$
מוסף 07.07.2016
שאלות מוסף 7.7.16 ראש

"בצבא, כשפחדתי מאוד מהצניחה השנייה, אבא הפתיע והכריז: "סידרתי שאצטרף אליך לצניחה"

רן גוראון, מנכ"ל פלאפון: כשהודיעו בחדשות "דוד בן־גוריון מת", שאלתי אם אמרו ש"דוד גוראון מת". כל כך רצינו לדעת

"אבי יאיר גדל בקיבוץ נאות מרדכי שליד קריית שמונה, ואמי נעמי בקיבוץ גת שליד קריית גת. הם נפגשו בצבא וחיו ברחובות, שבה נולדתי הבכור מבין ארבעה. זאת היתה ילדות של 'סמול טאון', משחקים בשכונה, מנוי לבריכה, ילדות כל־ישראלית אופיינית למשפחה של עובדי מדינה.

 

"אמי היתה מורה לחינוך מיוחד שהפכה תרפיסטית באמנות. אבי עבד במכון וולקני וניהל קרן למחקר חקלאי. הוא היה אדם רציני, שידע מה הוא רוצה ופתר בעיות מצוין. אמא היתה הצד הרגשי בבית ואבא הצד הפרקטי, ואני דומה לאבי מאוד.

 

"בתחילת שנות השבעים סבי מצד אבי היה קונסול בציריך, ולכן כשאחיו של אבי דוד היה צריך להתגייס הוא הגיע לארץ כחייל בודד וגר אצלנו. כשהיה בן 19 פרצה מלחמת יום כיפור, והוא נלחם בתעלה. הייתי בן 5, ואני זוכר היטב את האי־וודאות כשהתברר שהוא נעדר. אבי ערך אצלנו מעגלי עדים והקליט את מה שאמרו בטייפ כדי לאסוף מידע. אמא הבהירה לי שלא אפתח ציפיות כי 'ממלחמה כזאת לא חוזרים'. בדצמבר, כשהודיעו בחדשות 'דוד בן־גוריון מת', שאלתי את אמא אם אמרו ש'דוד גוראון מת'. זה נשמע כל כך דומה, וכל כך רצינו לדעת. בסופו של דבר גופתו הוחזרה עם ביקור סאדאת בירושלים. 

1978. רן גוראון בן ה־9 עם הוריו יאיר ונעמי ואחיו יעל, אורי וטל בדירת המשפחה ברחובות 1978. רן גוראון בן ה־9 עם הוריו יאיר ונעמי ואחיו יעל, אורי וטל בדירת המשפחה ברחובות

 

 

"אבי שירת בסיירת צנחנים. אני התגייסתי לנח"ל המוצנח. לפני הצניחה השנייה שלי, אבא הודיע לי: 'סידרתי שאצטרף אליך לצניחה'. זה היה יוצא דופן, ושמחתי; אף אחד לא בא לצנוח עם אבא שלו. הוא השתתף בפעילות כאחרון החיילים, כולל שעות של המתנה ושינה עם הציוד והקסדות. הקפיצה השנייה הפחידה אותי הרבה יותר מהראשונה, כי בשנייה אתה כבר יודע למה לצפות. לא היה לי אומץ לקפוץ, אבל אבי החליט לקפוץ ראשון לפני כל שאר החיילים, וכשאבא קופץ ראשון אתה לא יכול לפחד, הייתי חייב לקפוץ אחריו. זאת היתה עבורי חוויה חזקה.

 

"אבא נפטר מסרטן כשהיה בן 47. הייתי רק בן 22, אחרי צבא, לפני לימודי כלכלה, חי עם בת זוג, כיום אשתי, ועובד במלצרות. כשאתה מאבד אבא בגיל צעיר כזה אתה לומד בשלב מוקדם לעשות דברים בדרך שלך. בשנים האחרונות לחייו אבא החל לפעול להקמת תחנת מחקר חקלאי בערבה, אך היא הוקמה רק אחרי שנפטר. כשמלאו 20 שנה למותו, המשפחה הקימה קרן מלגות למחקר באזור, וכך היום אני בגיל שבו אבי מת, ומוצא את עצמי עוסק בדברים שהוא עסק בהם, חקלאות, ערבה, מדע. זה אפילו קצת ציונות".

 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x