• תפריט
מוסף 19.06.2014
מוסף 19.06.14

בשם האח

עם תסביך אב, הערצת אח ומיליונים מדיבידנדים של טבע, משקיע ההון סיכון יואל חשין ממציא קרן השקעות שתעביר את רווחי האקזיטים לתיקון החברה הישראלית. "כשאני תורם כסף אני לא עושה טובה לאף אחד. בשיטה שלנו אין טובות. הפילנתרופיה תשרוד רק אם היא תהיה רווחית"

ארי ליבסקר 16:1020.06.14

"כל מה שרציתי היה לעשות עסקים עם אחי שניאור", אומר יואל חשין. "אני מאוד אוהב אותו. ממש לחצתי עליו, ולא הצלחתי. ממש גמר אותי שהוא לא הסכים, מאיזו סיבה לא ברורה. אפילו בכיתי. ניסיתי לשכנע אותו בכל דרך אפשרית. חשבתי שאולי הוא צריך כסף. הצעתי להלוות לו. למשוררת רחל יש שיר מאוד יפה. היא כותבת שם: 'רק אשר אבד לי, קנייני לעד'. אז עכשיו אנחנו עושים עסקים יחד, בחברה שהקמנו יחד". 

כשיואל חשין (42) מדבר כך, אפשר לרגע לדמיין שאחיו שניאור עדיין בחיים. ועבור יואל זה אכן כך. למעשה, כשאני משוחח עם משקיע ההייטק הלא שגרתי הזה, שהוא גם בנו של השופט העליון בדימוס מישאל חשין, נדמה לפעמים שאנחנו רק בשיחת הכנה לקראת המפגש עם שניאור, כאילו האח המת הוא המנהל האמיתי של קרן ההון סיכון הקטנה והפעילה של חשין, 2B Angels. כאילו שניאור חשין המנוח, מי שהיה בעלי חברת התיירות ימבטבע ונהרג לפני ארבע שנים על אופניו בתאונת פגע וברח, הוא שרקם את אחת היוזמות השאפתניות והמקוריות של חשין - פתיחת קרן הון סיכון חדשה שתפעל לטובת הציבור. וכשמדברים עם יואל, האח הצעיר והחי, יוזם הקרן, מתחילים לאט לאט להתרשם שהוא באמת מאמין בכך.

 

חשין בנמל תל אביב, בהאנגר שיאכלס את ההשקעה החברתית הראשונה שלו. "אני לא עושה דברים טובים, אני אגואיסט חכם" חשין בנמל תל אביב, בהאנגר שיאכלס את ההשקעה החברתית הראשונה שלו. "אני לא עושה דברים טובים, אני אגואיסט חכם" צילום: עמית שעל

 

זה קורה, למשל, כשהוא מספר על החתונה שלו. "כשנה אחרי המוות של שניאור החלטתי להתחתן עם דנה, זוגתי, אבל אמרתי, 'אני לא אחגוג בלי שניאור'. הפתרון היה להקים גן אירועים על שמו בבית השנטי במדבר. את הגן הזה, הגן על שם שניאור, השארתי אחר כך במתנה לבית השנטי".

 

סטייל הודו

 

כדי להכיר את איש העסקים יואל חשין צריך להתחיל במתחם שוק הפשפשים ביפו, להיכנס שם לבניין ולעלות בגרם מדרגות תלול במיוחד. המדרגות מובילות למסדרון של דירות סטודנטיאליות, שכמה דלתות בו מובילות למרפסות גדולות. בקצה המסדרון יש עוד מדרגות. הן מובילות לבית של חשין: לופט עם תקרה גבוהה, שני מפלסים ומרפסת ענקית שבה נהג לערוך מסיבות לפני הטרגדיה המשפחתית.

 

במרפסת הזאת חיים שמונת החתולים שלו. הם הוגלו אליה מאז לידתה של אביגיל, בתם בת השנה של חשין ובת זוגו דנה. בימים אלה הם מתכננים לעבור לצפון הישן של תל אביב, כי מאז שאביגיל הגיעה המדרגות הפכו למטרד. וכמובן צריך חצר, בשביל החתולים שצמודים עכשיו לזגוגית ומתחננים להיכנס.

