• תפריט
מוסף 16.07.2015
שאלות מוסף 16.07.15

"יש אוכלוסיות שלמות שהמדינה פשוט נטשה"

שנתיים כמנכ"ל משרד הרווחה אִפשרו ליוסי סילמן לראות איך הכל קורס. בראיון בלעדי, מיד אחרי פיטוריו, הוא מתאר איך ראש הממשלה נמנע מלקחת אחריות על הנושא החברתי, הטיפול ביוצאי אתיופיה יוביל לפיצוץ, ועדת אלאלוף היתה כישלון ידוע מראש, וחיים כץ מנהל את המאבק על תקציב הרווחה כמו שוק

מיקי פלד 16:1617.07.15
יוסי סילמן מכיר את רשויות הרווחה כבר כמעט 50 שנה. "מגיל שש גדלתי במוסדות", אומר סילמן (55), "הייתי שם עד גיל 18, כשהתגייסתי לצבא. כשנכנסתי לתפקיד מנכ"ל משרד הרווחה זה מבחינתי היה תהליך ריפוי, במיוחד העבודה של הוועדה בראשותי שעסקה בילדים בפנימיות. זו היתה סגירת מעגל, יכולתי לראות את המצוקות, ולראות שאני משפיע".

 

בשבוע שעבר סילמן פוטר ממשרד הרווחה, והשבוע הוא כבר נשמע כמו כדור שנורה מתותח. כאילו כל השנתיים שלו בתפקיד הוא צבר וצבר, הלך ונמתח, ועכשיו, מחוץ לתפקיד, הוא מתפוצץ מרוב מה שיש לו להגיד. כאילו עכשיו הדיבור עצמו הוא תהליך הריפוי. 50 שנה הוא מכיר את המערכת, ובשנתיים האחרונות הוא פשוט ראה אותה קורסת, אין לו מילה אחרת. ראה איך משרדי הממשלה מתנערים מאחריות, איך ראש הממשלה לא טורח לפעול, איך אין כסף, תמיד אין כסף, אין תקנים. איך נזנחים הנערים והילדים והקשישים ויוצאי אתיופיה והעניים ושאר המוחלשים. ואיך תקציב המדינה מחולק "כמו בבזאר טורקי". האיש שהיה שם מצייר תמונה מטרידה ממש של המערכת שאמורה לתמוך בחלשים ביותר.

 

יוסי סילמן, השבוע. "אם אפשר למצוא כסף לחרדים ולהתנחלויות, אפשר למצוא גם מיליארד שקל לנכים" יוסי סילמן, השבוע. "אם אפשר למצוא כסף לחרדים ולהתנחלויות, אפשר למצוא גם מיליארד שקל לנכים" צילום: אוראל כהן

 

"גיליתי שכל המערכות פשוט קרסו", הוא אומר בראיון בלעדי ל"מוסף כלכליסט". "יש אוכלוסיות שמשרדי הממשלה פשוט נטשו. קח לדוגמה את עשרות אלפי הילדים בישראל שיש להם חולי נפשי. על פי החוק הילדים האלה לא מוכרים כחולי נפש עד שהם מגיעים לגיל 18 ומשרד הבריאות מתחיל לקחת עליהם אחריות. כך בפועל מי שמטפל בילדים האלה הוא משרד הרווחה, שאין לו כלים לכך, ואני אומר לך חד־משמעית שיש היום ילדים במצבי סיכון גדולים מאוד. או מה שקורה עם משפחות עניות, למשל משפחה שנזרקה מהדיור הציבורי ואין לה היכולת להתפרנס. משרד הרווחה מקבל משפחה שצריכה סל שלם של פתרונות, מדיור, דרך תעסוקה ועד תגבור שעות הוראה לילדים. אנחנו לא יודעים לתת את הסל הזה. קשישים, אוטיסטים, נכים ובעלי מוגבלויות נופלים לפעמים בין הכיסאות בתוך המשרד עצמו. בגלל מחסור אדיר בתקנים, בגלל מחסור בתקציב, בגלל אופן העבודה הלקוי של מערכת הרווחה. אז אם יש קשיש שנמצא במצוקה קשה עד כדי כך שאין לו אוכל, או שצריך לסייע לו בקניית מקרר שהתקלקל או לממן טיפולי שיניים - אין לנו אמצעים לעשות את זה. זו זעקה אמיתית שעולה מהשטח".

