• תפריט
מוסף 07.08.2014

חמאס, קצת אחרת

אחרי כמעט חודשיים של לחימה בחמאס מנסה אחד המומחים הבולטים בעולם לפוליטיקה הפלסטינית, פרופ' מנחם קליין, להיכנס לראש של התנועה ולהבין איך אפשר לחיות איתה. אפילו בין הרקטות והקריאות לג'יהאד הוא מצליח למצוא תנועה יותר פרגמטית ממה שמספרת האמנה שלה, וקצת היגיון בתוך השיגעון

ארי ליבסקר 22:5908.08.14
"הבוקר קראתי את אמנת חמאס", הפתיע הסופר עמוס עוז את בן שיחו מהרדיו הגרמני בראיון שהתפרסם בשבוע שעבר. "נכתב שם שהנביא (מוחמד) מורה לכל מוסלמי להרוג כל יהודי בעולם, שהיהודים שולטים בעולם בכוח כספם ושהם אחראים למלחמות העולם", סיפר לו וסיכם: "הייתי איש של פשרה כל חיי, אבל אפילו איש של פשרה לא יכול לחשוב שהארגון מתכוון רק לחצי מהדברים".

נדירים המקרים שבהם עוז, סמן שמאלי מובהק, מבטא את הקונצנזוס הישראלי. ואכן, קריאת האמנה תשכנע כל ישראלי שאין סיכוי להסדר עם חמאס, אלא בכוח הזרוע. במסמך המכונן שלו חמאס מצהיר שמדינת ישראל היא "פלישה זדונית" של ציונים לאדמה שקודשה למוסלמים, ושהדרך היחידה לשחרור פלסטין היא ג'יהאד ולא הסדר מדיני: "היציאה ממעגל הסכסוך עם הציונות היא בגידה בעיקר, וארור העושה כן".

 

מנחם קליין. הסכמי אוסלו הם חטא דתי בעיני חמאס, מה שלא מנע ממנו להשתתף בבחירות ובממשלת האחדות הפלסטינית מנחם קליין. הסכמי אוסלו הם חטא דתי בעיני חמאס, מה שלא מנע ממנו להשתתף בבחירות ובממשלת האחדות הפלסטינית צילום: עמית שעל

 

אולם בפגישה השבוע בבית קפה נינוח ברחוב עמק רפאים בירושלים מציע פרופ' מנחם קליין לקחת את האמנה שניסח השיח' אחמד יאסין בפרופורציות הנכונות. לדברי המזרחן מהמחלקה למדעי המדינה באוניברסיטת בר־אילן, חמאס רחוק מלהתנהל על פי המסמך המכונן שלו. "להתרכז באמנה זה אנכרוניסטי", קובע קליין, "היא פורסמה ב־1988, ומאז שהתנועה הוקמה חלפו יותר מעשרים שנה — זה המון זמן בשביל ארגון פוליטי שיש בו כל כך הרבה שינויים".

 

במחקריו זיהה קליין תופעה שעליה הצביעו גם חוקרי חמאס אחרים בעולם: במבחן המעשה, חמאס אינו כל כך נאמן לאמנה שלו. "האם האמנה היתה המצע של חמאס בבחירות 2006? לחלוטין לא. עצם ההחלטה של חמאס להשתתף בבחירות מנוגדת לאמנה. לחמאס יש הנהגה מדינית, הנהגה חברתית ואגף צבאי, ומתנהל בתוכו דיון פוליטי ער. הוא לא נוסד כארגון טרור אלא כתנועה חברתית רבת־פנים, וכך צריך לתפוס אותו גם עתה".

 

התגברו על החטא

 

קליין נחשב מומחה בעל מוניטין בינלאומי לפוליטיקה פלסטינית ולירושלים. הוא בוגר ישיבת הר עציון באלון שבות, ואת דרכו האקדמית החל באוניברסיטה העברית. כיום הוא חבר במכון ירושלים ומשמש עמית מחקר באוניברסיטת אוקספורד. בעת כהונת אהוד ברק כראש ממשלה שימש יועץ בצוות שעסק בירושלים, וכן היה יועצו המדיני של שר החוץ דאז שלמה בן עמי. בהמשך היה חבר בצוות ההיגוי של יוזמת ז'נבה.