 

יש לחשין משהו עם אימוץ חתולים. הוא אומר שהוא חושש שהוא "חתולאי" באופיו, כלומר שייך לזן האנשים שאוהבים להאכיל חתולי רחוב בשכונתם ולטפל בהם. לא מזמן הוא איבד אחד מהחתולים שלו, יצא לחיפושים קדחתניים ובמהלכם נחשף לעולמם של החתולאים. תוצאת המפגש היתה תרומה לעמותה למען החתול בראשות ריבי מאיר, וכן עזרה בתחום. "הפתרון לעודף החתולים ברחובות הוא יותר סירוסים", הוא אומר.

 

התחושה שהאיש, שמנהל עשרות מיליוני דולרים ושהקרן הקטנה שלו מחזיקה בכ־40 חברות, הוא באמת דמות שונה בעולם העסקים, ממשיכה במשרד שלו. יש לו שניים. אחד מהם נמצא בתוך SOSA, מתחם לאכלוס חברות סטארט־אפ צעירות שמתפרס על שלוש קומות וגג בבניין ברחוב שוקן. חשין השתתף בהקמה שלו. המשרד השני הוא חדרון בגלריית האמנות הקטנה החללית ברחוב הירקון 70, בבניין ישן ומתקלף ליד השגרירות האמריקאית שמשמש גם מקום מפגש לקבוצות קטנות של אמנים ופעילים חברתיים. כשאנחנו נפגשים שם, ברחוב הירקון, הוא לא מוצא את המפתחות לחדרון שלו. אז אנחנו יושבים בחדר אחר, סלון וינטג' שמזכיר דירת סטודנטים מתחילת שנות התשעים. חשין, בטי שירט, מכנסי ברמודה וקרוקס, נראה מאוד נינוח, כאילו כרגע חזר מהודו. רק כשהוא מתחיל לדבר מרגישים את המעמסה.

 

"אני לא מתייחס אל עצמי כאל איש עסקים אלא כאל יזם, אולי חלוץ. המילים איש עסקים לא מגדירות אותי. המושג הזה מזכיר לי את הטייקונים, את הספקולנטים, אנשים שחלקם סוחטים את הציבור. המשא שלי אחר".

 

דור שביעי להכל

 

אם היו בישראל שושלות אצולה, חשין היה בא מאחת המפוארות שבהן. למעשה, השורשים של המשפחה שלו נטועים עמוק במיתוס הציוני. אמו, רות חשין, נשיאת הקרן לירושלים שעד היום התרימה לישראל יותר מ־1.2 מיליארד דולר, היא נינתו של יואל משה סלומון, ההוא מהבלדה עם ציוץ הציפורים. שמו המלא של יואל חשין הוא יואל משה חשין. תמונה של יואל משה סלומון, "יואל מוישה" כפי שהוא הוגה את השם, היתה תלויה בבית הוריו. מהצד השני רות חשין היא בת למשפחת מַני עתירת הנכסים שבניה הובילו את העלייה מעיראק והחזיקו בעמדות מפתח ביישוב. עם המשפחה נמנים שופט בית המשפט העליון לשעבר אליהו מני המנוח ובתו, נשיאת בית המשפט המחוזי בירושלים מוסיה ארד.

 

עם האב, השופט בדימוס מישאל חשין, והאם רות חשין. "בחוג למשפטים הרגשתי שהמרצים מנסים לדבר אל אבא שלי דרכי, להרשים אותו" עם האב, השופט בדימוס מישאל חשין, והאם רות חשין. "בחוג למשפטים הרגשתי שהמרצים מנסים לדבר אל אבא שלי דרכי, להרשים אותו" צילום: ענר גרין

 

אביו של יואל, המשנה לשעבר לנשיא בית המשפט העליון מישאל חשין, הוא נצר לשתי משפחות נודעות בזכות עצמן: משפחת ריבלין, מפורצי חומות ירושלים, שעם בניה נמנים נשיא המדינה העשירי ראובן ריבלין, שופט בית המשפט העליון אליעזר ריבלין והשחקן המנוח ספי ריבלין. מהצד השני הוא צאצא ישיר, דור שישי, למייסד חסידות חב"ד הרב שניאור זלמן מלאדי, "אדמו"ר הזקן", מחבר ספר התניא שנחשב הטקסט המכונן של חב"ד. הסבא הגדול שניאור מכאן, והסבא הגדול יואל משה מכאן, תרמו ליואל ולאחיו לא רק את שמותיהם, כך נראה, ולא רק סיפורי טריוויה משפחתית, אלא מעמסה של זהות וציפיות.

