט והביאו אותי".

 

חמד לא מתקשה להסביר מדוע הליגה השנייה באנגליה עדיפה מבחינתו על הליגה הראשונה בספרד. "כדורגל באנגליה זאת תרבות שונה מכל מקום אחר ורציתי להרגיש את זה. בליגה השנייה כאן היציעים מלאים יותר מהליגה הראשונה בספרד, אני לא מרגיש שירדתי ליגה”, הוא אומר, ומוסיף ש"בתור ילד הכי אהבתי את הליגה האנגלית, וגם יש יותר כסף”.

 

אבל יותר מכל, הצ'מפיונשיפ מתאימה להישגיות של חמד. "התחרותיות כאן יותר גבוהה. בליגה הספרדית יש הרבה קבוצות חלשות שלא יכולות להתחרות לא רק עם ברצלונה וריאל מדריד אלא גם עם הקבוצות החזקות האחרות. במשחקים שלהן יש אווירה של אמצע טבלה בישראל. באנגליה אני חלק ממועדון שנלחם על העפלה לפרמיירליג. קנו אותי כדי להיות חלוץ ראשון. אני מאמין שנעלה, אבל אני רוצה להראות שאני שייך לפרמיירליג, וזה אפשרי גם בלי הקבוצה. אני לא אוותר ולא אעצור עד שאהיה שם. וגם שם אחפש את המטרה הבאה".

 

ההגעה לאנגליה היתה גם הזדמנות בשבילו להביט על הדרך שעשה עד כה. "מעט מאוד אנשים האמינו בי כשהייתי באחי נצרת. אולי רק המשפחה שלי ועוד כמה בודדים. אבל המוטיבציה שלי היתה להוכיח לעצמי ולמשפחה שלי שאני החלוץ שאני", הוא מחמיא לעצמו. "לצאת לספרד ולחזור זה לא אותו דבר כמו לצאת לספרד ולהיות הכובש המצטיין של שתי קבוצות ואז לעבור לאנגליה. אני ומונאס דאבור (שמשחק בשוויץ) החלוצים הישראלים הטובים ביותר".

 

בדיקת שתן טובה לכושר

 

בברייטון פגש חמד ברמה חדשה של כדורגל ושל מקצוענות, ובמידה מסוימת הנחיתה שם היתה שידור חוזר של הנחיתה בספרד. "באנגליה המשחק הרבה יותר אינטנסיבי מאשר בספרד. הייתי בהלם, הכדור עף מצד לצד במהירות אדירה, בלי בניית משחק. בספרד יכולתי לנוע ולחכות עד שהכדור יגיע אליי. באנגליה הכדורים הגיעו אליי מיד והבלמים הרבה יותר חזקים. הייתי מותש אחרי המשחק הראשון. בספרד היו לי כמה שניות, באנגליה מעיפים אותך באוויר אם אתה חושב יותר מדי. בהתחלה חשבתי להראות שאני יותר חזק, אבל אז החלטתי שהם רוצים לריב ואני לא אתן להם את זה ואחמוק מהם. שהם יעסקו במכות ואני בהבקעת שערים".

 

למרות האינטנסיביות והעומס - שכוללים לעתים שלושה משחקים בשבוע ונסיעות ארוכות - התנאים המשופרים בליגה האנגלית הגענו על חמד מפני פציעות במשך כל העונה. "יש לנו מבדקי בוקר כל יום", הוא מספר, "בדיקת שתן כדי לבדוק את רמת הנוזלים והמינרלים, בדיקת ניתור וכוח מתפרץ כדי לזהות את רמת העייפות ולמנוע פציעות, מתיחות שעושים ליד סרגל כדי לראות ששמרת על הגמישות. יש שאלון ששואלים איך אתה מרגיש, כמה ישנת בלילה, אם התקררת. ככה כל בוקר".

 

חמד בטוח שגם העבודה האישית שלו עזרה לו להימנע מפציעות. "החברה שבניתי לעצמי עמדה בלחצים הכי מטורפים בכדורגל", הוא אומר. "שיחקתי 44 משחקי ליגה, ועוד משחקי גביע ונבחרת - בין 50 ל־60 משחקים. גם אני וגם הנהלת ברייטון הופתענו שהצלחתי לשרוד כמעט כל העונה בלי פציעה. זה מראה שהעבודה האישית שאני עושה עוזרת לי, אין דרך אחרת להסתכל על זה”.

