דחיפה קטנה לשקל: הדולר היציג ירד ב-0.4% ונקבע על 3.864 שקלים
יום לאחר הודעת הריבית רשם היורו ירידה של 0.2% ושערו היציג נקבע על 4.450 שקלים. מרכנתיל: "הסתיים התפקיד של נגידי הבנקים המרכזיים בפיתרון המשבר"
בשוק המט"ח השתנתה היום (ג') המגמה כשהשקל התחזק מול המטבעות המובילים - לאחר החלטת בנק ישראל מאתמול להותיר את הריבית ללא שינוי על 0.1%, ובמקביל להמשך הדרמה בשווקים הפיננסיים.
הדולר היציג ירד ב-0.4% ונקבע על 3.864 שקלים, היורו ירד ב-0.2% ושערו היציג נקבע על 4.450 שקלים.
בעולם נסחר היורו בירידה מהותית של 0.7% מול הדולר ובשער של 1.149 דולר ליורו.
צח ברקי, סמנכ"ל כלכלה, מידע ומחקר בקבוצת דן אנד ברדסטריט, אומר כי ספק אם החלטה אחרת של בנק ישראל היתה משנה את תמונת המצב. "בנק ישראל מוגבל ביכולתו להשפיע על הצמיחה במשק. ניתן להעריך שהשפעתה של הפחתת ריבית על הצמיחה הייתה שולית, גם מפני שרמת הריבית הנוכחית היא נמוכה מאוד וגם מפני שההאטה בצמיחה המקומית נובעת מהשפעות חיצוניות למשק המקומי – קצב גידול איטי בביקושים בכלכלה העולמית וירידת מחירי הסחורות.
מלחמת המטבעות והנפילה במחירי הסחורות בהחלט מקשות על יצירת צמיחה משמעותית בעולם ולא נראה שזה ישתנה בטווח הזמן הקרוב, אבל אלה לא בהכרח חדשות רעות. הביקוש המקומי הגבוה, שמתבטא בגידול בצריכה הפרטית, יחד עם קצב אינפלציה נמוך ושיעור אבטלה נמוך, הוא מצב רצוי", אומר עוד ברקי.
ציון בקר, סמנכ"ל החטיבה הפיננסית בבנק מרכנתיל, טוען כי המגמה של היחלשות השקל בשערי החליפין הקלה על בנק ישראל בהחלטה, אך ממילא הדגש בכל הקשור למצב המשק צריך לעבור מהבנק לממשלה. "התפקיד המרכזי של נגידי הבנקים המרכזיים בפתרון המשבר הסתיים, והמשימה מוטלת עתה על הממשלות ושרי האוצר, שצרים לפעול באמצעות תקציבי מדינה, סדרי עדיפויות במשק ורפורמות מבניות עמוקות. אם באיטליה ובצרפת יבצעו רפורמה מבנית יסודית בחוקי העבודה, ההשפעה תהיה מהותית לאין ערוך מאשר הורדת הריבית ב- 0.1%. אם בישראל, ישתמשו בגביית המיסים החריגה כתוצאה מהגידול החד בהכנסות ממיסוי נדל"ן, שוק הרכב ועוד, לצורכי השקעה בתשתיות לרבות תעשיה, עסקים קטנים וחינוך – יהיו אלה הצעדים המשמעותיים ולא הורדת הריבית על ידי נגידת הבנק המרכזי", אומר בקר.
"אנו ממשיכים להמליץ על גידור חשיפות לשערי מט"ח, לקיחת הלוואות בריבית קבועה לטווח ארוך לצורכי השקעה, והמשך השקעה בשוק המניות בעיקר באירופה בשל ההרחבות הכמותיות המשמעותיות של הבנק המרכזי האירופי והצפי כי בשנתיים הקרובות נמשיך לחוות סביבת ריבית מרחיבה מאוד" אומר עוד בקר.
אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי במיטב דש, מנתח את ההחלטה של הבנק המרכזי, וצופה המשך התפתחויות. "בהחלטה האחרונה התוצאה של כמעט כל השיקולים, אותם מציין בנק ישראל, הייתה אמורה להוביל להורדת הריבית. אנחנו גם מאמינים שאלמלא רמת ריבית כל כך נמוכה והסיכונים הגוברים שמייצרת הריבית האפסית, הריבית אכן הייתה יורדת. בנק ישראל לא מותיר את אוסף הגורמים השליליים ללא מענה ומכניס אל נוסח ההודעה את ההערכה "שהועדה המוניטארית סבורה שגברו הסיכונים להשגת יעד האינפלציה והצמיחה".
"לפי הערכתנו, משפט זה לא בהכרח רומז שהריבית עומדת לרדת בפעם הבאה, למרות שלא ניתן לפסול אפשרות זו, אלא מבטא "התערבות ורבאלית" של הבנק. ההתערבות בעצם מצהירה שמה שנאמר במסיבת העיתונאים בחודש יוני, בה הנגידה אמרה שפחתו הסיכויים לשימוש בכלים מוניטאריים נוספים, בטל", אוחר עוד זבז'ינסקי.
 | |||
| צילום: shutterstock | |||
