• תפריט
פרסום ושיווק

ראיון כלכליסט

"יש הנחיה לסלף עובדות ולהטיל את האשמה עליי"

רגע אחרי שהתפטר מדירקטוריון רבוע כחול דודי ויסמן יוצא למתקפה: השותף שרגא בירן "לא הזרים שקל לחברה" והמנכ"ל אביגדור קפלן "מתמחה בפירוק חברות". הבעיות במגה? "הייתי אחראי כיו"ר", אבל רק "לאחר עזיבתי חלה ירידה עצומה במכירות"

גולן חזני 07:0312.07.15

ביום חמישי האחרון הודיע דודי ויסמן על התפטרותו מדירקטוריון רבוע כחול, התפקיד המשמעותי ביותר שבו החזיק בקבוצת אלון. ברקע נחשפו הפסדי ענק של 762 מיליון שקל במגה מאז 2011, והחברה פנתה לבית המשפט בבקשה להסדר חוב מול הספקים והנושים. כל החצים המאשימים בנוגע לנפילה הופנו לעבר אדם אחד — ויסמן עצמו. עד דצמבר הוא היה האיש שהוביל לבדו את הקבוצה, לפחות כלפי חוץ, לפני שהודח בידי השותף הבכיר שרגא בירן. בירן הוא בעל המניות העיקרי (80%) בחברה המשותפת של השניים, שמחזיקה עם הקיבוצים בשליטה (53%) בקבוצת רבוע כחול ומגה.

ויסמן לא הגיב עד היום. במכתב ההתפטרות ששלח ומתפרסם כאן לראשונה הוא האשים את הדירקטוריון וטען כי ההידרדרות החלה מיד לאחר עזיבתו. "ישנן סיבות רבות לקשיים שמגה נקלעה אליהם בשנים האחרונות, אולם אין ולא יכול להיות חולק על העובדה שלאחר עזיבתי את החברה חלה ירידה עצומה במכירות. המספרים מדברים בעד עצמם. ירידה זו במכירות הכניסה את החברה לבור תזרימי. נוסף על כך, עם עזיבתי הוכנסה החברה לסחרור תקשורתי, וזה פגע קשות בכל הקבוצה. איני מבין מדוע אין איש מכם פועל כדי לעצור את המפולת", כתב ויסמן.

 

שרגא בירן. ויסמן: "אם המחירים שהוצעו עבור מגה היו מצוינים, למה הוא לא הסכים למכור?" שרגא בירן. ויסמן: "אם המחירים שהוצעו עבור מגה היו מצוינים, למה הוא לא הסכים למכור?" צילום: עמית שעל

 

ויסמן מוסיף כי "ההחלטה לגייס בהנפקת זכויות 150 מיליון שקל כסיוע למגה היא צעד בכיוון הנכון, אבל אין בה די ויש לקיים את ההחלטה המקורית (של דירקטוריון רבוע כחול — ג"ח) להזרים 240 מיליון שקל. הדרך שבה אתם בוחרים לפעול, בין היתר בכל הנוגע לתשלומים לספקים, עלולה להמיט אסון כבד על הקבוצה ועל עובדיה, על כל המשתמע מכך".

 

בהמשך כותב ויסמן: "הטיפול התקשורתי שנקטה החברה לא תרם לשיפור המצב (בלשון המעטה) וככל הנראה התבסס על הרצון לנגח אותי באופן אישי. אני תומך נמרצות בהקמה לאלתר של צוות שיהא אחראי להזרמת המידע הנכון לתקשורת, יוכל לטפל בידיעות הכוזבות המפורסמות חדשות לבקרים וילווה במומחה לטיפול במשברים".

 

ויסמן דרש שלא להגיע להסדר חוב עם הספקים, אבל עמדתו לא התקבלה בדירקטוריון. "בנסיבות העניין, לאור היעדר היכולת מצדי להשפיע על הנעשה בדירקטוריון ועל החלטות הננקטות על ידו ומשום שכל הפעולות נעשות בניגוד מוחלט לעמדתי, אין מנוס מהתפטרותי מדירקטוריון החברה, והנני מודיע בזה על התפטרותי לאלתר. הדבר לא ימנע ממני להמשיך לעשות כל שביכולתי כדי להציל את מגה ואת החברה", סיים ויסמן.

 

"ראו בי גורם מפריע"

 

בראיון ל"כלכליסט" ויסמן מציג לראשונה את הצד שלו ועונה לביקורת הקשה שמוטחת נגדו — לטענות על הדיבידנדים הגדולים שנמשכו מהחברה, הסכסוך עם שותפו לשעבר שרגא בירן שמתנהל בבית המשפט לצורך הפרדת הנכסים ביניהם, הביקורת על ניהול העסק ועוד. "הרגשתי שהם רואים בי מישהו שמפריע להם. אי אפשר לשבת איתם, לא להסכים עם כל מה שהם עושים ולהילחם כל היום".

