• תפריט
מוסף 14.08.2014

ראיון כלכליסט

"המצאתי את המחשב האישי כדי שאנשים לא יצטרכו להבין בטכנולוגיה"

סטיב ווזניאק, האיש שהקים את אפל עם סטיב ג'ובס ובנה בעשר אצבעות את המחשב האישי ששינה את העולם, מספר למוסף "כלכליסט" איך אפשר לדעת מה יהיה הדבר הגדול הבא, ומה אף אחד לא יודע על החבר הכי טוב שלו

דיאנה בחור-ניר ועומר כביר 15:3815.08.14
"אני לא טיפוס נועז. אבל כשמציעים לי משהו אני מגיב". כך סטיב ווזניאק, ממציא המחשב האישי ושותפו של סטיב ג'ובס להקמת ענקית הטכנולוגיה אפל, מסביר מה מביא אותו לישראל דווקא עכשיו. "אשתי נלחצת מקונפליקטים, אבל אני גדלתי עם אזעקות סביבי", הוא אומר וצוחק, "כשהייתי ילד בקליפורניה היו עורכים תרגולים שבועיים של אזעקות. זה היה בתקופת הפחד מפצצת אטום רוסית".

 

אלא שהצהרתו על שילוב בין חוסר תעוזה לנכונות להרפתקאות היא אולי תמצית סיפור חייו של ווזניאק, אחד הגיבורים היותר מורכבים של הכלכלה העולמית.

 

ווזניאק. "עד היום אני קונה כל חידוש טכנולוגי שיוצא לשוק. החזון שלי מבוסס על הדברים שאני אוהב, והרבה פעמים אני צודק" ווזניאק. "עד היום אני קונה כל חידוש טכנולוגי שיוצא לשוק. החזון שלי מבוסס על הדברים שאני אוהב, והרבה פעמים אני צודק" צילום: Stephen Cooper/Newspix

 

ווזניאק (64) ייזכר בספרי ההיסטוריה כמוח הטכנולוגי, שלצד המוח השיווקי של סטיב ג'ובס הפך בסוף שנות השבעים את אפל מסטארט־אפ בגראז' לחברה שמגלגלת מיליארדים בשנה, ולזרז של מהפכת ההייטק. זמן קצר אחר כך שני הסטיבים, ג'ובס ווזניאק, עזבו את אפל והתרחקו מתודעת הציבור. הקאמבק של ג'ובס בסוף שנות התשעים הפך לאגדה. ווזניאק, ובכינויו "The Woz", זוכה כיום לקאמבק משלו, כגיבור מיתולוגי של קהילת הגיקים וכעתידן, יועץ ומרצה על טכנולוגיה וחינוך.

 

זו גם עילת בואו לישראל בסוף אוגוסט, לכנס "פורום הפיס לחינוך" שייערך בחולון. "אני בא לדבר על מה שמעניין אותי, טכנולוגיה והוראה", הוא מספר.

 

עומד בתור לאייפון

 

בשיחה עם "מוסף כלכליסט" נחשף ווזניאק, כיום נשוי ברביעית ואב לשלושה, כאדם משוחרר שמדבר מהלב ובלי חשבון, ומפגין יכולת ניתוח מבריקה גם של עולם הטכנולוגיה שאותו עזר להקים, וגם של כמה מהדמויות המפורסמות ביותר בו.

 

ג'ובס (משמאל) ווזניאק בהשקת המחשב אפל־2 באפריל 1977 ג'ובס (משמאל) ווזניאק בהשקת המחשב אפל־2 באפריל 1977 צילום: אימג'בנק, Gettyimages

 

שחזור האירוע בסרט "ג'ובס". "אנחנו היינו כמו בוב דילן. הסרט יצא כמו הביטלס" שחזור האירוע בסרט "ג'ובס". "אנחנו היינו כמו בוב דילן. הסרט יצא כמו הביטלס" צילום: אי אף פי

 

איך מתבטא החיבור שלך לאפל היום? אתה עדיין בקשר עם החברה?

"בשלב מוקדם בחיים החלטתי שאני לא רוצה להצליח בעסקים. לא רציתי לשקר ולהתפשר עם שחיתות, אז החלטתי שלעולם לא אנהל חברה גדולה. כולם הבינו את זה, ואני חושב שגם באפל לא רצו אותי בעמדה ניהולית. אבל גם אחרי שעזבתי הם המשיכו לשלם לי משכורת סמלית. כיום זה מעט מאוד כי אני לא עושה שם שום עבודה רשמית, אני לא באמת מייעץ. לפעמים אני משוחח עם ארתור לוינסון, יו"ר הדירקטוריון".

 

מה דעתך על טים קוק?

"לדעתי לטים קוק יש תכונה שלילית שהיתה גם לסטיב. הוא מתנפל על אנשים שטועים לדעתו. אמרו על סטיב שהיחס שלו לאנשים היה הדרך היחידה לקבל את הטוב ביותר. אני לא מאמין בזה. אני רואה חברות עם הנהגה מעולה ומוצרים מעולים ובלי מוניטין של התנהגות שלילית. אבל בסופו של דבר אני לא שופט חברה לפי אישיות המנהל, אלא לפי המוצרים".

