מוצר החיסכון החדש ישנה את מאזן הכוחות בשוק ההון

ענף בתי ההשקעות כמרקחה. לאחר שנים שהם זועקים בפני כל מי שרק מוכן לשמוע שיש להחיות את שוק הגמל הדועך, סוף סוף מישהו באוצר נענה לקריאה. שר האוצר משה כחלון והמפקחת על הביטוח דורית סלינגר הולכים לאפשר לחברות הגמל להציע לציבור הרחב אפיק חיסכון חדש שיתחרה בפיקדונות בבנקים, בקרנות הנאמנות ואפילו ברכישת דירה להשקעה.

בנוסף, האפיק יעודד חיסכון לטווח ארוך בזכות הטבת מס למתמידים — פטור ממס על רווחי הון למי שיבחר למשוך את הכסף כקצבה חודשית בגיל פרישה. בהיבט הצרכני מדובר במוצר פיננסי נוסף שיגדיל את התחרות בשוק ניהול הכסף, אך ברמת שוק ההון הוא עשוי לשנות את מפת הכוחות בתעשייה. "כלכליסט" ממפה את המרוויחים והמפסידים מהמהלך.

משה כחלון שר האוצר צילום: אלכס קולומויסקי

המרוויחים הגדולים בתי ההשקעות

2008 היתה שנה שחורה עבור ענף הגמל. לאחר שחברות הביטוח ובתי ההשקעות השקיעו מיליארדי שקלים ברכישת קופות הגמל מהמערכת הבנקאית, בא משרד האוצר ולקח מהמוצר את היתרון היחיד שהיה לו מול המוצרים המתחרים (הפנסיה וביטוחי המנהלים) — היכולת למשוך סכום הוני בגיל פרישה בפטור ממס על רווחי הון. החל מ־2008 ההפקדות החדשות בשוק הגמל יכולות להימשך אך ורק כקצבה חודשית בגיל פרישה.

שנתיים קודם לכן, ב־2006, ספג הענף מכה קלה יותר:: ביטול קופות הגמל לטווח הבינוני, שניתן למשוך אותן בפטור ממס בתוך 15 שנה. בתגובה לתיקון של 2008, החוסכים, בדגש על אוכלוסיית העצמאיים, הפסיקו לחסוך בקופות גמל והפנו את החסכונות שלהם לצריכה או לרכישת נדל"ן. מאז ענף הגמל החל להתנהל במשחק סכום אפס: תחרות על כספים של חוסכים קיימים ולא מלחמה על גיוס כספים חדשים.

כעת לראשונה, משרד האוצר פותח מחדש את זכות הקיום של המוצר הזה, כמתחרה ראוי הן בשוק ניהול הכסף לטווח הקצר והבינוני מול מוצרים כמו קרנות נאמנות וניהול תיקים, והן לטווח הארוך בזכות הסוכרייה של הטבת המס במשיכת קצבה. לדברי ערן אורן, סמנכ"ל וראש חטיבת הלקוחות בבית ההשקעות אקסלנס, "המוצר מפיח רוח חיים בשוק הגמל.

ערן אורן, אקסלנס צילום: יח"צ

י

ש היום כמה חלופות לניהול הכסף, דרך ייעוץ בנקאי, פוליסות חיסכון, ניהול תיקים, והמוצר החדש מציג יתרונות משמעותיים על כולם בעזרת דחיית מס ואופציה לקצבת פנסיה פטורה. עם המוניטין של ענף הגמל, דמי ניהול נמוכים יותר ושקיפות, המוצר עדיף בהגדרה על ניהול תיקים ופוליסות חיסכון".

מנכ"ל בית ההשקעות מיטב דש אילן רביב אמר ל"כלכליסט" כי "המוצר החדש יוסיף נדבך מאוד חשוב של השקעות הכסף הפנוי של האנשים עם אלמנטים חיוביים של חיסכון ארוך טווח כמו השקעות לא סחירות והטבות מיסוי למתמידים.

אני רואה את עם ישראל מצביע ברגליים במהירות לטובת המכשיר הזה כי זה מכשיר מצוין. אני חושב שזה המכשיר שהכי מתבקש לעשות אותו פשוט, שקוף, זול ונגיש, שניתן יהיה להצטרף אליו בקלות, אפילו דרך אמצעים דיגיטליים".

