• תפריט
בורסת ת"א

The Leaders

מנכ"ל הראל פיננסים מסכם שנה:"תשואה של 1.5% מאכזבת, אך זה יותר מאפס"

סמי בבקוב מדבר על הקושי לתמחר מניות בגלל רגולציית יתר, מסביר את החשיבות של תיאום ציפיות עם המשקיע ומעריך כי הריבית בארה"ב תעלה שלוש פעמים ב־2016 - ותתייצב על 1%

מעין מנלה 18:5510.12.15

כבר 25 שנים חי מנכ"ל הראל פיננסים סמי בבקוב את שוק ההון, אך כיום, כך הוא אומר, קשה יותר מבעבר לתמחר מניות בשוק הישראלי.

 

"סעיף הרגולציה הוא מהותי מאוד בתהליך התמחור. כשאני מתמחר את כיל, אני צריך לנחש מה יהיה בסוף עם ועדת ששינסקי וגם עם כריית הפוספטים. בתמחור של סלקום או פרטנר, למשל, אני צריך לנחש איך בדיוק יתפתח הסיפור של גולן טלקום — לאן תיקח את זה התערבות הרגולטור. כשאני מנסה לתמחר את הבנקים, אז אומרים שעוד מעט תהיה מהפכה. אני רוצה לתמחר את הביטוח, אז כל דקה וחצי יש חוזה חדש ומהפכה חדשה. וכשקשה לתמחר מה עושים? הולכים למקום שקל בו יותר — לחו"ל. שם קצת יותר קל לתמחר מניות, והן גם יותר סחירות, ואם שואלים למה אין מחזור בבורסה, זו אחת הסיבות לכך", הוא אומר.

 

The Leaders 3 - פרויקט הסטודנטים של כלכליסט והמכללה למינהל

 

רגולציה רבה מדי מעוותת את המציאות הכלכלית

בבקוב מדגיש שהוא אינו מתנגד להתערבות הרגולטור, אך טוען שזו צריכה להיות מאוזנת. "כשרגולציה מתערבת בעסק יתר על המידה היא מעוותת את המציאות הכלכלית שלו. כך נוצרים מצבים כמו אלה שהגענו אליהם בשוק התקשורת.

 

לפעמים צריך להתערב, כמו נניח במקרה שחברות הסלולר הגזימו, אך השאלה היא מה עוצמת ההתערבות. העיוות שנוצר כיום הוא שחברות הסלולר לא יכולות להרוויח כסף. למה זה צריך לעניין את הצרכן? כיוון שעוד שנתיים הוא ייאלץ להסתפק בתשתיות של 2015 בעוד שבכל העולם יהיו תשתיות של 2020. אז יבואו לחברות וישאלו אותן 'למה אתן לא משקיעות בתשתיות?', והן ישיבו שאין להן כסף, כי הן לא מרוויחות. הן פיטרו עובדים, הורידו את רמת השירות ועכשיו גם יורידו את רמת התשתיות, כי במחיר של 20 שקל לחבילה אי אפשר לעשות גם וגם וגם", הוא אומר.

 

האם הצעדים שנוקטת הבורסה להגדלת מחזור המסחר יועילו?

"הם יועילו, אך לא במידה שמצפים לה. אני מבין את ההיגיון במעבר למסחר גם ביום שישי, אבל זה לא כל כך מתאים למשק הישראלי. אנחנו יהודים, ובימי שישי היום נגמר מוקדם יחסית. מהפכת המדדים, אם היא אכן תקרה, צריכה להיות אטית מאוד, כי מה למעשה יקרה במהפכת מדדים? ניתן משקל גדול למניות שבקושי יש בהן סחירות במשקל קטן. אז המדדים יהפכו תנודתיים יותר, כי המניות הללו הן של חברות קטנות יחסית, שלא צריכות לקבל את נתח השוק הזה. מה שיקרה זה שמשקיעים יראו את המדד, שהמבנה שלו מבחינתם לא מייצג את הכלכלה המקומית, ואז הם ייפרדו מהמדד וילכו לאסוף את המניות לבד", מסביר בבקוב.

 

סמי בבקוב מנכל הראל פיננסים ועמית עטר סטודנט המכללה למינהל סמי בבקוב מנכל הראל פיננסים ועמית עטר סטודנט המכללה למינהל צילום: עמית שעל

 

2015 לא היתה שנה קלה בניהול כסף, אומר בבקוב. "אנחנו חיים בעולם של ריביות אפס, והתפיסה של רוב הציבור היא סולידית, אז הם מרכזים את התיקים באג"ח. אם מסתכלים על השנה שהיתה, מי שהחזיק בתיק של 90% אג"ח ו־10% מניות עשה 1.5%–2% על רוב הכסף. אני חושב שמרבית העבודה שלנו כיום כיועצי ההשקעות היא ליישר ציפיות, כי יש אנשים שמתאכזבים מתשואה של 1.5% — אך האלטרנטיבה היא אפס. 1.5% זה הרבה יותר מ־0%, וזה מה שיש היום בשוק האג"ח", הוא אומר.

 

המצב ישתנה ב־2016?

"התשואות באג"ח נמוכות יחסית, ולקראת 2016 יש גם חשש מסוים להפסדי הון, שלדעתי הוא מוצדק אבל לא מוצדק מספיק. סביר להניח שהריבית בארה"ב תתחיל לעלות, והמכלול הזה, בגלל שהעולם חי בריביות אפס, הופך את השווקים לתנודתיים יותר. אפשר להשיג את אותו 1.5%, אך בתנודתיות הרבה יותר גדולה".