 

מה לגבי התוצאות? עד כמה אתה מרוצה מהכיוון של אפל בהנהגתו?

"מאוד מרוצה. מהבחינה העסקית אין שינוי משמעותי מהתקופה של סטיב. לדעתי אם הוא עדיין היה שם היינו רואים את אותם מוצרים ומהלכים. זכרו שהשיטה של אפל, כל המהלכים המפתיעים שכאילו הגיעו משום מקום, האייפוד, האייפון, חנות השירים, כולם היו צעדים שחיכו לרגע שהטכנולוגיה, דברים כמו מחירי שבבים או רוחב פס, תאפשר אותם. אפל תמיד היתה הראשונה לנצל הזדמנויות כאלה. לכן, לאנשים שחוששים שאחרי סטיב אפל כבר לא תהיה ראשונה, אני אומר חכו. בקרוב הם ישיקו סמארטפון עם מסך Sapphire (זכוכית קלה וקשיחה יותר מבטון). ולדעתי העובדה שבזמן האחרון לא יוצאים דברים חדשים היא סימן חיובי, זה סימן שכרגע עובדים שם על לפצח מכשולים בטכנולוגיות חדשות. אני מהנדס, לא מעריץ, ואני יודע שהדברים הטובים אף פעם לא באים בקלות".

 

אחת הסיבות ששאלנו על הקשר שלך לאפל היא שבכמעט כל ההשקות של האייפון רואים אותך עומד בתור, לפעמים שעות. זה נראה עצוב.

"אה, בהתחלה סטיב היה שולח לי אייפונים, אבל אני מעדיף לעמוד בתור. זה מזכיר לי את ימי הקולג', כשבברקלי היה קונצרט של הרולינג סטונס ומכירת הכרטיסים התחילה בשבע בבוקר, והייתי עומד כל הלילה בתור לחנות התקליטים עם שני חברים. ככה אני מרגיש בתור לאייפון. ואני גם אוהב את המעריצים שמעלים דיווחים בזמן אמת לטוויטר וליוטיוב".

 

"תודה למחשב שבניתי"

 

האגדה הגדולה ביותר בתולדות ההייטק מתחילה בראשית שנות השבעים, על מדרכה בפרבר קטן בשם מאונטיין ויו בקליפורניה. שני צעירים שזה עתה נפגשו ישבו עליה ודיברו בהתלהבות. אחד מהם היה תלמיד כיתה י' שדוף ונמרץ, ילד מאומץ שהוריו הביולוגיים, ממוצא סורי, נטשו אותו בלידתו. שמו היה סטיב ג'ובס. השני, בחור גמלוני, מוזר וביישן, היה מבוגר מג'ובס בחמש שנים. הוא נחשב כבר אז אגדה מהלכת בקרב החנונים בעיר, גאון אלקטרוניקה עם כישרון לפריצת מכשירים וחיבה למתיחות משונות. הוא התפרסם כשבכיתה י"ב בילה לילה במעצר אחרי שהשתיל בארונית בית הספר שלו "פצצת זמן" מזויפת שהשמיעה צפצופים מבהילים ברגע שדלת הארונית נפתחה.

 

"עד גיל עשר עוד הייתי מקובל, רכבתי על אופניים והכל", ווזניאק סיפר בעבר, "ואז צללתי לעולם האלקטרוניקה, ויום אחד גיליתי שאני מבודד חברתית. מתיחות היו המפלט שלי". "חיבבתי אותו מיד", ג'ובס סיפר לימים לביוגרף וולטר אייזקסון. "אני הייתי בוגר לגילי והוא היה ילדותי לגילו, אז איזנו זה את זה".

 

ווזניאק וג'ובס חושפים דגם חדש של אפל־2 באפריל 1984. במרכז: מנכ"ל אפל דאז ג'ון סקאלי, שבאותה השנה הדיח את ג'ובס מהחברה. "היה לסטיב חזון, אבל הוא עשה הרבה טעויות" ווזניאק וג'ובס חושפים דגם חדש של אפל־2 באפריל 1984. במרכז: מנכ"ל אפל דאז ג'ון סקאלי, שבאותה השנה הדיח את ג'ובס מהחברה. "היה לסטיב חזון, אבל הוא עשה הרבה טעויות" צילום: איי פי

 

לחנוניות של ווזניאק ("ווז" בפי כולם) אחראי אביו, ג'רי ווזניאק, מהנדס טילים בחברת לוקהייד מרטין. ווזניאק זוכר איך כשהיה פעוט אביו נתן לו לשחק ברכיבי אלקטרוניקה, וענה לשאלותיו בתיאורים פשוטים ומוחשיים. "אבא גם אמר לי לשאוף להיות באמצע, ולא להילחם על מקום במעמד הגבוה", סיפר ווזניאק לאייזקסון.

