• תפריט
מוסף 23.09.14
מוסף 23.9.14

ראיון כלכליסט

קרנית פלוג: "אני חיה בשלום עם התואר נגידה חברתית"

מעמד הביניים דווקא במצב טוב, העתיד תלוי בחרדים ובערבים, מע"מ אפס עלול לעלות לנו ביוקר והממשלה צריכה להוציא יותר היום כדי שלא נהיה בצרות מחר. בראיון מיוחד ל"מוסף כלכליסט" ד"ר קרנית פלוג, הנגידה שביבי לא רצה, מציגה ניתוח חד ולא שגרתי של כלכלת ישראל

אורי פסובסקי ואמנון אטד 06:5223.09.14

את שולחן הישיבות בלשכתה של נגידת בנק ישראל ד"ר קרנית פלוג מקשט שטר 50 השקלים החדש, תחוב בין שני לוחות שקופים. על השטר מתנוסס דיוקן המשורר שאול טשרניחובסקי, ועל גבו מוטבע צמד שורות משירו המפורסם "אני מאמין": "כי עוד אאמין גם באדם, גם ברוחו, רוח עז". אבל בשיחתנו נדמה שפלוג - שמתוקף תפקידה היא גם היועצת הכלכלית של הממשלה - מאמינה דווקא בשורה מהבית הבא בשיר: "לא ברעב ימות עובד, דרור לנפש, פת לדל".

 

כבר במעמד מינויה לתפקיד, פלוג הכריזה: "אין די בשיעורי צמיחה גבוהים. חשוב מאוד שפירות הצמיחה יתחלקו בצורה שוויונית יותר בין כל חלקי האוכלוסייה". בהמשך דיברה על "יצירת חברה שגם ילדינו ירצו לחיות בה". לשתי ההצהרות האלה היא הוסיפה מושג חדש יחסית בשיח הכלכלי, שאף נגיד לפניה לא הדגיש: "צמיחה מכלילה" - גישה שמייחסת חשיבות לא רק לצמיחה, אלא גם לכך שפירותיה יגיעו לכלל האוכלוסיה, כמו גם ההזדמנויות הכלכליות.

 

אלה דברים יוצאי דופן כשהם מגיעים מכיוונה של נגידת בנק ישראל. כהונתם של נגידי העבר התמקדה בעיקר במלחמה באינפלציה ובשמירה על יציבות המערכת הפיננסית. קודמיה של פלוג, כמו הקולגות שלהם בעולם, לא נראו מוטרדים במיוחד מנושאים כמו הפערים בחברה או שוויוניות חלוקת ההכנסות.

 

בעיתונים, ובהם "כלכליסט", היו מי שכינו את פלוג בעקבות הצהרותיה נגידה "חברתית", הגדרה שלא מרבים לייחס לאחראי על המדיניות המוניטרית בישראל. כשאנחנו מזכירים את התואר הזה במהלך השיחה פלוג מזדרזת להגיב: "לא אני הגדרתי את עצמי ככה". ובכל זאת, היא מוכנה להודות, זו פרשנות שהיא "חיה איתה בשלום".

 

אז מה התואר "נגידה חברתית" אומר מבחינתך?

"אני חושבת שאני מתייחסת לא רק למצרפים אלא גם לשאלה איך העוגה מתחלקת. בעיניי החברה והכלכלה שזורות זו בזו, ואני בהחלט רואה יעד נכון בשילוב כל מרכיבי האוכלוסייה בפעילות הכלכלית, ולכן גם בפירות של הפעילות הכלכלית".

 

פלוג. "לא על הכל שר האוצר ואני מסכימים, ואנחנו ממשיכים לדון. אנחנו בבנק ישראל כנראה צריכים להשקיע יותר בלהסביר את ההיגיון של המדיניות שלנו" פלוג. "לא על הכל שר האוצר ואני מסכימים, ואנחנו ממשיכים לדון. אנחנו בבנק ישראל כנראה צריכים להשקיע יותר בלהסביר את ההיגיון של המדיניות שלנו" צילום: עמית שעל

 

במה מעמד הביניים טועה

 

המושג "צמיחה מכלילה" מתחיל לחלחל בשנים האחרונות לשיח הכלכלי העולמי ולהישמע בכנסים בפרופיל גבוה. אך מתברר שזהו מעין כתם רורשאך, שכל אחד משליך עליו ממשאלות לבו. מי שרוצה יכול לשמוע בו הד למחאת 2011, למצוקותיו ולתקוותיו של מעמד הביניים הישראלי, אך לשיטת פלוג אתגר ההכללה אחר, והוא: שילוב בשוק העבודה של שתי אוכלוסיות, הערבים והחרדים. חיזוק העניים.