מקור חדש לעמלות סוכני הביטוח

סוכני הביטוח עוברים ימים לא קלים מאחר שסלינגר מייצרת שורה של כללים שהופכת אותם לפחות רלבנטיים. כך, המפקחת מקדמת הקמת קרן פנסיית ברירת מחדל שלא תזדקק לשיווק סוכני הביטוח.

המפקחת גם מעודדת תחרות על דמי הניהול ומאלצת את חברות הביטוח וקרנות הפנסיה לעבוד מול ארגוני מעסיקים ופחות דרך סוכנים, שגוזרים בדרך עמלת שיווק ומעלים את עלות המוצרים וכך פוגעים בתחרותיות של אותם גופים. קופת הגמל החדשה תייצר לסוכנים אפיק הכנסה נוסף. אף שהבנקים גם יכולים לשווק קופות גמל, האינטרס שלהם לשווק את הקופה החדשה נמוך, ולכן סוכני הביטוח יהיו זרוע ההפצה העיקרי של המוצר הזה ויוכלו לחלוק עם חברות הגמל את דמי הניהול שלו.

המפסידות הגדולות חברות ניהול התיקים

חברות ניהול התיקים לא רוו נחת בשנים האחרונות מהמתחרה החדשה בשכונה — פוליסת החיסכון. חברות ניהול התיקים פנו לקהל יעד ספציפי מאוד: אנשים בעלי חסכונות של מאות אלפי שקלים שביקשו לנהל את הכסף שלהם באופן אישי דרך מנהל תיקים.

ברגע שפוליסות החיסכון יצאו לאוויר העולם, נפתחה אלטרנטיבה זולה יותר, עם אלמנט דחיית מס, לניהול הכסף דרך חברות ניהול התיקים. ב־2013 התמודדו חברות ניהול התיקים עם מכה נוספת בדמות תיקון חקיקה שנקרא סעיף 190, שמאפשר לחסוך בקופת גמל באופן דומה לקופת הגמל החדשה (עם פטור ממס למושכים קצבה), אך מונע אפשרות משיכת הכספים לפני גיל 60.

צילום: עמית שאבי

לפיכך, היה מדובר באפיק השקעה שהתאים לחוסכים מבוגרים שצברו סכומי כסף נאים ובעבר הפקידו אותם בחברות ניהול תיקים. אלא שאם פוליסות החיסכון ותיקון 190 פגעו בחברות ניהול התיקים, קופת הגמל החדשה משלבת את היתרונות של שני המוצרים ומחסלת כל יתרון שגלום בניהול תיקים. בעוד חברות ניהול התיקים של בתי ההשקעות מנהלות גם כספים של חברות גדולות וארגונים (כמו עיריות וקופות גמל מפעליות) ויוכלו להמשיך לעשות זאת, חברות ניהול התיקים שמנהלות כסף של אנשים פרטיים נפגעות בצורה דרמטית מקופת הגמל החדשה.

גם חברות קרנות הנאמנות עלולות להיפגע מהמהלך, אך פחות. קהל היעד של קרנות הנאמנות הוא חוסכים עם סכומי כסף קטנים יותר, שכן מדובר במוצר עם דמי ניהול קבועים ללא קשר לזהות הלקוח ועם אופק השקעה קצר יחסית.

ייתקלו בתחרות חדשה חברות הביטוח

לפני כחמש שנים, עם ההתאוששות מהמשבר הפיננסי, הבינו חברות הביטוח כי הן יכולות לשווק לציבור מוצר פיננסי שיתחרה בפיקדון הבנקאי המציע תשואה אפסית. מדובר בפוליסת ביטוח ששווקה תחת השם "פוליסת חיסכון" ומאפשרת לציבור להעביר את החסכונות שלהם מהבנקים ולחסוך את הכסף תחת חברת הביטוח.

המוצר גם כלל הטבת מס שלא קיימת באפיקים מתחרים כמו קרנות נאמנות ותעודות הסל: האפשרות לעבור בין מסלולי השקעה שונים בתוך הפוליסה ללא אירוע מס. ואכן, בשקט בשקט החלו פוליסות החיסכון להוות אלטרנטיבה. כיום מגלגלת תעשיית פוליסות החיסכון כ־15 מיליארד שקל, והיא מציגה גיוסים של כרבע מיליארד שקל בחודש.