 

הפגנת נכים בירושלים, החודש. "אין סל שמגדיר בחוק מה מגיע להם. מה שיש בתקציב אתה נותן ומה שלא לא" הפגנת נכים בירושלים, החודש. "אין סל שמגדיר בחוק מה מגיע להם. מה שיש בתקציב אתה נותן ומה שלא לא" צילום: אלכס קולומויסקי

 

אז מה צריך? כסף? תקנים?

 

"כדי שמערכת הרווחה תתפקד כמו שצריך דרוש שינוי דרמטי. זה לא רק עניין של כסף או של מספר התקנים. אפילו אם ייתנו היום עוד תקנים זה כמו פלסטר על שבר. גם אם תיתן היום עוד אלף תקנים של עובדים סוציאליים, עוד חצי שנה הלחץ יחזור. גם אם קיבלתי השנה עוד 40 מיליון שקל לקשישים, אחרי שהראיתי את הקריסה, זה לא מספיק. צריך שינוי אמיתי. צריך רפורמה בעבודה עם לשכות הרווחה והפיקוח עליהן ועל העמותות שמספקות להן שירותים, וצריך שיתוף פעולה בין כל המשרדים החברתיים, החינוך, הבריאות והרווחה, לעשות אינטגרציה של השירותים החברתיים שהמדינה צריכה לספק לכל האזרחים. שיהיה שר חברתי שאחראי על כל אלה. שר רווחה יכול לשפר את השירותים שהמשרד נותן, להשיג עוד קצת כסף, אבל בלי אג'נדה ובלי שראש הממשלה יוביל מהלך כזה, שום דבר משמעותי לא השתנה".

 

רק ראש הממשלה יכול

 

בכל פעם שסילמן מתחיל לדבר על נושא שכואב לו הוא מדליק סיגריה. די הרבה סיגריות דלקו בשיחה שלנו. וככל שהוא מתקדם בסיגריה הוא יורד יותר לעומק הפצע. למשל, סיגריית העוני. "צריך להבין איפה אנחנו עומדים בנושא העוני", הוא מתחיל ומדליק.

 

סילמן (מימין) עם כהן ואלאלוף בוועדה. "בהקמת הוועדה כהן לקח אחריות על העוני, כלומר על משהו שהוא לא יכול לפתור" סילמן (מימין) עם כהן ואלאלוף בוועדה. "בהקמת הוועדה כהן לקח אחריות על העוני, כלומר על משהו שהוא לא יכול לפתור" צילום: עמית שעל

 

העוני הוא בעיני המתבונן. במשרד האוצר אוהבים להציג את הנתונים על ירידה מזערית בשיעורי העוני בישראל, מ־20.6% ב־2005 ל־18.6% מהמשפחות ב־2013, ומייחסים זאת לקיצוץ הדרמטי בקצבאות שנעשה עשר שנים קודם לכן. ארגונים חברתיים מדגישים את העובדה שהפערים ושיעורי העוני בישראל הם מהגבוהים ביותר במדינות המפותחות, בדומה לנעשה במדינות כמו מקסיקו וטורקיה. שרי רווחה בדרך כלל מצביעים על החשיבות של הטיפול בעוני, ומכריזים שאם רק יקבלו עוד תקציבים יוכלו לצמצם אותו משמעותית.

 

סילמן - שכמנכ"ל משרד הרווחה גם ליווה את הוועדה למלחמה בעוני בראשות אלי אלאלוף - מציג כעת עמדה אחרת. "טענתי העיקרית היא שהעוני נוצר לא בשל כשל ברווחה, אלא עקב כשלים במערכות אחרות. הוא נוצר בגלל יוקר המחיה, בגלל מערכת חינוך שכשלה, דיור ציבורי שחסר, סל תרופות יקר, אבטלה. כשכל אלה קורסים אנחנו מקבלים את האנשים לשירותי הרווחה, זה גלגל הצלה אחרון, ואז אנחנו יכולים להציע להם רק אקמול. זה מה שהרווחה לעוני - אקמול בלבד. אנחנו יכולים להחזיק את האנשים, לעזור להם למצות את הזכויות שלהם ואולי אפילו להעצים אותם נפשית, אבל לא שום דבר מעבר לזה, כי זה כשל רב־מערכתי. גם משרדי הממשלה לא מבינים את זה, לא מבינים מה התפקיד של הרווחה; אנחנו לא יודעים לתת לאנשים דיור, תעסוקה או סל תרופות. רק להחזיק אותם מעל למים בניסיון להחזיר למערכת הרגילה. להטיל את האחריות על העוני על משרד הרווחה זה לא רציני.

