• תפריט
מוסף 08.01.2015
כותרת מוסף 08.01.15

אלאלוף ההפרטות

אלי אלאלוף, יו"ר הוועדה למלחמה בעוני, הצטרף למפלגת כולנו של משה כחלון על תקן המגן הגדול של העניים. אלא שכמנכ"ל קרן רש"י אלאלוף תרם תרומה גדולה להפרטת שירותי הרווחה ולביסוס הנורמה של עובדי קבלן נטולי זכויות במערכת החינוך

ארי ליבסקר 10:5909.01.15

"החברה בישראל חייבת להניף שלושה דגלים בבת אחת: הדגל החברתי, הדגל הכלכלי, והם שיביאו אותנו להניף גם את הדגל הביטחוני", הכריז לפני שבועיים אלי אלאלוף, מי שהיה יו"ר הוועדה למלחמה בעוני, בעת שהודיע על הצטרפותו לכולנו, מפלגתו של משה כחלון, על טיקט איש החינוך והרווחה של הרשימה.

 

"אלי הוא האיש שהכניס לשיח הישראלי את החזון החברתי, את צמצום הפערים, את ההזדמנות השווה", הכריז כחלון באותו מעמד. "לא היה קל לגייס אותו; הוא המועמד היחיד שהגעתי אליו הביתה. אמרתי לו, 'הניסיון שלך, הידע, יכולת הביצוע - אסור שיתבזבזו. אנשים מסוגך, אסור שיהיו בבית. הקדשת את חייך למלחמה בעוני; תוביל אותנו בחזון החברתי והחינוכי שלך לצמצום פערים'".

 

אלי אלאלוף. "הוא לא הפתרון לבעיית העוני, הוא חלק ממנה" אלי אלאלוף. "הוא לא הפתרון לבעיית העוני, הוא חלק ממנה" צילום: נמרוד גליקמן

 

לאלאלוף אכן יש רקורד של פעילות. הוא עבד במשרדו של יגאל ידין בעת שהיה השר הממונה על פרויקט שיקום שכונות, ואחר כך המשיך לפעילות בסוכנות היהודית. בתחילת שנות התשעים הוא היה חבר במועצת העיר באר שבע, וב־1992 התמנה לשליח של קרן היסוד בז'נבה, שם פגש את נשיא קרן רש"י הוברט לוואן (Leven), נכדו של מייסד הקרן ומי שהיה יו"ר מותג המים פרייה. לוואן הציע לאלאלוף לנהל את הקרן, וזו הפכה למפעל חייו: אלאלוף כיהן כמנכ"ל שלה בשנים 1995–2012, ובניצוחו היא הפכה לקרן הפרטית הגדולה בישראל. היא עוסקת בעיקר ברווחה ובחינוך, תחומים שבהם היא משמשת זרוע מבצעת של משרדי החינוך והרווחה - ובמילים פחות מכובסות: משמשת קבלן ביצוע של הממשלה, המעדיפה להסיר מעליה את האחריות לשירותים שסיפקה בעבר.

 

ב־2011 הרקורד הזה זיכה את אלאלוף בפרס ישראל למפעל חיים התשע"א. "אלאלוף הוא מהפעילים המרכזיים למען שוויון וצדק בישראל", נכתב בנימוקי הזכייה, "ובמשך יותר מארבעה עשורים של פעילות ציבורית בישראל הוא תרם לקידומן של שכונות מצוקה ולקליטת עלייה". גם קרן רש"י תגמלה אותו ברוחב לב: על פי רשם העמותות, עלות שכרו ב־2012, שנתו האחרונה בקרן, עמדה על 1,135,508 שקל.

 

אלא שבמקביל, קרן רש"י תחת אלאלוף תרמה תרומה עצומה להפרטת שירותי החינוך והרווחה ולהעמקת התופעה של עובדי קבלן בתחומים הללו - תופעה שיש לה משקל מכריע בהרחבת מעגל העוני בישראל. "אלאלוף הוא לא הפתרון לבעיית העוני: הוא חלק ממנה", טוען פרופ' דני גוטוויין מאוניברסיטת חיפה. לדבריו, אלאלוף הוא האיש שסיפק לממשלה את מנגנון ההפרטה שבו היא עשתה את השימוש הרחב ביותר. "זה לא שמדיניות הרווחה התפרקה מנכסיה ואז אלאלוף הופיע; זה הוא שיצר את הפירוק. ההיגיון שהפעיל אותו כל השנים הוא שצריך לצמצם את שירותי מנגנון הרווחה, לפרק אותו ולהעביר אותו לעמותות. בניגוד לדימוי שאלאלוף מנסה לטפח לעצמו, הוא ודומיו יצרו את בעיית העוני במדינת ישראל, ולא פתרו אותה".

