• תפריט
מוסף 22.01.2015
שאלות מוסף 22.01.15

"כיף לקום בבוקר ולדעת שאתה עוזר לבני אדם"

ד"ר אריה בלדגרין משוכנע שהפיתוח הרפואי של חברת התרופות שהקים ינצח סוף סוף את מחלת הסרטן. "זו לא עוד תרופה, זו מהפכה אמיתית. כשאתה רואה עשרה חולי סרטן סופניים מחלימים אתה מבין שזה לא הזמן לנוח", הוא אומר בראיון בלעדי למוסף כלכליסט בשעה שמניית חברתו קייט פארמה שוברת שיאי זינוקים בנאסד"ק

ניר צליק 16:0123.01.15

בנקודת הזמן הנוכחית, אריה בלדגרין יכול בקלות לשמש נער פוסטר זוהר של קלישאת החלום האמריקאי: מהגר ישראלי שהשתלב באוניברסיטה יוקרתית והפך לרופא מוביל בתחומו; יזם סדרתי שהקים ומכר חברות פארמה במאות מיליוני דולרים; איש עסקים שהתחתן עם יורשת מיליונים ויחד גידלו ארבעה ילדים בבית מידות יפהפה במעוז העושר בל אייר בלוס אנג'לס; ומייסדה של קייט פארמה, החברה הלוהטת ביותר בתחום הלוהט ביותר כיום בתעשייה הרפואית: פיתוח תרופות אוטו־אימוניות לסרטן. אם קייט פארמה תממש את התקוות שתולים בה, ותצליח גם לעשות זאת לפני מתחרותיה, בלדגרין יחזיק בידיו את הגביע הקדוש של עולם הרפואה.

 

הדרך לשם עוד ארוכה ותהיה רצופה מכשולים ונסיגות (ראו מסגרת), אבל בלדגרין (65) מתקשה להסתיר את התלהבותו כשהוא מדבר על הפיתוח המהפכני שעליה חתומה חברת התרופות שהקים ב־2009. "זה העתיד", הוא אומר בראיון בלעדי ל"מוסף כלכליסט", "כבר לא מדובר בנסיגה של הסרטן לכמה שנים. אם התרופה של קייט פארמה תצליח אפשר יהיה לדבר בפעם הראשונה על ריפוי מלא של סרטן. עד היום התרופות שפותחו נועדו להפוך את הסרטן לכרוני, אבל ההצלחות שלנו מביאות לכך שהסרטן נעלם לגמרי. זו לא תרופה, זה ריפוי. זו מהפכה אמיתית, לכן כולם מתלהבים".

 

ההתלהבות שבלדגרין מדבר עליה מתבטאת בזינוק של מניית קייט פארמה. החברה שהונפקה לפני כחצי שנה בלבד לפי שווי של כ־630 מיליון דולר נסחרת כיום בנאסד"ק לפי שווי של 3.2 מיליארד דולר, פי חמישה. אחזקותיו של בלדגרין עצמו, אם נחזור לחלום האמריקאי, כבר שוות כחצי מיליארד דולר.

 

אריה בלדגרין מצלצל בפעמון נעילת המסחר בנאסד"ק עם הנפקת מניית קייט פארמה ביוני. "אין לנו בעיה להמשיך לבנות חברת ענק" אריה בלדגרין מצלצל בפעמון נעילת המסחר בנאסד"ק עם הנפקת מניית קייט פארמה ביוני. "אין לנו בעיה להמשיך לבנות חברת ענק"

 

חוג הסרטן

התרופה יוצאת מהמעבדה

 

1982. בלדגרין בן ה־33, כבר רופא אורולוג בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית ומכון ויצמן, נוסע ללימודי המשך באוניברסיטת הרווארד ונשאר אחריהם בארצות הברית. "אני מתעניין באימונותרפיה של סרטן יותר מ־35 שנה", הוא אומר, "התחלתי את העיסוק עוד כשהייתי במכון ויצמן, אחר כך עברתי להרווארד, ואז הצטרפתי למכון הבריאות הלאומי של ארצות הברית (NIH) והמשכתי לעבוד על זה עם ד"ר סטיב רוזנברג, המדען הראשי של המכון".