 

"לכן צריך גם לדרוש התערבות של משרדים אחרים, אבל רק משרד ראש הממשלה מסוגל להיות זה שלוקח על עצמו לצמצם את היקפי העוני, כי רק הוא מסוגל לתאם בין כל המשרדים. זה נושא כל כך מורכב, שמחייב הקצאת משאבים וקביעת יעדים ברורים, שרק ראש הממשלה עצמו יכול להוביל כזה מהלך. אני לא מדבר ספציפית על בנימין נתניהו, כי זה נכון גם לקודמים. אפילו להטיל את זה על פקידים במשרד שלו זה לא רציני. זה חייב להיות יעד מרכזי של ראש הממשלה עצמו, בהנחה שהנושא בכלל מעניין אותו".

 

ועדת אלאלוף היתה הגוף שאמור להתוות את הרפורמה הרב־מערכתית לטיפול בעוני. לפני שנה היא הגישה את המלצותיה לשר הרווחה מאיר כהן, אבל מאז לא קרה דבר. שקל עוד לא הוקצה ליישום ההמלצות, אפילו המנגנון שאמור היה לפקח על יישום הדו"ח לא הוקם, רק התארים של האנשים שהובילו אותה השתנו. אלאלוף הוא עכשיו חבר כנסת מטעם כולנו, כהן הוא שר לשעבר. לכאורה התוכנית שבנתה הוועדה עוד עשויה לצאת לפועל; היא אמורה לצמצם את העוני ב־50% בתוך עשר שנים, ולעלות 3 מיליארד שקל כהוצאה חד־פעמית ועוד 4 מיליארד שקל מדי שנה.

 

הפגנת יוצאי אתיופיה בתל אביב, במאי. "התוכנית של נתניהו לטפל במצוקות שלהם רק תשיג שקט תעשייתי לכמה חודשים. הפיצוץ קרוב" הפגנת יוצאי אתיופיה בתל אביב, במאי. "התוכנית של נתניהו לטפל במצוקות שלהם רק תשיג שקט תעשייתי לכמה חודשים. הפיצוץ קרוב" צילום: אביגיל עוזי

 

מה הסיכוי שהכסף יגיע ושההמלצות ייושמו? סילמן לא אופטימי. "בשוליים, בדברים כמו העלאת השלמת ההכנסה לקשישים עניים, יכול להיות שזה ייצא לפועל. אבל לא מעבר לכך, זה עוד דו"ח למגירה. מכאן לא תבוא פריצת דרך, ושמעתי את זה במו אוזניי מגורמים פוליטיים בכירים. זה לא יקרה, בעיקר בגלל העלויות של יישום התוכנית".

 

היתה גם מחלוקת אידאולוגית, בין הוועדה והמלצותיה לאוצר שמאמין שלא צריך להגדיל את קצבאות הבטחת ההכנסה.

"המחלוקת קיימת, אבל עניין התקציב הרבה יותר מרכזי".

 

ובעצם, הוא אומר, הוועדה נועדה לכישלון מלכתחילה משום שנולדה ביוזמת ובאחריות משרד הרווחה. "אני לא חושב שהיא הגזימה עם ההמלצות, אבל בוא נגיד שמאיר (כהן, השר שהקים את הוועדה) הימר פה, כי הוא לקח אחריות על העוני, כלומר הוא לקח אחריות על משהו שהוא לא יכול לפתור. לשר הרווחה אין סיכוי לצמצם את העוני לבדו. הוא רק חלק מהמערכת".

 

כהן בא מיש עתיד. אתה מיש עתיד. בממשלה הקודמת יש עתיד החזיקה גם בתיקי הבריאות, החינוך והאוצר. כל המשרדים החברתיים היו באותן ידיים.

 

"אבל לא היה כסף. למה בדיוני התקציב מאיר כמעט לא קיבל כסף לרווחה? כי לא היה".

