• תפריט
שוקי חו"ל

מיעוט הנשים הסיניות עשוי להפיל את הכלכלה העולמית

מדיניות הילד האחד הביאה לכך שכיום לשישית מהגברים הצעירים בסין אין בת זוג ודור אמהות העתיד הצטמצם בשליש. שיעור הפריון עומד על 1.6 ילדים לאשה ועל פי ההערכות, אוכלוסיית סין תפסיק לגדול ב־2030. הירידה בצריכה במדינה תשלח גלי הדף לעולם כולו

איתן ארד 07:5915.10.15

המפולת בבורסת שנגחאי הביאה למחשבה מחודשת על מעמדה ועתידה של סין. עם 1.37 מיליארד תושבים, הצמיחה האדירה של סין ב־30 השנים האחרונות הפכה אותה לקטר של הכלכלה העולמית, ויש כלכלנים האומרים כי בזכות הביקושים העצומים של סין לסחורות ומוצרים נבלם משבר 2008.

 

התוצר הסיני הנומינלי מתקרב כיום ל־11 טריליון דולר. לפי התוצר במונחי כוח הקנייה, סין עברה ב־2014 את ארה"ב והגיעה למקום הראשון. עם 19% מאוכלוסיית העולם, התוצר הסיני מגיע כבר ל־14%–16% מהתוצר העולמי לעומת 4% בלבד לפני כמה עשורים. אך לאחרונה משמיעים גלגלי המכונה הסינית חריקות צורמות. בשנות החמישים של המאה הקודמת שיעור הפריון בסין עמד על שישה ילדים לאשה, ואילו כיום הוא עומד על 1.6 ילדים בלבד. השינויים הדמוגרפיים האלו היו בין הסיבות לירידה בקצב הצמיחה של המדינה, שעומד על פחות מ־7% השנה.

 

לדחות ולחכות

הדור הצעיר קטן ב־30%

 

סין היתה עד לפני כ־300 שנה המעצמה הכלכלית המובילה בעולם. הסינים המציאו את אבק השריפה, הנייר, זיקוקי הדי־נור, נייר הטואלט והגלידה. הסיבה העיקרית למשקלה העצום של סין בכלכלה העולמית עד המאה ה־18 היתה הדמוגרפיה שלה. בעולם שבו עיקר הייצור היה חקלאי, גודל האוכלוסייה קבע את גודל התוצר. סין, עם כרבע מאוכלוסיית העולם, ייצרה בין רבע לשליש מהתוצר העולמי. לקראת סוף המאה ה18 הדברים החלו להשתנות. סין העדיפה להישאר מסוגרת להשפעות חיצוניות. בהחלטה אחת נסתם הגולל על השתלבות סין בסחר העולמי, השתלבות שהיתה מן הסתם מחזירה אותה למעמדה כמעצמה עולמית.

 

בניגוד ליפן, שאולצה להשתלב במערב והפכה לענק תעשייתי, סין שלטה על גורלה. והיתה זו בחירה לא מוצלחת. המדינה המאוכלסת בעולם נכנסה למאה ה־20 כמדינה חקלאית, נחשלת וחלשה. מדינת הענק שהחזיקה בעבר כמעט שליש מהתוצר העולמי הידרדרה לכ־4% ממנו, והפכה לשחקן קטן ושולי.

 

 צילום: בלומברג

 

המפלגה הקומוניסטית שעלתה לשלטון ב־1949 קיבלה לידיה מדינה עם כ־530 מיליון איש, רובם המכריע חקלאים שחיים בדלות עם שיעור פריון גבוה של שישה ילדים לאשה. ב־1969 הונהגה לראשונה תוכנית לצמצום הילודה בשם "לדחות, לחכות, לצמצם", ובעקבותיה ירד שיעור הפריון בסין לפחות משלושה ילדים לאשה. אלא שסין היתה כבר על סף מיליארד תושבים, וב־1979 נחקק "חוק הילד האחד", שהגביל את הילודה באזורים האורבניים לילד אחד, ובאזורים הכפריים לשניים. כיום הקלות בחוק עולות על שולחן הדיונים.

 

החוק אמנם "חסך" מהמדינה הצפופה תוספת של 300 מיליון בני אדם לפחות, אך היו לו גם השפעות שליליות. אחת מהן היא העדפת בנים, במיוחד באזורים החקלאיים. בעוד שבאופן טבעי יחס המינים השכיח בלידה הוא 1.05 זכרים לנקבה אחת, בסין היחס בשכבת הצעירים הוא 1.17. התוצאה: לשישית מהגברים הצעירים בסין אין בת זוג פוטנציאלית. במקביל, לירידה בפריון התחזקה מגמת העיור בסין.

