• תפריט
מוסף 24.09.2015
גג מוסף 24.9

השוק הלבן

ככל שעולה המודעות ליתרונותיו של חלב אם הולך ומתפתח שוק משגשג בנוזל הלבן. בארצות הברית נשים כבר משגרות בדואר חלב שאוב לכל המרבה במחיר, ויזמים מקימים בנקים בינלאומיים לסיפוק הביקוש הגובר. בינתיים בארץ, במקום להמתין שמשרד הבריאות יקים בנק ציבורי לתרומות חלב אם, נשים נעזרות בפייסבוק כדי להעביר ביניהן חלב באופן פרטי

טלי שמיר 11:0126.09.15
האם את מאמינה שהנקה היא הדבר הטוב ביותר? האם את מייצרת יותר מהכמות שאת זקוקה לה ורוצה להעמיד את הזהב הנוזלי שלך למכירה? מחפשת לעשות כמה דולרים אגב ניקוי הפריזר?", פונה דף הבית של אתר האינטרנט האמריקאי Only the breast ("על השד לבדו" בתרגום חופשי) לאמהות מניקות.

 

במרחק שני קליקים משם, בסקציית המודעות של האתר — המרכז מכירה, קנייה ותרומה של חלב אם — אם פונדקאית ממושקפת מקולורדו מצלמת את עצמה במראה של חדר האמבטיה בסלפי היריון. היא מספרת שיש לה כ־700 אונקיות של חלב קפוא, שהיא מוכרת ב־2 דולר לאונקיה (כ־30 מ"ל). "ילדתי במאי ואני שואבת מאז, בריאה ונקייה מתרופות", היא מספרת על עצמה. "אני מוכנה לתת הנחה למי שירצה את כל הכמות. צריך להיפגש במקום ציבורי ולשלם במזומן. או שאתם יכולים לשלם בפייפאל, ואז אשלח את החלב לביתכם, על חשבונכם". היא מבהירה שהמודעה שלה אינה מיועדת ל־Adult Wet Nursing (כינוי למבוגרים שהפטיש שלהם הוא יניקת חלב אם), ושהיא לא מקבלת צ'קים.

 

אשה אחרת, בלונדינית מקליפורניה שניכר שפניה ידעו כמה ניתוחים פלסטיים, פותחת בגילוי נאות על כך שיש לה לפעמים הרפס על השפתיים, שהיא שותה מעט קפה ושהיא לוקחת כמוסות חילבה שלוש פעמים ביום — צמח שידוע כמגביר ייצור חלב אבל שיש תינוקות שאלרגיים אליו. היא מספרת שהיא לוקחת ויטמינים, אוכלת מזון בריא והתינוק בן השלושה חודשים שלה בריא מאוד, ואף הכפיל את משקלו מאז הלידה ושוקל כחמישה וחצי קילו. היא מוכרת את החלב שלה ב־3.5 דולר לאונקיה, ל"תינוקות ושרירנים כאחד" (יש שרירנים הטוענים שחלב אם עוזר לבנות שרירים טוב יותר מכל מזון אחר). תינוק בן כמה חודשים צורך בממוצע כ־30 אונקיות, או ליטר, חלב ליום.

 

חלוקת חלב אם לתינוקות מאושפזים בבית חולים בבורדו, צרפת. כל דולר שבית חולים מוציא על חלב אם חוסך 11 דולר בהוצאות רפואיות חלוקת חלב אם לתינוקות מאושפזים בבית חולים בבורדו, צרפת. כל דולר שבית חולים מוציא על חלב אם חוסך 11 דולר בהוצאות רפואיות צילום: איי אף פי

 

135 דולר לליטר

 

המחירים האלה מייצגים את מחירו של חלב אם בשוק הפרטי בארצות הברית — מחיר שיכול להגיע עד 4 דולר לאונקיה, כלומר כ־135 דולר לליטר, או פי 100 מחלב פרה וכפי 25 מתחליפי חלב לתינוקות. כמו בכל שוק, למחיר הגבוה גורם ביקוש עולמי גובר, שבמקרה של חלב אם עולה כיום בהרבה על ההיצע. שגשוגו של השוק הביא גם לצמיחה של נישות בתוכו, למשל חלב טבעוני (של נשים הניזונות מתפריט טבעוני בלבד) או חלב של אמהות לילדים בגילאים ספציפיים (משום שגיל התינוק משנה את הרכבו של החלב שמייצרת אמו).

