• תפריט
בורסת ת"א

ראיון מנכ"ל

"הערך הראוי לחברה כמו קמהדע הוא מיליארד דולר"

ניסוי שלא עמד ביעדיו חתך את שווייה של חברת פיתוח התרופות קמהדע מחצי מיליארד דולר ל־150 מיליון דולר בתוך שנה, וכפה על ההנהלה לעשות חושבים. המנכ"ל דוד צור מפנה את כיסאו, אך עדיין לא מפסיק לבחון את החברה דרך משקפיים ורודים וצופה כי האישור לתרופה לנפחת תורשתית ממש בפתח

ניר צליק 18:3805.05.15

השנה האחרונה לא היתה פשוטה עבור קמהדע. שווי השוק של חברת פיתוח התרופות נחתך מחצי מיליארד דולר לפני שנה עד ל־150 מיליון דולר כיום. זאת על רקע הכישלון של התרופה שפיתחה למחלת הנפחת התורשתית, הניתנת באינהלציה, לעמוד ביעדי הניסוי שנערך בה. 

שנה לאחר אותו אירוע, אחרי שלפני כשבוע פרסמה קמהדע נתונים שהפיחו במשקיעים תקווה כי למרות אי־העמידה ביעדים התרופה עדיין עשויה לקבל אישור לשיווק באירופה — המנכ"ל דוד צור (65) החליט לפנות את כיסאו באופן פתאומי. עמיר לונדון, סמנכ"ל הפיתוח העסקי, תפס את כיסא הנהג. צור הפך לסגן יו"ר פעיל, כדי להתוות את אסטרטגיה העתידית של החברה ולהתמקד פחות בניהול השוטף, כפי שנחשף ב"כלכליסט". לכאורה העזיבה של צור את כס המנכ"ל נובעת מרצונו החופשי, אך קשה להתעלם ממה שקרה למניית החברה בשנה האחרונה ומכישלון הניסוי. בראיון בלעדי מספר צור על המניעים להחלטה ועל הציפיות שלו לקמהדע בעתיד.

 

"נמשיך להשקיע בפיתוח האינהלציה. לא היינו מבזבזים כסף אם היינו יודעים שאין סיכוי", אומר צור בפה מלא. "יש סבירות גדולה שנקבל את האישור באירופה".

 

זה לא מה שעולה כשבוחנים את השינויים שחלו במניה.

"אני לא מתעסק במניות או בספקולציות של שוק ההון. היתה אכזבה מהעובדה שפרסמנו את אי־העמידה ביעדי הניסוי לפני שנה, ומשקיעים, בעיקר בארה"ב, מתקשים להבין שמוצר שלא עמד ביעדי הניסוי יכול להיות מאושר. אלה משקיעים שרגילים להשקיע בתרופות גנריות ולא בתרופות יתום (המיועדות לשימוש של עד 200 אלף חולים — נ"צ). בארה"ב הסיכוי לאישור כשתרופה לא עומדת ביעדים הם יותר נמוכים, גם אם הממצאים פנטסטיים. מנגד, השוק לא מייחס משקל לשימור היקפי המכירות, לזה שהצמיחה תגיע בשנים הקרובות ולשיתוף הפעולה עם בקסטר האמריקאית, שמהווה מנוע צמיחה למוצר הזה ולהתוויות נוספות".

 

"הכנסות של 70 מיליון דולר הן לא בהכרח התקרה שלנו", מוסיף צור. "כשדיברנו על יעד הכנסות של 100 מיליון דולר בשנת 2017, לא התייחסנו להתוויות לטיפול בכלבת ונגד דחיית השתלים שאנו מפתחים".

 

קמהדע סיימה את 2014 עם הכנסות של 71.9 מיליון דולר לעומת 70.6 מיליון דולר ב־2013. ההפסד הסתכם ב־12.6 מיליון דולר, לאחר שב־2013 רשמה החברה רווח של כחצי מיליון דולר. ליאון רקנאטי, בעל המניות השני בגודלו המחזיק ב־11% ממניות החברה, הפסיד כ־130 מיליון שקל על אחזקותיו בשנה האחרונה. צור עצמו מחזיק ב־2.6% והמחזיקים הגדולים ביותר הם יורשיו של ראלף האן, שהקים עם צור את החברה, שבידיהם 12%.

 

דוד צור מנכ"ל קמהדע דוד צור מנכ"ל קמהדע צילום: תומי הרפז

 

איפה תהיה החברה בעוד חמש שנים?