 

קליין מזכיר כי כבר ב־1994, שש שנים לאחר פרסום האמנה, עמד חמאס מול דילמה קשה: כיצד להגיב לכניסת יאסר ערפאת לרצועת עזה? מבחינת התנועה, הסכמי אוסלו היו חטא דתי משום שהכירו במדינת ישראל וויתרו על שטחי פלסטין. אולם הם החליטו לקבל את מרות הרשות, מתוך החלטה שלא פותחים במלחמת אחים.

 

יו"ר הלשכה המדינית של חמאס חאלד משעל. מכיר בזכותו של אבו מאזן לנהל משא ומתן עם ישראל יו"ר הלשכה המדינית של חמאס חאלד משעל. מכיר בזכותו של אבו מאזן לנהל משא ומתן עם ישראל צילום: אי פי איי

 

חולפות שנתיים וחמאס התמודד עם דילמה נוספת: האם להשתתף בבחירות וכך לאשר בעקיפין את הסכמי אוסלו? "בחמאס התנהל ויכוח קשה, ופלג מתוכו החליט לרוץ באופן עצמאי", אומר קליין. "חמאס וערפאת טרפדו את המהלך בגלל שיתוף האינטרסים, אך התנועה לא הורתה לתומכיה להחרים את הבחירות". ב־2006, לאחר האינתיפאדה השנייה, כבר החליטה התנועה להתמודד וניצחה באופן מוחץ עם 74 מושבים מתוך 132 (אולם עם 44.4% מהקולות בלבד).

 

קשה לשמוע את קליין מתאר את חמאס באור פרגמטי כאשר זכורים היטב פיגועי ההתאבדות באמצע שנות התשעים ובאינתיפאדה השנייה שגבו את חייהם של מאות ישראלים והיו בעלי משקל רב בטרפוד תהליך השלום. קליין מציין שפיגועי ההתאבדות נבחרו כשיטת פעולה רק לאחר הטבח של ברוך גולדשטיין במערת המכפלה במרץ 1994 ולאחר ההתנקשות ב"מהנדס" יחיא עיאש בינואר 1996.

 

מדבריך משתמע שחמאס פועל רק בגלל פעולה ישראלית.

"אני מדבר על דינמיקה של עימות שיש בו שני צדדים שלא פעם קוראים לא נכון את המפה, פועלים מהבטן ולא מהראש, ונכנעים לקבוצות לחץ פנימיות".

 

בבחירות 2006, אומר קליין, חמאס הופתע מניצחונו ולכן ניסה ליזום ממשלת אחדות. יו"ר הרשות מחמוד עבאס (אבו מאזן) וראש המודיעין המסכל לשעבר מוחמד דחלאן העדיפו למנוע את הקמתה ולחבל בתפקודה, בעוד מרואן ברגותי קידם בכלאו גישה הפוכה וניסח את מסמך האסירים שבו נציגים מכל התנועות הפלסטיניות הסכימו על הקמת מדינה פלסטינית בגבולות 67'. המכתב הוביל להקמת ממשלת אחדות, אולם העימותים בעזה לא פסקו והסתיימו בהשתלטות חמאס על הרצועה ביוני 2007.

 

"כשחמאס הגיע לשלטון האחריות שלו התרחבה. ישראל הבינה שאין ברירה וצריך למשטר את חמאס לדו־קיום מסוים, וגם חמאס הבין זאת והציע הסכמי הודנה כתחליף להסדרי קבע", מתאר קליין את מה שזיהה כהתמתנות של חמאס. הוא מזכיר שורה של התבטאויות פומביות של אנשי חמאס בכירים, משיח' יאסין דרך מוחמד אבו טיר, מחמוד א־זהאר ואחרים, שמהם עולה שחמאס מוכן למדינה פלסטינית בגבולות 67', ללא הסכם סופי ובלי הכרה בישראל, על פי הסכמים שאליהם תגיע הרשות הפלסטינית. "זו ממש לא תנועה חד־גונית והיא בוחנת כל העת את המהלך המדיני", מדגיש קליין.