 

ה"מיזם" המשותף הראשון של ווז וג'ובס היה "הקופסה הכחולה": מכשיר שפרץ את מערכת הטלפוניה האמריקאית על ידי חיקוי הצלילים ששימשו בניתוב השיחות. ווזניאק קרא על המכשיר, הבין איך הוא עובד, בנה אותו בבית, והוא וג'ובס החלו לבצע מתיחות טלפוניות בשיחות חוץ. אבל לג'ובס זה לא הספיק. בראיון מ־1995 ג'ובס סיפר ששכנע את ווז לבנות עשרות קופסאות כחולות ולמכור אותן לחברים. הם הרוויחו 6,000 דולר, והפסיקו רק כשהמשטרה עצרה אחד מרוכשי הקופסאות.

 

המחשב האישי, ההמצאה המהפכנית של ווזניאק, נולד באופן דומה. ב־1975 מחשבים עדיין היו מכונות גדולות שמילאו אולמות, ורק מחשבי מחקר מעטים ונסיוניים כללו צגים זעירים. ווז היה חבר במועדון של חנונים שניסו לבנות את מה שנקרא אז "מיקרו־מחשבים". הוא הביא לפגישות את ג'ובס, שהוקסם מהתחום. ב־1976 ווז הציג בפני הקבוצה המצאה שבנה בביתו - מחשב שהוא גם משוכלל מספיק כדי לחבר אליו מסך ולראות בזמן אמת מה מקלידים בו, גם קטן קטן מספיק כדי לעמוד על שולחן כתיבה, וגם נוח יותר לתיכנות.

 

ג'ובס שיכנע את ווזניאק להפוך את התחביב למיזם. כדי לממן את בניית האב־טיפוס ג'ובס מכר את המכונית הישנה שלו ווז מכר את המחשבון המתמטי החדיש שלו. הוא תכנן להחזיר את ההוצאות על ידי מכירת 50 ערכות הרכבה ב־40 דולר האחת. ג'ובס שכנע אותו לתמחר אותן ב־666.66 דולר. ב־1976 הצמד מכר 175 ערכות של "מחשב אפל". באותה השנה הם הקימו חברה.

 

ב־1977 ווז השלים את המחשב השני שלו - מחשב שלם וארוז, רק לחבר לחשמל ולהתחיל לעבוד, עם מסך שמציג גם גרפיקה וצבעים. למחשב הם קראו Apple II, ואפילו הם לא חלמו באיזו התלהבות העולם יקבל אותו. באותה שנה המכירות של אפל זינקו מ־174 אלף דולר ל־2.7 מיליון דולר. ב־1978 הן כמעט שולשו ל־7.8 מיליון דולר. ב־1980, השנה שבה אפל הונפקה, הן עמדו על 117 מיליון, וב־1982 הן הגיעו למיליארד. כמעט כולם ממחשבי אפל־2 שנחטפו. "אפל־2 יצר את החברה, ואולי את הענף", ווז מספר. "הוא היה כל כך מתקדם ביכולות שלו, בתוכנות, במשחקים, בעלויות. אני אסיר תודה על מה שהוא עשה, הוא היה כמו האייפון".

 

אבל ב־1982 ווז כבר לא היה בתמונה. הוא כמעט לא היה בחיים.

 

ווזניאק בתקופה שעבד כמורה מתנדב, מעביר שיעור במחשבים לתלמידי כיתה ז'. "לימדתי כל יום. חשבתי שהמחשב יפתור את בעיות החינוך אבל טעיתי" ווזניאק בתקופה שעבד כמורה מתנדב, מעביר שיעור במחשבים לתלמידי כיתה ז'. "לימדתי כל יום. חשבתי שהמחשב יפתור את בעיות החינוך אבל טעיתי" צילום: אימג'בנק, Gettyimages

 

"לא זיהיתי את סטיב בסרט"

 

בפברואר 1981 המריא ווזניאק במטוסו הפרטי משדה התעופה סנטה קרוז סקיי פארק בקליפורניה. באמצע ההמראה הטייס איבד שליטה על המטוס. המטוס החל לקפץ על המסלול, פרץ שתי גדרות והתרסק אל תוך חומה. בתאונה נפצעו ארוסתו של ווזניאק קנדיס קלארק, אחיה וחברתו, ווזניאק נפגע בראשו ואושפז לחמישה שבועות. השיקום היה אטי, והוא חזר לאפל רק ב־1983. כשחזר סירב למלא תפקידים ניהוליים וביקש לעבוד כמהנדס מהמניין, במשרה חלקית. במקביל שב ללמוד באוניברסיטת קליפורניה בברקלי כדי להשלים תואר ראשון בהנדסת חשמל, וסייע לממן שני פסטיבלי מוזיקה מקומיים, דמויי וודסטוק, שבהם הפסיד כסף רב. הוא וג'ובס לא שבו לשתף פעולה.

