• תפריט
בורסת ת"א

לוכד הנחשים מקבל שיעור בחוקי ניירות ערך

בשנה האחרונה פעל במרץ אמיר ברמלי להנפיק את קרן קלע שבבעלותו. אך רשות ני"ע שמה את השאיפות של איש העסקים הצעיר שמחזיק גם בין היתר במרכז לספורט מוטורי וסוכנות הביטוח Wobi בהמתנה. ברמלי, סיפור הסינדרלה של שוק ההון, נתון תחת מעצר בית וחשוד כי גייס לכאורה מאות מיליוני שקלים תוך הטעיית משקיעים

רחלי בינדמן 08:1423.03.15

אם מסתכלים על היקף עסקיה של קבוצת רוביקון, קשה להאמין שמי שעומד מאחוריה הוא איש עסקים בן 38 בלבד. אמיר ברמלי חולש דרך קבוצת רוביקון שבבעלותו על עסקים משלל תחומים, שנדמה כי הקשר ביניהם מקרי בלבד: חוף אקולוגי בכנרת, מרכז לספורט מוטורי, רשת למכירת ריהוט יד שנייה בשם דנדש, חברת טכנולוגיה בורסאית העוסקת במיחזור פסולת (WTP), רשת בתי הקפה התל־אביבית אתנחתא ומסעדת ננה בר בנווה צדק. כל זאת לצד פעילות ביטוח המרוכזת בסוכנות הביטוח Wobi.

 

1. ברמלי משך את האש לקרן קלע

אחד מעסקי ברמלי היא קרן קלע שמצויה היום בלב חקירת רשות ני"ע. ברמלי נחקר על ידי הרשות ביום רביעי האחרון בחשד שהקרן גייסה בשנים האחרונות מאות מיליוני שקלים ממשקיעים שציפו לריבית מובטחת ללא סיכון שנעה בין 6%–9% בשנה.

 

אך בפועל, כך טוענת הרשות ו"בניגוד לפרסומים באתר החברה ובין החברה למשקיעים/בעלי האג"ח, שימשו מרבית כספי המשקיעים לטובת השקעות פרטיות של ברמלי ו/או השקעות בחברות הקשורות אליו",. מאז ליל רביעי בשבוע שעבר ועד יום שלישי הקרוב ישהה ברמלי במעצר בית במושב עמיקם שבו הוא מתגורר, לאחר שהפקיד ערבות בנקאית של 1.7 מיליון שקל ונאסר עליו לצאת מהארץ.

 

ברמלי הוא כפי שנהוג להגדיר זאת Self made man, שגדל בבית מעמד פועלים בעכו לאב טכנאי מחשבים ולאם גננת. בצעירותו, לאחר שאביו ניסה להקים עסק עצמאי שכשל והמשפחה נכנסה לחובות, נולד הרצון של ברמלי להצליח, ובעיקר להתעשר. מה שמניע אותו מאז ועד היום.

 

אחד הסיפורים שברמלי אוהב לספר על עצמו הוא על העסק הראשון שהקים בגיל 16, לאחר שתפס נחש והחל להעניק הרצאות בבתי ספר על זוחלים ואמצעי בטיחות מפניהם. בהמשך, לאחר שחרורו משירות צבאי, הקים עסק להדרכות צלילה שלאחר שמכר אותו לקח פסק זמן ויצא עם אשתו לעתיד לטיול בעולם שבסופו מצאו את עצמם בבליז שבקריביים, שם הפכו למנהלי כפר נופש. בהמשך חזרו השניים לארץ ופתחו מרכז ייעוץ לעסקים קטנים ובינוניים. אלא שסיפור הסינדרלה של ברמלי היה, כך נראה, בין הגורמים שהביאו למה שעלולה להפוך למפלתו.