 

משכתם דיבידנדים עצומים, ובהם 800 מיליון שקל במסגרת עסקת בעלי עניין בעייתית, בלשון המעטה, כשמיזגתם את דור אלון.

 

"הרעיון היה למזג את כל הפעילות הקמעונאית בארץ לחברה אחת. במהלך הזה נהנתה מגה ממחירים טובים יותר ברכש המשותף וממועדון הלקוחות You. זה אושר בדירקטוריון פה אחד, באסיפת בעלי המניות, בבית המשפט וברשות ני"ע. כל הרשתות הגדולות, גם בארה"ב, נכנסות לתחום חנויות הנוחות ותחנות הדלק — וולמארט, טקסו ואחרות. זה מה שעשינו.

 

 

אביגדור קפלן. ויסמן: "הוא התחיל את הסחרור הזה" אביגדור קפלן. ויסמן: "הוא התחיל את הסחרור הזה" צילום: אלכס קולומויסקי

 

"דור אלון אלה אותם בעלי מניות, אז הדרך היתה למזג. אבל אתה לא רוצה לשלם מס בהעברה כזו, לכן זה אושר כדיבידנד. כנגד הכסף קיבלנו את דור אלון, שנסחרה אז בשווי הרבה יותר גבוה מהיום. תראה לי כלי תקשורת אחד שכתב משהו נגד העסקה אז, מישהו משוק ההון שהתנגד. אז נכון שאחרי עשר שנים, אחרי שהמדינה חתכה את רווחי חברות הדלק, אפשר להגיד כל מיני דברים, אבל דור אלון משלמת בכל שנה דיבידנדים נכבדים מאוד לרבוע כחול".

 

היו גם טענות על דיבידנדים שמשכתם ממגה עצמה.

"הידיעות האלה שגויות ומטעות. יועצי התקשורת הונחו לסלף את העובדות בדבר החוב לנושים והיקף הדיבידנדים שכביכול שולמו, וכל זה רק כדי להטיל את האשמה עליי ועל ההנהלה הקודמת. אלה מעשים חסרי אחריות שפגעו בחברה. מאז 2008 לא חולקו דיבידנדים, לבד מדיבידנד חשבונאי של 100 מיליון שקל שאפשר לבטל בהחלטה פשוטה; הרי מגה היא חברה פרטית בבעלות מלאה של רבוע כחול. היו שיחות בנוגע למכירת 65% ממגה לדיוויד ביסמוט, וחלק מהמהלך היה התאמת החוב בין החברה־האם לחברה־הבת, ולכן הועבר דיבידנד חשבונאי".

 

מתי אישר הדירקטוריון הזרמה של 240 מיליון שקל למגה?

"כשאישרו את דו"חות הרבעון הראשון של 2015. רואי החשבון דרשו את ההזרמה והדירקטוריון קיבל את ההחלטה להזרים 240 מיליון שקל. לאחר מכן דובר עם העובדים על הזרמה של 220 מיליון, ועכשיו מדברים על הזרמה הרבה יותר קטנה, שלא מספיקה. דרשתי שנעמוד מאחורי ההחלטה המקורית, אבל הדירקטוריון לא קיבל את עמדתי".

 

"מאז המחאה מגה מדשדשת"

 

אתה טוען שהצניחה התחילה מאז שעזבת. זו טענה ריאלית?

 

"כשאביגדור (קפלן, מנכ"ל רבוע כחול — ג"ח) הגיע, התחיל סכסוך מתוקשר עם קוקה־קולה. ואז בכנס באוניברסיטת חיפה הוא צוטט כאומר שקבוצת מגה מצויה בקשיים ולפני קריסה, ולאחר מכן חזר בו ואמר שמגה במצב מצוין. הוא התחיל את הסחרור הזה בחיפה כדי שהמסר יגיע לעובדים, אבל המסר הזה מגיע גם לספקים. כשיש סכסוך עם קוקה־קולה והמנכ"ל אומר שמגה בבעיה, הספקים מתחילים באותו הרגע לצמצם חשיפה ומספקים פחות סחורה, והמכירות יורדות. כל זמן שהיינו שם, המכירות גדלו, בכל שנה. אבל כשחסר חלב בסופרמרקט, אנשים לא יגיעו אליו. כשהמכירות יורדות ההון החוזר משתבש ומתחיל בור. כשאתה מוכר פחות אתה מתרסק".