 

זה עניין של ראש הממשלה, הוא מדגיש שוב. כדוגמה טרייה לצורך במאמצים רחבים ולא בפתרונות נקודותיים, סילמן מתייחס לסיוע ליוצאי אתיופיה. במשרד ראש הממשלה אמנם הקצו 200 מיליון שקל לתוכנית סיוע, אבל סילמן לא מאמין בה. "כשהציגו את התוכנית קמתי ואמרתי לנתניהו שמה שחסר בה זה השלטון המקומי. הם אלה שיודעים לסנכרן בין כל הגופים בשטח, בריאות, חינוך ורווחה. אם אתה רוצה מישהו שיודע לבצע פעילות אמיתית, זה רק ראשי הרשויות. אחרת הכסף לא יגיע לשטח בצורה יעילה, אלא יגיע רק לעמותות. כבר היו מאות מיליוני שקלים שהושקעו ביוצאי אתיופיה וכלום לא קרה. ציפיתי שראש הממשלה יקרא לראשי הרשויות הרלבנטיות ויבטיח להם את כל המשאבים לצורך העניין, אבל זה לא קרה. עכשיו בפורום שמוביל משרד ראש הממשלה לטיפול בעניין יושבים נציגי העמותות של יוצאי אתיופיה ודה פקטו מאשרות את התוכניות של הממשלה, כלומר במובן מסוים החתול שומר על השמנת. לכן התוכנית של נתניהו לטפל במצוקות של יוצאי אתיופיה רק תשיג שקט תעשייתי לכמה חודשים, זה הכל. הפיצוץ קרוב".

 

כץ. "אני לא יודע להיות מנכ"ל שמדקלם כל היום 'השר אמר, השר אמר' כדי לרצות את הגביר" כץ. "אני לא יודע להיות מנכ"ל שמדקלם כל היום 'השר אמר, השר אמר' כדי לרצות את הגביר" צילום: עמית שעל

 

שר בלי אג'נדה, זורק מספרים

 

מטבע הדברים, סילמן לא יכול היה להגיד את הדברים לתקשורת כל עוד היה בתפקיד. אבל במסדרונות השלטון הוא הקפיד לומר אותם. הוא נודע כמי שלא חושש להתעמת. בימי הכנסת הקודמת, למשל, הרבה להתעמת עם יו"ר ועדת העבודה והרווחה של הכנסת ח"כ חיים כץ. עם כינונה של הממשלה החדשה כץ הפך לבוס שלו, כשר הרווחה. בתחילת הדרך הוציאו השניים הודעה משותפת שלפיה יישאר מנכ"ל המשרד עד סוף השנה כדי ללוות את הכנת התקציב. אבל הסוף הגיע כבר בשבוע שעבר.

 

"כבר מההיכרות שלי איתו מהוועדה בכנסת הבנתי שאני על הכוונת. אחרי אחד העימותים שם הוא פנה למאיר כהן ואמר לו לפטר אותי. כשהוא נכנס לתפקיד אמרתי לו 'יש אי־ודאות במערכת, בוא נסגור עד סוף השנה, כי צריך להעביר תקציב ותוכניות עבודה. תן לי לסיים את התהליך ונראה, אולי נתאהב'. אבל בשבועות האחרונים ראיתי שקובעים ישיבות בלעדיי, ולפני שבועיים הוא דרש שאפטר שני סמנכ"לים בכירים, כי ועד העובדים רצה בכך. את הפיטורים של אחת מהם ביטלתי מיד כי היא סמנכ"לית מצטיינת, לגבי השני הסברתי למה אי אפשר, חיכיתי כמה ימים כי חשבתי שזה יעבור, אבל הוא קרא לי ושאל אותי על זה ואמרתי שאני לא יכול והוא אמר לי 'החלטתי שאני מסיים את תפקידך'. הוא שאל אם אני רוצה להישאר עד סוף החודש אבל הבנתי שאני לא רוצה להיות איתו עוד דקה".

 

בסוף אתה פקיד, אולי בכיר, אבל פקיד שכפוף למדיניות של השר.

"אני לא יודע להיות מנכ"ל שמדקלם ארבע פעמים ביום 'השר אמר, השר אמר', להיות חסר עמוד שדרה ולרצות את הגביר. לכן הלכתי. גם לי יש קווים אדומים".

 

היו לכם חילוקי דעות מקצועיים? משהו באג'נדה של כץ הפריע לך?

"אין לכץ שום אג'נדה. לא שמעתי ממנו שום דבר. כשהוא נכנס לתפקיד ציפינו לשמוע אג'נדה של שר, וכל מה שיצא לו זה 'תביאו לי תוכניות עבודה חודשיות ויאללה לעבודה'. עד היום אני לא מבין מה סדרי העדיפויות שלו".