 

מתחם האימונים של ברייטון, שנבנה לפני שנתיים, נחשב לדבריו לאחד מחמשת מתחמי האימונים הטובים באנגליה. גם סדר היום מעורר קנאה. "אנחנו מגיעים ב־8.30 לבדיקות, יש ארוחת בוקר עד 9.30. ב־10 מתחילים בחדר כושר או בהכנה לאימון. פעם בשבוע יש פילאטיס, פעמיים יש יוגה. ב־10.30 יוצאים למגרש, והאימונים משתנים לפי התקופה בעונה. בספרד אחרי אימון הבוקר הולכים הביתה עד אימון הערב, אבל פה יש ארוחת צהריים שאחריה עוברים לחדר מנוחה עם מחשבים, פלייסטיישן, פינג פונג. אחר כך עוד אימון. בשעה ארבע הולכים הביתה אבל אתה ממשיך לעבוד. אסור לאכול הכל, צריך לנוח ולשמור על הגוף. נתנו לנו מלחים לאמבטיה להרגעת הגוף והרגליים.

"למועדון ברור שהגוף הוא הנכס של הכדורגלנים, והם צריכים אותנו בריאים כדי להתחרות. יש צוות של שבעה אנשים שדואג לבריאות שלנו - דברים שלא היו בספרד. מי שהסתכל מהצד אמר 'מה נסגר איתו, למה הוא יורד לליגה השנייה', אבל מבחינתי זו ליגה ראשונה לכל דבר. באיך שמשקיעים ואיך שמשחקים".

 

הצ'מפיונשיפ נחשבת לאחת הליגות הקשות בעולם. 24 קבוצות נלחמות על שלושה מקומות בפרמיירליג, שמבטיחה הכנסה כספית אדירה. הליגה האנגלית הבכירה תכניס בשלוש העונות הבאות 8.3 מיליארד ליש"ט מזכויות שידור, 50% יותר מהחוזה הנוכחי. הכסף יחולק באופן שוויוני יחסית בין כל הקבוצות, שכל אחת מהן תיהפך לאחת מ־30 הקבוצות העשירות באירופה.

 

הקבוצות שעלו השנה וצפויות להיות קבוצות תחתית הבטיחו לעצמן הכנסות של כמעט מיליארד שקל: לפחות 100 מיליון ליש"ט מזכויות שידור בעונה הבאה ומענק של 70 מיליון ליש"ט אם יירדו ליגה בסופה. בארנלי ומידלסבורו עלו אוטומטית לאחר שסיימו בשני המקומות הראשונים. האל העפילה לאחר שניצחה בפלייאוף, שמשחק הגמר שלו כונה "המשחק על הכי הרבה כסף אי פעם".

 

 תומר חמד. "בגיל 19 הייתי ילד שלא מצליח להשתלב במכבי חיפה. דן ולנסי ראה אותי משחק והזמין אותי לפגישה. לא היה לי מה להפסיד, אז הלכתי והחיים שלי השתנו. כשיצאתי מהפגישה, הקריירה שלי התחילה" תומר חמד. "בגיל 19 הייתי ילד שלא מצליח להשתלב במכבי חיפה. דן ולנסי ראה אותי משחק והזמין אותי לפגישה. לא היה לי מה להפסיד, אז הלכתי והחיים שלי השתנו. כשיצאתי מהפגישה, הקריירה שלי התחילה" צילום: אלעד גרשגורן

 

עבור חמד העונה בברייטון היתה עונת שיא עם 17 שערים, אבל ברגעי האמת בסיומה - אין דרך נעימה לומר זאת - הוא והקבוצה "נחנקו". ברוב העונה החזיקה ברייטון באחד משני המקומות שמובילים לפרמיירליג, אבל במחזור האחרון היא הגיעה לקרב ראש בראש על המקום השני נגד מידלסבורו. לשתי הקבוצות היה אותו מספר של נקודות, אבל מידלסבורו נהנתה מהפרש שערים טוב יותר - של שני שערים בלבד. ברייטון ידעה שרק ניצחון יבטיח את ההעפלה - אבל המשחק הסתיים בתיקו. מכיוון שסיימה שלישית, היא היתה המועמדת הבכירה להעפיל מהפלייאוף, אך היא הפסידה לשפילד וונסדיי כבר בחצי הגמר. חמד סיים את העונה עם מתיחה בשריר האחורי, הפציעה הראשונה שלו באנגליה.

 

יכול להיות שהכסף הגדול שיתק את הקבוצה?