 

הידע העצום שרכש, בעיקר בתחום האורולוגיה־האונקולוגית, הפך את בלדגרין למומחה מוערך שחברות רבות מחזרות אחר שירותיו. כיום הוא דירקטור בטבע, אחרי שדחה הצעות להתמנות ליו"ר החברה, ובמקביל הוא גם יו"ר חברת הביומד הישראלית טראקואט שנמצאת בדרך להנפקה, יו"ר ארנו, המפתחת גם היא תרופות לסרטן, ודירקטור בסונה־קר, חברה המפתחת טיפול אולטרסאונד בסרטן אורולוגי.

 

אבל בלדגרין השתמש בידע שלו, כמו גם בחושיו העסקיים, קודם כל כדי לקדם את החברות שהקים או שהשקיע בהן. האקזיט הראשון שלו היה ב־2007, כשהסטארט־אפ אג'נסיס שהיה בין מקימיו ועסק במיפוי גנטי של סרטן נמכר לתאגיד היפני Astellas תמורת 537 מיליון דולר. שנתיים אחר כך הגיע אקזיט שני, כשבלדגרין מכר את חברת קוגר לג'ונסון אנד ג'ונסון תמורת 970 מיליון דולר. 45 מיליון מהם שולשלו לכיסו כאחד המשקיעים הראשונים בחברה, שעסקה גם היא בתחום הסרטן. המוצר המוביל של קוגר עיכב ייצור טסטוסטרון כדי למנוע צמיחת גידולים סרטניים בערמונית.

 

אבל הקריירה הרפואית והעסקית בת ארבעת העשורים של בלדגרין מתנקזת כיום כולה לקייט פארמה. החברה הצעירה נחשבת מובילה עולמית בתחום האימונותרפיה - גיוס המערכת החיסונית של הגוף כדי להילחם במחלת הסרטן. "היום הטכנולוגיה סוף סוף הבשילה, ופתאום אתה רואה איך הפיתוח עובר מעכברי מעבדה לבני אדם", הוא אומר. "כשאתה רואה עשרה חולי סרטן סופניים מחלימים אתה מבין שזה לא הזמן לנוח, אלא הזמן לעשות כל מה שאפשר. לחולים הראשונים שטיפלנו בהם במסגרת הניסויים הקליניים הרופאים נתנו ארבעה חודשים לחיות, והיום הוותיק שבהם נמצא חמש שנים אחרי הטיפול ואין לו אף תא סרטני בגוף. כיף לקום בבוקר ולהרגיש שאתה עוזר לבני אדם, ואני לא היחיד שחושב כך. כל מי שעובד כאן יענה לך בדיוק כמוני. אנשים עזבו חברות ענק כדי להצטרף אלינו. מה שאני רואה היום לא ראיתי בחיים שלי אף פעם".

 

 

מביצרון להרווארד

האב הגאה, האשה המיליונרית

 

שנות החמישים. בלדגרין הילד גדל בשכונת ביצרון במזרח תל אביב, אז עדיין שכונת פועלים שגייסו פרוטה לפרוטה בעמל רב. אביו עבד כאח בקופת חולים של ההסתדרות ואמו התפרנסה בעיקר כתופרת. "הוא בא ממשפחה דלת־אמצעים, כמו רבים בביצרון באותה עת", מספר חבר ילדות. "אביו היה אדם טוב לב, מסור מאוד לפציינטים שלו. היתה לו וספה עם סירה שאיתה היה נוסע בין בתי המטופלים שלו כדי להזריק להם זריקות או לתת טיפולים אחרים, לא משנה באיזו שעה ובאילו תנאים. הוא עצמו היה חולה סוכרת, ואנחנו כילדים ידענו את זה כי תמיד היו לו סוכריות בכיסים לכל מקרה".