 

מה שהניע את רשות ני"ע, בין היתר, לבחון את קרן קלע היתה פרשת קרן אור שהתפוצצה באפריל האחרון. פעילותה של קרן אור, שבבעלות סוכן הביטוח חיים טפירו, הוקפאה על ידי רשות ני"ע לאור החשדות שהועלו כלפיה כי לכאורה גייסה מאות מיליוני שקלים בהצהרה כי תשקיע בנדל"ן בתמורה לתשואה גבוהה מובטחת למשקיעים. קרנות שפעלו בשיטה דומה לקרן אור (לא לגייס יותר מ־35 משקיעים בשנה לקרן כדי להימנע מפרסם תשקיף) ירדו מתחת לרדאר. חלקן אף סגרו את אתרי האינטרנט שהפעילו והפחיתו משמעותית את הפרסום שלהן שפיתו קודם לכן משקיעים להצטרף לקרנות בתשואה מובטחת בסיכון נמוך. מרבית הקרנות אך לא ברמלי שפעל בצורה הפוכה, ששם את הזרקור על קרן קלע ופעל בנמרצות להנפקת פעילותה בבורסת תל אביב.

 

אמיר ברמלי אמיר ברמלי צילום: עמית שעל

 

2. חשדות בגיוס הון לטובת עסקים פרטיים

החשד המרכזי כנגד ברמלי הוא שהוא לכאורה השתמש בקרן כמנוף לגיוס מאות מיליוני שקלים, שרובם לא שימשו כלל למימון עסקים קטנים אלא למימון עסקיו הפרטיים — חשד שברמלי כופר בו בתוקף. אגב אותם עסקים שעליהם מקפיד ברמלי להצהיר בגאווה בראיונות כי כולם פועלים ללא מינוף.

 

אחד מהעסקים המרכזיים של ברמלי הוא אתר סוכנות הביטוח Wobi, ורק יום לפני התפוצצות הפרשה שווק מהלך גרנדיוזי בחברה מקבוצת רוביקון (ב־25% לאחר שמכרה 64% נוספים מהשקעתה בחברה לענקית ביטוח בשם White mountain הנסחרת בבורסת ניו יורק). Wobi פתחה במיזם חדש ששואף לחולל מהפכה בשוק הפנסיה בישראל. האתר משתמש בפלטפורמת המסלקה הפנסיונית של משרד האוצר כדי לאתר מידע על חסכונות הציבור, ולאחר מכן מציע למשתמשים הצעות זולות יותר לחיסכון לפנסיה. בשיווק המיזם החדש הושקעו עשרות מיליוני שקלים, כשבין היתר הוא כיכב בפרסומת היקרה ביותר בערב הבחירות (זו שלפני פרסום תוצאות המדגמים).

 

לרוביקון יש אחזקה נוספת בפעילות ביטוח דרך אתר השוואת ביטוחים בשם RAK שבו מחזיקה רוביקון 25%. האתר מציג חזות אובייקטיבית כמי שמציע לנכנסים אליו הצעות ביטוחיות משלל גופי ביטוח אלא שלא בהכרח הלקוחות הפוטנציאלים מודעים לכך שהאתר עובד באמצעות סוכנות הביטוח Wobi שגוזרת עמלה מחברות הביטוח שעמן מתקשר הלקוח, שמציעות הצעות דרך האתר, וכי האתר לא עובד עם כל חברות הביטוח ולא בהכרח מספק את ההצעות הזולות ביותר שהלקוח יכול להשיג.

 

רוביקון כאמור פעילה בשלל תחומים — מסעדות, פיננסים, הייטק ועוד. בין העסקאות הבולטות שלה, שהעלו את ברמלי לכותרות, נמצא מימוש אופציה של רוביקון להגדלת אחזקותיה בחברת מיחזור האשפה WTP ל־42.5% מהחברה. מימוש האופציה סידר לברמלי (לפחות על הנייר) רווח של 70 מיליון שקל בתוך פחות משנה מאז נכנס להשקעה. WTP היא למעשה חברה נטולת הכנסות ונטולת מזומן. החברה הקימה מפעל שאמור לקחת פסולת ביתית ולהפוך אותה לחומר גלם לתעשיית הפלסטיק, אך עד היום לא הוכיחה כי היא מסוגלת לעשות כן בצורה רווחית ובקנה מידה תעשייתי. מה ש־WTP כן הוכיחה, זה שיש לה תיאבון גדול לעסקאות שצריכות כמויות גדולות של מזומנים. אף שאין לה כסף בקופה, החברה הודיעה על מסעות רכישה של חברות בחו"ל, ואפילו החלה בתהליך של רכישת פעילות חשמל סולרית, פעילות שאין לה שום קשר לתחום הפעילות של החברה. את ההתרחבות שלה היתה אמורה החברה לממן באמצעות הלוואות בעלים של ברמלי.