 

"אחרי התאונה כולם חשבו שהפגיעה הפכה אותי למוזר וקצת אטי. מה שקרה היה שאיבדתי את הזיכרון לטווח הקצר ואת היכולת לזהות פרצופים. גם היום, אם אשתי תופיע בשדה התעופה בלי שאדע מראש, לא בטוח שאזהה אותה. אבל אז אף אחד לא ידע שזו הבעיה, גם אני לא. לא זכרתי שהייתי מאושפז. לא הבחנתי שחסרה לי שן. יום אחד אנדי הרצפלד, המעצב של המקינטוש, הזכיר את ההתרסקות. כששמעתי אותו חשבתי שאני חולם. חשבתי סתם להסתובב וללכת, אבל אמרתי לעצמי: נשתף פעולה עם החלום, נשמע את הסיפור של אנדי. בלילה, במיטה, שאלתי את קנדיס אם באמת נפגעתי בתאונת מטוס או שזה חלום. היא ענתה: זה חלום, סטיב. היא חשבה שאני מתבדח. המצב שלי התברר וטופל הרבה אחר כל. לא ידעתי כבר כמה זמן אני חי ככה".

 

זאת הסיבה שעזבת את אפל?

“לפי הכתבות והספרים עזבתי כי נגעלתי ממה שקרה בחברה. גם אמרתי דברים דומים ל'וול סטריט ג'ורנל'. אבל הסיבה האמיתית היא שהיה לי רעיון למוצר חדש ורציתי להקים סטארט־אפ. רציתי לשבת בחדר קטן עם שלושה מהנדסים. זה מה שאהבתי. הרעיון היה לעשות שַלָט אוניברסלי. הראיתי לדירקטוריון של אפל מה אני מתכוון לעשות והם נתנו לי מכתב שאומר שאין ניגודי עניינים ושאני יכול להישאר עובד החברה. אבל איכשהו סטיב פירש את זה לא נכון, וחשב שעזבתי במחאה על זה שבפגישת בעלי מניות הוא לא הזכיר את אפל־2".

 

ווזניאק פרש סופית ב־1987. ג'ובס עזב עוד לפניו. ליתר דיוק נזרק. אחרי שמועצת המנהלים הדיחה אותו מהפרויקט שניהל, פיתוח המחשב "ליסה", ג'ובס אימץ פרויקט אחר, מקינטוש, המחשב האישי הראשון שמכיל תצוגה גרפית ושליטה בהקלקת עכבר. מקינטוש הושק ב־1984 והוכתר כפריצת דרך טכנולוגית, אבל מחיר גבוה וסכסוכים פנימיים באפל הפכו אותו לכישלון עסקי, שהוביל להדחתו של ג'ובס. למרבה האירוניה, מתחרה קטנה של אפל חיקתה את הממשק של מקינטוש, ותוך כעשור הפכה לתאגיד הגדול בעולם. שמה: מיקרוסופט. אפל דשדשה עד שבסוף שנות התשעים ג'ובס שב אליה ועד מותו ב־2011 הספיק להפוך אותו לחברה עם שווי השוק הגדול בעולם.

 

עד כמה הסרט "ג'ובס" עם אשטון קוצ'ר מיטיב לייצג אתכם בימים הראשונים?

"ליוצרי הסרט לא היתה מחויבות לגביי, אבל היתה צריכה להיות להם מחויבות לייצוג של סטיב. אשטון קוצ'ר חיקה יפה את אופן ההליכה שלו, את המניירות, אבל הוא לא הגיע לאדם בפנים. הסרט גם סיקר רק את התקופה שבה לסטיב לא היו הצלחות. הם רצו לספר סיפור על צעירים שהקימו אימפריה מכלום, והציגו את סטיב כמנהיג גדול במקומות שבהם הוא היה למעשה תלמיד של אחרים. בשנים ההן ההובלה של החברה לא הגיעה מאיתנו. הוביל אותה האדם שלימד אותנו שיווק טכנולוגי". ווזניאק כנראה מתכוון למייק מרקולה, המשקיע המשמעותי הראשון של אפל והמנכ"ל השני שלה. "העסקים נעשו מתוך חדר השינה שלו", ווזניאק אומר, "המוסך בבית של סטיב היה תיבת הדואר שלנו. גם לא הראו בסרט את סטיב כאדם שרץ מהר מדי ועושה הרבה טעויות בדרך. ולא ראיתי את הסצנות שבהן אנשים אחרים מעלים את הרעיונות הנהדרים של אפל, הרעיונות הכי חכמים בחדר, שבסרט מוצגים כרעיונות שלו. וגם לא ראיתי את סטיב ג'ובס שאהבתי כל כך. גם לא הראו שנתתי לחברים מצוות ההקמה מניות במיליוני דולרים אחרי שסטיב סירב להקצות להם מניות. לא הראו שאת אפל־1 נתתי חינם לכל מי שרצה לעבוד עליו. זה לא היה שם. הם לא צריכים לעשות איתי צדק. הסרט לא עליי. אבל לפחות שיהיה סרט מעניין, וזה לא היה. זה היה סרט של אדם שקיבל מימון מאבא שלו".

 

אתה אומר שמהללים שם את ג'ובס בלי הצדקה?