 

"ובחלום אני עומד על במת תיאטרון ירושלים, כבול בשלשלאות. ראשי הסלומונים יושבים על כיסאות התיאטרון ומתחילים להטיח בי בבוז, אתה יואל מוישה אתה? בִּיצה, בִּיצה אחת לא ייבשת. וחומות? אתה פרצת חומות בחייך? רק ביצרת וביצרת. בושה למשפחה", כתב יואל בסיפור קצר שהתפרסם לפני שלוש שנים ב"ידיעות אחרונות" לרגל מפגש היסטורי של צאצאי משפחת סלומון. "ומבעד לכל הטוקבקים המרושעים ובקבוקי התבערה אני רואה את דמותו המאיימת של יואל מוישה עטוף בגלימה שחורה, פניו חמורות סבר ועיניו נוקשות ומפחידות מתמיד".

 

ויש הרבה כסף בשושלת חשין. הכסף הזה מגיע מאמא. רובו המוחץ הגיע מעסק שהיה לסבא של אמא, חיים סלומון, שב־1901 פתח חנות קטנה ליבוא תרופות בשם סלומון, לוין ואלשטיין. העסק המשפחתי התרחב עם השנים למפעל כימיקלים בשם אסיא, ובשנות השבעים דודתו של יואל דליה התחתנה, והמשפחה סידרה לבעל עבודה במפעל. לבעל קראו אלי הורביץ, וכשהוא קודם לתפקיד המנהל הוא שינה את שם המפעל המשפחתי ל"טבע". כיום נותרו בידי משפחת חשין קומץ מניות של טבע. הקומץ הזה אפשר לחשין, בין היתר, להפסיק את עבודתו כמתרגל באוניברסיטה העברית ולייסד את קרן ההון סיכון שלו.

 

"הילדות שלי היתה רגילה. בית ספר, חוגים, ערוץ 1, חביתה וקוטג'. כשקנינו את מכשיר הווידיאו הראשון זה היה אירוע בבית", הוא אומר. "העובדה שאנחנו עשירים אף פעם לא היתה מרכז העניין. כסף פשוט היה נון־אישיו. הנושא פשוט לא עלה. המרכז אצלנו תמיד היה העולם הרוחני. זה היה בית שקידש את האינטלקט ואהבת הספר. אמא שלי הקדישה את כל חייה למטרות חברתיות, ואבא היה משפטן אינטלקטואל. שניהם בעצם היו עובדים שכירים. כך אני ואחי גדלנו, בבית שחולקים בו בקבוק קולה. כן, היו לנו מניות של טבע, אבל טבע הפכה לאימפריה רק באמצע שנות התשעים".

 

ההבדל היה מורשת הציפיות המשפחתית. מלבד הסבים הגדולים - שניאור חשין סיפר בעבר בראיון איך שני חסידי חב"ד התעלפו בנוכחות האחים כששמעו על מוצאם - יואל חשין הוא גם בן ונכד של שופטים עליונים. גם אביו של מישאל חשין, שניאור זלמן חשין, היה משנה לנשיא בית המשפט העליון. תסביך 'הבן של' רדף את יואל שנים. "כשלמדתי משפטים באוניברסיטה העברית הרגשתי שכמה מרצים לא דיברו אליי או אפילו אל הכיתה. הם ניסו לדבר אל אבא שלי דרכי, כאילו ניסו להרשים אותו. מתישהו הפסקתי לחשוף את המשפחה שלי. עכשיו, אחרי שעזבתי את עולם המשפט, אני לא מרגיש צורך להחביא את זה שאני הבן של אבי. להפך, אני גאה בזה. ובאמת במשך שנים הרגשתי שאני צריך להמשיך את שושלת השופטים, למרות שהוריי מעולם לא ביקשו את זה ממני ולא ציפו. שניאור, בניגוד אליי, בכלל לא הרגיש ככה. הוא פשוט חי את חייו ולא עשה מזה עניין".