 

המטרה: מיטוט הממשלה

 

התרחקות נוספת מהאמנה מזהה קליין בנושא הכפייה הדתית. "לצד אגף פונדמנטליסטי־דתי בחמאס, יש חברים בתנועה שאומרים שצריך להתחשב באוכלוסייה שאינה דתית", הוא אומר. במקום לכפות את המודל האיראני, חמאס העדיף להסתפק בניסוח שנלקח מתוך חוקה במדינות ערב חילוניות כמו מצרים וסוריה: "הדת של ראש המדינה תהיה אסלאם".

 

קליין מדגיש את החיבור והרגישות של חמאס לאוכלוסייה. "לג'יהאד האסלאמי יש אג'נדה צבאית בלבד. אנשי פתח ברמאללה איבדו קשר עם הציבור הרחב. אבל האישים המרכזיים של חמאס מחויבים לעבודה קהילתית, הם קשורים ומעורבים בחיי היומיום".

 

שכונת שג'עייה בעזה. "ישראל מאמינה שההרתעה תספיק, אך ברצועה נוצר אתוס סביב לוחמי המנהרות" שכונת שג'עייה בעזה. "ישראל מאמינה שההרתעה תספיק, אך ברצועה נוצר אתוס סביב לוחמי המנהרות" צילום: אם סי טי

 

קשה לומר זאת כשחאלד משעל חי בבתי פאר וטס במחלקה ראשונה.

"אם ישראל היתה מאפשרת לו להיכנס לרצועה כפי שביקש, לא היתה לו ברירה אלא לפגוש את הציבור הרחב בדרך למסגד. ברור שהכסף משחית, בעיקר את מי שמקבל אותו בקלות ובלי ביקורת. אבל אנשי חמאס פוגשים את הקהל שלהם בעוד לפתח אין תשתית חברתית".

 

אם הם כל כך קשובים לציבור, למה הם משתמשים בנשים וילדים כמגן אנושי?

"חמאס לא היו מעוניינים במלחמה הזאת. ההידרדרות החלה בחטיפה של שלושת הנערים בידי חוליה מקומית בחברון - יש שמות של שניים־שלושה אנשים שהיו מקושרים בעבר לחמאס. ההנהגות ברצועה ובגדה התכחשו לחוליה וטענו שפעלה על דעת עצמה. הם לא גינו את החטיפה, אבל אני מעריך שאם חמאס היה אחראי, הוא לא היה מסתיר זאת. ישראל מצדה הסתירה את הראיות שלימדו כבר בשלב מוקדם שהחטופים נרצחו - ההקלטה של השיחה והממצאים מהמכונית - ויצאה לפעולה של עשרה ימים נגד חמאס בשטחים".

 

קליין טוען כי הנימוק האמיתי למבצע "שובו אחים" היה מדיני: "המטרה היתה לרסק את ממשלת האחדות הפלסטינית של חמאס ופתח, שהעמידה את ישראל בפני בעיה. במשך שנים ניסתה ישראל למשטר את הרצועה באמצעים משפטים וכלכליים - המצור על עזה - אולם עתה עמד מולה תסריט בלהות: חמאס יתמודד בבחירות שתוכננו להתקיים עד אוקטובר, יחדור לגדה ויסיר את המצור בתמיכת המערב שנלהב מממשלת האחדות. ישראל רצתה להפריד בחזרה בין הגדה לרצועה, בין פתח לחמאס".