 

הבן אריה היה ההבטחה הגדולה שטופחה בבית. "ההורים שלו לא הפסיקו להשקיע בו", מספר אחד מחבריו לבית הספר. "אריה היה ה'סיוט' של שאר התלמידים. הוא היה חרוץ להחריד, שרף שעות על שיעורי בית, ובנוסף גם ניגן בכינור לא רע בכלל כמה שנים טובות. בגלל זה המנטרה של ההורים האחרים היתה 'תלמד מאריה, תראה איזה רציני הוא'". חבר אחר מספר ש"אבא של אריה פשוט העריץ אותו ותמיד היה מדבר עליו. גם אחרי לימודי הרפואה האבא היה מסתובב עם מאמרים על אורולוגיה שאריה כתב באנגלית ושולף אותם בכל הזדמנות כדי להתגאות בבן המצליח".

 

אחרי התיכון התקבל בלדגרין ללימודי רפואה באוניברסיטה העברית בירושלים, במסגרת העתודה הצבאית. באוניברסיטה הכיר את מי שלימים תהפוך לאשתו, רופאת העיניים רבקה זבלודוביץ'. לאחר העתודה התגייס לצבא ושירת כרופא בשריון וביחידת החילוץ של חיל האוויר. עם שחרורו נרשם ללימודי המשך במכון ויצמן, שם החל הרומן שלו עם הטיפולים האימונותרפיים למאבק בסרטן. רבקה אשתו, ילידת פינלנד, היא בתו של איל התעשייה והנשק שלמה זבלודוביץ', מייסד סולתם שחי בפינלנד. ב־2005, לאחר קרב ירושה ארוך בינה לבין אחיה איש העסקים פויו זבלודוביץ', ירשה רבקה לפי פרסומים בעיתונות סכום של כ־400 מיליון שקל.

 

ב־1982 נסעו כאמור בני הזוג הצעירים להרווארד, ובלדגרין התמחה בכירורגיה אונקולוגית ופיתח קריירה משגשגת בתחום. עם המנותחים המפורסמים ביותר שלו נמנה נשיא ארצות הברית לשעבר רונלד רייגן, וחרף עיסוקיו הרבים, רק לאחרונה הפסיק לנתח חולים.

 

בני הזוג שומרים על קשר הדוק לישראל, ומחזיקים בית גם בתל אביב. ידיד קרוב מספר שהם מקפידים על חיי משפחה קרובים ועל קשר הדוק עם שלושת בניהם ובתם. "אריה משתף את רבקה בכל מה שעובר עליו ומתייעץ איתה בכל נושא", הוא אומר. "מדובר במשפחה גרעינית מאוד חזקה", מוסיף שותף בכיר שלו. "אריה אדם מאוד צבעוני וחם, תמיד עם חיוך, אבל שומר על מרחק. הוא קשור לכל אנשי הממון של ניו יורק ולכל האליטה החברתית של הוליווד, אבל הוא נסיך מבל אייר. קנאי לפרטיותו ולא מכניס כל אחד למעונו. נהוג לומר עליו שהמגורים בניו יורק עשו אותו קשוח, הבית בבל אייר עשה אותו נינוח, והדירה בתל אביב שמרה אותו פטריוט". בלדגרין עצמו מסרב באופן מוחלט לדבר על עניינים אישיים ולאורך כל הראיון הוא מתעקש שוב ושוב להתמקד רק בחברה.