 

מגה הפסידה הון תועפות בתקופה שלך — 762 מיליון שקל מ־2011. יש חובות אדירים של 1.3 מיליארד שקל.

 

"מול זה יש נכסים שוטפים של 760 מיליון שקל, שלא באו לידי ביטוי בביקורת שנמתחה. נרשמו הפסדים, אבל המצב היה בשליטה. את 2010 סיימנו ברווח של 30 מיליון שקל. ב־2011 נרשם הפסד של 44 מיליון וב־2012 הפסד של 65 מיליון. עם זאת, צריך לזכור שבמגה יש פחת שנתי של 130 מיליון שקל, כך שהרווח ב־2010 היה 160 מיליון, ותזרימית סיימנו גם את 2011 ו־2012 ברווח. תוריד את הפחת ותראה שה־EBITDA (רווח לפני ריבית, מסים, פחת והפחתות) וההפסד לא קטסטרופליים.

 

מוטי קרן. ויסמן: "המכירות אצלו כל הזמן עלו, למרות שלפי התוכניות הן היו אמורות לעלות יותר" מוטי קרן. ויסמן: "המכירות אצלו כל הזמן עלו, למרות שלפי התוכניות הן היו אמורות לעלות יותר"

 

"מגה לא בסדר, זה נכון. מאז המחאה החברתית החברה מדשדשת. התנהל מו"מ בין מוטי קרן לעובדים והם הסכימו לוותר על הטבות של 35–40 מיליון שקל בשנה. יש גם בעיה בקבוצה עכשיו, שמבודדים את מגה. קבוצת אלון היא קבוצה גדולה וחזקה שרשמה EBITDA של 2.5 מיליארד שקל בשנה. אחת מהחברות הפסידה, זה לא אומר שכל הקבוצה גרועה".

 

לאורך השנים הניהול היה בידיים שלך ורק שלך.

 

"נכון, הייתי היו"ר, אבל היו מנכ"לים, זאב וורמברנד ואחריו מוטי קרן. נכון שמאז המחאה החברתית לא הצלחנו להעלות את החברה על דרך המלך, אך קבוצת אלון היא קבוצה עצומה. הקמנו את אלון ארה"ב, שרשמה רווח של מיליארד דולר, כביש 6, אלון גז, דיינרס, רבוע נדל"ן, דור אלון. אז יש חברה אחת שבאמת לא הצלחנו להעמיד על הרגליים.

 

"לכל חברה היה המנכ"ל שלה. אני לא מסיר ממני שום אחריות, כיו"ר אני הייתי אחראי. אבל במשך שנתיים הצעתי להחליף את עצמי והבאתי אפילו מועמד, שלמה זוהר. שרגא (בירן — ג"ח) התנגד. אז הכנסתי את שלמה זוהר כיו"ר הקמעונאות במקום בועז בירן, שם בכלל לא שימשתי כיו"ר. שלמה הפך את הכל, סידר את התחום והעביר פעילות קמעונאית לחברת נעמן, שהיום היא ציבורית ורווחית. הוא הביא לקבוצה את רביב ברוקמאייר, שהתמנה למנכ"ל הנוכחי של מגה, והוא עצמו משמש יו"ר פעיל עד היום".

 

בתקופה של ורמברנד וקרן היו ההפסדים הגדולים.

 

"אצל מוטי המכירות כל הזמן גדלו, אף שלפי התוכניות הן היו צריכות לעלות יותר. אבל יש בעיות אובייקטיביות. היום אנשים קונים פחות. שני בני הזוג עובדים ובדרך כלל אוכלים בעבודה, וההוצאה בסופר פוחתת. חברות הקייטרינג רוכשות ישר מהספקים ולא בסופרמרקט. זוגות יוצאים לאכול במסעדות, זה דור אחר. יש כלכלה חזקה יותר. חלק מהספקים נהנים מאוד מכללי המשחק החדשים".

 

ההפסדים שלכם גבוהים יותר מבכל רשת אחרת.

 

"אני לא חתום על שום מאזן שיש בו הפסדים כאלה. את המחיקות אפשר היה למנוע".

 

אתה מתחרט על הרכישות של כפר השעשועים, ד"ר בייבי, am:pm, נעמן, ורדינון ובעיקר עדן טבע מרקט?