 

Only The Breast, שהוקם ב־2009 על ידי גלן ושלי סנו (Snow), הוא כיום האתר הגדול ביותר בעולם לקנייה ומכירה של חלב אם. הוא קם כמעט במקרה, כאשר לאחר לידת בתם הבכורה גילתה שלי שהיא יצרנית חלב מחוננת, ומתוך סקרנות החלה לחפש דרך למכור את עודפי חלב האם שלה. באותה עת האפשרות היחידה שמצאה היתה למכור את מרכולתה דרך אתרי מכירות ולוחות כלליים כמו eBay וקרייג'ס ליסט. אפשרות זו נראתה לה מעט מפוקפקת, ולכן ביקשה מבעלה להקים אתר שמתמקד בחלב אם בלבד, מקום שירגיש בטוח ומקצועי יותר מהאלטרנטיבות.

 

האתר נהפך מיד להצלחה מסחררת. הזוג סנו — שעד אותו רגע עסק בנדל"ן (הוא) ובפיננסים (היא) — מצא את עצמו בעיצומה של סופה מושלמת: לא רק שהם החלו לפעול ברגע שיא של צמיחת הקמעונאות האינטרנטית, הם גם הגיעו בדיוק ברגע שבו המידע על סגולותיו של חלב אם החל לצבור פופולריות בתקשורת ובכלל. האתר החדש עורר סקרנות רבה וזכה לסיקור נרחב בתקשורת האמריקאית, בין היתר ברשת CNN, בתוכנית הבוקר הפופולרית "גוד מורנינג אמריקה" ובמגזין "וויירד".

 

גלן סנו, מקים אתר אונלי דה ברסט. "פתאום מצאתי את עצמי בלב תעשיית חלב האם" גלן סנו, מקים אתר אונלי דה ברסט. "פתאום מצאתי את עצמי בלב תעשיית חלב האם"

 

"87 מיליון אונקיות שעוברות דרך אונלי דה ברסט מדי שנה זה יותר מפי עשר מכל בנקי חלב האם האחרים בארצות הברית יחד. יש לנו יותר מ־53 אלף מוכרות ו־2,500 מצטרפות מדי חודש", מתפאר סנו בראיון טלפוני ל"מוסף כלכליסט" ממשרדו ברינו, נוואדה. "הבנו שאנחנו משפיעים על חייהם של אלפי נשים ותינוקות והבנו שזו שליחות חשובה שכדאי להמשיך לדבוק בה. פתאום מצאתי את עצמי, גבר עם רקע בנדל"ן, בלב תעשיית חלב האם. מי היה מאמין? מסתבר שאני ממש אוהב את זה".

 

המינקת המודרנית

 

רוב החלב שנמכר באונלי דה ברסט מיועד לתינוקות שאמותיהם לא מצליחות להיניק מסיבה זו אחרת, ומעדיפות לתת לתינוקן חלב מאם אחרת במקום תחליפי חלב מסחריים. אבל בקרב לקוחותיו האדוקים של האתר אפשר למצוא גם מבוגרים — ולא רק פטישיסטים: חולי סרטן שמאמינים בסגולותיו הרפואיות של הנוזל הלבן, שרירנים הטוענים שלרכיבים התזונתיים העשירים שבחלב אנושי יש יכולת טובה לבניית שרירים ואפילו בשלנים שרואים בחלב האנושי תוספת מעניינת לבישול גורמה.

 

בשביל המוכרות סוד הקסם של אונלי דה ברסט פשוט: העובדה שהן מקבלות תמורה כספית ישירה בעבור התוצרת שלהן. חלב אם כסחורה היה דבר נפוץ במשך ההיסטוריה. על פי פרופ' ג'נט גולדן, מחברת הספר "היסטוריה חברתית של מיניקות באמריקה", מינקת היתה אחת מעבודות השירות המשתלמות ביותר במאה ה־19. במאה ה־20 פרחו ברחבי ארצות הברית בנקי חלב אבל רבים מהם נסגרו בשנות השמונים בעקבות החששות שהעלתה מגיפת האיידס. ב־1985 נוסד איגוד בנקי החלב של ארצות הברית (HMBANA), גוף המרכז 13 בנקי חלב אם בארצות הברית ובקנדה (עשרה נוספים אמורים להיפתח בשנתיים הקרובות). הגוף הציב סטנדרטים חדשים לבדיקה ושמירה על בטיחות חלב האם מפני וירוסים, חיידקים, סמים ועוד, וגם למערך הכלכלי של הבנקים — שלא כלל מתן תמורה כספית כלשהי לתורמות החלב.