 

אריה ורבקה בלדגרין. "הוא משתף אותה בכל מה שעובר עליו ומתייעץ איתה בכל נושא" אריה ורבקה בלדגרין. "הוא משתף אותה בכל מה שעובר עליו ומתייעץ איתה בכל נושא"

 

אנחנו החלוצים

השטח היה רדום עד שנכנסנו אליו

 

ינואר 2015. קייט פארמה חותמת על עסקת ענק לשיתוף פעולה עם חברת הביוטכנולוגיה הגדולה בעולם אמג'ן. בכך היא מספקת אינדיקציה נוספת למעמדה כמובילת המהפכה שמחולל תחום האימונו־אונקולוגיה במאבק במחלת הסרטן.

בקליפת אגוז, אחת הבעיות המרכזיות במאבק בסרטן היא שתאים סרטניים יודעים "למסך" את עצמם כך שהמערכת החיסונית לא תזהה ותתקוף אותם. הטיפולים האימונו־אונקולוגיים מתרכזים בהסרת המיסוך מעל התאים הסרטניים כדי לאפשר למערכת החיסונית לתקוף באופן מדויק. טיפולים כימותרפיים, לעומתם, כוללים החדרת חומרים כימיים לגוף שפוגעים גם בתאים תקינים וגוררים תופעות לוואי קשות.

 

"השטח שאנחנו נמצאים בו היום הוא גדול כל כך שאם הוא יצליח כמו שאנחנו מאמינים, הוא ישנה את כל הגישה לטיפול בסרטן", מסביר בלדגרין. "הטכנולוגיה שלנו היא לא נגד גידול כזה או אחר. זו מהפכה גדולה ואמיתית בכל הטיפול בסרטן. אם נצליח, הכימותרפיה - שהיא היום הסוס שעובד הכי חזק אצל כל הרופאים - תידחק למקום השני או השלישי. כולם יתחילו קודם כל באימונותרפיה. לכן הפוטנציאל גדול ממה שאנשים חושבים. כבר היום הדיבורים הם על כך שזה שוק של 30–50 מיליארד דולר בשנה. אין חברה אחת שמסוגלת לספק את הכל בעולם של הסרטן. נוברטיס משקיעה מיליארדי דולרים בתחום, ואנחנו צמודים אליהם בתחרות הזאת. ונובארטיס היא חברה של 120 מיליארד דולר. אם הכל יעבוד, קייט יכולה לגדול עשרות מונים".

 

אתם לא חברה קטנה מכדי להתמודד מול ענקיות מנוסות כאלה?

"אנחנו בעצם היינו החלוצים. לפני חמש שנים, אחרי שמכרתי את קוגאר, ישבתי עם קבוצת מדענים ב־UCLA ושאלנו את עצמנו מה הדבר הבא. אחרי כמעט שישה חודשים הגענו למסקנה שאנחנו רוצים לעבוד על אימונותרפיה, הנדוס של המערכת החיסונית כדי שהיא תוכל לדחות את הסרטן כפי שהיא דוחה זיהומים אחרים או איברים שמושתלים, ולצורך זה הקמנו את קייט פארמה. ביססנו את החברה על העבודות של פרופ' זליג אשחר ממכון ויצמן. לפני 25 שנה העבודות שלו נראו כמו חלום. הרבה אנשים לא האמינו בו ולא היה להם עניין בזה. אבל הרעיון שלנו היה לעשות הנדסה גנטית של מערכת החיסון כדי שתתקוף בעצמה את הגידול הסרטני. בטיפול שלנו אתה לוקח דם בעירוי מהחולה, מבודד את תאי ה־T שלו (סוג של תאי דם לבנים שיש להם תפקיד בתגובה החיסונית התאית), מהנדס אותם בצורה ספציפית לגידול של החולה, ואחרי השלמת השינוי הגנטי מחזיר אותם לגוף. בעצם אנחנו משתילים לתאי ה־T האלה מעין GPS שמנחה אותם לחדור ישירות לתוך הגידול הסרטני ולחסל אותו. כשהגידול חוזר וגדל הם מיד תוקפים אותו שוב.