"אולי. אני שומע את בוב דילן מגיל 16, ניגנתי בגיטרה 20 שנה, ותמיד רק שירים שלו. אני הכרתי לסטיב את דילן, והוא היה חשוב לנו, כי למילים שלו היתה משמעות. בעיניי הסרט הזה הוא כמו ההבדל בין שיר של דילן לשיר של הביטלס. אצל דילן אלה היו המילים, אצל הביטלס זו היתה בעיקר המוזיקה".

 

 

הימור על האנדרואיד

 

את הרעיון לסטארט־אפ שלו ווזניאק הגה כשראה כמה מכשירי שלט רחוק שונים ממלאים את ביתו עמוס הצעצועים האלקטרוניים. החברה שלו, CL9, יצרה את השלט האוניברסלי הראשון CL 9 CORE. השלט יצא לשוק ב־1987 ווזניאק מכר את החברה ב־1988. ב־2002 הוא הקים עוד חברה, Wheels of Zeus ("גלגלי זאוס", ובראשי תיבות WoZ), שפיתחה תגיות בעלות שבב GPS. ווז סגר את החברה ב־2006.

 

ובין לבין האהבה העיקרית שלו היתה, מתברר, חינוך. "חלום הילדות שלי היה להיות מורה בבית ספר יסודי", הוא מספר. "אחרי אפל עבדתי בהתנדבות כמורה למחשבים. היו תקופות שלימדתי כל יום. לא עירבתי בזה את העיתונות.

 

"כמורה מתנדב לא הייתי כפוף לתוכנית הלימודים, שלפעמים נלחמת ביצירתיות. בהתחלה חשבתי שמחשבים הם הפתרון לבעיות החינוך, ובעיקר לבעיה של 30 תלמידים על כל מורה. חשבתי שהמחשב יאפשר לכל ילד לרוץ בנושא שמעניין אותו. טעיתי. ילדים זקוקים למורה אנושי שינחה אותם, ומחשב יותר דומה לספר, גם אם יוקרתי. אלה גם היו הימים המוקדמים של המחשב, בראשית שנות התשעים, כשהלפטופ רק נכנס לתמונה והאינטרנט עדיין לא הגיע".

 

רסקין. "הוא לימד אותנו להתאמץ עבור המשתמש" רסקין. "הוא לימד אותנו להתאמץ עבור המשתמש" צילום: איי פי

 

מה ההבדל בין ווזניאק המורה לווזניאק המהנדס?

"בשני התפקידים לא יכולתי להיכשל, כי כשאתה כל כך אוהב משהו אז המצוינות יוצאת. גם לא באמת לימדתי מחשבים, כי לא רציתי לכפות את הערכים שלי על אחרים. לימדתי איך להשתמש במחשב כדי להתמודד עם בעיות שצצות בבית ספר רגיל. איך להרשים בעזרתו את המורה, איך להדפיס עבודות, וגם איך להתקין תוכנות ואיך לתקן את המחשב כשהוא מתקלקל. באותה תקופה האמינות של מכשירי אפל היתה נמוכה יותר, והייתי מחזיר להם מכשירים לתיקון גם לימדתי את הילדים שאם אמא שלהם מתקשרת מבית החולים, קודם מגבים ורק אז רצים אליה".

 

אחרי שנות ההוראה ומיזם גלגלי זאוס החטוף ווז התחיל לחזור לתודעה הציבורית. בסוף 2005 הוא פרסם את האוטוביוגרפיה שלו, "iWoz: מחנון מחשבים לאייקון תרבותי". מיד אחר כך החלו הופעות מתוקשרות שלו בכנסים ובתחרויות חובבים לבניית רובוטים. ב־2007 הוא הצטרף כיועץ לחברת Scottevest, יצרנית ביגוד עם כיסים מותאמים לנשיאת גאדג'טים, וב־2009 מונה לתפקיד המדען הראשי של Fusion-io, יצרנית התקני אחסון. ב־2008 הוא התמסר בצעדים גמלוניים לריאליטי "רוקדים עם כוכבים", וב־2010 הופיע בתפקיד עצמו בסיטקום "המפץ הגדול". כיום הוא מרצה לתת הרצאות ונאומי נעילה בכנסי טכנולוגיה, והוא אחד הראשונים שהתנבאו כי מערכת ההפעלה אנדרואיד של גוגל תכבוש את שוק הסלולר.

 

ביל גייטס. "סטיב הראה לו את המקינטוש מוקדם מדי" ביל גייטס. "סטיב הראה לו את המקינטוש מוקדם מדי" צילום: אם סי טי

 

"אני לא מנבא, אני אוהב"

 