 

צעד זה הפך תשלום על חלב אם ללא מקובל בעשורים האחרונים, מלבד בשוליים המפוקפקים של השוק, כמו eBay. ואז הגיע אונלי דה ברסט. "אונלי דה ברסט הוא בעצם גרסה מודרנית של מיניקות", אומר סנו, "רק שבמקום להביא את התינוק שלך למינקת או להביא את המינקת אלייך הביתה, את פשוט עושה את זה דרך האינטרנט ושירותי שליחויות".

 

הסחורה באתר מועברת כיום באופן ישיר בין התורמת לנתרמת, כאשר אונלי דה ברסט משמש רק פלטפורמה ומרוויח מפרסום. אלא שעכשיו הולך המיזם של הזוג סנו לעלות מדרגה. בימים אלה הם מקימים את "בנק החלב הבינלאומי" — בנק מוסדר שאמור להתחיל לפעול בשנה הבאה וישתמש במאגר התורמות של אונלי דה ברסט כדי לשלוח חלב אם סטרילי ומפוקח לתינוקות ברחבי העולם.

 

תפוקת חלב של יום אחד של תורמת באיווה, ארצות הברית. הכנסה של כמה אלפי דולרים בחצי שנה תפוקת חלב של יום אחד של תורמת באיווה, ארצות הברית. הכנסה של כמה אלפי דולרים בחצי שנה צילום: איי פי

 

ספקיות החלב יקבלו בין 1 ל־2 דולר תמורת כל אונקיית חלב, אבל ימכרו אותו בכמויות סיטונאיות, מה שיכול לייצר להן הכנסה צדדית די יפה של כמה אלפי דולרים במשך כחצי שנה. "לרוב הנשים שנרשמות לאתר שלנו יש מראש רמת ייצור חלב גבוהה והן מסוגלות לייצר בין 750 ל־1,500 אונקיות עודפות מדי חודש כך שהן יוכלו לשאוב לנו במשך שישה חודשים יותר מ־5,000 אונקיות חלב", מסביר סנו. "אנחנו פשוט נשלח להן קופסה פעמיים בחודש ונשלם להן ישירות. זה פתרון הרבה יותר טוב בשבילן ממה שקורה היום".

 

הלקוחות המרכזיים של בנק החלב הבינלאומי עתידים להיות פגים, שזקוקים לחלב הזה יותר מכל אחד אחר. כיום, בארצות הברית ובמקומות רבים בעולם, מי שמספק חלב אם לפגים הם בעיקר בנקי חלב שלא למטרות רווח, שלא משלמים לתורמות אך גובים מבתי החולים כ־4–5 דולר לאונקיה. ספקים נוספים הם חברות מסחריות, הידועות שבהן הן מדולק (Medolac) ו"פרולקטה ביוסיינס", שמשלמות לתורמות שלהן דולר לאונקיה. פרולקטה גם מייצרת פורמולה המבוססת על חלב אם לבתי חולים, בנקי חלב ועמותות.

ועדיין, המחסור בחלב אם בפגיות הוא אדיר. להערכת איגוד בנקאי חלב האם ללא מטרות רווח בצפון אמריקה, ישנן כיום 4,000 אמהות שתורמות לבנקים בעוד שיש צורך ב־60 אלף נשים בשביל לעמוד בדרישות החלב בבתי החולים בארצות הברית.