 

"היתרון הגדול שלנו היה שב־2009 עוד לא היתה אף חברה בעולם שעשתה את זה. היינו הראשונים והיחידים בתחום, ויכולנו לחפש למי יש את הפטנטים. קודם כל הגענו למכון ויצמן, לפרופ' אשחר, שהפטנט שלו היה חלקי. הוא הגה את הרעיון בעכברים. אחר כך הוא עבר לעבוד ב־NIH האמריקאי, ושם נעשתה רוב העבודה ונכתבו פטנטים של NIH. בנוסף היו פטנטים של UCLA, של מכון ויצמן, וכאמור פטנטים אישיים של אשחר. לקח לנו שלוש שנים לרכז את כל המערכת הזאת תחת מטרייה אחת ולבנות מערך שהוא בעצם פורטפוליו של פטנטים, והיום אנחנו שולטים בתחום. מי שרוצה לעשות הנדסה של מערכת החיסון בשיטה שלנו, ה־T–CAR, צריך לקבל מאיתנו רישיון. היינו ראשונים כשהשטח היה רדום וכיסינו את המערכת בצורה מוחלטת, וההוכחה לכך היא שאמג'ן באה אלינו.

 

"מיד אחרי שלב איסוף הפטנטים", חוזר בלדגרין לשחזר את ימיה הראשונים של החברה, "פנינו לחפש עם מי נלך. אשתי ואני התחלנו את החברה והשקענו את הכסף בשנתיים הראשונות, ורק אחריהן התחלנו להביא קבוצה קטנה של משקיעים - אנשים שהשקיעו איתנו בעבר וחברים. כך הבאנו את הקרן הישראלית פונטיפקס, שהשקיעה בחברה 3 מיליון דולר, ועוד כמה קרנות שהיו איתי בחברות קודמות ועזרו לי". אחזקותיה של פונטיפקס בקייט פארמה, אגב, שוות היום 150 מיליון דולר. "ידענו שאנחנו צריכים לגבש שיתוף פעולה עם גוף מדעי גדול בארצות הברית, ולקח לנו יותר משנתיים לחתום על הסכם מקיף עם מכון הסרטן של ארצות הברית, שנמצא תחת מטריית ה־NIH. כיום המדען הראשי של ה־NIH, ד"ר רוזנברג, מנהל את שיתוף הפעולה שלנו בתוך הממשל האמריקאי. זה שיתוף פעולה פורה במערכת וזה נותן לנו הרבה אפשרויות לפתח תרופות חדשות במהירות. רק בסוף השבוע האחרון חתמנו על חוזה שנוגע לסרטן הגרון וסרטן שנגרם מווירוס הפפילומה, HPV. עכשיו אנחנו בניסויים קליניים שבודקים את השימוש בטכנולוגיה שלנו בגידולים האלה. זה עדיין מוקדם אבל נראה מעניין. זו דוגמה לאיך שאנחנו עובדים עם הממשל".

 

כיום מתמקדת קייט בעיקר בלוקמיה. המוצר המוביל שלה הוא KTE–C19, המיועד לטיפול בחולי לוקמיה מסוג DLBCL, תת־סוג של סרטן הדם שבו חולים 70 אלף אמריקאים בכל שנה. בניסוי שערכה החברה על 13 חולים שמונה חוו נסיגה מוחלטת של המחלה וארבעה חוו נסיגה חלקית - שיעור הצלחה של 92%. שבעה מהמטופלים עברו קודם לכן כימותרפיה שכשלה, מה שמעיד עוד יותר על ההבטחה האדירה בטכנולוגיה של קייט.

