• תפריט
מוסף 07.07.2016
שאלות מוסף 7.7.16 ראש

האחראים על האינטרנט

מניעת הפגנות, הסתרת נושאים רגישים, גישה ליברלית במפתיע לביקורת ומתקפות תעמולה מתוזמנות היטב: בסדרת מחקרים מרתקים ומטרידים צלל פרופ' גרי קינג מהרווארד לנבכי המנגנון אדיר הממדים שמפעיל המשטר הסיני כדי לשלוט באינטרנט. "ברמת הפרט יש לגולשים שם חופש ביטוי", הוא אומר למוסף כלכליסט, "אבל בתור עם הם כבולים בשלשלאות"

אופיר דור, בייג'ינג 14:0509.07.16
שלושת הקטעים הבאים נכתבו בידי גולשים סינים ופורסמו ברשתות החברתיות במדינה. רק אחד מהם נמחק בידי הצנזורים מטעם השלטון, שמפעילים מנגנון בהיקף שאין דומה לו לפיקוח על תוכני האינטרנט במדינת הענק. הגולש הראשון האשים את המפלגה הקומוניסטית בכך שהיא רימתה את העם הסיני: "היא התחייבה לפני עלייתה לשלטון להנהיג משטר דמוקרטי, אבל אחרי 60 שנה ההבטחה לא קוימה". הגולש השני תקף במילים קשות את "מדיניות הילד האחד", שבוטלה בתחילת השנה הנוכחית: "זו היתה גישה ברוטלית שגרמה סבל במשך 30 שנה, והיא לא משהו שיש להתגאות בו".

 

הקטע השלישי, לעומת זאת, עסק במקרה מ־2011 שבו תושב מחוז ג'יאנגשי שבמזרח סין פוצץ שלושה בנייני ממשל, במחאה על כך שהשלטונות הרסו את ביתו לצורך בניית אוטוסטרדה. "הממשלה פועלת להגן על האינטרסים של האזרחים ולפצות את אלה שביתם נהרס", כתב הגולש, "אנחנו צריכים לגנות את המעשה הקיצוני והקטלני". כמה שעות לאחר הפרסום, דווקא הפוסט הפרו־שלטוני הזה הוא שהוסר מהרשת. למה? האם לא כל שלטון, בכל מדינה, רוצה שהאזרחים יביעו בו תמיכה?

 

שוטרי משטרת האינטרנט הסינית עם ג'ינג ג'ינג וצ'ה צ'ה, סמלי הפיקוח הממשלתי ברשת. "הדמויות האלה מופיעות באתרים פשוט כדי שתדע שמסתכלים עליך" שוטרי משטרת האינטרנט הסינית עם ג'ינג ג'ינג וצ'ה צ'ה, סמלי הפיקוח הממשלתי ברשת. "הדמויות האלה מופיעות באתרים פשוט כדי שתדע שמסתכלים עליך" צילום: אימג'בנק, Gettyimages

 

 

לא אם שואלים את פרופ' גרי קינג מאוניברסיטת הרווארד, שצלל בשנים האחרונות לנבכי מנגנון הצנזורה הסיני המקוון בסדרת מחקרים מפתיעה. "צריך להבין שהמנהיגים הסינים הם חבורה של דיקטטורים, שלא אכפת להם מה אתה חושב עליהם אלא מה אתה יכול לעשות", אומר קינג בראיון ל"מוסף כלכליסט". "גם אם יש ברשת ביקורת, היא לא משנה דבר. במדינה דיקטטורית כמו סין תמיד יש עוולות רבות למחות עליהן, לתוספת של עוד אחת אין משמעות". לעומת זאת, הוא אומר, כל פוסט שקשור לפעולה בשטח או עשוי להיות מתורגם לאחת — נגד המשטר או בעדו — כנראה ייעלם לבלי שוב. "התוצאה היא שברמת הפרט הסינים חופשיים להתבטא. באופן קולקטיבי, לעומת זאת, העם הסיני כבול בשלשלאות".

