• תפריט
בורסת ת"א

פורע השטרות: כך ארז ויגודמן בנה עצמו לעסקת חייו

מהנחישות וההליכה עם הראש בקיר עד היכולת לסגת ללא היסוס. מתמרונים רגישים בין בעלי הבית ועד הכתמים הקטנים שנעלמו בתמונה הגדולה. מי שעקב אחר 20 שנות קריירת הניהול של ארז ויגודמן לא יופתע מרכישת הענק שהוביל מנכ"ל טבע, ועוד קודם לכן מההצלחה שלו להציל את החברה מעצמה

נעמה סיקולר 07:0028.07.15

יוני 2010. חברת ההדברה והדשנים מכתשים אגן מודיעה על עסקת ענק לרכישת חברת אלבאו האמריקאית תמורת כמיליארד דולר. בספטמבר, שלושה חודשים לאחר מכן, העסקה מתפוצצת. מכתשים ביקשה מאלבאו התאמת מחיר בעקבות בדיקת נאותות, חברת האגרו־כימיה סירבה ומכתשים נסוגה. העיתונות התמלאה אז בתיאורים על ההחלטה האמיצה של בעל השליטה במכתשים נוחי דנקנר שהתקבלה לאחר מגעים מרתוניים באייווה, שאליה הוקפץ בעקבות הקשיים בחתימת העסקה. ככה זה נראה אז, בתקופה הטובה של דנקנר באי.די.בי, כשעוד נחשב לקוסם שחורץ גורלות בקור רוח.

 

בפועל הדברים נראו קצת אחרת. לארז ויגודמן, המנכ"ל שהגיע רק חצי שנה קודם משטראוס למכתשים אגן היה חלק גדול בהרבה בגיבוש העסקה, וגם בפיצוץ שלה. ויגודמן היה מעוניין בעסקה והצליח להביא לסיומם מגעים שהתנהלו לפרקים במשך שנים קודם לכן. הוא ראה בה את ההזדמנות שעבורה הגיע למכתשים: רכישת החברה הגנרית הכי גדולה בתחומה בארצות הברית, מיזוג שטמון בו רישום בבורסה נוספת בחו"ל, סינרגיה תפעולית והקפצת הדירוג של מכתשים בעולם.

 

ארז ויגודמן אתמול בניו יורק מתאר את השתלשלות העסקה עם אלרגן:

 

 

אבל ויגודמן גם לא היסס לסגת ממנה כשהבין שהמחיר גבוה מדי, רק כדי לחזור כמה שבועות לאחר מכן עם טוויסט בעלילה: מכירת השליטה במכתשים לכמצ'יינה הסינית - עוד מהלך שדנקנר גזר עליו את הקופון אבל ויגודמן תפר בפועל.

 

מי שהכיר את דפוס הפעולה של ויגודמן במכתשים לא היה צריך להיות מופתע מהעסקה אתמול. דפוס ההתנהלות שלו אז דומה להפליא לזה שהוביל כעת, בסופם של שלל מהפכים ודרמות, לעסקת הענק שבמסגרתה רכשה טבע את החטיבה הגנרית של אלרגן תמורת כ־40 מיליארד דולר. גם הפעם ויגודמן היה בעמדה של מנהל שהגיע למקום עבודה חדש, ואחרי חודשים ספורים כבר חיפש עסקה שתקפיץ את העסק למדרגה הבאה. גם הפעם הוא לא חשש לקחת סיכונים פיננסיים אדירים כשהימר על רכישת מיילן, ניהל מאבק שליטה רווי אמוציות עם היו"ר הסרבן שלה, השקיע מיליארדי דולרים ברכישה עוינת של מניות כדי לכפות את העסקה, ולבסוף לא היסס לעשות סיבוב פרסה, לוותר ולרכוש חברה אחרת.