 

"עד היום אף אחד לא קיבל אישור מה־FDA (מינהל המזון והתרופות האמריקאי) לעשות את מה שאנחנו עושים. אנחנו פוסעים בדרך לא סלולה שאף אחד עוד לא היה בה", אומר בלדגרין, אבל כאיש מדע הוא גם מקפיד לסייג: "ה־FDA מאוד מעוניין לעזור לנו ועושה כל מה שהוא יכול כדי להביא את הטכנולוגיה שלנו לחולים כמה שיותר מהר, אבל התפקיד שלו הוא להגן על החולים. בניסויים מהפכניים כאלה תמיד יש סיכונים, ולכן אנחנו מנסים להתקדם בזהירות. אני לא רוצה לצבוע הכל בצבעים ורודים, לא רוצה לתת את הרושם שאנשים יחשבו שאנחנו טסים קדימה בלי מעצורים.

 

"נכון שהשם שלנו הוא Kite - עפיפון - אבל הוא לא תמיד עף, לפעמים הוא עולה ולפעמים הוא יורד. הרעיון הסופי הוא שהטיפול שלנו יעשה מהפכה בכל צורת הטיפול בסרטן. היום בכימותרפיה עוזרים ל־10% מהחולים וגורמים לתופעות לוואי ל־100% מהחולים. זה לא יעבוד ככה יותר. יהיה טיפול אישי כנגד התאים הסרטניים בגוף שלך ולא נגד תאים נורמליים. אין סיבה לגרום לנשירת שערות כי אין גידול בשערות", הוא צוחק.

 

השמים הם הגבול

עוד נהיה גדולים יותר מטבע

 

עמיתים לעבודה של בלדגרין מתארים אדם כריזמטי מאוד המקיים סגנון ניהול פתוח, מתייעץ ומוכן לשמוע את כולם, אבל בסוף מחליט לבד וחותך דברים בצורה חדה. "יש לאריה כוורת קבועה של אנשים שעמם הוא מתייעץ. הוא נוהג לשמור אמונים לחברים ולמקורבים עסקיים, ותמיד אוהב להחזיק לידו אנשים מאוד טובים. הוא לא פוחד להביא אנשים חזקים, אולי כי הוא לא חושש למעמד שלו ולהובלה שלו", מספר אחד מעובדיו. "אתה יכול לראות עובד זוטר נכנס אליו לחדר ועומד על דעתו ומתווכח איתו. הוא יסתחבק עם כל שועי עולם אבל גם יהיה אדיב לאנשי התחזוקה בקייט. הוא שילוב היברידי של ישראלי מהיר, ענייני ונטול בולשיט עם גינונים של אמריקאי. זה מה שעשו לו השנים הארוכות בארצות הברית".

 

אבל השאלה הגדולה כעת היא אם קייט תישאר לאורך זמן חברה עצמאית או שהיא תירכש בידי חברת ענק, כפי שקרה לחברות הקודמות שפיתח בלדגרין. השאלה מתחזקת לאור ההסכם שנחתם עם אמג'ן בתחילת החודש. אבל בלדגרין מצהיר כי קייט איננה עוד אקזיט ברזומה שלו. "כל מה שהיה קיים בקייט עד העסקה עם אמג'ן נשאר עצמאי לגמרי. שיתוף הפעולה הוא עתידי לגבי מה שנפתח יחד מעכשיו והלאה, כך שבעצם אנחנו עדיין חברה עצמאית לגמרי ולא מכרנו שום דבר. אנחנו אוכלים את העוגה ומשאירים אותה שלמה.

 