 

"לא אני ניהלתי את תחום הנון־פוד, אלא בועז בירן, כך שלא אני הובלתי את רכישות נעמן, כפר השעשועים וד"ר בייבי. לחלק מהן אפילו התנגדתי. אבל באותו זמן בירן היה היו"ר. את am:pm קניתי ב־143 מיליון שקל, והיא סיפקה תשואה של 15% בשנה; היום מציעים לנו עבורה יותר מ־100 מיליון שקל, אבל ההצעות נדחות. יכול להיות ששילמנו קצת יותר מדי, אך את העסק צריך למדוד לפי ה־EBITDA, וסך הכל מגה הרוויחה מעובדה שלדור אלון היתה am:pm, כי מגה היא שסיפקה לה סחורה".

 

יכולת למכור את מגה לאורך השנים במיליארדים.

 

"היו ניסיונות להכניס שותפים. שרגא דחה את כולם".

 

טוענים שאתה לא הסכמת למכור.

 

"שטויות. הוא לא הסכים לקבל שום הצעה. לפני חודשיים הצעתי 850 מיליון שקל על רבוע כחול, אבל הם דחו את ההצעה על הסף, בתקשורת, ואחרי כמה שבועות דחו אותה בדירקטוריון. היום החברה נסחרת ב־413 מיליון שקל. איפה השמדת הערך הזאת של בירן? למה על זה לא מדברים? למה הוא דחה? כי אני הצעתי. אבל היו לו עוד הצעות בדרך וגם אותן הוא דחה. המחירים שהוצעו עבור מגה היו מצוינים — בלאקסטון וגלברד, דיוויד ביסמוט, אני. אם החברה לא שווה ושרגא מבצע את המחיקות, למה הוא לא הסכים למכור?

 

"אתה מבין? שרגא בירן והבן שלו, שהפסידו 650 מיליון שקל ברוזבאד, מטיפים לי מוסר. הוא לא הזרים שקל לחברה עד היום. הכל בכלל התחיל ברוזבאד. שרגא רצה שאלון תחלק דיבידנד של 600 מיליון שקל כדי שהוא יקבל 300 מיליון ויזרים לרוזבאד, ולא אני ולא איציק באדר (נציג הקיבוצים — ג"ח) הסכמנו".

 

"מעולם לא משכתי שכר"

 

אז מה צריך לעשות? להמשיך להזרים 50 מיליון שקל למגה בכל שנה?

 

"אביגדור הביא עמו את צורי לביא ממשרד ליפא מאיר, שניהם מתמחים בפירוק חברות. אני התנגדתי, וגם הבן שלי שניר, שנכח בישיבה כדירקטור חליף, התנגד נמרצות לתמיכה של רבוע כחול בדחייה ולהסדר תשלומים מול הספקים. לטעמי היה צריך לשבת עם הספקים בהתאחדות התעשיינים ולסגור דברים בשקט; לבקש הנחה של 2%–3% לשנה. הם היו מסכימים וזה היה חוסך את כל הבלגן".

 

בתשובה לשאלה איך היה מבריא את הקבוצה מפנה ויסמן למכתב שכתב לדירקטורים לפני כשבוע. במכתב מציג ויסמן הליך שבו הוא מציע למכור נתח של מניות מרבוע נדל"ן בהיקף של 400 מיליון שקל. לדבריו, מכירה זו תיכנס במזומן לקופת רבוע כחול, החברה תרשום רווח חשבונאי עצום ועדיין יישארו בעלי שליטה. 50% מהסכום ישמשו להקטנת החוב לבנקים ו־50% יוזרמו למגה.

 

"צריך לשלם לספקים את כל החוב, לא לשחק משחקים, אבל הספקים, שבמשך 80 שנה נהנו מהמכירות של הקבוצה הזאת וחלקם בנו את העסק שלהם על הקבוצה, חייבים לעשות לה הנחה של 3% על מחירי המוצרים לשנה־שנתיים־שלוש. כל אחוז כזה שווה 50 מיליון שקל בשנה לחברה. כמו כן, מגה תבקש מהספקים מועדי תשלום גמישים יותר כדי למנוע חובות גבוהים בתקופות שונות של החודש. בתמורה היא היתה משעבדת את התקבולים מכרטיסי האשראי שלה לטובת נאמן שימונה להסדר, והחברה תערוב לכל הפרש שייווצר בין התקבולים מכרטיסי האשראי לחוב לספקים.

 

"הספקים האלה עשו הרבה כסף מהמכירות למגה. אז עכשיו יש שנתיים קשות. במקום לפטר עובדים, שייתנו את החלק שלהם. לא צריך לעשות דבר בכוחניות, אלא בדיבורים. ברגע שהתחילו לפעול בכוחניות, המוצרים הפסיקו להגיע למדף ואז התחילה מלחמה, ההון החוזר נדפק והיה צריך להביא כסף. זה מה שקורה כשמישהו בא במטרה לפרק את העסק".