 

"לאורך זמן האי־שוויון גדל, ואיתו גדלה החשיבות של הכללת אוכלוסיות שבשולי שוק העבודה", היא אומרת, וטוענת שפעולות הממשלה בעניין אינן מספיקות. הקיצוץ בקצבאות בעשור החולף אמנם הוציא לעבודה ערבים וחרדים רבים, אבל שיעורי העוני בקרבם דווקא גדלו. "צריך לפעול כדי לשפר את מצבם על ידי הקניית כישורים והשכלה", היא אומרת, ומדגישה שגם בקרב האוכלוסיות האלה גדלה ההכרה בצורך להשתלב בפעילות הכלכלית.

 

גם אנשים במעמד הביניים מרגישים שהצמיחה לא כוללת אותם.

"אם מסתכלים על הממוצע אז השכר הריאלי באמת לא גדל, כלומר הוא עלה בערך כמו מדד המחירים לצרכן, אבל כשמסתכלים על ההכנסה נטו למשק בית, אז היא גדלה כמו התוצר לנפש".

 

פלוג טוענת, במילים אחרות, שגם אם תלוש השכר של העובד הבודד דרך במקום, הרי שמבט רחב יותר מגלה שבקרב משקי הבית נרשם בממוצע שיפור. כידוע, אפשר לטבוע בבריכה ש"עומקה הממוצע" 10 ס"מ, וגם פלוג ממהרת להדגיש ש"הסיפור מאחורי כל גרף כזה הוא כמובן מורכב". השכבות המבוססות נהנו מהקלות מס שהגדילו את ההכנסה נטו שלהן, ואילו בשכבות החלשות יותר יצאו גם בני הזוג לעבוד, והגדילו את ההכנסה המשפחתית. והתהליך הכפול הזה הוביל לשיפור בנטו של כלל משקי הבית. זה הניתוח שהציגה לפני חודשיים בפני ועדת הכספים של הכנסת.

 

כשאנחנו מנסים להקשות ומזכירים שלצד העלייה בהכנסת משקי הבית עלו גם ההוצאות, ובמשפחות שבהן שני בני הזוג עובדים נוספה הוצאה על מסגרות לילדים, פלוג אומרת: "זה נכון, יש הבדל, והדגש שלי לגבי חשיבות השירותים הציבוריים קשור גם לזה. אנחנו צריכים להמשיך את העבודה כדי שכושר ההשתכרות שלהם יהיה מתאים. ויש גם מה לעשות לגבי שירותים תומכי עבודה, כגון הרחבת מעונות יום וצהרונים".

 

פלוג בלשכתה. "גירעון של 3% מביא בחשבון זעזוע לא צפוי. אם נתכנן גירעון גבוה יותר ונבנה על הצמיחה, זה יהיה סיכון" פלוג בלשכתה. "גירעון של 3% מביא בחשבון זעזוע לא צפוי. אם נתכנן גירעון גבוה יותר ונבנה על הצמיחה, זה יהיה סיכון" צילום: עמית שעל

 

ריקי כהן מחדרה צריכה להתעניין היום בכושר ההשתכרות של חרדים וערבים?

"אני בהחלט חושבת שכן. העובדה שיש חלקים באוכלוסייה שהיום המשקל שלהם בשוק העבודה הוא יותר נמוך בסופו של דבר משפיעה על הצמיחה במשק כולו ועל רמת החיים של כולנו".

 

ובכל זאת, לך עצמך יש ילדים שמתחילים בקרוב את דרכם הכלכלית העצמאית. את מבינה את החשש של הורים, גם משכבות מבוססות, לעתידם הכלכלי של ילדיהם?

 

"בהחלט. לכן חשוב שנמשיך להשקיע במנועי הצמיחה. יכולת המשק לצמוח נובעת גם משילוב אוכלוסיות וגם מהשקעה בתשתיות ובחינוך. זה חלק ממה שיגדיר את העתיד הכלכלי של כלל האוכלוסייה".