"עשינו עסקה עם אמג'ן מסיבה פשוטה, והיא שבמשך השנים אמג'ן השקיעה מיליארדי דולרים בקניית חברות שיכולות לגלות גנים חדשים שיושבים על תאים סרטניים. הם השקיעו הון עתק וצברו ספרייה של מטרות פוטנציאליות לטיפול בסרטן. אנחנו באנו אליהם ואמרנו שיש להם ספרייה גדולה של מערכות GPS שאפשר לגלות איתן סרטן, ולנו יש בית חרושת לתאי טי שיכול לחסל את התאים הסרטניים, וביחד אנחנו מייצרים פתרון אידאלי. אני לא חושב שבארץ הבינו את היקף העסקה הזאת. אנחנו שותפים לכל דבר, אמג'ן זה אנחנו, בסייג אחד - אם הם לוקחים מוצר שאנחנו מפתחים, הם חייבים לשלם לנו תמלוגים על הרכוש האינטלקטואלי שלנו. הם משלמים לנו 525 מיליון דולר וגם תמלוגים דו־ספרתיים. אם בסופו של דבר אנחנו ניקח את המוצר, אנחנו לא צריכים לשלם להם על הרכוש האינטלקטואלי. על כל המחקר הבסיסי הם משלמים, ואנחנו נשלם להם תמלוגים בהמשך. הם יכלו ללכת עם כל אחד והם בחרו בנו - וזה האישור לטכנולוגיה שלנו".

 

יש סיכוי שבעתיד קייט תהיה גדולה יותר מטבע?

"זה תחום ענק, שבו חברות שהן הרבה יותר גדולות מטבע יהיו מעורבות. כבר היום כשמסתכלים על השוק יש לפחות שש חברות בשווי של יותר מ־50 מיליארד דולר שנכנסו לתחום, ובהן פייזר, ג'ונסון אנד ג'ונסון, נוברטיס ו־GSK. מי שעוד לא נכנס לתחום מחפש איך להיכנס, וזה בדיוק מה שאמג'ן עשו בהסכם שלהם מולנו.

 

"יש לנו צוות של מומחים עולמיים, ובהם יותר מעשרה מומחים שעזבו את אמג'ן לפני חצי שנה ובאו לעבוד אצלנו כי הם התלהבו מאיתנו. אחד מהם הוא דיוויד צ'אנג, שבמשך 12 שנה ניהל את תחום המחקר והפיתוח האונקולוגי באמג'ן. עכשיו אנחנו עובדים על התרחבות לאירופה ולמזרח הרחוק, ומתלבטים אם לעשות את זה לבד או לא. בשלב זה אנחנו לא רואים סיבה להתקשר עם עוד מישהו. מיוני ועד היום גייסנו יותר מחצי מיליארד דולר, ולכן אני שואל את עצמי למה אני צריך עוד חברת ענק שתיכנס. אבל אם יבוא מישהו שישלים אותנו ויוסיף משהו אנחנו נשקול את זה. בינתיים אנחנו בונים חברה עם תשתית רחבה ומוצרים רבים, ואין לנו שום בעיה להמשיך לבנות חברת ענק".

 

אתה חושש מהנסיקה המהירה של קייט? חברות רבות בתחום התרופות נסקו בצורה דומה והתרסקו באותה מהירות.

"האמת היא שהנסיקה לא מאוד הפתיעה אותי, כי זה השטח החם ביותר שקיים כיום לטיפול בסרטן. במשך שנים המדע התפתח אבל הקליניקה לא הדביקה את הקצב שלו, והיום, סוף סוף, ההנדסה הגנטית נכנסת לתוך התאים של האדם. כולם הבינו את הפוטנציאל שיש פה".

 

הדמיון ניצת גם בנוגע לאפשרויות הריפוי של מחלות כגון קרוהן וצליאק, שבהן הגוף למעשה מתגונן מפני "פולשים" לגוף שהוא לא אמור להתגונן מפניהם.

 

"חברות גדולות שנכנסות לשטח מיד מתחילות לחשוב על הדברים האלה, מדברים על המחלות האוטואימוניות ועל מחלות זיהומיות של מערכת העיכול. הדמיון עובד וכולם חושבים כבר על השלב הבא. אין ספק שהדברים האלה עוד יבואו, אבל קודם צריך להתחיל מהפירות שתלויים נמוך על העץ והם הדחופים ביותר. לכן אני ממהר עכשיו ללכת למשרד. יש עוד הרבה עבודה לעשות".

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x