 

"דרך השותפות עם אונלי דה ברסט, בנק החלב הבינלאומי יקבל גישה למאגר התורמות, יבדוק אותן ויעבד את החלב שלהן ברמה הרגולטורית הגבוהה ביותר בעולם", אומר סנו. "אנחנו עושים לתורמות בדיקות דם ושתן כדי לראות שהן לא סובלות ממחלות או משתמשות בסמים, אנחנו מבקשים מכתבים מהרופאים שלהן ושל התינוק, שמאשרים שהן והתינוק בריאים ושיש להן מספיק חלב כדי לחלוק, כלומר שמדובר בחלב עודף ושהתינוק שלהן זוכה למספיק אוכל. ואז הן שולחות לנו את החלב ואנחנו בודקים גם אותו ומעבירים אותו סטריליזציה כך שיהיו לו חיי מדף ארוכים — מה שאומר שנוכל לשלוח אותו למשל גם לישראל או לאוסטרליה או לכל מקום אחר. נוכל לספק חלב אם בכמויות אדירות לכל העולם, ובעצם אנחנו הולכים להעלות את הסטנדרט ולשנות את פני התעשייה כולה".

 

טל מוסצ'ו, תורמת חלב אם, עם שקיות חלב שאוב שלה. "בהיריון הקודם היה לי עודף שפשוט זרקתי. הפעם החלטתי לאסוף ולתרום" טל מוסצ'ו, תורמת חלב אם, עם שקיות חלב שאוב שלה. "בהיריון הקודם היה לי עודף שפשוט זרקתי. הפעם החלטתי לאסוף ולתרום" צילום: עמית שעל

 

בארץ מתנגדים לתשלום

 

בניגוד לשוק חלב האם המשגשג בארצות הברית, בארץ התחום עדיין נמצא בחיתוליו. משרד הבריאות —

שרק בשנה שעברה גיבש נהלים מסודרים ופרסם חוזר הקובע סטנדרטים להקמת בנק חלב אם ציבורי, שיתבסס על תרומות בלבד — עדיין מנסה למצוא תקציבים להקמת בנק כזה, ויזם שינסה להקים בנק מסחרי שישלם לתורמות לא קם כאן. אף שאין איסור חוקי על כך, משרד הבריאות מסר בתגובה לפניית "מוסף כלכליסט" כי הוא מתנגד לתשלום כזה, וגם כל הגורמים האחרים שעמם דיברנו לצורך הכנת הכתבה — רופאים, יועצות הנקה, תורמות וצרכניות של חלב אם — התנגדו למסחור התחום.

 

הנימוקים המעשיים מגוונים וכבדי משקל, אך נדמה כי יש בארץ רתיעה כללית מתשלום תמורת חומרים המופקים מגופו של אדם אחר. כך, בניגוד למדינות רבות אחרות, החוק בישראל אוסר על תשלום בעבור תרומות דם, ביציות, פונדקאות, וכמובן תרומות איברים. החריג היחיד הוא תשלום בעבור תרומות זרע, אך החששות שעולים בשנים האחרונות בשל פיקוח רופף מדי על בנקי הזרע יכולים דווקא לחזק את המתנגדים להקמת בנק מסחרי לחלב אם בארץ.

 

ד"ר קובי שיף, ניאונטולוג (מומחה לרפואת יילודים ופגים) בכיר בבית החולים לניאדו מנסה כבר כמה שנים לקדם הקמה של בנק חלב אם ציבורי בישראל, אבל המלצותיו למשרד הבריאות קובעות חד־משמעית שאין לשלם לאמהות התורמות תמורת החלב שלהן. שיף מפליג בתיאור יתרונות הזנת פגים בחלב אם ומסביר: "התועלת לפגים גדולה מאוד. הזנה מחלב אם מורידה ב־25% את זמן ההזנה התוך־ורידית של פגים, ומשך האשפוז שלהם קצר ב־12% לעומת אלה שאכלו תמ"ל. אנחנו יודעים בוודאות שמתן חלב אם מונע מחלות בפגים באופן מיידי ויש לזה גם השלכות לטווח הארוך על התפתחותם וגדילתם". הוא גם מודה שהקמת בנק כזה מתעכבת מסיבות כלכליות בלבד: "אני יודע ששרת הבריאות הקודמת, יעל גרמן, היתה מאוד בעד והקצתה לזה כסף אבל מאז זה שוב נמוג. יש לנו לובי די חזק של חברת הכנסת אורלי לוי שעוזרת לנו, וגם אנשי משרד הבריאות המקצועיים תומכים, אבל זה לא קורה מטעמים כלכליים — אף שעלות הקמת בנק חלב אם נמוכה מעלות הטיפול בסיבוכים שעלולים להיגרם לפג. גם לא מדובר בהרבה כסף. צריך רק כמיליון שקל להקמת הבנק ועוד כ־200–300 אלף שקל לתחזוקה מדי שנה. כרופא, לא מעניינת אותי כלכלה, מעניין אותי אם התינוק בריא או לא, אבל גם מקבלי ההחלטות שכן מסתכלים דרך הכלכלה הרפואית צריכים לראות שזה יוזיל את עלות האשפוזים". על פי הערכה של משרד הבריאות של מדינת וושינגטון, כל דולר שבית חולים מוציא על חלב אם מביא לחיסכון של 11 דולר בהוצאות רפואיות.