כשווזניאק מדבר על סטיב ג'ובס הוא פשוט וישיר, ומתאר את אפל בלי הילת הזוהר שההיסטוריה הוסיפה לה. על עצמו הוא מדבר בכנות וצניעות. "פעם הייתי ביישן", הוא אומר. אבל נושא שיחה אחד מפיק ממנו התלהבות ושמחה ילדית ממש: טכנולוגיה וגאדג'טים. הוא מציג למצלמת הסקייפ את השעון החכם שהוא עונד סביב פרק היד - שעון יד שאינו אלא צג קטן ורבוע של מסך מגע, שמלבד הצגת השעה מכיל אפליקציות שימושיות כמו בסמארטפון, ומשמש גם כטלפון זעיר. לפי עיתונות הטכנולוגיה, השעונים החכמים יהיה זירת הקרב הבאה בין אפל וגוגל. אבל לפי ווז, הפטנט הזה לא יאריך ימים. "בהתחלה חשבתי שזה יתפוס, כי כבר שנים אני משתמש באייפוד נאנו בתור שעון. אבל כשראיתי את השעונים החכמים הראשונים שיניתי את דעתי. המסך קטן מדי, גם בשביל אייפוד, שלא לדבר על הדברים שעושים עם סמארטפון. כשניסיתי לשוחח בעזרת שעון גלקסי גיר של סמסונג הייתי צריך להצמיד אותו לאוזן. זרקתי אותו אחרי חצי יום. ולכל השעונים האלה יש אותן מגבלות. לדעתי הם יגמרו כמו אוזניות הבלוטות' שהסתובבנו איתן קצת ואז נפטרנו מהן כי פשוט לא אהבנו אותן".

 

ווזניאק בכנס "Woz Live" באוסטרליה, 2012. "אני לא אוהב להקליד. לכן סירי תנצח" ווזניאק בכנס "Woz Live" באוסטרליה, 2012. "אני לא אוהב להקליד. לכן סירי תנצח" צילום: איי אף פי

 

מה דעתך על הגוגל גלאס?

"מאוד אהבתי. הם מהנים. כל כך הרבה מחשב במוצר כל כך קטן, וזה עובד בדיוק כמו שזה אמור לעבוד. אבל אחרי שבמשך שנים אני בוחן מוצרים, קונה את כל הגאדג'טים הכי חדשים ורואה מה טוב ומה לא, יש לי הרגשה שגוגל גלאס לא יצליחו. הם פספסו את ההזדמנות שלהם. היה להם רגע והם עברו אותו".

 

רבים מודאגים מאובדן הפרטיות, גם בגלל מוצרים כמו גוגל גלאס שמתעדים כל רגע. אתה מודאג?

"לא. יש לי חבר עיתונאי שמקליט את כל ועידות הטכנולוגיה עם מצלמת כפתור על החולצה שלו. אנשים מקליטים הופעות עם מצלמות כאלה. התיעוד כבר כאן ולא קורה אסון. לפחות בגוגל גלאס רואים את המשקפיים ואפשר לראות מתי המשתמש קורץ כדי לצלם תמונה. הדאגות לגבי הפרטיות מוגזמות".

 

מה לדעתך יהיה הזינוק הטכנולוגי הבא? כמה עתידנים משערים שכבר בקרוב יהיה חיבור בין אלקטרוניקה ומחשוב לגוף שלנו.

"טכנולוגיה צריכה להעצים אותך, אבל באופן אינטואיטיבי. פריצות הדרך הבאות תמיד יהיו שם. ג'ף רסקין, המייסד של פרויקט מקינטוש, היה זה שלימד את סטיב ואותי שצריך לעבוד על מוצר המון כדי שהמשתמש לא יצטרך ללמוד כלום. זה מה שקורה עכשיו בסירי, שלא צריך להקליד בה כלום, ובשירות גוגל Now, שבו אפילו לא צריך לחשוב מה אתה רוצה. הוא לומד את ההרגלים שלך ושולף את המידע שלדעתו אתה צריך. המוצרים שיכבשו את השוק הם אלה שלא צריך לחשוב בהם על תהליך ההפעלה, שלא צריך ללמוד עבורם אוצר מילים. כשאני משוחח אני יכול להתנסח בעשר דרכים שונות ולטעות במילים, אבל האדם מולי יבין למה התכוונתי. תוכנה שתבין אותי, שתחקה את התודעה האנושית מהבחינה הזאת, היא מה שאני רואה בעתיד הקרוב של הטכנולוגיה".

 

כלומר שתבקש מהמכשיר שלך דברים והוא ישוחח אתך בטבעיות? זה העתיד?

"החזון שלי מבוסס על מה שאני אוהב, והרבה פעמים אני צודק. אני בודק כמעט כל חידוש טכנולוגי ברגע שהוא יוצא לשוק, גם בגאדג'טים ומחשבים וגם במכוניות. הרבה פעמים כשמשהו חדש מושך אותי, כעבור חמש שנים כל העולם הולך בכיוון הזה. לפעמים זה קורה מיד. ולפעמים אני טועה, ומה שנדמה לי שישנה את העולם לא קורה בסוף. אז יכול להיות שאני טועה גם כאן. המדד היחיד שלי הוא מה שאני אוהב, וכרגע אני לא אוהב להקליד באייפון או בטאבלט, ולא אוהב לזכור איך לעשות דברים. אני מעדיף לקחת את הטלפון ולדקלם את ה־SMS, או לשאול את המכשיר איך מגיעים למסעדה. זה מה שאני אוהב. אני חושב לעצמי, 'אלוהים, אני לא צריך לעבוד, המוח שלי לא צריך לעבוד'".