 

מדינה שנעה בין קצוות

 

את ההבדל בין פלוג לקודמה בתפקיד סטנלי פישר רואים כבר בכניסת ללשכה. פישר טרח לקשט את החדר המרווח בתצלומים מעברו ובמזכרות רבות ממקומות העבודה הקודמים שלו, מעבר לים. את עיני המבקרים בלשכת פישר צד בשעתו ציור ענקי, מחווה לציור הקיר הנודע "אסכולת אתונה" של אמן הרנסנס רפאל. כמו ב"אסכולת אתונה", גם בציור המחווה קובצו דמויות היסטוריות למעין תמונת מחזור משותפת, אבל את אריסטו, סוקרטס ופיתגורס החליפו בציור של פישר דמויות מעולם הפוליטיקה והכלכלה האמריקאי. פישר עצמו, שצויר שם כשעוד היה מרצה צעיר ומבריק לכלכלה, ניצב לצד נשיא ארצות הברית ריצ'רד ניקסון ולצד לפחות שישה כלכלנים שלימים יזכו בפרס נובל, ובהם מילטון פרידמן וג'ורג' סטיגלר.

 

 

פלוג, שב־26 השנים האחרונות עבדה בבנק ישראל - "ובאמצע שנתיים בבנק האינטר־אמריקאי" - ושמתגוררת בקרבת בניין הבנק, הסתפקה בכמה תצלומים משפחתיים וקומץ תמונות, מצוירות בסגנון מינימליסטי.

 

"כשהלכתי ללמוד כלכלה לא ידעתי בדיוק מה זה", היא מספרת. "בלימודים גיליתי עולם שמצד אחד נוגע בחברה ומצד שני יש בו לוגיקה סדורה שהתחברתי אליה". לפני בנק ישראל היא למדה באוניברסיטה העברית, השלימה דוקטורט באוניברסיטת קולומביה ועבדה ארבע שנים בקרן המטבע העולמית. "שם הבנתי יותר טוב מה זה לנהל מדיניות כלכלית", היא מספרת. החיבור למדיניות כלכלית ציבורית היה טבעי עבורה. "אבא שלי, שהיה כלכלן בשירות הציבורי ואחר כך עסק בנושא של זכויות ניצולי השואה, וגם אמא שלי, שהיתה רופאת ילדים, עסקו בשירות לציבור. אני מניחה שזה משהו שעיצב אותי באיזשהו אופן".

 

ב־2011 פלוג מונתה למשנה לנגיד פישר, וסומנה כמחליפתו המיועדת, רק כדי לגלות בהמשך שאינה בחירתו הראשונה, או השניה, של ראש הממשלה נתניהו לתפקיד. בשנת 2002, אגב, פלוג, אז מנהלת מחלקת המחקר בבנק ישראל, דווקא השמיעה אמירות המזכירות את נתניהו. שנה לפני מינויו לשר האוצר בממשלת שרון, פלוג פרסמה מאמר ובו כתבה: "הממשלה גדולה מדי, נטל החוב גבוה מדי, והמסים גבוהים מדי". זה ניתוח שאינו רחוק מדימוי "האיש הרזה שסוחב את האיש השמן" המפורסם שטבע נתניהו ב־2003. במאמר, שחיברה עם מישל סטרבצ'ינסקי, פלוג המליצה להקטין את ההוצאה הציבורית ולהפחית מסים. שוב, צעדים המזוהים כיום עם נתניהו.

 

ב־2007, הניתוח של פלוג כבר פחות נעם לאזני נתניהו. היא פרסמה חוות דעת שלפיה צמיחת המשק באמצע העשור הקודם נבעה בעיקר מהתאוששות הכלכלה העולמית והקלת המצב הביטחוני, ופחות מהרפורמות שביצע כשר האוצר. כיום כבר ניכרים הבדלים ברורים בין העמדות שמבטאים השניים: בחורף 2011, לאחר המחאה החברתית, נתניהו אמר שמי שמתמקד בחלוקת העוגה "יישאר עם פירורים". כעת פלוג מדברת על חלוקת העוגה.

 

פלוג בוועדת טרכטנברג עם יורם גבאי, שלומי פריזט ומנואל טרכטנברג. לא מתייחסת לשאלה מה יעלה בגורל ההמלצות פלוג בוועדת טרכטנברג עם יורם גבאי, שלומי פריזט ומנואל טרכטנברג. לא מתייחסת לשאלה מה יעלה בגורל ההמלצות צילום: נועם מושקוביץ

 

מה השתנה מאז 2002, המציאות או האידאולוגיה שלך?