 

על הפעילות הסולרית היתה אמורה WTP לשלם 30 מיליון שקל, מתוכם 10 מיליון שקל באמצעות מניות. בחו"ל היתה אמורה WTP להשקיע 32 מיליון דולר תמורת חברות פלסטיקה שאמורות לעשות שימוש בטכנולוגיה של החברה, ו־7 מיליון יורו נוספים עבור נדל"ן וחברה אחרת בספרד, שגם אמורה לעשות שימוש בטכנולוגיה של החברה.

 

  צילום: אוראל כהן

 

3.הדרך למטה עוברת בתשקיף

רשות ני"ע עוד טוענת כי קרן קלע הפרה את הוראות חוק ני"ע כשגייסה יותר מ־35 משקיעים מדי שנה תוך הצעת ריבית מובטחת מבלי שתפרסם תשקיף לציבור. ברמלי לא חולק על הטענה כי גייס יותר מ־35 משקיעים סך הכל בקרן. אך מצטייד בחוות דעת משפטיות שמצאו לכאורה פרצה בחוק שאפשרה לפצל את ההשקעות בקרן למסלולים שונים שההבדלים ביניהם היו בסכום הכסף המושקע, במשך ההשקעה ובריבית המוצעת. לכל מסלול כזה גויסו עד 35 משקיעים בשנה ובסך הכל, כך לטענת הקרן, לא יותר מ־105 משקיעים בשנה.

 

שיטת פעולה מתחכמת זו נחשפה לראשונה ב"כלכליסט" וגרמה לרשות ני"ע לשלוח סוכנים סמויים להיפגש עם נציגי קרנות שפעלו בשיטה זו כדי להבין אם באמת נוצרה הפרדה מלאכותית בין ההשקעות, בין היתר למפגשים עם נציגי קרן קלע עצמה. לאחר חקירה בנושא הוציאה רשות ני"ע הבהרה כתובה שלפיה פיצול שכזה למסלולים, שכל ההבדלים ביניהם מתנקזים לגובה הריבית והיקף ומשך ההשקעה, מבלי שתהיה הבחנה אמיתית בטיב ההשקעה, הם מלאכותיים. ברשות הדגישו אז כי "פרשנות המונח סדרה והדרישה לספור סדרות שונות יחד נועדו למנוע גיוסים בהיקפים משמעותיים מהציבור דרך הנפקת ני"ע, שלא יהיו נתונים לפיקוח", ובמילים אחרות, מטרת החקיקה היא למנוע לבצע גיוסים רחבי היקף של כספים מהציבור הרחב תוך פיזור הבטחות גרנדיוזיות לאוויר (כמו הבטחת תשואה "חסרת סיכון" של 8% בתקופה שבה הריבית במשק שואפת לאפס). ברשות הבהירו כבר אז כי ניסיון לחמוק מההוראה דרך פיצול ההשקעה לא יצלח.

 

בעקבות ההבהרה שפרסמה הרשות, הסירה קרן קלע מהאתר שלה את פירוט המסלולים השונים, ועם פרסום הנושא ב"כלכליסט" הגיב ברמלי ואמר: "נמשיך לפעול ולבצע התאמות כנדרש. הוגשה בקשה לפרה־רולינג שתאפשר לקרן לפעול עם תשקיף מבלי לפגוע באופי הפעילות או בביצועים". כאן בעצם נכנס לתמונה חלקו של ברמלי במה שהוביל השבוע לחקירתו ברשות — קרן קלע החליטה להגיש לרשות ני"ע בקשה לפרה־רולינג החולקת על פרשנות הרשות לחוק לגבי אפשרות פיצול ההשקעה בקרן למסלולים, וזאת במקביל למהלך רחב היקף שהוביל ברמלי להנפקת פעילות הקרן בבורסת תל אביב.