 

קליין ממשיך ואומר כי שובו אחים נוהל נגד חמאס כאילו הוא ארגון טרור בלבד, כשרוב העצורים היו פעילים חברתיים, אנשי דת והדרג הפוליטי. "במקום לדחוף לפוליטיזציה של ההנהגה המדינית של חמאס ולקרב אותה לאבו מאזן, ישראל ניסתה לעשות ההפך, להרחיק ביניהם", טוען קליין.

 

אז איך הגענו למלחמה כוללת שבה חמאס מתעלם מכל הפסקת אש וממשיך לירות? 

"חמאס נכנס לתגובה של ירי רקטות מוגבר מהרצועה רק לאחר שישראל הפציצה ב־7 ביולי פעילי חמאס בתוך מנהרה. לא נדע, כנראה, מה היתה מטרתם באותו זמן. בתגובה החלה הסלמה קלאסית, כי כל צד כבר לא קרא את הצד השני. בחמאס חשבו שהפעילות במנהרה לא תשבור את הכלים, אולם לאחר התקיפה הם חשו שכבודם נרמס ואינם יכולים להבליג. כך החל צוק איתן שגם לאחריו ישראל עודנה אומרת 'אני לא רוצה להרוס את שלטון חמאס, אלא למשטר אותו'".

 

ההסדר שאחרי השיקום

 

קליין מצר על כך שהמבצע נתן דחיפה לזרוע הצבאית של חמאס, זמן קצר לאחר שהזרוע המדינית הובילה להסכם פיוס עם פתח. "חמאס נכנס לממשלת אחדות בלי התלהבות. הוא איבד את מצרים, נפרד מסוריה, ואיראן עסוקה. עוד לפני המבצע היה משבר פיננסי ברצועה, בעיות באספקת החשמל והמים, וביוב זרם ברחובות.

 

"אבל לא היתה לנו חשיבה מדינית. במקום למנף את החטיפה ולדרבן את חמאס לכיוון פוליטי, חיזקנו את הזרוע הצבאית שברגעי עימות מקבלת תפקיד מרכזי ותהילה: חמאס יודע שישראל חזקה יותר, ולכן כל פגיעה נחשבת עבורו לניצחון. הם לא מדברים על ההרוגים הישראלים אלא על סגירת נתב"ג. מבחינתם הם לא מובסים.

 

"ישראל נחלשה כי אין לה מטרה מדינית והיא מסרבת לראות שלחמאס יש אגף מדיני. ישראל מקווה שלנוכח הנזקים הכבדים, חמאס יישב בשקט ונמשטר אותו. קשה לי להאמין שזה יעבוד. נוצר פה אתוס של לוחמי המנהרות שמזכיר את ילדי האר.פי.ג'י של ערפאת ב־1982 בלבנון - דרך יצירתית לפגוע באויב".

 

אז מה יהיה? יש סיכוי שישראל וחמאס ימצאו דרך לקיים משא ומתן לא אלים ביניהם?

"שיקום הרצועה הוא פרויקט למערכת בינלאומית בהשתתפות מדינות אירופה, מדינות ערב העשירות, ארצות הברית, האו"ם, ישראל ומצרים, ובמעורבות ממשלת האחדות הפלסטינית שתכלול את חמאס. כחלק מהשיקום, ישראל תצטרך לדעתי להסיר את המצור מעל עזה.

 

"הקומה השנייה היא פתרון מדיני כולל. אותה מערכת בינלאומית, בהובלה אמריקאית, יכולה להניח על השולחן עקרונות להסדר כולל לגדה ולרצועה. ישראל תנהל משא ומתן עם אש"ף כשחמאס ממתין למשאל עם על ההסכם. חמאס יקבל הסכם כזה גם אם יהיו בו צפרדעים קשות לעיכול. אני לא מציע משא ומתן ישיר עם חמאס, אבל אני שולל את המדיניות של הפרד ומשול ומדיניות הבידול. זה לא מוליך אותנו למקום טוב יותר".  

בטל שלח
    לכל התגובות
    x