"תפיסת העולם שלי דוגלת בכלכלת שוק מצד אחד, ומצד שני בזה שלממשלה יש תפקיד חשוב גם באספקת שירותים ציבוריים כמו חינוך, בריאות רווחה, וגם ברגולציה. אני מחפשת את האיזונים. אני לא מאמינה בפתרונות פינתיים.

 

"כשדיברתי ב־2002 על הצורך להוריד מסים ולהקטין את ההוצאה הציבורית, ההוצאה הציבורית עמדה על יותר מ־50% מהתוצר. ב־2012 היא היתה 42% מהתוצר. בתוך עשור עברנו, בהשוואה למדינות המפותחות, מהקצה העליון של ההוצאה הציבורית לחלק התחתון של רשימת המדינות. ואם מסתכלים על ההוצאה האזרחית ללא ריבית, שזו ההוצאה על השירותים הציבוריים, אנחנו נמצאים ממש בקצה. כך שמה שהשתנה זו המציאות".

 

פלוג שולפת טבלאות שמציגות את אותה ירידה בהוצאה האזרחית. אחת מהן מראה שישראל היא מהמדינות היחידות בעולם שבהן השקעת המדינה בכל תלמיד ב־2011 היתה נמוכה יותר מאשר בשנת 2000.

 

"אנחנו גם המדינה היחידה שבה אצל צעירים בגילי 25–34 שיעור ההשכלה הגבוהה נמוך יותר מאשר אצל מבוגרים בגילי 55–64. חלק מההסבר הוא שבעבר הגיעו מברית המועצות לשעבר עולים עם השכלה מאוד גבוהה, שנהנינו ממנה ושההייטק שלנו הפך לקטר בין היתר בזכותה. אבל העובדה שהיום שיעור הצעירים בעלי ההשכלה הגבוהה הוא יותר נמוך משהיה אז בהחלט מטרידה, כי היא מעלה את השאלה איזה קטר יהיה לנו בהמשך", פלוג אומרת.

 

פלוג בטקס מינויה בנובמבר, עם פרס, נתניהו ולפיד. "אני חושבת שיהיה קשה ליישם את מע"מ אפס באופן אפקטיבי" פלוג בטקס מינויה בנובמבר, עם פרס, נתניהו ולפיד. "אני חושבת שיהיה קשה ליישם את מע"מ אפס באופן אפקטיבי" צילום: עומר מסינגר

 

איך כל זה מתיישב עם האמירה של נתניהו שצריך להוסיף "מיליארדים רבים" לתקציב הביטחון?

"חשוב שכל תוספת שתהיה לביטחון, ככל שתהיה, תבוצע כך שנמשיך לשמור על יעד גירעון של 3%. המשמעות של תוספת כזאת ללא הגדלה של ההכנסות ממסים היא שחיקה נוספת של השירותים הציבוריים, שגם כך ההוצאה עליהם נמוכה יחסית. הפחתה נוספת בהוצאה האזרחית תפגע בדיוק באותה יכולת שלנו להשקיע במנועי הצמיחה".

 

כלומר אם יוסיפו מיליארדים לביטחון בלי להגדיל את הגירעון או להעלות מסים, את חוששת שניקלע ל"עשור אבוד", כמו זה שהיה בשנות השבעים?

"אני לא רוצה להתייחס דווקא למונח עשור אבוד, אבל אני כן חושבת שגם אם יש צרכים ביטחוניים נוספים, חשוב לא להזניח את מנועי הצמיחה ואת היכולת של הצמיחה להגיע לכולם".

 

אמרת קודם שבתמונה הרחבה משקי הבית נהנו מהצמיחה בעשור האחרון. את היית חברה מובילה בוועדת טרכטנברג. אם הצמיחה הגיעה לכולם, למה אנשים יצאו לרחובות?

"המחאה נשענה על מגוון סיבות. חלקן קשור לכך שמחירי הדירות עלו וזה בהחלט מקשה על אוכלוסיות צעירות, ובמיוחד אוכלוסיות צעירות עם ילדים. וחלק מהעניין מבטא אולי את העובדה שהציפיות לשירותים ציבוריים לא נענו באופן מספק. אלה לדעתי היו הטריגרים המיידיים, והמלצות ועדת טרכטנברג נתנו מענה מסוים לנושא, לחינוך לגיל הרך וגילי 3–5. אני מקווה שהיישום אכן יימשך".