 

צברת הון לא רע מהחברה הזאת.

 

"לא משכתי מעולם שכר מהחברות הציבוריות. לא מרבוע כחול, לא מדור אלון, לא כמשכורת ולא כבונוסים. כשחילקו דיבידנדים קיבלתי גם אני".

החזקת את רותי שטרית כחברת יחסי הציבור של הקבוצה בתקציב של 80 מיליון שקל בשנה.

 

"התקציב התחלק בין מקאן ורותי שטרית. מקאן קיבלה שני שלישים ורותי שליש. הסכומים האלה אולי כוללים את כל ההוצאות על פרסום בטלוויזיה ובעיתונים. הקפדנו שכל תמורה שרותי מקבלת תהיה במחיר נמוך מזה שמקאן קיבל".

 

איך אתה מרגיש עם הפרידה משרגא, השותף שלך?

 

"שרגא הוא לא הנושא. אני מרגיש לא נוח כשאנשים לא אחראים באים, לוקחים עסק של 80 שנה ומטילים אותו למערבולת בפגיעה בעובדים ללא שום צורך".

 

"לא צריך לפטר אלף איש"

 

אביגדור הוא האדם הנכון להוצאת הקבוצה מהמשבר?

 

"לא. הוא נבחר ברוב קטן מאוד בדירקטוריון. כשהנושא עמד על הפרק, דירקטורים ודח"צים טענו שצריך להביא מומחה מתחום הקמעונאות, כי בגז ובנדל"ן אין בעיה. היה צריך להביא מישהו טוב יותר ממוטי קרן ולא מישהו שמתמחה בפירוק חברות".

 

איך אתה רואה את רעיון הענקת המניות לעובדים?

 

"אני לא חושב שצריך לפטר אלף עובדים, ובטח לא שרגא בירן, שמדבר על צדק חלוקתי ועל עניים ועשירים. יכול להיות שצריך לוותר על חלק מהעובדים, אבל הפתרונות הם קבלת הנחות מהספקים וויתורים על הטבות לעובדים. הרי למה רובין הוד, רמי לוי, הציע לקנות את החנויות של מגה בלי העובדים? כי הוא יודע שצריך לשלם לעובדים שכר אמיתי, ואם הוא היה משלם את זה הוא היה מפסיד 100 מיליון שקל. הספקים צריכים להבין שלרשתות המאורגנות, שופרסל ומגה, הם צריכים להעניק הנחה של 2%–3% על המחיר לרשתות הלא מאורגנות. אחרת אי אפשר להחזיק עובדים בשכר נורמלי. You מוכר בדיוק במחירים של רמי לוי, אבל משלם שכר ברמות אחרות".

 

יש למגה מטה גדול, שבו הרבה עובדים מיותרים.

 

"אני לא ניהלתי את מגה, אבל אני אחראי. אז נניח שבמטה יש מאה עובדים מיותרים; אם תוריד את השכר שלהם תראה שלא הוא מפריע. הבעיה האמיתית היא שכר העובדים".

 

העובדים באו להפגין דווקא מול הבית שלך.

"הם אוהבים אותי גם היום, אבל יש מי שמכון אותם נגדי. גם בהפגנות, אם שמת לב, הם לא דיברו נגדי אישית".

 

הופתעת מההפגנה?

"גם היום אני אומר — יכול להיות שאני מנהל לא טוב, אבל לא צריך לפטר עובדים. הם יודעים שבכל השנים שבהן הייתי שם לא פיטרנו עובדים, לא הורדנו הטבות באופן חד־צדדי ונהגנו בהגינות. אולי הייתי צריך לנהוג אחרת וכבר לפני חמש שנים להוריד שכר. יכול להיות שאני לא מנהל טוב כי אני לא בנוי לפיטורי עובדים ואביגדור כן. יש אנשים שמתגאים בזה שהם יודעים לפטר. אני לא כזה. לטעמי גם היום צריך לעשות את הדברים בהבנה ובפרישה מוקדמת".

 

אתה רואה את עצמך כמנהל טוב?

 

"כשהתחלתי את העסק היו בו ארבעה עובדים ומחזור אפס; כשעזבתי היו 16 אלף עובדים ומחזור של 44 מיליארד שקל. אלון ארה"ב שווה מיליארד דולר, לגז הטבעי נכנסנו עוד לפני דלק ונובל, עסקה מעולה. כביש 6 — עסקה מצוינת. את דור אלון הקמתי מאפס; דיינרס, רבוע נדל"ן, יופי של חברה. בכל התהליך הזה שרגא לא הביא שקל אחד. מגה היא המקום היחיד שמפסיד, ובזה צריך לטפל".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x