 

הפגנה של מורי קבלן. כשאלאלוף כיהן כיו"ר העמותה־בת "יחדיו", הנהלת העמותה ריסקה מהלך התאגדות של העובדים הפגנה של מורי קבלן. כשאלאלוף כיהן כיו"ר העמותה־בת "יחדיו", הנהלת העמותה ריסקה מהלך התאגדות של העובדים צילום: שאול גולן

 

בהיבט הניהולי, קרן רש"י דומה לחברת אחזקות: הקרן, שהיא הגוף הכלכלי, יושבת למעלה, ותחתיה פועלות עמותות־בנות המשמשות גופים ביצועיים, כמעט כולן בשליטתה המלאה. המודל, כפי שהוא מוצג באתר הקרן, מכונה "פילנתרופיה יזמית": הקרן מקימה עמותה, וזו משיקה פיילוט שממומן מתרומות ומופעל בקנה מידה קטן, שמכונה "חממה". כשמשרד ממשלתי מחליט לאמץ את החממה, הוא מממן זאת בעזרת כספים ממשלתיים (שאליהם מתווספים בחלק מהפרויקטים החינוכיים גם מקורות מימון מוניציפליים וכספי הורים).

 

העניין הוא שהמודל הזה, שמשמש שיטה להתפרקות המדינה משירותי רווחה וחינוך, הופך מאות רבות של עובדים — רבים מהם עובדי מדינה לשעבר - לעובדים זמניים הפועלים בתנאי העסקה ירודים ובשכר הולך ונשחק. במילים אחרות, ביד אחת נלחם אלאלוף בעוני, וביד השנייה הקרן שבראשה עמד תרמה להפיכת שוק העבודה הישראלי לשוק של עובדי קבלן עניים.

 

דוגמה מייצגת לשיטה הזאת מספק מיל"ת ("מערך יום לימודים תוספתי"), פרויקט יום לימודים ארוך לגיל 3–9 שעליו המליצה ועדת טרכטנברג ושקרן רש"י מפעילה באמצעות העמותה־הבת "תפנית בחינוך". המערך שמפעילה "תפנית בחינוך" מעסיק כ־4,000 מורים, שרק 15% מתוכם הם מורי בית הספר בשעות נוספות; השאר הם עובדי קבלן לכל דבר המקבלים שכר על בסיס שעתי, לא כולל תשלום על ימי חופש וחג או על ימים שבהם התלמידים נמצאים בטיולים. זהו הפרויקט הגדול ביותר של העסקה קבלנית דרך משרד החינוך, שלא פרסם עד כה נתונים מדויקים על מספר עובדי הקבלן המועסקים דרכו.

 

מורות העובדות בפרויקט, שסירבו להיחשף מפחד לפיטורים, מעידות על תנאי עבודה לא מתגמלים. "לא מאפשרים לנו לעבוד בכל השבוע. מדובר בשלוש שעות ביום, מ־13:00 עד 16:00. בשאר הזמן העובדות נאלצות למצוא עבודה נוספת. בחופשים מפטרים אותנו, ובחגים לא משלמים על חופשות".

 

משה כחלון, שגייס את אלאלוף למפלגתו. "לא היה קל לגייס אותו" משה כחלון, שגייס את אלאלוף למפלגתו. "לא היה קל לגייס אותו" צילום: נמרוד גליקמן

 

"התופעה הזאת, של מורים שמועסקים בהעסקה קבלנית, לא קיימת בעולם", מסבירה ד"ר ורדה שיפר ממכון ון ליר בירושלים. "אם יש דבר כזה, זה רק במקרים של מילוי מקום, או מורים שבאים לפרויקטים עם סוף מוגדר מראש. אצלנו משרד החינוך לא מגדיר את הצורך בעבודה קבלנית על פי זמן העסקה, אלא על פי הטענה שמורים אלה לא מלמדים לימודי ליבה. מי שמאיישים את המשרות הללו הם מורים שברגע שהחליטו שהמקצועות שהם מלמדים אינם ליבה, איבדו את מעמדם המקצועי. יכול להיות שלמורים האלה יש רישיון הוראה, אבל בעזרת העמותות הם הפכו בן רגע להיות עובדי קבלן".

 

אגב, בקרוב תקלוט קרן רש"י חלק מפעילותה של קרן קרב, המעניקה תוכניות העשרה בבתי ספר ובגנים ומעסיקה כ־2,400 מורים - רובם, שוב, כעובדי קבלן.

 

באופן מעורר תמיהה, הוועדה למלחמה בעוני - שאלאלוף, כזכור, עמד בראשה - כלל לא התייחסה לנושא העסקה קבלנית כדפוס העסקה המביא לעוני. זאת אף שלוועדה הוגש נייר עמדה של הכלכלן פרופ' יוסי זעירא, שקבע כי הפתרון לעוני בישראל כרוך בצמצום העבודה הקבלנית במגזר הציבורי ובחזרה להעסקה ישירה. "הפרטת השירותים הציבוריים הקטינה את העלויות של השירותים הללו, אבל לא על ידי שיפור יעילות, אלא באמצעות העברת הכנסה מהעובדים למשלמי המס", כתב זעירא. "ניסיון רציני לצמצום העוני צריך לסגת ממדיניות זו".