 

מה לגבי מחשבים בעלי בינה מלאכותית? במעבדות של גוגל עובדים על מחשב שלומד לבד.

"בעבר לא האמנתי שזה יהיה אפשרי, אבל היום אני משוכנע שאנחנו בדרך לשם. למעשה כשאפל פיתחו בשעתו את מכשיר כף היד ניוטון, הוא ידע לקרוא כתב יד. כעת סירי מאפשרת לדבר עם הטלפון וגוגל Now מכיר את החיים וההרגלים שלך. המכשירים האלה הולכים ונדמים לבני אדם. כשדברים מתפתחים בטור הנדסי, בהתחלה בקושי מבחינים בשינויים, ואז 'זה קורה', כאילו בבת אחת. כמו בחוק מור" - ווזניאק מתכוון לתחזיתו של מייסד אינטל גורדון מור, לפיה עוצמת המחשוב תוכפל מדי שנתיים ותזניק את עולם הטכנולוגיה. התחזית מתגשמת זה ארבעה עשורים. "אבל אני לא בעד. בכל פעם שאני חושב על בינה מלאכותית אני נזכר בסרט 'היא' של ספייק ג'ונז".

 

ג'ובס כינה את זמננו "עידן הפוסט־פי.סי". בתור ממציא הפי.סי, האם אתה מסכים? המחשב האישי סיים את תפקידו כמרכז החיים הדיגיטליים?

"אני חושב לא מעט על ההצהרה של סטיב. אני אישית עדיין מעדיף מחשבים 'רגילים', כי הם עושים הרבה יותר מטאבלט. אבל בפועל אנחנו משתמשים בהם כמו בטאבלט. בעיקר צורכים מדיה, ולא עובדים סביב קבצים וארכיטקטורת תוכנה. הדברים האלה חבויים, הרבה הודות לכך שסטיב רצה לעשות מחשבים לאנשים שלא מבינים במחשבים. גם אני כבר לא אוהב דברים שצריך ללמוד להשתמש בהם. אז כן, אנחנו בעידן שאחרי המחשב האישי. אבל מה זה אומר? הרי המחשבים עצמם לא נעלמו. כיום התפקיד שלהם גדול מאי פעם בעבר. הטאבלט שלך מתקשר עם שורה ארוכה של מחשבים בחוות שרתים. אז מבחינתך זה קורה בענן ואתה רואה רק תצוגה על מסך נייד. אבל אתה בעצם עובד בעקיפין על הרבה מחשבים, וגם משלם עליהם בעקיפין. המחשב הקלאסי עדיין עושה את כל העבודה. הוא פשוט פחות גלוי".

 

ג'ובס (מימין) עם יורשו טים קוק. אוגוסט 2011. "אפל פועלת כאילו סטיב עדיין כאן" ג'ובס (מימין) עם יורשו טים קוק. אוגוסט 2011. "אפל פועלת כאילו סטיב עדיין כאן" צילום: אי פי איי

 

"לא מבין איך עשיתי את זה"

 

הראיון הזה הוא עם ווזניאק ועליו. עם הפער הנדיר בין תרומתו לכינון עידן ההייטק לבין הפרסום המועט יחסית שלו זכה, ראוי להכירו יותר לעומק. אבל נראה שדמותו הסוערת של ג'ובס היתה ונותרה חלק מרכזי בסיפורו של ווז. כמה פעמים בראיון הוא התייחס לג'ובס בלשון הווה, כאילו השותף המנוח עדיין חי.

 

איזו תכונה של ג'ובס הכי חסרה בעולם העסקים?

"מעניין, בראשית ימי אפל סטיב בכלל לא הצליח להוציא דברים לפועל. היה לו חזון, אבל היו לו טעויות שיווקיות, וכישלון, כישלון, כישלון. בעשור הראשון היה לנו רק מוצר אחד שהצליח, אפל־2. וגם אותו סטיב ראה רק אחרי שהוא הושלם. כשהוא חזר לאפל בפעם השנייה זה כבר היה שונה. הוא דיבר אחרת, הוא גרם לאנשים לרצות לעשות דברים מעולים. והוא פתח את אפל. הרבה מההצלחות קרו כשאפל נפתחה. האייפוד, שהיה מוצר לכולם, הכפיל את ערך החברה. בעקבותיו יצאה גרסה של אייטיונז לחלונות. את האייפד כל אחד בעולם יכול לקנות, אתה לא צריך להיות באקוסיסטם של המק. אותו הדבר קרה באייפון. האייפון הראשון היה מאוד סגור, היו בו רק 17 אפליקציות. אבל כשאפל פתחה את האפסטור ואפשרה לכל מפתח להיות חלק מהעתיד הדיגיטלי שלנו, זה שינה את העולם. כשסטיב חזר הוא היה בשל לתפקיד המנכ"ל, והוא היה בשליטה מלאה על החברה. היו רעיונות ורעיונות ורעיונות, איך בוחרים את האחד? זה היה הפילטר המיוחד שלו. והעובדה שכל פרט היה צריך להיות מאושר על ידו היתה דבר טוב מאוד, כי את האייפון הוא לא תכנן עבור הקהל הרחב אלא עבור עצמו, כמו שאני בניתי את אפל־2 לעצמי. המוצרים הטובים ביותר, אלה שמשנים את העולם, נולדים בגלל השלמות שהמפתח דורש מהם".