 

נתניהו. "העוני חייב להיות יעד מרכזי של ראש ממשלה, בהנחה שהנושא בכלל מעניין אותו" נתניהו. "העוני חייב להיות יעד מרכזי של ראש ממשלה, בהנחה שהנושא בכלל מעניין אותו"

 

לאוצר הוא כבר מציג דרישות ברורות, עוד 3 מיליארד שקל בשנה. אולי לדעת להוציא מהאוצר עוד כסף זו התכונה החשובה ביותר של שר רווחה?

"אתה יודע איך מתנהל הדיון התקציבי? תראה איך. אני עשיתי עבודת מטה של חודשים, מיפיתי יעדים וצרכים, הכנתי תיק מסודר ובאתי לשר עם בקשה של 1.85 מיליארד שקל, מנומקת לפי סדרי עדיפויות ברורים. הוא לא הסתכל בכלל על מה שהצגתי, רק הסתכל על השורה התחתונה, ואמר לא, אני רוצה 3.287 מיליארד. בלי שום עבודת מטה. איך הוא קבע את המספר הזה? לאלוהים הפתרונים. אבל יכול להיות שכץ צודק, שאנחנו בבזאר טורקי וככה צריך להתנהל. אני אומר לך שאם חיים כץ ישיג יותר ממיליארד שקל מתוך הסכום שביקש, אני אפרגן לו. אני אצחצח לו את הנעליים. אבל יש לי חשש כבד שהוא לא יתקרב לסכום הזה".

 

ההסתדרות פוגעת בנזקקים

 

סילמן, תושב נתניה, גרוש פלוס שניים, תא"ל במיל', נכנס למשרד הרווחה ברעש גדול, כאילו הוא עדיין מפקד על אוגדת שריון. לכלי התקשורת הוא סיפק כותרות כשהצהיר שלא צריך להעלות קצבאות ילדים והכריז שאין ילדים רעבים בישראל. לעובדים הסוציאליים הוא סיפק טלטלות כשניסה ליצור רפורמה גדולה בפיקוח עליהם ועל מי שמפעילים את ההוסטלים, מרכזי הדיור המוגן, התחנות לחלוקת מתאדון למכורים לסמים ושאר השירותים שהמשרד הוציא למיקור חוץ. הרפורמה הזאת לא יצאה לפועל, וכשהוא נדרש לה כרגע סילמן מדליק עוד סיגריה ומצטט מן התפילה "תן לי את השלווה לקבל את הדברים שאין ביכולתי לשנותם". "יש עיוות של הפיקוח במשרד הרווחה", הוא מסביר. "אין קורס מפקחים, אין תורת פיקוח מסודרת, אין הסתכלות הוליסטית על הפיקוח ואין ניסיון לאגד את כל המשאבים בצורה יעילה יותר. כשניסיתי לשנות את זה נתקלתי בעיצומים של איגוד העובדים הסוציאליים ושל המפקחים. אחרי שנה ראיתי שהעסק לא מתקדם לשום מקום, וכמו בהמשך של המשפט עם השלווה — היתה לי התבונה להבדיל בין מה שאני יכול לשנות למה שאני לא יכול לשנות.

 

"תבין, ברמת המאקרו שדרת הניהול הבכירה של משרד הרווחה היא זו שמנהלת את המשרד. אבל כל שינוי שאתה רוצה לעשות ייתקל בחסם של ועדי העובדים, וכל התחלה של רפורמה מאפשרת לוועד ללחוץ לשיפור התנאים של העובדים. בוא נראה את חיים כץ; הוא רוצה לעשות מיקור חוץ של הוועדות הרפואיות של הביטוח הלאומי — אני שם את ראשי אם הוא יצליח. יש אנשים מדהימים בשירות הציבורי, ואין להם יכולת משילות. הם לא מסוגלים. אני לא רואה עתיד ורוד. ההסתדרות בעצם שולטת על משרדי הממשלה, היא משתקת את יכולת התפקוד שלהם. במקרה של משרד הרווחה היא בעצם פוגעת בשירות לנזקקים".