 

איור: יונתן פופר איור: יונתן פופר

 

התרחבות גלובלית, או שחבל על הזמן

 

קשה לכתוב על ויגודמן מבלי לגלוש לקלישאות ניהול שעושות שימוש במילים כמו "חזון", "מחושב" ו"חדור מטרה". ויגודמן, כפי שמוכיחות שתי העסקאות שתוארו לעיל, חותר בכל מצב להתרחבות גלובלית, והטקטיקה אצלו היא אמצעי להשגת האסטרטגיה ארוכת הטווח.

 

אלא שהדמות של ויגודמן מורכבת יותר. הוא מנהל שיודע לתפור עסקאות מורכבות גם כשמעורבות בהן אמוציות משפחתיות, כמו מיזוג שטראוס־עלית שהוביל לפרידה עסקית בין האחים מיכאל ורעיה שטראוס. מצד שני, את שטראוס עזב ויגודמן אחרי שמונה שנים כמנכ"ל דווקא בתקופה של ביצועים חלשים יחסית, החלשים שהיו לחברה בחמש השנים שקדמו לפרישתו, ועל רקע חריקות ביחסים עם משפחת שטראוס.

 

גם בבחירת הכפופים לו, למשל, ויגודמן אינו נחשב מצטיין במיוחד. הן גדי לסין והן חן ליכטנשטיין, מחליפיו בשטראוס ובמכתשים, לא הובאו לארגון על ידו ולא נחשבים לבני טיפוחיו. הוא גם חתום על ליהוקים לא מאוד מוצלחים לאורך ההיסטוריה, כמו זה של משה שמש, המשנה למנכ"ל בשטראוס שפרש לאחר שנה וחצי בלבד.

 

כל אלה לא פגעו בתדמיתו הניהולית. העובדה שעזב את שטראוס אחרי שהפך אותה לחברת הקפה הרביעית בגודלה בעולם, רקם שותפויות עם ענקיות מזון עולמיות כמו פפסיקו והרחיב את עסקי הקבוצה גם לתחום המים איפשרה לו לעזוב כמנהל נערץ. באותו אופן, עובדת היותו דירקטור בטבע מ־2009 ולאורך השנים שבהן מניית החברה נחבטה והממשל התאגידי שלה התרסק, לא הותירה כתם.

 

גם ההתייעלות הקשה במכתשים ופיטורי מאות עובדים לא הפכו אותו ל"איש עם הגרזן", בניגוד לקודמו בתפקיד אברהם ביגר.

 

זה קורה בעיקר משום שבראייה היסטורית, ההישגים שאליהם מביא ויגודמן את החברות שהוא מנהל מאפילים לרוב על הכשלים בדרך. ההישגים הללו הקנו לו כבר לפני עשור כרטיס כניסה לחבורה המצומצמת של המנהלים המוצלחים בישראל.

 

ויגודמן, אולי במהלך היחיד שלא תכנן ביוזמתו, "הוזנק" לצמרת מוקדם מכפי שחשב. דור הנפילים של התעשייה הישראלית, אלה שהקימו אותה ואת מפעליה הבולטים מאפס, הלך והידלדל והותיר ריק גדול. לתוכו נשאב ויגודמן, שמצא את עצמו לפתע בפורומים שונים לצדו של אלי הורביץ הבוגר ממנו בדור וחצי. כששניהם זוכים בפרסי ניהול ותעשייה, או בונים תוכנית אסטרטגית עבור שר האוצר בנימין נתניהו ב־2005, במידה רבה מדובר בסימון יורש.

 

דנקנר עכשיו, או טבע אחר כך

 

לא רק המהלכים העסקיים של ויגודמן הצליחו להפתיע רבים לאורך השנים, גם בחירות הקריירה שלו נראו כל אחת בשעתן לא מובנות מאליהן.

 

באמצע שנות ה־90 הוא החליט לוותר על עתיד מבטיח ב־KPMG העולמית, שאמור היה להכשיר אותו להפוך למחליפו של גד סומך. בהמשך עזב את שטראוס הזוהרת לטובת מכתשים, חברה בקשיים של דנקנר. בעל הבית אמנם היה באותם ימים בשיא גדולתו, אבל מכתשים לא הצטיינה בביצועיה וסימן שאלה מטריד במיוחד היה תלוי מעל היכולת של שני האנשים החזקים האלה להסתדר ביניהם. בסופו של דבר הם הסתדרו.