 

בספטמבר האחרון רכש ברמלי את השלד הבורסאי ישאל תמורת 1.8 מיליון שקל במטרה לצקת לתוכו את פעילות קרן קלע. עם רכישת השלד ושינוי שמו ל"קרן קלע" אמר ברמלי:

"שוק ההון מהווה, נכון להיום, זירת גיוס והשקעה בעיקר עבור הבנקים וגופים מוסדיים. גם לציבור הרחב מגיע ליהנות מהרווחים שהכסף שלו מניב, ולא פחות חשוב מכך, לחברות בכל סדר גודל ראוי שתהיה דרך קלה והוגנת להשגת מימון לצמיחה". גם לאחר התפוצצות פרשת קרן אור הקפיד ברמלי להדגיש כי הפעילות של קרן קלע היא לגיטימית לחלוטין ולציין כי "אני לא מבטיח תשואה למשקיעים שלי אלא משלם ריבית קבועה על האג"ח. אין לבלבל בין תשואה וריבית או בין סיכון נמוך ומינימלי ללא סיכון". הקרן מיתגה את עצמה כמי שמציעה השקעה סולידית המהווה חלופה לריביות האפסיות שניתן לקבל היום בבנק.

 

4. החלטת התם להפוך את קלע לבורסאית

באופן מעט אבסורדי, יש שיאמרו נאיבי, דרך תהליך הנפקת הקרן העביר ברמלי לרשות ני"ע שלל נתונים על פעילות הקרן, חלקם שימשו את הרשות בגיוס הראיות שהובילו לחשדות כנגדו. כל אותה העת הקפיד ברמלי להכניס את עצמו מדי תקופה לכותרות העיתונים, אם דרך ראיונות חושפניים ואם דרך גיוס דורון כהן, לשעבר מנכ"ל משרד האוצר, לשמש כמנכ"ל של השלד הבורסאי, במהלך שנדמה היה כי נועד לייצר חותמת הכשר לפעילות. ברמלי הקפיד לנסות להבליט כל מהלך שקשור בהנפקת הקרן, וזאת ככל הנראה מבלי שידע שטבעת חקירת הרשות הולכת ומתהדקת סביב צווארו.

 

השעיטה של ברמלי קדימה שמתבצעת ברעש וצלצולים לא תמיד מתכתבת עם קרקע המציאות. כך, למשל, ביום חמישי האחרון, לאחר חשיפת חקירת הרשות, יזמה הנהלת הקרן פנייה לציבור המשקיעים במכתב שעלה גם באתר החברה ותוכנו נמסר לעיתונאים, שכלל הצהרות מרחיקות לכת לכאורה דוגמת טענה כי הקרן יכולה לשרת את כל התחייבויותיה למשקיעים. ברשות ני"ע לא ראו בעין יפה את הפרסום ובאופן חריג טרחו לשגר תגובה כי הרשות "מבהירה כי הפרסום למשקיעים מטעם החשוד ברמלי לא נעשה באישור הרשות ולא על דעתה, והיא אינה מאשרת את תוכנו".

 

מרוביקון נמסר בתגובה: "מייסד הקבוצה, אמיר ברמלי, הנחקר ברשות ני"ע, מכחיש בתוקף את כל החשדות כלפיו. ברמלי משתף פעולה עם הרשות על מנת להביא לסיום מהיר של החקירה. אף שקרן קלע אינה פועלת תחת פיקוח הרשות, הרי שברמלי עצמו יזם, לפני יותר משנה, פנייה לרשות ופתח בהליך פרה־רולינג מולה. רוביקון כקבוצה ערבה לכל פעילותה של קרן קלע. קרן קלע עדכנה את ציבור המשקיעים שלה כי היא תמשיך לעמוד בכל התחייבויותיה כלפיהם כפי שהיא עושה מאז 2007".

