שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
מילון כלכליסט
עורך דין פלילי אסף דוק
עורך דין פלילי אסף דוק 
צילום: יח"צ
 

חקירה במשטרה – אל תגיד לי זה לא יקרה

המציאות מוכיחה שכל אחד מאיתנו עשוי להיות מזומן לחקירה במשטרה, אפילו אם חי חיים נורמטיביים לחלוטין. כיצד צולחים את המעמד המלחיץ בלי לבצע טעויות גורליות? לפניכם התשובות.

בשיתוף עו"ד אסף דוק 21.04.16

נוכחות בחדר החקירות היא ללא ספק מצב מבלבל, פולשני, מבלבל ומביש, בוודאי אם אינכם עבריינים מנוסים וקרי רוח. יתר על כן, לעיתים הזימון נופל על אנשים כרעם ביום בהיר, כשרובם רואים במונח "משטרה" ערך עליון ונוטים להתקפל ולסמוך לחלוטין על המערכת. מכאן קצרה הדרך לאמירות מפלילות שיסבכו אתכם בצרות ויפגעו אנושות בכל מישורי החיים. לכן, השאלה היא כיצד צולחים את החקירה באופן מחושב וזהיר, מבלי להניח לרגשות להשתלט לנהל אתכם? את התשובות מביא בפנינו עורך דין פלילי אסף דוק ששימש בעבר כפרקליט במשרד המשפטים, ולאורך שנים פועל כסנגור בתיקים קלים ומורכבים שחלקם גם זכו לתהודה ציבורית רבה.



חקירת משטרה היא דבר רציני – האם היא פשוט "נופלת" על אנשים?

 

למרבה הצער, הסטטיסטיקה מורה שרוב הנחקרים במשטרה הם אנשים נורמטיביים, בלי עבר פלילי קודם, שיום אחד מקבלים טלפון מקצין משטרה שמזמין אותם לחקירה. לא נאמר באותה שיחה על מה החקירה ומה החשדות, אך מהר מאוד הם מוצאים את עצמם נחקרים ואפילו נעצרים. אגב, במקרים רבים מדובר באנשים חפים מפשע, שנלכדו בהאשמות שווא עקב תלונות שמקורן במניעים וסכסוכים אישיים.

 

ואיך אנשים מגיבים לזימון?

 

בדרך כלל התגובות הראשונות הן פאניקה, חרדה, פגיעה קשה בדימוי העצמי ואפילו דיכאון, כלומר מצבים נפשיים שאינם תורמים למצב, בלשון המעטה. מצד שני, כמעט כולנו חונכנו על מסרים כאילו מערכות האכיפה דואגות רק לאמת ולצדק, ולכן אנשים משליכים את יהבם על אמונה עיוורת במשטרה. גם זאת טעות שעולה ביוקר, כי במציאות המטרה של החוקרים היא לאסוף כמה שיותר ראיות שיובילו להרשעה – לא לזיכוי! בדיוק מסיבה זו יש לקחת נשימה עמוקה ולהבין שאת "המשחק" הזה צריך לשחק לפי הכללים שלו, כלומר להיות חכם, מחושב וקר רוח ככל האפשר.

 

צילום: fotolia.com

 

אבל אנשים נורמטיביים לא מכירים את הכללים...

 

נכון. רוב האנשים בכלל לא מכירים את זכויותיהם כנחקרים, ואינם יודעים למשל מהי זכות השתיקה או מתי לשמור עליה, מתי לפתוח את הפה ומה להגיד, או לזהות תחבולות שכל מטרתן היא להפילם בפח. לכן שחייבים לנצל את הזכות הבסיסית והראשונה של כל נחקר, כלומר לפנות לעורך דין פלילי, בלי להתבייש ובלי לחשוב שהדבר מעיד לכאורה על אשמה. נהפוך הוא, יש לנצל את הזמן עד לחקירה כדי להתייעץ עם עורך הדין ולהתכונן היטב, ואם מדובר בחקירה מיידית – לדרוש שהיא לא תתחיל עד שיגיע עורך הדין לתחנה. אחת הדוגמאות הבולטות מהעת האחרונה היא זו של רומן זדורוב, שהרשעתו התבססה על הודאה שניתנה בפני מדובב בלי שהתייעץ קודם עורך דין. כידוע, ישנן לא מעט ראיות שדווקא מטילות ספק באשמתו של זדורוב, ולו היה מתייעץ ומתכונן לחקירה ייתכן מאוד שלא היה משלם היום מחיר יקר של מאסר עולם.

 

מה נותנת ההתייעצות עם עורך הדין?

 

עורך דין פלילי יכין את האדם לחקירה על כל רבדיה, החל מהתנהלות עם שוטרים "נחמדים" שרק מציעים סיגריה, דרך הימנעות מאמירות שעלולות לסבך, ועד לבדיקת הכדאיות וההשלכות של שמירה על זכות השתיקה. בתוך כך יתורגלו מצבים שונים בתחנה, שאלות שישאלו החוקרים וגם איומים כמו הנחת אזיקים על השולחן. אך מעל לכל, התייעצות עם עורך הדין עוזרת לנחקר להירגע, להיות בטוח יותר, לדעת מה צפוי לו, ולפעול באופן שכלתני במקום להישבר תחת סערת רגשות.

 

 
זהו ערוץ פרסומי והידיעות הינן באחריות המפרסמים בלבד. לכלכליסט אין אחריות על תוכן הידיעות המפורסמות