 

אבל זה לא רק השימוש בעובדי קבלן: העמותות של קרן רש"י לא היססו, למשל, לצאת באלימות נגד עבודה מאורגנת. קחו למשל את "יחדיו", עמותה־בת כזו הפועלת בדרום וממומנת בעיקר מכספי מדינה. באתר העמותה נכתב כי היא הוקמה כ"מענה לצורך הדוחק להרחיב את מגוון שירותי הרווחה לתושבי הדרום ולשפר את איכותם. שירותי העמותה משמשים אלפי ילדים, בני נוער ובוגרים ביותר מ־40 פרויקטים". למעשה, יחדיו מהווה תחליף לשירותי הרווחה שסיפקה בעבר המדינה לנוער בסיכון ולאנשים בעלי צרכים מיוחדים.

 

ב־2010, בשעה שאלאלוף כיהן כיו"ר יחדיו, ניסה אחד המדריכים בעמותה, אסף בונדי, לאגד את העובדים בה בארגון "כוח לעובדים". ההנהלה נעמדה על הרגליים האחוריות: העובדים כונסו למפגשים שבהם הניסיון להתאגד הוצג כבגידה בעמותה, והובהר להם כי מנכ"ל העמותה דאז רון חיות מתנגד בתוקף למהלך. כשכוח לעובדים שיגר להנהלת יחדיו מכתב המבקש לפתוח במשא ומתן על מהלך ההתאגדות, ההנהלה הזדרזה לזמן את בונדי לשימוע לפני פיטורים, בנימוקים שחניך התלונן כי בונדי הרים עליו את קולו, ושבונדי "אינו נחמד". בונדי, מצדו, טען כי התלונה הראשונה לובנה והשנייה מופרכת; הוא עתר לבית הדין לעבודה, אלא שעתירתו נדחתה והוא פוטר בלא שהיות.

 

"במונחים של העסקה קבלנית, העובדים ביחדיו הם עובדי קבלן לכל עניין ודבר", מסבירה אורנה עמוס, עובדת סוציאלית הפועלת בדרום הארץ. "אלו עובדים שהועסקו בעבר בהעסקה ישירה כמדריכי פנימיות, עובדים סוציאליים ואמהות בית. כשעובדי יחדיו ועובדי פנימיית אשלים - שנסגרה - ניסו להתאגד, הם נתקלו בהתנגדות ובסיכול ההתאגדות בידי ההנהלה. זה מעורר שאלות: מדוע שהנהלת קרן רש"י תתנגד להתאגדות עובדים? את מי משרתת ההתנגדות?".

 

אלאלוף, מצדו, דוחה את הביקורת על התנהלותו מכל וכל. "אנחנו פעלנו לפי קריטריונים שקבע משרד החינוך", השיב לפניית "מוסף כלכליסט" בנושא ההעסקה השעתית. "זה מה שהמשרד דרש במכרז. מי שמועסק בקרן רש"י מועסק בהעסקה ישירה — מהמנכ"ל ועד עובד הניקיון. בשאר התחומים עבדנו בהתאם לדרישות המכרז — אם זה משרד הרווחה, משרד החינוך או משרד הבריאות".

 

לא הייתם יכולים להציע אלטרנטיבה לדרישות הפוגעניות של המכרזים?

"זה היה תנאי בסיסי. מי שלא עמד בהם נפסל. בעיקרון אני נגד העסקה שאינה הולמת, וודאי שאני מתנגד לפטר את המורים בחופשת הקיץ ולהעסיק אותם מחדש בשנת הלימודים".

 

מה בנוגע לבלימת מאמצי ההתאגדות של העובדים ביחדיו?

"לא דיכאתי שום התאגדות עובדים. אחד מהעובדים ביחדיו, שעבד תקופה קצרה, ניסה להתארגן, ומנכ"ל העמותה רון חיות פיטר אותו מסיבות מקצועיות. כשנודע לי על הפרשה עשיתי בירור עמוק. אני לא הייתי מנכ"ל העמותה, וחיות עצמו פוטר בהמשך מקרן רש"י".

 

אתה בעד שעובדי יחדיו וכל עובדי העמותות־הבנות של קרן רש"י יתאגדו?

"אני לא אתנגד".

 

מקרן רש"י נמסר: "העמותה לתפנית בחינוך מפעילה את תוכנית מיל"ת מתוקף מכרז שפרסם משרד החינוך. תנאי המכרז נקבעו בידי משרד החינוך ומחייבים את העמותה בהוצאתם לפועל, ובכלל זה אופן העסקת עובדי התוכנית. בכל הנוגע להעסקת עובדי מיל"ת יש לפנות לגורם הממונה במשרד החינוך. לעניין נושא ההתאגדות, הקרן מכבדת כל ניסיון התאגדות ומעולם לא פעלה למניעתה. באשר לעובד עמותת יחדיו לשעבר, מדובר באירוע שקרה לפני כחמש שנים, וסיום העסקתו אינו קשור כלל ועיקר ליוזמת ההתארגנות".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x