 

חומות ותקווה

 

הכניסה של חשין לעולם העסקים היתה פתאומית. היא הפתיעה גם אותו. הוא למד פילוסופיה ומשפטים, ותכנן להמשיך ללמוד. ב־2007 הוא עדיין חלטר - עבד כמתרגל באוניברסיטה ולפי אחת השמועות גם עבד כדוגמן. כשאני שואל אותו על זה הוא מגיב בצחוק. "שניאור ואני השתתפנו פעם בפרסומת למי עדן שבה גברים חסונים העלו בקבוקי מים בחדר מדרגות. קריירה של דוגמנות לא הייתי קורא לזה".

 

מרכז אתגרים ברמת החייל בתל אביב על שם שניאור חשין, שנתרם על ידי הוריו. יואל: "הוא היה פורץ החומות" מרכז אתגרים ברמת החייל בתל אביב על שם שניאור חשין, שנתרם על ידי הוריו. יואל: "הוא היה פורץ החומות" צילום: עמית שעל

 

ואז הוא הפך ליזם. זה קרה, כך הוא מספר זאת, בלפנות בוקר של יום שבת 18 ביוני 2010. אחיו שניאור, אז בן 42, נשוי ואב לשלושה, יצא לרכיבת אופניים לפני השחר. הוא התאמן לתחרות הספורט האתגרי איש הברזל. טל מור, בן 26 שחזר שיכור מבילוי בפאבים בתל אביב, הרג אותו עם מכוניתו בשולי כביש המחצבות ליד ראש העין. על מור נגזרו 12 שנות מאסר.

 

המוות הזה שינה את חייו של יואל חשין. כשמדברים איתו על עסקים אפשר לרגע לשכוח, אבל מהר מאוד הוא יזכיר. "ש־נ־י־א־ו־ר, ש־נ־י־א־ו־ר, שאגתי, אך שניאור המשיך ועף", כתב יואל בסיפור שפרסם כעבור שנה, "לאחר מספר ימים התברר לי כי אור, אחד מבין שני האורות של שניאור, לא הדביק את קצב העלייה בסערה השמימה ונשאר איתי. אמנם שניאור אינו איתי עוד, אבל אור נשאר גם נשאר".

 

יואל אומר שבינו לבין אחיו תמיד היתה חלוקה לא רשמית: שניאור הוא איש העשייה ויואל איש הרוח. שניאור ייבש ביצות כמו יואל משה סלומון, ודווקא יואל ימשיך את דרכם של רבני המשפחה ושופטיה.

 

חשין במרכז עם רונן סמוכה (מימין), ארל'ה כהן ודן רולס. "ההשקעות יהיו כמו אג"ח, ואחרי ההחזר כל הרווחים יועברו למטרות חברתיות" חשין במרכז עם רונן סמוכה (מימין), ארל'ה כהן ודן רולס. "ההשקעות יהיו כמו אג"ח, ואחרי ההחזר כל הרווחים יועברו למטרות חברתיות" צילום: עמית שעל

 

"הוא היה פורץ החומות", הוא אומר בכובד ראש, "אני רציתי ללמוד. הקשר שלי לעסקים היה שאחרי התואר הראשון השקעתי פסיבית בכמה סטארט־אפים, 'על הדרך'. מדי פעם כשרצו את הקשרים שלי אז עזרתי. עסקים של ממש רציתי לעשות רק עם שניאור. אחרי שהוא נהרג קרה המעבר הפורמלי. ראיתי שאני כבר מושקע בכמה סטארט־אפים ושאני רוצה להתייחס אליהם ברצינות. עכשיו אני מרוכז לגמרי בעסקים".