 

מה יהיה גורלן של כל המלצות טרכטנברג זו שאלה פתוחה, אנחנו מעירים. פלוג מסתפקת בחיוך.

 

פלוג החודש. חושפת את שטר 50 השקלים החדש פלוג החודש. חושפת את שטר 50 השקלים החדש צילום: רויטרס

 

0 מע"מ יְיַקר את הדירות

 

מאז נכנסת לתפקידך היו ארבע הפחתות ריבית. זה לא מקשה על זוגות צעירים להגיע לדירה?

"מדיניות הריבית נועדה קודם כל לשמור על יציבות מחירים, ועל ערך הכסף של הציבור. מעבר לכך, בתנאים הנוכחיים, כשהמשק והמשק הגלובלי נמצאים בהאטה, ריבית נמוכה יותר מסייעת לפעילות הכלכלית, לצמיחה ולתעסוקה. אם נחשוב איפה היה המשק אם לא היינו בריבית של 0.25% אלא בריבית של 3%, אני מניחה שהיינו בשיעור אבטלה הרבה יותר גבוה, מפעלים היו נסגרים בגלל חוסר היכולת להתחרות. במובן הזה אנחנו חושבים על הציבור".

 

והעלייה במחירי הדיור?

"ראשית, הפחתת ריבית אכן מקטינה את תשלומי המשכנתא ולכן הופכת את המשכנתאות לאטרקטיביות, וזוגות צעירים רוצים לקנות דירה בין היתר כיוון שהריבית נמוכה יחסית. גם העובדה שהאלטרנטיבות להשקעה לא אטרקטיביות הביאה משקיעים לשוק הדיור. מצד שני שחרור קרקעות לצורכי הגדלת מספר הדירות הוא תהליך מאוד אטי, עובדה שהביאה לעלייה במחירים. הפתרון הוא להגדיל משמעותית את ההיצע. ב־2013 ראינו גידול בהתחלות הבנייה, ולצערי באחרונה ראינו עצירה וזה בהחלט מטריד".

 

אז עם ריבית נמוכה והיצע דירות לא מספק, המחירים ימשיכו לעלות.

"אני מקווה שהאי־ודאות בשוק הדיור תוסר בקרוב, ואז אני מניחה שנראה עלייה מחודשת בהתחלות הבנייה, בהיצע. אבל אני בהחלט מוטרדת מהירידה שרואים בהתחלות, ויש חשש שזה יתגלגל לעלייה במחירים".

 

מה לגבי הרעיון של מע"מ אפס?

"הכלי הזה עלול בסופו של דבר להגדיל את הביקוש לדירות, ובהעדר גידול מסיבי בהיצע, הוא עלול להביא לעלייה ולא לירידה במחירי הדירות. יש כוונה, עם תוכנית מע"מ אפס, לפקח על המחירים באמצעות מחירי המחירון של השמאי הממשלתי. די קשה לפקח על מחירים של מוצרים שהם לא מוצרים סטנדרטיים, ולכן אני חושבת שיהיה גם מאוד קשה ליישם את הצעד הזה באופן אפקטיבי. אבל נראה שהנושא הוכרע וחשוב להסתכל קדימה, וכאמור אני מקווה שהאי־ודאות בנושא תוסר בהקדם".

 

בשנים האחרונות בנק ישראל מטיל עוד ועוד מגבלות על נוטלי משכנתאות ועל הבנקים, ובכל זאת מחירי הדיור ממשיכים לטפס.

"מה שהגרף לא מראה זה את מאפייני הסיכון של המשכנתאות. הצעדים שנקט המפקח על הבנקים, כמו המגבלות על שיעור ההחזר מתוך ההכנסה או המגבלה על חלק המשכנתא שבריבית משתנה, הפחיתו את הסיכון. הצעדים נועדו להגן על נוטלי המשכנתאות מהסיכון שלא יוכלו להחזיר את המשכנתא, וזה הדבר העיקרי שהמפקח כיוון אליו".