"יש לנו תוכנית שלא פורסמה לעוד חמש שנים, ואנחנו עובדים לפיה. החלום שלי באופן אישי, שלאו דווקא משקף את דעת החברה, הוא חברה עם פריסה בינלאומית שמוכרת בהרבה יותר מ־100 מיליון דולר בשנה, עם מספר מוצרים מאושרים לשיווק, ושערכה לבעלי המניות הוא הערך הראוי לחברות כמו קמהדע, של כמיליארד דולר. אעשה הכל כדי שהחזון הזה יתגשם".

 

מה הביא אותך לעזוב את תפקידך?

"חלפו 25 שנה מאז שהקמתי את החברה עם האן, ואני מסתכל לאחור בגאווה וסיפוק. זה הזמן להמשיך לתמוך בחברה בנושאים האסטרטגיים וביישום התוכניות לטווח הארוך. ההנהלה מוכנה, עמיר נמצא בקמהדע שנה וחצי ואנחנו בשלבי החפיפה האחרונים. הבטחתי גם לדירקטוריון שאשלים את הניסויים הקליניים בכלבת ובאינהלציה וכך היה". לונדון הגיע לקמהדע כמנהל התפעול בפידליס דיאגנוסטיקס, חברת שירותי בדיקות רפואיות לקליניקות ומרכזים רפואיים בארה"ב.

 

מה דעתך על מניית קמהדע:
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
קנייה חזקה קנייה המתן מכירה מכירה חזקה

יש תוכניות ליום שאחרי?

"קמהדע תמשיך להיות מרכז חיי העסקיים. אני אלווה את החברה ואמשיך להגיע למשרד שלי בה. בחברה מורכבת כמו קמהדע יש תפקיד חשוב לדירקטוריון, ואני אהיה מעורב. מעבר לזה יש לי רשימה של 300 דברים אחרים שלא הספקתי לעשות בשנים שלי בתעשייה. אקדיש 50% מהזמן עבור החברה וביתר אעשה דברים שאני נהנה מהם. קיבלתי הרבה פניות מדירקטוריונים אחרים, אבל בשלב הזה אני מקדיש את המרץ שלי לקמהדע". עם ההנאות של צור נמנים טיולים ברחבי הארץ.

 

הגדלת ההשקעה במו"פ גם במחיר עשור של הפסדים

צור ושותפו האן הקימו ב־1990 את החברה כשהבינו שחברת רד כימיקלים, שאותה ייסדו רק שש שנים קודם לכן, אמנם רווחיות מאוד אולם פוטנציאל הצמיחה שלה מוגבל. השניים החליטו שהם רוצים לעשות את המעבר מייצור חומרי גלם לתרופות — והקימו את קמהדע. תחילה התמקדה החברה בייצור מוצרים בסיסיים כמו אלבומין, החלבון הנפוץ ביותר בנוזל הדם. המוצר נמצא בשימוש מחלקות טראומה וחדרי ניתוח הנדרשים במצבי חירום לשמר נפח תקין של פלסמת הדם של החולה.

 

שנה אחת בלבד לאחר שהוקמה, קמהדע החלה לשווק את החלבון. שבע שנים מאוחר יותר כבר היו בפורטפוליו שלה עשרה מוצרים שונים המשווקים ב־15 מדינות. כשהחברה הפכה לרווחית, נטלו השניים סיכון נוסף: ההחלטה לעזוב את האלבומין, שנמכר ב־20 דולר לבקבוק ומתמודד על נתח שוק מול כ־30 מתחרות, ולהתמקד במוצרים ייחודיים בתחום הפלסמה, הנמכרים ב־400 דולר לבקבוק. מבחינת צור והאן, המשמעות היתה הגדלת ההשקעה במחקר ופיתוח, גם אם החברה תיאלץ לספוג עשור של הפסדים. נראה כי ההימור שלהם השתלם.

 

 

"החלטנו לקחת חברה מרוויחה ולהפוך אותה לחברה מפסידה", צור מחייך, "להקדיש 100% מההכנסות למחקר ופיתוח. זאת עד שהחלטנו לגייס כסף מהציבור כדי לצמוח בקצב יותר מהיר. ב־2005 החלטנו להפוך מחברה פרטית לחברה ציבורית ולהכניס משקיעים. היום, יותר מתמיד, אנחנו קרובים להגשמת החלום שלנו — להיות חברה מובילה בעולם עם מספר מוצרים אתיים (תרופות מקור שאושרו לשיווק — נ"צ) חדשניים. היו הרבה רגעים קשים בדרך, אבל זה מה שרציתי לעשות ואני לא מצטער לרגע על ההרפתקה שנכנסתי אליה".