 

מפקחים על הרשת, וממש לא מתביישים בזה

 

האינטרנט בסין הוא מרחב שחי בסתירה פנימית מתמדת. מצד אחד הרשתות החברתיות ואתרי הפורומים הם זירה תוססת של החלפת דעות, שבה הסינים מדברים הרבה וכמעט על הכל, כולל פוליטיקה, לא פחות ואולי אף יותר מאשר בישראל ובמערב. מצד אחר, הממשל בבייג'ינג מפעיל ברשת את מערכת הצנזורה המקיפה והמתוחכמת בהיסטוריה על חופש הביטוי. מאחורי המנגנון הזה עומדת "משטרת האינטרנט", שלפי ההערכות במערב מונה עד 50 אלף עובדים, וכן צנזורים שכל אחת מספקיות הרשת מחויבת להעסיק.

 

פרופ' גרי קינג. לא דובר סינית והגיע למחקר לגמרי במקרה פרופ' גרי קינג. לא דובר סינית והגיע למחקר לגמרי במקרה צילום: Kris Snibbe/Harvard

 

הרובד העליון של הצנזורה בסין מוכר יחסית גם מחוצה לה. זוהי "חומת האש הסינית הגדולה", המונעת מהאזרחים לגלוש לשורה של אתרים מערביים כמו גוגל, פייסבוק, וטוויטר, ואתרי חדשות כמו "הניו יורק טיימס". חומת האש אמנם מצמצמת את אפשרויות הבחירה של הסינים וודאי את המידע שהם חשופים אליו, אך היא אינה מגבילה לחלוטין את חופש הביטוי. מלבד האפשרות להתחבר לאתרים המערביים בדרכים עוקפות (VPN, בז'רגון הטכני), לרשתות החברתיות יש תחליפים מקומיים כמעט זהים. במקום פייסבוק יש לסינים את רנרן (Renren), ובמקום טוויטר את סינה וויבו.

 

בעוד פעולת חומת האש הסינית ברורה וגלויה, העקרונות המנחים את הדרכים שבמסגרתן נציגי המשטר מתערבים ברשתות החברתיות המקומיות, מצנזרים אותן ומציפים אותן בתעמולה נותרו מעורפלים יחסית. כאן נכנס לתמונה קינג (57), מומחה עולמי לתחום הביג דאטה — ניתוח והפקת תובנות מכמויות אדירות של מידע ממקורות שונים, בעזרת כלים ממוחשבים וסטטיסטיים. בהרווארד כבר סימנו אותו מזמן ככוכב: הוא עומד בראש המכון למחקר כמותי בבית הספר למדעי החברה, ונמנה עם הפרופסורים המעטים שמורשים ללמד כרצונם בכל אחת מהמחלקות והפקולטות של האוניברסיטה. קינג גם הקים את חברת Learning Catalytics, שמנתחת ביצועי תלמידים בזמן אמת ונרכשה ב־2013 בידי ענקית החינוך הבריטית פירסון, ואת חברתCrimson Hexagon, שמזהה טרנדים ומגמות ברשתות החברתיות.

 

למחקר על סין הגיע קינג, שאינו דובר סינית ומעולם לא עסק בצנזורה, די במקרה. כוונתו המקורית היתה לבחון כלי ממוחשב שפיתח כדי לפרק לגורמים פרסומים ברשתות חברתיות, לזהות באיזה נושא כל אחד מהם עוסק ולקבוע אם הכותב תומך בעמדה מסוימת או מתנגד לה. הוא רצה לדעת אם הכלי יוכל להתמודד גם עם טקסטים בסינית, שפה שהמבנה שלה שונה מאוד מאנגלית. ואז קרה דבר מוזר.