 

פישר ב־2009 בלשכתו. על הקיר: גרסת הכלכלנים ל"אסכולת אתונה" פישר ב־2009 בלשכתו. על הקיר: גרסת הכלכלנים ל"אסכולת אתונה" צילום: גיא אסייאג

 

 

סיכון ש"לא נכון לקחת"

 

פלוג מדברת על השקעה בחינוך והכשרה מקצועית למגזרים חלשים, ובעצם על עתידה של כלכלת ישראל בטווח הארוך. אלה גורמים שמשפיעים בטווח הארוך. אבל כפי שהעיר הכלכלן הדגול ג'ון מיינרד קיינס, בטווח הארוך כולנו מתים. בטווח הקצר יש כלכלה (מדשדשת) לנהל והחלטות ריבית לקבל.

 

למה החלטתם בחודש שעבר על הפחתת הריבית לשפל של 0.25%?

"ראינו שורת אינדיקטורים לכך שהמשק בהאטה עוד לפני מבצע צוק איתן, שבעטיו תהיה האטה נוספת בצריכה הפרטית ובוודאי בתיירות. ראינו גם ירידה של יותר מ־10% ביצוא ברבעון השני. אנחנו חלק מהכלכלה העולמית ומושפעים מכך שאירופה, שותף הסחר החשוב ביותר שלנו, מדשדשת. התמונה הזאת, עם אינפלציה מאוד נמוכה של 0.3%, אפשרה לנו להוריד את הריבית וכך לתת למשק תמיכה, ובעצם למנוע עוד האטה. ראינו גם התחלה של פיחות בשער השקל, שחשבנו שאפשר לחזק אותו. הדבר הזה חשוב במיוחד לתחרותיות, שנחוצה כשהביקושים העולמיים נמוכים יחסית". הגיליון ירד לדפוס לפני פרסום ריבית בנק ישראל אתמול.

 

נניח שבעוד חודשיים האינדיקטורים יראו על מצב קשה יותר. מה תעשו אז?

"כמו שלמדנו מאז המשבר העולמי, לבנקים מרכזיים יש כלים רבים ומגוונים גם כשמגיעים לריבית אפסית. אבל העובדה ששער החליפין, גם הודות להפחתת הריבית, נמצא ברמה יותר מפוחתת מכפי שהיה, מקלה על המשק להתמודד עם ההאטה שבצנרת".

 

תרכשו למשל איגרות חוב ממשלתיות?

"עשינו שימוש ברכישת אג"ח במהלך המשבר, כך שזה אחד מהכלים שנמצאים בארסנל שלנו. אבל אני חושבת שלא מתאים לדבר על זה כרגע".

 

לפלוג יש סיבה לא להרחיב את הדיבור על רכישת אג"ח ממשלתיות בידי בנק ישראל. הצעד הזה, שמכונה "הרחבה כמותית", מביא להורדת הריבית במשק לטווח הבינוני והארוך. כאשר גם ריבית בנק ישראל, הריבית לטווח הקצר, נמוכה, וגם הריבית לטווח הארוך יורדת, הדבר משפיע על חסכונות, על החלטות המגזר העסקי, ועשוי להזניק עוד יותר את מחירי הדירות.

 

הזכרת את הפיחות בשער השקל. לדעתך התהפכה מגמת התחזקות השקל?

"אני חושבת שמה שראינו עכשיו מהווה תיקון מסוים לעומת רמות שחשבנו שהן נמוכות מדי, כלומר שקל מיוסף מדי. ראינו תיקון ברמות שער החליפין".

 

מה בנוגע לוויכוח על הגירעון של 5 מיליארד שקל? האם הוויכוח הזה הוא לא סערה בכוס מים?

"העמדה שלנו היא שבתנאי המשק הנוכחיים, גירעון של 3% מהתוצר הוא סביר. הוא מביא בחשבון את זה שבמשק יש בכל זאת איזושהי האטה, ואת העובדה שאולי יהיו הוצאות חד־פעמיות שעוד יזלגו ל־2015. אנחנו גם צריכים להתכונן לתרחיש שבו זעזוע כזה או אחר יביא אותנו לצמיחה יותר נמוכה, לתקבולי מסים יותר נמוכים, וכתוצאה מכך יהיה לנו גירעון יותר גדול. אם כבר בשלב התכנון אנחנו נתכנן גירעון יותר גבוה, שמסתמך על הציפייה שהמשק יצמח בקצב סביר, אנחנו לוקחים סיכון שלא נכון לקחת".