 

צור מסביר את הצעד הנועז: "אם היינו רוצים להיות רק חברה רווחית היינו עוצרים את הפיתוח, אבל החלטנו גם לקדם את המכירות בשוק וגם לפתח מוצרים למחלות שאין להן מענה. המודל שלנו הוא לא למכור את החלבון והטכנולוגיה בשלב מוקדם, ולכן אנחנו מממנים את הניסויים. לבקסטר למשל נתנו את זכויות ההפצה אחרי שהשלמנו את הניסוי בשלב 3".

 

קמהדע בחרה לפתח קו מוצרים על בסיס חלבון האלפא 1 אנטיטריפסין (AAT), המיוצר בכבד וידוע כבעל תכונות אנטי־דלקתיות. המוצר העיקרי שלה המבוסס עליו הוא תרופת הגלסייה (Glassia), הניתנת בעירוי לטיפול בנפחת התורשתית שנגרמת מחוסר גנטי בחלבון הזה. ביולי 2010 קיבלה קמהדע את אישור ה־FDA לשיווקו.

 

"בנינו את החברה עם בסיס חזק, עם מוצרים שמייצרים הכנסות", אומר צור. "היו חמש שנים שבהן המכירות עמדו על 12–10 מיליון דולר, עד שאושרה התרופה הראשונה שלנו. מ־2011 התחילה הצמיחה במכירות והן התייצבו על יותר מ־70 מיליון דולר בשנה. אנחנו מעריכים שהחל מ־2017 נגיע ליעד מכירות של 100 מיליון דולר. אי אפשר לשפוט חברות בעולם הביומד לפי רבעון אחד או שנה אחת, כי יצירת הערך באה משני כיוונים — שמירת הבסיס הקיים ומציאת התוויות חדשות תוך כדי יצירת שותפויות".

 

הנספח הכלכלי שהחליט לייסד חברת תרופות

"קמהדע היא למעשה הקריירה השנייה שלי", מספר צור, שעד כה לא הרבה לדבר על ההיסטוריה האישית שלו. "הייתי נספח כלכלי בכמה מדינות במשך 8-7 שנים, עד 1990. החלטתי לעזוב הכל ולהקים חברה מכלום, יחד עם ראלף. הקמנו ארבע חברות וקמהדע היא היחידה הציבורית". צור משך מקמהדע שכר בעלות של 31 מיליון שקל מאז שנת 2005.

 

איך מכל האפשרויות החלטת להקים דווקא חברת תרופות?

"נדבקתי בחיידק של התעשייה כשהייתי נספח כלכלי במשרד התעשייה והמסחר. ייעצתי לחברות ועזרתי להן למצוא מפיצים ולפתח את העסק, ובשלב מסוים החלטתי שבמקום להיות יועץ אני רוצה לבנות חברה בצלמי ובדמותי. הציעו לי לעמוד בראש משלחת הקניות בארה"ב במשרד התעשייה וכן להיות מנהל מסחרי בחברת הטכנולוגיה אלסינט, אבל לי היה רצון לבנות משהו. איתרתי שותף והחלטנו להקים חברה שנשענת על כוח אדם וידע עם הבנה של שוק. זו נקודת החוזקה שלנו — אנחנו לא יודעים רק לפתח ולהמציא אלא מבינים צרכים בשוק. בישראל אין שוק ואין חומרי גלם, והצלחנו להפוך לחברה משמעותית בפיתוח חלבוני פלסמה ותרופות אתיות".

 

פעם הגעה לשלב האישור ממינהל התרופות האמריקאי היה ההוכחה שמדובר במכרה זהב. היום לא מעט חברות שקיבלו אישור שיווק לא מצליחות לייצר ערך. למה?

"אישור שיווק מצריך היערכות מראש. את המכירות לבקסטר התחלנו חודשיים אחרי שקיבלנו את האישור, וידענו שנהיה שותפים עשר שנים לפני שחתמנו איתם על ההסכם. קבלת האישור היא תנאי הכרחי אבל לא מספיק, גם לכניסה לשוק לוקח זמן. צריך להוכיח לשוק שהחברה יכולה לתמוך במוצר ושהתרופה טובה וזמינה. קבלת האישור היא רק ההתחלה, ומשם צריך לוודא שיש החזר ביטוחי, מפיץ ואנשי מכירות נכונים. מעט מאוד חברות הצליחו לעשות זאת, ואנחנו דוגמה לכך שזה אפשרי".

 

"אנחנו מדברים על כל שיתוף פעולה שיתרום ערך"

אלא שלמרות המסרים האופטימיים של צור, קמהדע ספגה מפלה כשלא עמדה ביעדים שהציבה לעצמה בניסוי למתן ה־AAT באינהלציה, ומנייתה צנחה. החברה בנתה את עתידה על התרופה הזו, אך היא לא עמדה ביעדים הראשוניים — הארכת הזמן מנטילת התרופה ועד אירוע ההחמרה במצב הריאות, וגם לא ביעדים משניים מהותיים, העיקרי בהם הוא הפחתת תדירות האירועים.

