המוסדיים הצביעו נגד מועמד המדינה לדירקטוריון לאומי

רוב הגופים המוסדיים בחרו שלא להצביע באסיפת בעלי המניות של בנק לאומיבהתאם לעמדת המדינה המחזיקה ב־6% ממניות הבנק. המדינה תמכה בשלושה מועמדים - חיים לוי כדירקטור חיצוני מכוח הוראות הפיקוח על הבנקים, יחיאל בורוכוף כדירקטור חיצוני מכוח חוק החברות, וסאמר חאג' יחיא כדירקטור מן המניין. לבסוף נבחרו לוי וחאג' יחיא, ועל פני בורוכוף נבחרה ציפי סמט - שכבר כיהנה כדירקטורית חיצונית בבנק ואף היתה חברה בוועדת התגמול שגיבשה את חבילת התגמול לבכירי לאומי, שאליה התנגדה המדינה.

מה דעתך על מניית לאומי:

•  
•  
•  
•  
•  

קנייה חזקה

קנייה

המתן

מכירה

מכירה חזקה

חברת נכסים מ.י, המחזיקה מטעם המדינה במניות הבנק, נימקה את בחירתה ברצון לרענן את דירקטוריון הבנק, ולהביא מועמדים חדשים שתפיסתם עולה בקנה אחד עם אלו של שר ומשרד האוצר ביחס לשאיפה לייצר נורמות חדשות לשכר הבכירים במערכת הפיננסית. אלא שהמדינה מחזיקה בנתח קטן יחסית ממניות הבנק, על כן היו אלו הגופים המוסדיים שהכריעו את הכף.

מנכ"לית בנק לאומי רקפת רוסק עמינח צילום: אריאל שרוסטר

אותם גופים מוסדיים, המפוקחים על ידי משרד האוצר ושמנהליהם מושכים בעצמם שכר גבוה, בחרו שלא ליישר קו לחלוטין עם עמדת המדינה, והעדיפו את סמט על פניו של בורוכוף כדירקטור חיצוני. מבדיקת "כלכליסט" עולה כי הגופים הבולטים שהתנגדו למינוי של בורוכוף היו חברות הביטוח מגדל, הפניקס והכשרה ביטוח ובית ההשקעות אקסלנס. גם קרנות הפנסיה הוותיקות, עמיתים, שנמצאות בבעלות המדינה, התנגדו למינוי של בורוכוף והעדיפו את סמט.

הגופים המוסדיים לא יכולים להישען על עמדת חברת הייעוץ החיצוני אנטרופי. אנטרופי אמנם שיגרה נייר עמדה בעניין הרכב הדירקטוריון, אך בו רק פירטה את הניסיון המקצועי של המועמדים ולא הביעה עמדה איזה מועמד להעדיף. הגופים הבולטים שתמכו בבורוכוף, בהתאם לעמדת המדינה, היו הראל, כלל, פסגות, איילון ואנליסט. בהראל הקולות התפצלו – הראל פיא הצביעו בעד בורוכוף ואילו בהראל ביטוח והראל סל תמכו בסמט.