 

בבקוב מעריך כי הריבית בארה"ב תעלה ב־2016 שלוש פעמים לפחות, אבל בסוף עדיין תהיה 1%. באירופה היא תישאר לדעתו על 0% וכך גם ביפן. בישראל, הוא אומר, סביר להניח שהיא תעלה, אבל לקראת סוף השנה. "נצטרך יותר להשתמש בעשיית אסטרטגיות של שורט ולונג, בעיקר באג"חים בחו"ל, ולמשך תקופות מסוימות שורטים על אג"ח גם בישראל. התשואה השוטפת של תיק אג"ח היא עדיין כ־1% — ואני מדגיש שזה יותר מאפס. את השיעור הזה פשוט נקבל בתנודתיות גדולה יותר.

 

 משקיע יצטרך להבין שאם הוא מחשיב את עצמו סולידי והוא רוצה לעשות תשואה, הוא צריך לצפות ל־1.5%–2% בתיק של עד 20% מניות, והיא תינתן לו בגלים. כלומר, הוא יקבל קצת, ופתאום לוקחים לו קצת, זה מה שיאפיין את 2016".

 

אם כך, מה האלטרנטיבות?

"אנחנו רואים כבר היום את האלטרנטיבה, כי הרבה כסף שעזב את השווקים הגיע לפיקדונות בבנקים. יש לקוחות שמעדיפים לקבל 0% על פני מינוס, למרות שאני לא מאמין שניתן מינוס. אלטרנטיבות אחרות הן קרנות גידור, קרנות השקעה וגם סטרקצ'רים.

 

 אלטרנטיבה נוספת היא נדל"ן, וצריך לזכור שבנדל"ן יש תמיד, כמו באג"ח, שני צדדים למשוואה. צד אחד הוא הרווח או הפסד ההון על מחיר הרכישה, והצד השני הוא השכירות כמשקיע. לגבי השכירות אפשר לדעת מה תשואת הריבית שלך, ולגבי רווח הון — לא לעולם חוסן. כבר שמונה שנים יודעים שמדי שנה יש תשואת הון חיובית, אבל היא יכולה גם להיות שלילית".

 

האם יש מוצרי השקעה עדיפים?

מניות חו"ל הן נתיב השקעה מועדף, אבל הוא לא מתאים לרוב הלקוחות. כחלק מתיק כן, אבל לקוח לא ייקח את עצמו מפיקדון בבנק ל־100% מניות חו"ל. כשאני מסתכל על תיק המניות שלנו, אנחנו כרגע 50% בישראל ו־50% בחו"ל. למה 50% בישראל? כי עדיין יש יתרון לכך שאתה קרוב למה שאתה מסקר.

 

 יש לך יתרון יחסי בזה שאתה חי פה, שקצת הולך לאיבוד כשאתה משקיע בחו"ל. כשאנחנו משקיעים היום בחו"ל יש הרבה מאוד אמצעים. לא חייבים לבחור במניות, אפשר להיחשף לשוקי חו"ל דרך תעודות סל, ובעצם כך לייצר אלוקציה של מדינות ואלוקציה של ענפים. היום אין ספק שחו"ל הוא חלק בלתי נפרד מכל תיק השקעות, כולל באג"ח".

 

בהנחה שהריבית בארה"ב תעלה, איך אתה רואה את היורו־דולר?

" אנחנו ממשיכים לחשוב שהמטבע העדיף הוא הדולר. גם כשאנחנו משקיעים באירופה זה תמיד מגודר, וכך גם ביפן. מצד שני, אני חושב שקצב התחזקות הדולר יהיה אטי מכפי שהיה השנה. ולמרות זאת, אם אני רוצה להשקיע במטבע אעדיף את הדולר, וגם ב־2016 אני לא הולך להיות חשוף ליורו או ליין".

קריירה בעולם הפיננסי מחייבת סבלנות

 

עמית עטר, סטודנט לכלכלה במכללה למינהל שהתלווה לבבקוב, התעניין לדעת מהם התפקידים הנכונים שסטודנט כמוהו צריך למלא אם השאיפה שלו היא להגיע בעתיד לעמדה ניהולית.

 

בבקוב: "לחבר'ה הצעירים היום לא תמיד יש סבלנות, אבל העולם הפיננסי כיום מחייב להיות סבלני. אנחנו לא הייטק, ולא יכולים תוך שלוש שנים להפוך למיליונרים בזכות רעיון שהבשיל והפך לאפליקציה כלשהי. בעולם הפיננסי צומחים לאט.

 

הייתי ממליץ לסטודנט לכלכלה להגיע למחלקה כלכלית בבנק או לבנק ישראל, אם הוא רוצה ליצור מודלים שבסופו של דבר תהיה להם השפעה עתידית. אם רוצים לנהל כסף בשוק ההון, כדאי להגיע לחברות הביטוח, שבהן יש גם חיסכון ארוך טווח וגם בינוני, כמו אצלנו, או לבתי השקעות אחרים שהם לאו דווקא חברות ביטוח, אבל בהם מתמקצעים בניהול השקעות".

 

סמי בבקוב (52)

תפקיד: מנכ''ל פיא והראל פיננסים.

תפקידים קודמים: מנכ''ל הראל פיא, מנכ''ל הקרנות נאמנות של בנק מזרחי, סמנכ''ל שיווק בחברת הקרנות אילנות דיסקונט.

מצב משפחתי: נשוי +2.

השכלה: תואר ראשון בכלכלה, תואר שני במינהל עסקים.

בואו לדבר על השוק בפורום ספונסר >> 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x