 

קינג ביקש מעוזרות המחקר שלו, שדוברות סינית, לוודא שמאגר הנתונים שקיבל מ־Crimson Hexagon וכלל אלפי קישורים לפוסטים בסין אינו כולל מודעות פרסומיות. "הן אמרו לי שאני חייב לבוא לראות משהו", הוא מספר. "התיישבנו מול המחשב והתחלנו ללחוץ על הקישורים. חלק מהם עבדו, אבל לא מעט הציגו הודעות כמו 'הדף הזה הוסר מהרשת' או 'הפוסט הזה נמצא בחקירה'. שאלנו את עצמנו: 'למה שמישהו יחקור פוסט ברשת חברתית?'".

 

קינג ועוזרותיו הבינו שבין הזמן שבו נאספו הפוסטים לזמן שבו הם לחצו על הקישורים התערבה משטרת האינטרנט הסינית — ולא ממש טרחה להסתיר את זה. "הממשלה בבייג'ינג ממש לא מתביישת בזה שהיא מצנזרת את המדיה החברתית", אומר קינג. "באתרים שונים ובהודעות על הסרת פוסטים אפילו מופיעות בדרך כלל שתי דמויות מצוירות של משטרת האינטרנט, בשם ג'ינג ג'ינג וצ'ה צ'ה (הצירוף ג'ינג צ'ה משמעותו משטרה בסינית), פשוט כדי שתדע שמסתכלים עליך".

 

רק שהגולשים לא יתארגנו וייצאו לרחובות

 

בעקבות הגילוי החליט קינג לנטוש את המחקר הטכני, ובמקום זאת לצלול לנבכי מערכת הצנזורה הסינית. במחקרו הראשון, שהתפרסם ב־2013, הוא אסף 11.4 מיליון פוסטים שהועלו לרשתות החברתיות בסין מיד לאחר פרסומם, לפני שהצנזורה נגעה בהם. אחר כך חזרה המערכת ובדקה מה עלה בגורל הפוסטים האלה, וגילתה כי אחד מכל שמונה נמחק בידי הצנזורה, לרוב בתוך 24 שעות.

 

ואולם, חלק מהפוסטים שכותבים גולשים סינים כלל לא עולים לאוויר, אלא נשלחים אוטומטית לבדיקה עוד לפני שפורסמו. במאמר ההמשך למחקרו הראשון, שיצא שנה לאחר מכן, השתמש קינג בשיטות שלא היו מביישות ארגון ביון מקצועי כדי לנתח את התופעה הזאת. הוא רכש כתובת אינטרנט בסין, שטח אחסון ותוכנה, לכאורה כדי להקים מערכת חברתית לדיונים קהילתיים. "התקשרנו לחברה הסינית שמכרה לנו את הכתובת והתוכנה, ושאלנו: 'היי, איך אנחנו נזהרים לא להסתבך עם הממשלה?'. הם נתנו לנו המון מידע על הדרך שבה מערכת הצנזורה עובדת". כדי לאמת את המידע הזה הפעיל קינג 100 מתנדבים ברחבי סין, שהקימו פרופילים ברשתות החברתיות והעלו 20 אלף פוסטים משלהם.

 

כך התברר כי פוסטים שמכילים מילות מפתח חשודות, כמו "חופש" או "הרמוניה" (חלק מסיסמת המפלגה הקומוניסטית), נשלחים אוטומטית לבדיקה, ובשני שליש מהמקרים נפסלים לפרסום. החשבון של גולשים שהפוסטים שלהם מצונזרים שוב ושוב ייחסם, תחילה בזירות מקוונות ספציפיות ובהמשך בכל הפלטפורמות החברתיות בסין. עם זאת חלק מהם מצליחים לרמות את המנגנון, ולהחליף את המילים האסורות בכאלה שנשמעות או נכתבות דומה בכתב הסימניות הסיני.