 

הכוכבים שברמלי גייס לצדו לא מכירים אותו יותר

ככל שברמלי ניסה לקדם את העסקים בקבוצה שלו וליצור לעצמו תדמית של כוכב עולה במגזר העסקי — כך הוא ליקט סביבו עוד ועוד אנשי עסקים בעלי שם ורקורד. כך גויס סגן שר החוץ ושגריר ישראל בארה"ב לשעבר דני איילון לשמש כ"יועץ מיוחד לעסקים בינלאומיים"; מנהל רשות החברות לשעבר, דורון כהן, גויס לעמוד בראש השלד הבורסאי שהיה אמור לקלוט את אחת הפעילויות של ברמלי; ולחברת מיחזור הפסולת הבורסאית ו־WTP, שבשליטה משותפת של ברמלי ואבנר ארזי, גויסו יובל רבין לשמש כיו"ר החברה, וליעד כהן, לשעבר מנכ"ל תנובה, ודפנה בסטר, מייסדת חברת סופר פוש, כיועצים מיוחדים.

 

כשפנינו לליעד כהן, הוא סיפר לנו כי מעולם לא פגש את ברמלי - תשובה מעט מוזרה מאיש עסקים ותיק ומנוסה כמוהו. אחרי הכל, לא סביר שכהן ילך וייתן ייעוץ לחברה בלי שבדק מיהם בעלי השליטה בה. "גויסתי ל־WTP לשמש כיועץ על ידי ארזי. מעולם לא פגשתי או שוחחתי עם אמיר ברמלי", ציין כהן.

 

ליעד כהן ליעד כהן צילום: יונתן בלום

 

בשיחה עם "כלכליסט" טענה גם בסטר כי מעולם לא פגשה את האיש שהיא עובדת עבורו. שוב, מסר קצת בעייתי מאשת עסקים שנחשבת לאחת הנשים המקושרות והבכירות בעולם השיווק הישראלי. "אני לא יודעת מי זה בכלל. אני יודעת שהוא מושקע באחת החברות שאני מייעצת להן. אני לא קשורה אליו. הוא קשור לאבנר ארזי שגם אותו אני לא בדיוק... זו הבת של אחותי שביקשה שאני אעזור להם. לא ראיתי אותו בחיים", אמרה בסטר.

 

ארזי מיהר להתקשר ל"כלכליסט" אחרי השיחה של העיתון עם בסטר, וטען כי בסטר וכהן מעולם לא פגשו את ברמלי. ארזי טען כי גם יובל רבין מעולם לא פגש את ברמלי — וזאת אף שברמלי חבר בדירקטוריון החברה שבו מכהן רבין כיו"ר. "ההשתרבבות לסיטואציה הזו עושה לנו נזק אדיר", אמר ארזי. "האנשים האלה מעולם לא פגשו את אמיר". בהמשך השיחה טען ארזי כי הוא לא מנסה להתנער מברמלי ואמר: "שלא יישמע שאני מתנער מהבן אדם, אני תומך בו, אני אוהב אותו, הוא חבר".

 

איילון צוטט עם הצטרפותו לקבוצה של ברמלי במילים: "אמיר ברמלי מייצג בעיניי את הדור החדש של אנשי העסקים הישראלים שיודעים לעשות ביזנס ולהישאר רגישים לנושאים חברתיים וסביבתיים". כאשר פנינו אליו לאחר המעצר של ברמלי — לא היה ניתן להשיג את תגובתו. רבין מסר בתגובה: "אין לי תגובה בעניין".

 

דורון כהן אמר ל"כלכליסט" כי "נכנסתי לחברת השלד כדי לצקת בה יחד עם אמיר תוכן. עדיין לא התחלנו לעבוד יחד ועד היום לא קיבלתי שכר מהחברה".

בואו לדבר על השוק בפורום ספונסר >> 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x