 

מה לגבי מיתוס האישיות הבלתי נסבלת?

"הוא לא היה נחמד מדי, אבל הוא נהג לתרום לצדקה. המקינטוש, הבייבי שלו, הוא הכישלון הכי גדול של אפל עד היום. הוא יצא לשוק מוקדם מדי, סטיב הראה אותו לביל גייטס מוקדם מדי. אני חושב שהחולשה האמיתית של סטיב היתה חוסר סבלנות. איתי הוא תמיד היה ממש נחמד, ותמיד אמר עליי דברים טובים. הוא לא התנפל עליי כמו על אחרים, גם כשלא היו לי תשובות. אבל שמעתי אנשים שאומרים שלעולם לא יעבדו איתו, ויש סיפורים שאני אפילו לא רוצה להיכנס אליהם".

 

טיפוס סוער, כריזמטי ודוהר כמו ג'ובס חייב מהנדס כמוך לידו?

"היינו צוות טוב, בעיקר כשהתחלנו, ונשארנו חברים ממש עד הסוף. כשאני מסתכל לאחור אני לא מבין איך יצאתי כזה גאון. סתם התמקדתי בלגרום לדברים לעבוד ובכלל לא עסקתי בלהפוך אותם למוצר או לשווק אותם. תודה לאל שסטיב היה שם. אבל אפשר למצוא את שני הצדדים האלה בתוך אדם אחד. לא מוכרחים תמיד שניים. עובדה שכאשר סטיב חזר לאפל הוא שלט בהכל באופן מוחלט".

 

ווזניאק ב"רוקדים עם כוכבים" ווזניאק ב"רוקדים עם כוכבים" צילום: איי פי

 

באילו רגעים אתה הכי אוהב להיזכר?

"בחמש השנים שלפני אפל. אני נהנה להיזכר בשטויות ובבדיחות שלנו, לפני שהכסף הגיע. סטיב רצה לשנות את העולם, אני רציתי להיות המהנדס הכי טוב. ביום שבו הקמנו את החברה הוא נעשה רציני, פחות כיפי, סיפר פחות בדיחות. הוא הפך להיות האיש שמצולם בחליפה ברשימת 400 אנשי העסקים של 'פורבס'. מדי פעם עוד עשינו דברים שגרמו לו לצחוק בקול רם, אבל זה כבר לא היה משהו תכוף אצלו. אני מסוגל לשמוע את הקול שלו כמו ביום שבו נפגשנו, אבל אני מנסה לא ללכת לשם".

 

השבוע חגגת 64. מה התוכניות שלך?

"גיל 40 היה יום ההולדת המשמעותי הראשון שלי, בגיל הזה כבר היה לי חיוך רחב יותר והבנה שאני מתחיל תקופה בוגרת יותר בחיי. היום אני מרגיש שעברתי את הגבעה. מבחינה מנטלית לא השתניתי, אבל אני לא חייב יותר להיות פוליטיקלי קורקט או לעשות מה שאחרים מצפים ממני. אני בגיל שבו לא אכפת. אשתי כמוני. היא ארגנה לי מסיבת הפתעה וקראה לה 'ווז 6.4'. והשלב הבא? אם אני ארגיש שמתחילה אצלי דמנציה אני לא אסכים לעבור את זה, ולא אתן למשפחה שלי לעבור את זה. אני כבר אחשוב על משהו".

 

כשווז יפגוש את רובי ריבלין: "ביקשנו, והוא מיד הסכים"

סטיב ווזניאק יגיע בסוף החודש לישראל כדי להשתתף בכנס "פורום הפיס לחינוך", שייערך ב־25 באוגוסט במדיטק בחולון, רגע לפני פתיחת שנת הלימודים.

 

יוזם הכנס אייל ברינדט־שביט, בעבר עיתונאי ומנהל השיווק באל על וכיום יזם חינוכי, מספר שהופתע מכמה קל היה להביא את ווז לארץ. "חבר פנה אליו, הוא ביקש פרטים באימייל, ובתוך כמה שעות הוא ענה שישמח לבוא ושהוא מתעניין בחינוך וטכנולוגיה. הכל נסגר נורא מהר. זה קרה רגע לפני החטיפה. המטרה שלנו בכנס היא לעודד קרנות הון סיכון ישראליות להשקיע בטכנולוגיה חינוכית, ולא רק לדבר על חשיבות החינוך. ווזניאק שותף למסר הזה".

 

בכנס ישתתפו גם נשיא המדינה ראובן ריבלין, שר החינוך שי פירון והסופר א"ב יהושע. אורחת נוספת תהיה הסופרת איימי צ'ואה, מחברת רב־המכר העולמי בנושא הורות "הימנון הקרב של אמא נמרה", שהתראיינה אף היא בעבר ל"מוסף כלכליסט".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x