 

אז אולי בכל זאת כדאי להקים בארץ בנקים מסחריים כמו בארצות הברית? אם משלמים לתורמות, ויזם יכול להרוויח מזה כסף, העניינים יכולים לקרות מהר הרבה יותר.

שיף: "ברור שאם יהיה תשלום יהיו גם יותר תורמות, אבל כשאת אומרת לאמא 'בואי קבלי כסף', הסכנה היא שהיא תיקח את הכסף, ולילד שלה היא תיתן תמ"ל".

 

למה שמישהי תעשה דבר כזה?

"אנחנו מפחדים שזה מה שיקרה".

 

מיטל וינברגר, מקימת לוח תרומות חלב האם "מאמילק". "יש משהו מאוד נקי ומבוסס על אמון כשאני יודעת שמישהי רוצה לתת לי חלב בלי לקבל על זה כסף" מיטל וינברגר, מקימת לוח תרומות חלב האם "מאמילק". "יש משהו מאוד נקי ומבוסס על אמון כשאני יודעת שמישהי רוצה לתת לי חלב בלי לקבל על זה כסף" צילום: זהר שחר

 

מלבד החשש שמעלה שיף, חשש כבד נוסף נוגע לבריאותם של התינוקות שיקבלו את החלב הנתרם, כאשר הטענה היא שתשלום כספי גבוה מגביר את הפיתוי לתורמת להסתיר מחלות או שימוש בחומרים מזיקים. יש גם מי שמביעים רתיעה מתשלום תמורת משהו טבעי, שקל יחסית להפיקו, והתנגדות מוסרית למה שמריח כניצול מצוקתן של נשים עניות. וישנו גם החשש מהונאה פשוטה, כמו בכל מקום שבו מעורב כסף: מחקר של ד"ר שרה קיים (Keim) מבית החולים לילדים בקולומבוס, אוהיו, מצא שאחת מעשר מנות חלב אם שנקנו נמהלה בחלב פרה או בפורמולה.

 

גלן סנו מאונלי דה ברסט דוחה את כל הטענות האלה. "לשמחתי כבר במתכונת הנוכחית מעולם לא היה לנו אף מקרה של תינוק שנפגע, ובבנק החדש נבדוק בכל תרומה נוכחות של תרופות, סמים, חיידקים או רמאויות כמו שימוש בחלב פרה, כך שהחלב שלנו יהיה ככל הנראה הכי בטוח בכל התעשייה. הוא יתאים לרגולציות בינלאומיות".

את הטענות המוסריות נגד קניית חלב אם סנו הודף בנימוק מוסרי נגדי, שלפיו דווקא התשלום לאמהות מניקות מאפשר להן להיניק יותר ולבלות זמן רב יותר עם ילדיהן. "אשה לא יכולה רק לשאוב, היא חייבת גם להיניק, אחרת החלב שלה יתייבש. התשלום דווקא מאפשר לתורמות שלנו להיניק זמן רב יותר כי הוא מאפשר להן להישאר בבית ולא לחזור לעבודה מהר כל כך". הדבר נכון במיוחד בארצות הברית, שבה חופשת הלידה היא לרוב ללא תשלום כלל, ושאיבת החלב מהווה שם אלטרנטיבת הכנסה חשובה. "תשע מתוך עשר נשים רוצות וצריכות לקבל תשלום כספי על השירות שלהן. אנחנו יודעים את זה כי לנו יש מעל 80 מיליון אונקיות באתר, בעוד שלכל המתחרים שלנו יחד יש רק כ־8 מיליון", מוסיף סנו, שמדגיש כי רק נשים מבוססות עם הרבה זמן פנוי יכולות להרשות לעצמן לעבוד ללא תמורה. "כאחת מכעשר אימהות יכולה להרשות לעצמה לתת את החלב שלה בחינם — שזה דבר נהדר, אנחנו מורידים בפניהן את הכובע — אבל העובדה היא שהמודל הזה של אי־תשלום יצר מצב שבו ההיצע נמוך מאוד. כשאתה משלם לאשה אתה מאפשר לה להמשיך לשאוב ולספק יותר חלב כדי להציל חיים של תינוקות. בעינינו זו הדרך המוסרית ביותר. אני חושב שאלו שמחזיקים בעמדה שאמהות לא צריכות לקבל תשלום פשוט רוצים להמשיך להחזיק בנתח השוק המוגבל שיש להם ולהתעלם מהדרישה הגדולה".