 

היחסים שלו עם העובדים הסוציאליים מורכבים אפילו יותר. בוועדה בראשותו, שעסקה בהוצאת ילדים מהבית לפנימיות, הוא המליץ להוסיף שלב של טיפול לפני ההחלטה על הוצאת הילד מהבית, לבדוק אפשרויות לטיפול בתוך המשפחה, כמו גם לאפשר להורים זכות ערעור. עשרת אלפים ילדים ישראלים מוגדרים במצבי סיכון, 2,500 מהם הוצאו מהבית בצו בית משפט, והשאר נמצאים במשפחות אומנה או בפנימיות, חלקם בהסכמת ההורים, חלקם לא. רגישותו הרבה של הנושא חשפה את סילמן לביקורת רחבה ברשת, וגם מצד אנשי המקצוע. "אני מעריץ את העבודה של העובדים הסוציאליים", חשוב לו להדגיש, "אני רואה עובדים במצב נפשי קשה מאוד, מציפים את השכונות שלהם בשלטים, מפגינים להם מול הבית, ופייסבוק נותן רוח גבית לאלימות שהם חווים. הם עושים לילות כימים, והשכר שלהם מגוחך, זה אחד הדברים הדרמטיים שצריך לטפל בהם.

 

"אבל אחת הבעיות שלי עם העובדים הסוציאליים היא שהם חושבים שיש אמת אחת מוחלטת, והם מתנהגים בפטרונות כלפי מי שמבקר אותם. במציאות אין פתרון אחד מוחלט, לכל מקרה צריך לתת פתרון ייחודי, אבל הם לא גמישים, לא תופרים לכל משפחה את הפתרון הנקודתי הנכון לה, אלא עובדים עם מודלים גנריים. והאפשרויות הן לא 'להשאיר בבית או להוציא מהבית'. יש גם אפשרויות של לסייע לבית. אם יש ילדים או הורים קשישים, המשפחה צריכה לדאוג להם. המסר שלי לעובדים הסוציאליים היה 'אם תיקחו את כל האחריות על הילדים או הקשישים אתם תתמוטטו'. המערכת לא יודעת לקחת אחריות על כל דבר, לכן צריך לבוא למשפחה ולראות איך לעזור לה לקחת אחריות על הטיפול".

 

ולכל זה אין בעצם הורים. אף אחד שמסוגל לקחת אחריות על טיפול מקיף ורחב לנזקקים. נכים, למשל. "אין סל שמגדיר בחוק מה מגיע להם. מה שיש בתקציב אתה נותן ומה שלא לא. יש מאות אלפי נכים שנמצאים בבית בלי פתרון מינימלי של שיקום ראוי או עזרה למשפחה או תעסוקה", אומר סילמן, שבנה צוות מיוחד להגדרת סל השירותים המגיע לכל נכה, לצד קידום הגדרה דומה לאוטיסטים. התהליך לא הושלם, אבל סילמן יודע כבר לומר שתג המחיר הוא כמיליארד שקל בשנה. מאיפה הכסף? "פה נכנסים סדרי העדיפויות. אם אפשר למצוא כסף לחרדים ולהתנחלויות, אפשר למצוא גם מיליארד שקל לנכים". אם רק יהיה ראש ממשלה שהנושא יהיה חשוב לו.

 

* * *

 

ממשרד ראש הממשלה נמסר בתגובה: "לשלטון המקומי אכן יש תפקיד מרכזי במאמץ הכולל לשילוב מיטבי של יוצאי אתיופיה, ולכן למרכז השלטון המקומי נציגה קבועה ופעילה בדיונים על גיבוש המדיניות ועל תרגום המדיניות לתוכניות בכל משרד. התהליך שמוביל משרד ראש הממשלה נעשה בידי משרדי הממשלה תוך שמיעה ושיתוף של יוצאי אתיופיה ממגוון קבוצות ותחומים".

 

מההסתדרות נמסר: "לצערנו יוסי סילמן התנהל בצורה לא ראויה לעובדים סוציאליים במשרדו, דבר שגרם מטבע הדברים לעימות מול ההסתדרות. גם מנכ"ל משרד מחויב להתנהלות המכבדת את כבוד האדם".

 

מאיגוד העובדים הסוציאליים נמסר: "סילמן הציע לפתור את סכסוך העבודה של המפקחים והאיגוד בירך על כך. למגינת לבנו טיפולו של סילמן בסכסוך היה במשך שנתיים כישלון מוחלט ולא הניב כל תוצאות. תמוה שעתה בוחר סילמן למתוח ביקורת על הטיפול של העובדים הסוציאליים במשפחות במצוקה. בדבריו יש משום יומרה להבין מקצוע מורכב, קשה, מסובך ואחראי כל כך, וחבל שלאחר שנתיים טרם הבין שהעבודה הסוציאלית, שהיתה זרה לסילמן עד למינויו, מושתתת על גמישות ותפירת החליפה לפי הצרכים ולא להפך".

 

חיים כץ בחר שלא להגיב לטענות.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x