• תפריט
פרסום ושיווק

אושרה דחיית סגירת רשות השידור לסוף מרץ 2016;

הכנסת אישרה הלילה את התיקון לחוק השידור הציבורי, שלא כולל פיטורים המוניים; סעיף חדש אוסר על שדרנים להביע דעה אישית

אופיר דור 08:0703.09.15

ברוב של 25 תומכים מול 18 מתנגדים אישרה הלילה מליאת הכנסת את התיקון לחוק השידור הציבורי. לאחר שביום ראשון סיכמו ההסתדרות ומשרדי האוצר והתקשורת על הסרת הסעיף המורה על קיצוץ 10 מיליון שקל מתקציב השכר של רשות השידור החל באוקטובר, שככה ההתנגדות לתיקון ונסללה הדרך לאישורו במליאה. המשמעות של הסעיף שהוסר היתה פיטורי כ-500 עובדי רשות השידור באופן מיידי.

 

התיקון לחוק השידור דוחה את מועד הסגירה של רשות השידור והקמת תאגיד שידור חדש במקומה ל-31 במרץ 2016. על פי החוק המקורי, שאושר בכנסת יוזמת השר גלעד ארדן בשנה שעברה, אמור היה התאגיד לקום כבר בסוף מרץ 2015, אך מאז נדחה תאריך זה כבר פעמיים וכעת אושרה דחייה שלישית. בתיקון לחוק הנוכחי אין סעיף המאפשר דחייה בהקמת התאגיד, אף שיש רבים שסבורים שלא ניתן יהיה לעמוד גם ביעד הנוכחי.

 

התיקון מבטל באופן רשמי את אגרת הטלוויזיה רטרואקטיבית החל מתחילת שנת 2015 וקובע כי מימון רשות השידור עד סגירתה ייעשה מתקציב המדינה. בפועל האגרה כבר בוטלה לאחר שמתחילת השנה הממשלה לא הוציאה דרישות תשלום חדשות לאזרחים. אולם התיקון אינו קובע את גובה המימון שיועבר לרשות השידור ממשרד האוצר, מה שעשוי ליצור בעיות במיוחד שעד כה באוצר לא ששו להעביר כספים לרשות, שלתפיסתם מתנהלת באופן בזבזני ולא יעיל.

 

רשות השידור רשות השידור צילום: עמית שאבי

 

התיקון גם מרחיב משמעותית את סמכויות המנכ"ל הזמני של תאגיד השידור החדש אלדד קובלנץ ומאריך את כהונתו. קובלנץ יוכל להעסיק עד 400 עובדים לפני תחילת פעולת התאגיד החדש והוא יכהן עד שנה לאחר תחילת השידורים של התאגיד. מנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר התחייב כי לאחר שהתיקון לחוק יעבור, ראש הממשלה ושר התקשורת יגיש את מועמדותם של חברי מועצת תאגיד השידור לבדיקת ועדת ברנר. נתניהו מעכב במשך חודשים את אישור חברי המועצה, ככל הנראה בשל חוסר שביעות רצון מהאנשים שנבחרו על ידי ועדת האיתור בראשות השופט בדימוס עזרא קמא.

 

לפי דרישת ח"כ ישראל אייכלר (יהדות התורה) נוסף לתיקון לחוק סעיף לפיו "בשידורי הרשות יש להימנע מחד צדדיות, ממשפט קדום, מהבעת דעה אישית, ממתן ציונים והדבקת תווים, מהעלמת עובדות או מהטמעתן באורח סלקטיבי שלא לפי ערכן החדשותי".

 

הסעיף לקוח ממסמך קוד האתי המיושן שניסח ב-1972 איש קול ישראל נקדימון רוגל ("מסמך נקדי"). בהכנסת הסעיף תמך השר אקוניס אך רוב חברי הוועדה המיוחדת שדנה בחוק ביום ראשון התנגדו לו, בטענה כי המסמך הוא "אות מתה" ולא ראוי להכניס סעיפים אתיים לחוק. למרות זאת הוכנס הסעיף לחוק ועבר יחד איתו. לכאורה הסעיף אמור להגביל את היכולת של שדרנים ועיתונאים להביע את דעתם האישית, אלא שבפועל מדובר בסעיף שלא ניתן באמת לאכוף בדרך כלשהי.

השר אופיר אקוניס אמר כי "47 שנים לאחר שהחלה גביית אגרת הטלוויזיה, היא בוטלה ומבוטלת. זהו הישג צרכני אדיר". לעומת זאת ח"כ נחמן שי (המחנה הציוני) אמר כי התיקון נועד "להפוך את השידור הציבורי לחתלתול חמוד שיהיה בן הטיפוחים של הממשלה. אין דמוקרטיה בלי שידור ציבורי ומה שאנו עדים לו עכשיו זו פגיעה בדמוקרטיה הישראלית". ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד) הוסיפה כי "השידור הציבורי החדש לא יהיה מנותק מהפוליטיקה כפי שהתכוון המחוקק. ראש הממשלה שולח ידיים כמו תמנון לאמצעי התקשורת".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x