 

בכל הנוגע לפוסטים שלא עברו מראש דרך מנגנון הצנזורה, הגישה היא לכאורה ליברלית יותר. "למשטר הסיני יש אסטרטגיה מאוד ברורה", מסביר קינג. "החלק הראשון שלה אומר: 'אם יש ביקורת על הממשלה, לא עושים כלום'. הופתענו מאוד לגלות באיזו מידה אפשר לבקר את המשטר באינטרנט. אתה יכול לכתוב שכל המנהיגים בעיר כלשהי גונבים כסף, להציג את מספרי החשבונות שלהם מעבר לים ואת היתרה בהם, והפוסט לא יצונזר. זה נכון לגבי כל מנהיג בסין בכל רמה, כשיוצאי הדופן היחידים הם המנהיגים הממונים על תוכנית הצנזורה, שעליהם אי אפשר לכתוב דברים רעים". למרות הליברליות המפתיעה, צריך לזכור שבקטגוריה "ממונים על תוכנית הצנזורה" עשויים להיכלל גם בכירים דוגמת הנשיא.

 

החלק השני של האסטרטגיה מתייחס לפוסטים שעשויים לעורר פעולה קולקטיבית בעולם האמיתי, בדמות מחאה, הפגנה או כל התאגדות אחרת. כאן הסובלנות נגמרת. "כשיש איום ביצירת תנועה המונית, או אפילו כשהנושא יכול להניע אנשים לפעולה, המשטר יצנזר כל דבר שנוגע לזה, לא משנה אם הוא בעדו או נגדו. אם לפוסט על זה שהמנהיגים הם גנבים תוסיף את המילים 'ובואו נלך למחות על זה', הוא יצונזר. גם אם תכתוב שהמנהיגים בעיר עושים עבודה טובה ותציע לארגן תהלוכה לכבודם, הפוסט יוסר מהרשת".

 

נוסעים ברכבת בבייג'ינג גולשים בסמארטפונים. פייסבוק וטוויטר חסומות בסין, והתחליפים המקומיים נתונים לפיקוח מתמיד נוסעים ברכבת בבייג'ינג גולשים בסמארטפונים. פייסבוק וטוויטר חסומות בסין, והתחליפים המקומיים נתונים לפיקוח מתמיד צילום: איי אף פי

 

המדיניות הזאת מתייחסת לכל תחומי החיים בסין, ונוגעת אפילו ליוזמות שיוצאות מלב המשטר עצמו. ב־2012 הוביל צ'ן פאי, סגן נשיא הקונגרס הלאומי (הגוף המחוקק הבכיר במדינה), יוזמה לערוך הגרלת לוטו שכל רווחיה יופנו לטיפול בנושאים סביבתיים. היוזמה זכתה לאהדה ברחבי סין, וברשתות החברתיות נשמעו קריאות רבות לארגן הפגנת תמיכה בה — שכולן צונזרו בתוך שעות אחדות. קינג מעריך שתרמה לכך העובדה שצ'ן פאי הוכיח בעבר את יכולתו להוביל מחאה, שהכריחה את הממשלה לאמץ חוק לטיפול בשקיות ניילון.

 

סמל משטרת האינטרנט באתר סיני. הצנזורה עשויה לנבא התפתחויות פוליטיות סמל משטרת האינטרנט באתר סיני. הצנזורה עשויה לנבא התפתחויות פוליטיות צילום: אי פי איי

כך יצרה המפלגה הקומוניסטית מנגנון שרותם את האינטרנט לשירותה. הוא מאפשר לגולשים לשחרר קיטור, ולמשטר לצמצם את מספר והיקף המהומות והמחאות, ולדעת מה חושב הציבור. "דמיין שאתה מנהיג את סין", אומר קינג. "כדי להישאר בתפקיד אתה ממנה את 700 אלף חבריך הקרובים לעמוד בראש הגופים המקומיים במדינה: עיריות, מועצות מקומיות, מחוזות, אזורים וכן הלאה. רבים מהאנשים האלה יהיו מושחתים, אבל אתה צריך לוודא שאף אחד מהם לא גונב יותר מדי כדי שלא תיווצר מחאה מקומית, שעשויה להתפשט לכל רחבי המדינה ולהדיח אותך. תלונות ברשתות החברתיות הן דרך טובה לפקח עליהם ולדעת את מי צריך לפטר".