 

והאח לפיד

 

על סגנונה האישי של פלוג אפשר ללמוד מאירוע שנערך בקיץ שעבר בלובי בקומה השלישית של בנק ישראל: קבלת הפנים החגיגית שנערכה לרגל פרישתו של פישר. פלוג היתה אז המועמדת המובילה במירוץ לנגידות, וכולם ציפו לשמוע על הבחירה בה בהודעה רשמית מלשכת ראש הממשלה. אבל אז, במהלך קבלת הפנים, התפרסמה במהדורות החדשות הידיעה כי נתניהו החליט למנות לתפקיד את פרופ' יעקב פרנקל, מי שהיה נגיד בנק ישראל בשנות התשעים וכלל לא היה ברשימת המועמדים הנוכחית. בלובי נמשכו נאומי הפרידה, אבל אף אחד כבר לא הקשיב לדוברים. דקות לאחר פרסום הידיעה המפתיעה עלתה פלוג אל דוכן הנואמים ונשאה את דברי הפרידה שלה בלי להסגיר שמץ ממה שבוודאי עבר לה בראש באותו מעמד.

 

מבלי לחזור לסאגת המינוי, איך היחסים בינך לבין נתניהו כיום?

"יש לנו יחסי עבודה טובים עם הקשבה, עם פגישות תקופתיות, דעתי נשמעת ובהחלט יש לה משקל בדיון על המדיניות הכלכלית".

 

ויחסי העבודה עם שר האוצר?

"גם איתו אני נפגשת תדיר, אנחנו בהחלט דנים במדיניות. לא על הכל אנחנו מסכימים, ואנחנו ממשיכים לדון".

 

כששר האוצר אמר ש'חוק מע"מ אפס לא מיועד לכלכלנים אלא למעמד הביניים', הוא העביר בין השורות ביקורת על כלכלנים ומידת הרלבנטיות שלהם. מה דעתך על המשפט ההוא?

"במוסד שאני עומדת בראשו יש ידע רב ומקצועיות שמאפשרים לבצע ניתוח מעמיק גם באמצעות מודלים וגם באמצעות ניתוח אמפירי, של השפעת מדיניות כזאת או אחרת. אני חושבת שזו מהות מקצוע הכלכלה. מאוד חשוב שבגיבוש מדיניות כלכלית ייעשה שימוש בסוג הזה של הניתוח והידע".

 

ואז לוקחים את כל זה ומזיזים הצדה.

"התפקיד שלי כיועצת כלכלית לממשלה הוא להשתמש בכל הידע המקצועי הצבור הזה, ובסופו של דבר לתת ניתוח והמלצות כלכליות על בסיסו, ללא שום שיקול אחר מלבד השיקול המקצועי, וללא מורא, ולהציג את הדברים כפי שאנחנו רואים אותם".

 

בשבוע שעבר פלוג נבחרה בידי מגזין הבנקאות המשפיע "Global Finance" לאחת משבעת הנגידים הטובים בעולם. לעומת זאת, בסקר "כלכליסט" שהתפרסם למחרת השיבו רק כ־23% מהנשאלים כי פלוג היא האישיות שעליה הם סומכים בניהול המדיניות הכלכלית. נתניהו זכה רק למעט יותר תמיכה, 25%, ולפיד השתרך מאחור עם 12%. 40% השיבו שאינם סומכים על המנהיגות הכלכלית של איש מהשלושה.

 

את מוטרדת מהפער בין האופן שבו ההישגים שלך נתפסים בחו"ל לבין הרושם של הציבור בישראל?

"מה שאני מסיקה מהדברים הוא שאנחנו כנראה צריכים להשקיע יותר בלהסביר את ההיגיון של המדיניות שלנו, להמשיך בעבודה המקצועית ואולי להסביר אותה טוב יותר".

 

יש משהו שלדעתך הציבור לא מבין, שהיית רוצה שיבינו?

"הרבה פעמים יש קושי לתרגם את הנתונים המאקרו־כלכליים המצרפיים למה שכל אחד ואחד מאיתנו רואה במציאות הכלכלית שלו".

 

לסיום, מה את מאחלת לשנה החדשה?

"אנחנו נמצאים בתקופה לא פשוטה. אני מאמינה בחוסן של הכלכלה הישראלית, ביכולת של המשק לעמוד באתגרים האלה, וביכולת של קובעי המדיניות לנקוט צעדים שיסייעו למשק לעמוד באתגרים. אני מאחלת לקוראים שנה של התמודדות מוצלחת עם האתגרים שיעמדו לפניהם, בכל המישורים".

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x