 

לפני כשבועיים חשפה קמהדע כי לאחר שנה של טיפול באינהלציה יומית של תרופת ה־AAT, נראו שיפורים מובהקים קלינית וסטטיסטית בתפקודי ריאה. החברה מתכוונת להגיש את הנתונים לרשות התרופות האירופית בשנה הקרובה על אף אי־העמידה ביעדי הניסוי הראשוניים, ומקווה כי תצליח לקבל אישור למרות זאת.

 

הניסוי שערכה קמהדע הוא הראשון שמדד תפקודי ריאה באופן מלא, שכן אישור המוצר המקורי לא נדרש לתנאים מחמירים אלו. ייתכן שעובדה זו תשפר את סיכויי קמהדע לקבל את האישור המיוחל.

 

להערכתך, יש סיכוי שהמוצר יגיע לשוק בסופו של דבר?

"צריך לחכות ולהסתכל על כל התוצאות. שאלנו את הרגולטור האירופי אם יסתכלו על כלל הממצאים בהערכת התיקו האם אפשר לאשר את התרופה על סמך פרמטרים שמבחינה קלינית נחשבים יותר משמעותיים — תפקודי הריאה — ונאמר לנו שכן. לאור העובדה שזו תרופת יתום, הם ישקלו בחיוב את האישור גם אם לא עמדנו ביעדי הניסוי הראשונים והמשניים. זאת בהנחה שנוכל להוכיח בטיחות ושיפור סטטיסטי בתפקודי הריאה. הרגולטור הנחה אותנו לבדוק את הפרמטרים המשמעותיים, וכך עשינו. יש הרבה תקדימים שבהם חברות הצליחו אף על פי שכשלו בניסוי. זה לא טריוויאלי, אבל אם בוחנים את הרגולציה לתרופות היתום, זה מעשי".

 

צור מוסיף כי "היעד שלנו הוא להגיש את התיק לרשות האירופית בסוף השנה, והבחינה שלה דורשת שנה. מצאנו נתונים מובהקים סטטיסטית, ואני חושב שהם מעניקים סיכוי גדול לאישור התרופה באירופה. יש סיכוי שהמוצר יאושר ויהיה בשוק מ־2017".

 

תוצאות הניסוי גרמו לקמהדע לפנות לאפיק מעט שונה בבואה לבחון את השיפור בחולים. "תפקוד הריאה הוא יעד חשוב מאחר שמדובר בחולים שהריאות שלהם נסתמות ולא מתפקדות. בחרנו ביעדים אחרים כי הרופאים אמרו שאי אפשר להגיע לשיפור מובהק סטטיסטית בתוך שנה. זו פריצת דרך. חברות גדולות מאיתנו נכשלו בשלב 1 בגלל הבטיחות, ואנחנו הגענו. הוכחנו בטיחות ויעילות בפרמטרים מסוימים. השאלה היא אם נוכל לתרגם את פריצת הדרך המדעית לתרופה. התכשיר באינהלציה נותן תוצאות יותר טובות מהמוצר בעירוי".

 

פניה של קמהדע, אומר צור, אינן רק לשוק האירופי. "נציג את הנתונים גם לרגולטורים בארה"ב, שהם יותר שמרנים. ייתכן שהם יבקשו מאיתנו ניסוי בשלב 3 וייתכן שייתנו לנו אישור לשיווק מותנה ואז יבקשו ניסוי שלב 4".

 

יש סיכוי שהחברה תימכר?

"אנחנו בונים את החברה כעצמאית. מנגד, העולם הוא כפר גלובלי ואנחנו חשופים ומדברים על כל מבנה שיתוף פעולה אפשרי שיתרום ערך לבעלי המניות ולחברה, והכל פתוח. זו לא המטרה אבל החברה יכולה לייצר רווחיות, ולהגיע לשיתופי פעולה בחלק מהנכסים וגם למיזוגים ורכישות בעתיד. זה בהחלט יעסיק אותנו בשנים הקרובות".

 

יש לך מסר אחרון בתור מנכ"ל?

"המסר הוא שיש כוח אדם וידע יוצאי דופן בישראל, ויש פוטנציאל לתעשיית ביומד ותרופות. מה שחסר לנו הם הבנה של השוק הבינלאומי, אסטרטגיה לטווח ארוך והתמדה. אני מאמין שאפשר לעשות פה דברים מפוארים, וחבל לי על הטכנולוגיות שעוברות בשלב מאוד מוקדם לחו"ל".

בואו לדבר על השוק בפורום ספונסר >> 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x