 

האסטרטגיה שמציג קינג רלבנטית במצבי שגרה. בזמני חירום ואי־יציבות, או כשהנושאים רגישים במיוחד, נראה שבייג'ינג מפגינה יותר קשיחות במרחב הווירטואלי. ב־2011, אחרי האסון בכור הגרעיני בפוקושימה שביפן, נפוצו ברשתות החברתיות בסין שמועות שלפיהן צריכת מלח גבוהה תגן מנזקי הקרינה. הדבר הוביל לזינוק חד בקניית המלח, מגמה כלכלית שהבהילה את הממשלה והובילה לצנזור הדיונים בנושא. במקרים אחרים מאפשרת מדיניות הצנזורה לחזות אירועים לפני התרחשותם: אם מתנגד משטר עומד להיעצר, הצנזורה בנוגע אליו כנראה תוכבד.

 

וזה, אומר קינג, נכון אפילו ברמה הגיאו־פוליטית. "לפני כמה שנים התגלו בים סין הדרומי מאגרי נפט", הוא מספר. "סין החלה לגלות עניין רב באזור, וכך גם וייטנאם. בתקשורת עסקו במשך ימים ארוכים באפשרות שיפרוץ עימות בין השתיים, והצנזורה השתוללה: 80% ממה שנכתב ברשת בנושא נמחק. ואז פתאום ירד שיעור הצנזורה ל־10%, שזו פחות או יותר הרמה הסטנדרטית. התקשורת המשיכה לדבר על הסיכוי לעימות, אבל אנחנו ראינו שמשהו משתנה. פחות משבוע לאחר מכן חתמה סין עם וייטנאם על הסכם שסיים את המשבר. נראה שכשהצדדים התקרבו להסדר המנהיגים אמרו לצנזורה שהיא יכולה להפסיק לדאוג".

 

יש מהומות? זה הזמן לדבר על הצבא והפיתוח הכלכלי

 

במחקר האחרון בסדרה, שהתפרסם בחודש מאי, חשף קינג צד נוסף של הפיקוח הסיני על הרשת. הפעם הוא לא התמקד בצנזורה, אלא בתעמולה. במשך השנים נטען במערב כי המשטר הסיני שוכר צבא של סטודנטים וצעירים כ"טוקבקיסטים בתשלום", כדי לקדם את עצמו ואת האינטרסים שלו ברשתות החברתיות במדינה. קינג רצה לבדוק איך זה עובד באמת, וחקר מאגר מיילים שדלף ממשרד התעמולה בעיר גאנג'ואו שבדרום סין.

 

באמצעות תהליך מורכב של הצלבת נתונים הוא גילה כי מאחורי הפוסטים התעמולתיים עומדים דווקא עובדי מדינה סינים, שנדרשים לסייע למשטר ברשת ואינם מקבלים על כך תשלום נוסף. למרות זאת, מדובר בתופעה עצומה בהיקפה: המחקר מעריך שבכל שנה המשטר הסיני מייצר לא פחות מ־448 מיליון פוסטים מפוברקים. רוב התגובות באתרים ממשלתיים, כמו זה של רשת השידור הפופולרית CCTV, למעשה נשתלו שם בידי מנגנון התעמולה הקומוניסטי, וכך גם יותר מ־0.5% מהפוסטים ברשתות החברתיות הפרטיות.

 

אלא שההפתעה האמיתית היתה חשיפת דפוסי הפעולה של אנשי התעמולה המקוונת. "כל האקדמאים, העיתונאים והאקטיביסטים האמינו שהמטרה של התועמלנים היא להתווכח עם מתנגדי הממשלה ולהביס אותם בקרב מילולי ישיר", אומר קינג. "גם אנחנו חשבנו כך בתחילה, אבל מסתבר שזה שגוי לגמרי. אף אחד מהם לא מתכתש מילולית עם אף אחד".