 

השוק השחור של הנוזל הלבן

 

את הסחבת של משרד הבריאות מנסה עכשיו לפתור גוף בשם "העמותה לתרומות חלב אם", שמבקש להקים בנק ציבורי בעצמו. את העמותה הקימו יועצות ההנקה הבכירות ד"ר שרון ברנסבורג־צברי, ד"ר רביד שכטר וד"ר שרון הרמתי. וכמו בתחומים רבים מדי אחרים, שבהם המדינה נסמכת על פעילותן של עמותות, אל העמותה הזאת הפנה אותנו דובר משרד הבריאות בעצמו.

 

"הבנק יקום כאשר נגייס את הכסף הדרוש להקמה", אומרת בפשטות ברנסבורג־צברי. "כרגע אנחנו בתהליך איסוף התרומות, ואנחנו גם מקווים להשתתפות מצד משרד הבריאות. במקביל אנחנו עומדים לקראת סיום תהליך הרגולציה עם המשרד ומתחילים בגיוס עובדים.

 

"בנק החלב ימכור מנות חלב אם לפגיות, לבתי חולים ולאנשים פרטיים בתעדוף שנקבע על ידי משרד הבריאות. בדומה לבנקי חלב אם ברחבי העולם, הבנק ימשיך לחפש תרומות כדי להוזיל ככל האפשר את מחיר מנת החלב. הבנק הינו מוסד ללא כוונת רווח, כך שכל הכנסה תושקע חזרה בבנק".

 

ד"ר קובי שיף: "אם נשלם לתורמות, יש חשש שאם תיקח את הכסף ותיתן לילד שלה תחליף חלב" ד"ר קובי שיף: "אם נשלם לתורמות, יש חשש שאם תיקח את הכסף ותיתן לילד שלה תחליף חלב" צילום: נמרוד גליקמן

 

כיצד תגייסו תורמות?

"ההערכה היא שהבנק יצטרך לספק כ־300 ליטר בחודש כאשר יגיע לתפוקה מלאה, והתורמות יגויסו בעיקר דרך המדיה החברתית. כמקובל בבנקי רקמות שונים כמו דם ומוח עצם ובבנקי חלב בעולם, התורמות לא יקבלו כסף עבור תרומתן. עם זאת, כדי לעודד אמהות לתרום חלב, נציע תוכניות 'ביטוח משפחתי' בדומה למה שמציע בנק הדם".

 

עד שהבנק הזה יקום, אלפי נשים בישראל אינן מחכות ומעבירות ביניהן את הנוזל הלבן הנכסף מתחת לרדאר — כמעט תמיד בלא תמורה כספית. רובן מאתרות את התורמות או המחפשות באמצעות קבוצות ייעודיות בפייסבוק (המלאות בהודעות בנוסח "ערב טוב לכולן, תורמת כחצי ליטר של חלב אם. לא שותה ולא מעשנת, איסוף מירושלים"), או באמצעות אתר "מאמילק" — לוח תרומות חלב אם שהוקם לפני כארבע שנים על ידי הזוג מיטל ואלעד וינברגר, לאחר שמיטל התקשתה להיניק את בנם הבכור. הילד סבל מבעיות מטבוליות שיצר אצלו תחליף חלב האם, והשניים ניסו ולא מצאו אופציות טובות לתרומות חלב בישראל

.