 

בשנות השבעים התגוררו 75% מאוכלוסיית סין בכפרים, כיום 56% מהסינים מתגוררים בערים. לא היתה עוד "נדידה" כזו בהיסטוריה - עם יותר מ־300 מיליון סינים שעזבו את האזורים החקלאיים. ג'וזף שטיגליץ, חתן פרס נובל לכלכלה, טען כי האורבניזציה בסין היא אחד משני המפתחות לפיתוח האנושי במאה ה־21 (השני הוא הטכנולוגיה). זו גם אחת הסיבות העיקריות לצמיחה בסין, שכן השלטון רואה את עצמו מחויב לספק עבודה לאותם מהגרים.

 

בנוסף, עיור הוא גם אחד הגורמים המרכזיים לירידת ילודה. ואכן, מ־1997 מתחילה עוד צניחה בשיעורי הפריון, וסין ירדה לראשונה מתחת לשיעור של שני ילדים לאשה, עד לשיעור הנוכחי - 1.6. התוצאות דרמטיות: הדור הצעיר בסין (ילידי 2010–1996) קטן מקודמיו ב־30% - 100 מיליון גברים ונשים.

 

צמצום הפריון משפיע ישירות על מספר האמהות לעתיד. דור האמהות הבא קטן בכשליש מקודמו. אם לא יעלה שיעור הפריון, הרי שכשייכנסו נשים אלה למעגל ההולדה, בסביבות 2020, צפויה להתחיל בסין צניחה נוספת במספר הלידות. לפי התחזיות, אוכלוסיית סין תפסיק לגדול סביב 2030. גם קצב העיור בסין צפוי לרדת.

 

  צילום: רויטרס

 

השפעה נוספת היא כלכלית. דור הצעירים הנכנס של סין קטן בהרבה מקודמיו, ורמת צריכתו תהיה בהתאם. בנוסף, הצעירים נוטים פחות ללכת בעקבות הוריהם לעבודה יצרנית מפרכת, בשכר נמוך, ובתעשייה מתחילים להרגיש במחסור בעובדים. מנגד, רבים מ־7 מיליון בוגרי האוניברסיטאות מדי שנה אינם מוצאים עבודה בקלות.

 

הולכת אחרי יפן

במסלול המהיר למשבר

 

למרות השוני הבסיסי, יש קווי דמיון רבים בין סין ויפן. סין נמצאת מבחינת ההתפתחות שלה 25 ל־30 שנה אחרי יפן. כלכלתה של סין החלה לצמוח במהירות מסביבות 1980, כשביפן זה התחיל מ־1950. אוכלוסיית סין תפסיק לגדול ב־2030. ביפן זה קרה ב־2008. המשבר הכלכלי ביפן החל ב־1990. האם ניתן לצפות שעד 2020 תיבלם הצמיחה המהירה בסין וגם שם נראה משבר? בהחלט כן. אלא שסין אינה יפן. מצד אחד, המצב הדמוגרפי עדיין אינו בגדר אל־חזור כמו ביפן. מצד שני, דשדוש כלכלי ודמוגרפי במדינה יביא לרעידת אדמה בעולם כולו.

 

שיעור הפריון העולמי נמצא בירידה וכיום הוא עומד על מעט פחות מ־2.5, בנטרול אפריקה הוא כבר נמוך מ־2.1. שיעור התחלופה העולמי הממוצע (מספר הילדים לאשה שנדרש לשמירה על אוכלוסייה יציבה) מוערך בכ־2.2. המשמעות היא

שכבר כיום מרבית מדינות העולם נמצאות בקיפאון או בירידה של אוכלוסייתן.

 

עד 2030 לפחות שני שלישים מאוכלוסיית העולם יימצאו על מסלול של הזדקנות והתכווצות. המשמעות היא ירידה במספר הצרכנים הפוטנציאליים, ירידה בביקושים, דפלציה וחוסר נכונות להשקיע במפעלים ובמיזמים יוצרי תעסוקה. אוכלוסייה פוחתת ונחלשת תעיק יותר ויותר על הכלכלות. קשישים לא יוכלו לסמוך על ממשלות שישלמו את גמלאותיהם וגביית המסים תפחת. במקביל, גם הילודה תמשיך ותפחת. תרחיש כזה, אם וכאשר יתקיים, עלול להביא למשבר הכלכלי והחברתי הגדול ביותר אי פעם. המשבר יהיה עוצמתי וקשה לשליטה משום שקשה מאוד לשנות מגמות דמוגרפיות.

 

השורה התחתונה: הירידה במספר הצעירים בסין מביאה לצמצום בצריכה ולמחסור בעובדים בתעשייה. על פי הערכות, עד 2020 הצמיחה המהירה של סין תיבלם.

 

הכותב הוא כלכלן ואנליסט

בואו לדבר על השוק בפורום ספונסר >>

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x