דנקנר, שלא כהרגלו, נתן לויגודמן לעבוד, והוא מצדו נתן לדנקנר לגזור את הסרט. ההימור שלו השתלם. ביצועי מכתשים השתפרו, העסקה עם הסינים הושלמה וויגודמן היה בשל לדלג לג'וב חייו – מנכ"ל טבע.

 

גם במקרה הזה, הסימנים היו שם קודם. הוא כבר היה דירקטור בטבע, וכבר היה תקדים של שלמה ינאי שקפץ ממכתשים לחברת התרופות. ויגודמן גם הדף שלל הצעות לג'ובים שנקשרו בשמו לאורך השנים, ממנכ"ל מחליף לגליה מאור בלאומי, דרך מחליפו של עקיבא מוזס בכיל, ועד מנכ"ל משרד האוצר תחת יובל שטייניץ ובנימין נתניהו.

 

המושכות אצלי, או שניפרד

 

כאן שווה להקדיש עוד כמה מלים לנסיבות העזיבה את שטראוס, שמסייעות לפענח עוד קצת את דמותו. הסיבה הרשמית לעזיבה היתה תחושת המיצוי והרצון באתגרים חדשים.

 

אלא שמאחורי הקלעים היו גם חילוקי דעות מסוימים עם עפרה שטראוס. הבולט שבהם וזה שראוי לציון בפרספקטיבה היסטורית הוא העובדה שלאורך תקופה ארוכה ויגודמן לא קיבל משטראוס רוח גבית להצטרפות לדירקטוריון טבע, חרף הזמנות חוזרות שקיבל מהורביץ בעניין הזה.

 

גם העובדה ששנה לפני פרישתו הפך דירקטוריון שטראוס למקצועי יותר, עם מינוי דמויות כמו דליה לב (מנכ"לית אי.די.בי בתקופת רקנאטי) ועקיבא מוזס דחפה החוצה את ויגודמן, שהתרגל להיות האיש הכל יכול בשטראוס. זה לא שוויגודמן לא יודע לתמרן בין דירקטורים או בעלי מניות. בטבע הצליח להישאר מחוץ לזירת המאבק בין המשקיע האקטיביסט בני לנדא ליו"ר הדירקטוריון הקודם פיליפ פרוסט. במכתשים נאבק ביו"ר אברהם ביגר, שהיה קודם לכן מנכ"ל, עד שהאחרון בחר לפרוש. ובכל זאת, בדרך כלל הוא נחשב כמי שמעדיף להחזיק במושכות החברה.

 

ההערכות הן שכאשר בשטראוס זה לא התאפשר לו, הוא העדיף לפרוש.

 

שש שנים אחר כך, כשביסס בטבע המסוכסכת את מעמדו כאיש היחיד שאוחז במושכות, הוא חתום על העסקה הגדולה ביותר אי פעם של חברה ישראלית. עסקה שגם הפכה את החברה שהוא עומד בראשה לענקית בקנה מידה עולמי, כזו ששווייה הבורסאי שווה לשוויין של כל יתר החברות במדד תל אביב 25 יחד. אפשר להעריך במידה רבה של ודאות שוויגודמן הכין את עצמו ב־20 השנה האחרונות בדיוק לתפקיד הזה.

 

ארז ויגודמן (56)

מצב משפחתי: נשוי + 3

מגורים: שכונת צהלה, תל אביב

תפקידים קודמים: מנכ"ל מכתשים אגן, מנכ"ל שטראוס גרופ, שותף בסומך־חייקין

השכלה: תואר ראשון בחשבונאות וכלכלה מאוניברסיטת תל אביב, בוגר בית הספר למינהל עסקים של הרווארד 

 

 

בואו לדבר על השוק בפורום ספונסר >> 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x