גם וינברגר (39), מאמינה שעדיף שהחלב יינתן ללא תמורה. "עניין התשלום הוא נושא קצת מורכב", היא אומרת, "ברמה הרומנטית לדעתי זה קצת מלכלך את הנושא של התרומה. בדרך כלל מדובר בעודפי חלב שאם נשים לא יתרמו הוא פשוט יילך לפח, והן נורא אסירות תודה על כך שזה לא ייזרק. יש משהו מאוד נקי ומבוסס על אמון כשאני יודעת שמישהי רוצה לתת לי חלב בלי לקבל על זה כסף. תשלום עלול להעלות אצל מקבלת התרומה פחדים מכך שהתורמת מסתירה מידע כדי לקבל את הכסף".

 

"לפני כחודשיים נולד הילד השני שלי, וגיליתי שיש לי עודף חלב", מספרת טל מוסצ'ו (32) מראשון לציון שתורמת את החלב שלה באמצעות קבוצת "תרומת חלב אם" בפייסבוק. "בהיריון הקודם גם היה לי עודף ופשוט זרקתי אותו וזה ביאס אותי. הפעם החלטתי לאסוף ולאחסן בפריזר עד שבעלי התעצבן על זה שאין מקום בפריזר והחלטנו שאנחנו תורמים. תוך יומיים מהפרסום כבר היו הרבה פניות וחילקתי את המנות בין שש נשים".

 

לא היית רוצה לקבל על זה כסף? לשאוב חלב זו בכל זאת עבודה.

 

"אני יודעת שבארצות הברית אפשר לקבל על זה הרבה כסף. אבל יש לי בעיה לקחת כסף על מזון שמאכילים בו ילדים ותינוקות. אני אעדיף לתת את זה בחינם. אני מייצרת משהו שהוא בחינם ויש לי בעיה לקחת על זה כסף. כל עוד יש לי חלב אני אמשיך לתרום".

 

העברת תרומות כזו באופן פרטי בין אמהות אמנם נשמעת כמו פתרון קהילתי מבורך, כמעט רומנטי, אבל רוב הממסד הרפואי מתנגד לו, מחשש לבטיחות התינוקות, שכן האמהות התורמות והחלב שלהן אינם עוברים כל בדיקות. מחקר של אוניברסיטת סטנפורד מ־2009, שבדק 1,091 דגימות חלב מנשים שרצו לתרום חלב לבנקים, מצא ב־36 מהן נגיפי עגבת, צהבת B או איידס, ומחקר אחר מ־2013 של ד"ר קיים מצא ש־74% ממנות החלב שנבדקו היו נגועות בחיידקי סטפילוקוקוס וסטרפטוקוקוס. חשש נוסף הוא מחשיפה לתרופות וסמים שבהם משתמשות תורמות החלב.

 

"הסכנה בחלב אם 'שחור' גדולה יותר לטעמנו מזו שבתמ"ל", אומר ד"ר שיף, "חלב כזה יכול להעביר מחלות לתינוקות, ובטח שלפגים, למשל CMV שיכול לעשות נזקים מאוד גדולים לפגים. לכן זה חייב להיות חלב שנבדק ופוסטר".

 

"רק אתמול היתה לי שיחה עם חברה שלא מצליחה להיניק את הילדה שלה. דיברנו על הפחד האינסטינקטיבי לתת לילד שלך חלב של אם אחרת", מוסיפה וינברגר, "אני הראשונה להבין את זה כי הייתי שם. כשאלעד העלה את רעיון התרומה בהתחלה התגובה שלי היתה להזדעזע ולזרוק כל מיני מילים כמו איידס וצהבת. מאוד פחדתי מזה, אבל גם הרשיתי לעצמי לשאול את התורמות שלי לגבי מצבן הבריאותי ומאוד חיזקה אותי הידיעה שזה בסופו של דבר חלב שאמהות נותנות גם לילדים שלהן. בתור אדם שהוא קצת חרדתי תמיד נותר בי קצת ספק, אבל השאלה היא עד כמה הפחד הזה הוא רציונלי ואם מחליטים להיכנע לו — במיוחד אחרי שרואים את הילד מתייסר כשהוא אוכל תמ"ל, ונטול בעיות כשהוא מקבל תרומות חלב אם. זה מאוד עזר לי להחליט".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x