 

נשיא סין שי ג'ינפינג. במערב טוענים שהצנזורה ברשת הוחמרה בתקופתו, קינג דווקא לא משוכנע בכך נשיא סין שי ג'ינפינג. במערב טוענים שהצנזורה ברשת הוחמרה בתקופתו, קינג דווקא לא משוכנע בכך צילום: בלומברג

 

מה שעובדי המדינה הסינים כן עושים הוא ליצור הסחת דעת המונית, ולהסיט את תשומת הלב הציבורית מביקורת ותלונות באמצעות הצגת עמדות שנמצאות עמוק בקונצנזוס. כאשר מתחוללים אירועים שהממשלה תופסת כמסוכנים, כמו מהומות, תוצף הרשת בפוסטים המהללים את גיבורי הצבא הסיני שהקריבו את חייהם, או כאלה הקוראים לקדם את הפיתוח הכלכלי של המדינה. "יש היגיון בשיטה הזאת, ואפילו מרכיב של רשעות גאונית", אומר קינג. "הורים יודעים שאם ילד מתעקש על משהו, גם טיעון נגדי טוב וחכם לא יעצור אותו, אלא רק יגרור עוד ויכוחים. הרבה יותר יעיל להציע לילד ללכת לקנות גלידה. וזה בדיוק מה שהממשלה הסינית עושה לעם".

 

קינג רואה בהערכות השגויות סביב התעמולה הסינית המקוונת דוגמה טובה למגבלותיה של האינטואיציה האנושית, ולצורך להתבסס במקומה על מחקרים עתירי נתונים כחלק ממהפכת הביג דאטה. לצד הצגת מנגנון התעמולה הוא בירר את זהותם של גולשים שהואשמו בידי חבריהם בהפצתה, וגילה שההאשמות היו כנראה כוזבות. אחד הגולשים המואשמים היה פרופסור באוניברסיטה, אחר מנהל שיווק, השלישי קומיקאי והרביעי אף כתב במקביל באתר שתיעד הפרות זכויות אדם בסין.

 

ספקנות דומה הוא מפגין גם כלפי ההערכה באמצעי התקשורת המערביים כי הפיקוח על האינטרנט הסיני נמצא במגמת החמרה משמעותית. דיווחים אלו מתבססים בין השאר על מקרים כמו זה של טייקון הנדל"ן והבלוגר הסיני רן ג'ה צ'יאנג, שחשבונו ברשת החברתית סינה וייבו, על 38 מיליון עוקביו, נחסם בפברואר לאחר שהוא מתח ביקורת על הנשיא שי ג'ינפינג. "יש עשרות אלפי אנשים בסין שעוסקים בצנזורה, ובמחקרים שלנו ניתחנו מיליוני מקרים. אי אפשר להסיק מסקנות על שינוי במדיניות הממשלה על סמך מקרה אחד", מגיב קינג. "בני אדם חזקים בזיהוי דפוסים: אנחנו מביטים לעננים ורואים פילים וג'ירפות. לכן, בהינתן מעט מאוד ראיות, אנחנו נפלוט סיפור טוב — אבל זה לא בהכרח יהיה סיפור עובדתי".

 

אלא שעובדה אחת קינג דווקא יודע: מחקרי הצנזורה והתעמולה שלו נקראים לא רק בידי אקדמאים במערב, אלא גם בידי בכירים במשטר הסיני. "הם לא מתקשרים אלינו ישירות כדי לומר את דעתם, והאמת שטוב שכך", הוא צוחק. "אני מקווה שהם מבינים שזה לא מתפקידנו לשנות מדיניות אלא שאנחנו רק רוצים להבין אותה. אילו היינו עושים שימוש לא־אקדמי במידע שאספנו, ייתכן שהיינו נהפכים מבחינתם למטרה בעצמנו".

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x