התעשייה נוגסת כספים מהמערכת הבנקאית ומחברות ניהול התיקים מאחר שהיא אלטרנטיבה עדיפה לניהול כסף, ברמת דמי ניהול וברמת דחיית המס. אך כעת מתייתרת פוליסת החיסכון, שכן מוצר הגמל החדש מתעלה עליה בכל מישור בזכות הטבת המס למושכים קצבה אך גם בזכות היכולת לדחות את תשלום המס בעת העברת כספים בין קופות גמל מתחרות, הטבה שלא קיימת בפוליסות החיסכון. בנוסף, ממוצע דמי הניהול בפוליסות החיסכון עומד היום על כ־1% (בתלות בכוח המיקוח), ואילו בקופות הגמל ממוצע דמי הניהול הוא 0.6%.

כל חברות הביטוח מחזיקות בחברות גמל ויוכלו לשווק את המוצר החדש, אך לראשונה הן יצטרכו להתמודד מול תחרות מצד חברות הגמל של בתי ההשקעות.

יסבלו מנגיסה ברווחים הבנקים

אחד ממקורות הרווח המרכזיים של הבנקים בישראל הוא הרווחים מהפעילות בשוק ההון. מדובר בהכנסות מצרפיות של כ־3 מיליארד שקל בשנה שגוזרים הבנקים מעמלות שהם גובים מהציבור עבור רכישה ומכירה של ני"ע, עמלות ניהול תיק ני"ע ועמלות הפצה שנגבים מקרנות הנאמנות על שיווקן לציבור הרחב.

מוצר הגמל החדש עלול לגרום לבנקים אובדן הכנסות מפעילות שוק ההון משום שהציבור שיבחר להצטרף אליו יוציא כסף מהבנקים לטובת חברות הגמל. פוליסות החיסכון ותיקון 190 כבר נוגסים בשנים האחרונות ברווחי הבנקים, אם כי בהיקפים נמוכים יחסית לעומת הכסף שמנוהל בבנקים.

כך, פוליסות החיסכון מנהלות כיום רק כ־15 מיליארד שקל בעוד תעשיית קרנות הנאמנות מגלגלת כ־250 מיליארד שקל, עוד כ־100 מיליארד שקל שוכבים בתעודות הסל וטריליוני שקלים שוכבים בפיקדונות בבנקים. אף על פי כן, הבנקים לא נותרים אדישים ורק לפני שבועיים חשף "כלכליסט" דף מידע שהפיץ בנק לאומי ליועצים הפיננסיים שלו שמפרט את החסרונות של תיקון 190 ופוליסות החיסכון למול האלטרנטיבות שמציע הבנק.

אלא שזהו רק נדבך אחד של פגיעה במערכת הבנקאית. מקור רווחיות נוסף של הבנקים הוא מהמרווח בין הריבית שהם נותנים על הפיקדונות והריבית שהם גובים על ההלוואות. יציאת כספים לקופת הגמל החדשה תהיה גם אלטרנטיבה לפיקדון בבנק ואף תאפשר ללקוח מקור הלוואה נוסף לזה שהוא מקבל בבנק. חברות הגמל מציעות כבר היום לחוסכים שלהן הלוואות זולות כשהכספים שהם חוסכים משמשים כבטוחה. במילים אחרות, קופת הגמל החדשה יכולה לייצר תחרות לבנקים גם בזירת האשראי.

עם זאת, הבנקים יוכלו לשווק בעצמם את המוצר החדש. רביב התייחס לנושא ואמר כי "הבנקים נלחמו בפוליסות החיסכון כי הם לא יכלו לשווק אותן ואיבדו כסף שיצא מהבנק אליהן. לעומת זאת הבנקים יכולים להפיץ את קופות הגמל והם מקבלים בגינן עמלת הפצה. הבנקים יבינו מהר מאוד שמדובר במכשיר השקעה שאמנם מנוהל מחוץ לבנק, אבל הבנק יכול להיות מפיץ מצוין שלו וליהנות מעמלת ההפצה עליו".