"בחדר ההלבשה לא מסתכלים על כמה כסף אנחנו מכניסים למועדון. המאמן כריס הוטון שמר עלינו מלחצים כאלה. אבל כל שחקן יודע שהוא ישתדרג כלכלית אם נעלה לפרמיירליג בגלל מענקי עלייה גבוהים וסעיפים בחוזה למקרה הזה".

 

כצפוי, הכישלון והאכזבה לא שוברים את רוחו של חמד. "אני כאן כדי להגיע לפרמיירליג. זו המטרה, זה היעד. היום זה עדיין לא ריאלי, ואחרי עונה ראשונה באנגליה אני עוד צריך להוכיח את עצמי, אבל אני לא פוסל שזה יגיע עוד שנה־שנתיים, ואפילו לקבוצה גדולה. בפגרה אני בוחן את הביצועים שלי עם ולנסי, בוחן מה צריך לשפר ועובד על הכושר כדי לחזור חזק ומוכן".

 

והוא גם משוכנע שתומר חמד בע"מ תייצר את המוצר הטוב ביותר. "עמדתי ביעדים שלי בספרד, השארתי חותם ומכירים אותי שם”, הוא מסכם. "אני יודע שכשאגיע לברייטון בעוד עשר שנים, יכירו אותי וייגשו ללחוץ לי את היד ברחוב. אלו דברים שנותנים תחושה טובה. מכירים אותי בעוד מקומות בעולם".

 

למה חמד לא הצליח בישראל?

 

גם אחרי עונת השיא במכבי חיפה, אנשי מקצוע ישראלים לא חשבו שלחמד יש סיכוי להצליח בליגות התובעניות של ספרד ואנגליה. אולם באופן בלתי צפוי, חמד מצליח שם יותר מבישראל. המאמן המנטלי שלו, דן ולנסי, מסביר שחמד הציג כדורגל שבישראל לא רגילים לשחק.

 

"בישראל, כשיש בלם שצמוד לגב של החלוץ, אף אחד לא ימסור לו. באירופה יודעים שהחלוצים יכולים לשמור על הכדור, ומוסרים", אומר ולנסי. "חמד נטרף מזה שלא קיבל מסירות, כשהוא יודע שהוא יכול להתגבר על הבלם או לבצע פעולה יעילה. באירופה, זה רק הגיוני שזה מה שחלוץ יעשה, בישראל לא".

 

"בישראל אין הרבה חלוצים כמוני", מסביר חמד. "המאמן שלי באחי נצרת היה ג'ון גרגורי האנגלי, שאמר לי שאני 'חלוץ אנגלי', ויכול להצליח שם יותר מבארץ. לכאורה גם הסגנון בספרד פחות התאים לי, אבל אמרתי לעצמי שיש לי יתרון של עוצמות וכוח שאין שם. באנגליה, זה מצחיק, אני נחשב לשחקן טכני, שחקן נייד שיודע לעבור שחקן ולמסור”.

 

הצ'מפיונשיפ היא הליגה הקשה בעולם

 

על פי כל המדדים הצ'מפיונשיפ היא אחת מהליגות החזקות באירופה. יש במשחקים שלה יותר קהל מאשר בסריה A, הליגה הבכירה באיטליה. היא אחת מ־20 ליגות הספורט הכי נצפות בעולם, עם ממוצע של יותר מ־18 אלף צופים במשחק.

 

 

תומר חמד בברייטון. הכובש המצטיין של הקבוצה תומר חמד בברייטון. הכובש המצטיין של הקבוצה צילום: גטי אימג'ס

 

בסך הכל, יותר מ־9 מיליון איש באו לצפות במשחקי הצ'מפיונשיפ בעונה שעברה. כמו כן, בליגה יש שני מאמנים שזכו באליפות אירופה (רפא בניטס, ניוקאסל; ורוברטו די מתאו, אסטון וילה) ושתי קבוצות שזכו בעבר בגביע האלופות (נוטינגהאם פורסט ואסטון וילה). הצ'מפיונשיפ שלחה 30 שחקנים ליורו 2016, לעומת הליגה הצרפתית הבכירה ששלחה 22, ומבחינת שווי השחקנים הכולל בליגה - הצ'מפיונשיפ נמצאת במקום התשיעי באירופה. השווי המצטבר של השחקנים בליגה השנייה הוא כ־696 מיליון יורו לפי מחירון השחקנים האירופי, Transfermarkt. זה יותר מהליגה ההולנדית הבכירה, יותר מהליגה הבלגית הבכירה ופי חמישה יותר מליגת העל בישראל.

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x