 

לשם כך הוא הקים את הקרן 2B Angels. בתעשיית ההייטק הקרן שלו כבר מוכרת היטב, ושם משייכים אותה לקבוצה שמכונה "מיקרו־קרנות", קרנות הון סיכון שמנהלות עד 30 מיליון דולר ומתמקדות בהשקעות ראשוניות. בפורטפוליו הגלוי של הקרן של חשין רשומים 24 סטארט־אפים, ולדבריו הוא השקיע בסך הכל ב־40 חברות. עם ההשקעות הבולטות שלו נמנות החברות yotpo.com, שעוזרת לחברות מסחריות לחשוף את המוצרים שלהן באתרי ביקורות ברשת, ו־carambo.la שמפתחת טכנולוגיה לשילוב פרסומות בסרטוני וידיאו. הוא משקיע גם בסטארט־אפ חדש של יוצר "מסודרים" אסף הראל - "הוא ממש נכנס לדמות, והוא ממש יזם מדהים", הוא אומר. גם עם פרופיל נמוך, חשין הוא אחד האנג'לים המחוזרים בתעשיית ההייטק.

 

"המחשבה על להמשיך בעולם המשפט היתה כמו אבן ריחיים על הצוואר", הוא מתייחס לשני דורות שופטי העליון מצד אביו. "מהבחינה הזאת, הטרגדיה שחררה אותי. פתאום נתפסתי להרגשה של 'אוקיי, שניאור גדול ממני בחמש שנים, הוא נהרג לפני ארבע, אז עוד שנה גם אני אמות', והמוות המאוד מוחשי הזה גרם לי לרצות לנצל את הימים שלי, ולהסיר דברים מיותרים כמו הצורך לשמר מסורת".

 

עם שניאור (מימין). "המשוררת רחל כתבה: 'רק אשר אבד לי, קנייני לעד'. אז עכשיו שניאור ואני עושים עסקים יחד" עם שניאור (מימין). "המשוררת רחל כתבה: 'רק אשר אבד לי, קנייני לעד'. אז עכשיו שניאור ואני עושים עסקים יחד"

 

מי שעזר לו ב"הצנחה" לעולם ההייטק הוא ארל'ה כהן, לשעבר בכיר במיקרוסופט ישראל, שעבד אחר כך בחברות השקעה. כהן הוא כיום מנכ"ל ושותף ב־2B Angels, "והוא אחד האנשים הקרובים אליי ביותר, שותף סוד, ומי שהכי קרוב למעמד של אח, לעסקים ובכלל", חשין אומר, ומוסיף: "אקזיט עוד לא עשינו, אבל חברות שלנו כבר קיבלו הצעות של 50-30 מיליון דולר. יכולנו להיות מורווחים ב־3-2 מיליון דולר, אבל אנחנו מעדיפים לחכות לסכום הגדול".

 

דיבידנדים להמונים

 

ביום חמישי שעבר חשין העלה פרופיל בבת אחת ופסע קדימה מעמדת האנג'ל שמאחורי הקלעים. הוא עשה את זה בהאנגר 1 בתל אביב, בטקס לחשיפת המיזם החדש שלו: 2B Angels Community, קרן הון סיכון להשקעות חברתיות. לאירוע הגיעו כמה דמויות מהאליטה הכלכלית של ישראל, מיו"ר בנק הפועלים יאיר סרוסי, דרך מייסד אמדוקס בועז דותן המכהן כיום כיו"ר עמותת אתגרים, שעורכת פעילויות ספורט אתגרי לנכים, ועד הפילנתרופית יהודית יובל רקנאטי. הדובר האחרון בכינוס הקטן היה האב מישאל חשין, שבקול קצת רועד סקר את תולדות הנתינה ביהדות, ואמר שבעם ישראל הדגש הוא לא על נדבנות, אלא על תרומה שמסייעת למרקם החברתי.

 

קרן להשקעות חברתיות היא מושג חדש ופופולרי, שמנסה ליישם את העיקרון של "תנו להם חכות במקום דגים": עזרו לאנשים חלשים להיכנס למעגל הכלכלה, כעובדים ואפילו כיזמים קטנים.

 

את החזון הזה עוד ועוד חברות וקרנות הון סיכון בעולם מנסות להגשים בשנים האחרונות, ובדרכים שונות: לדוגמה הקרן האמריקאית Social Venture Partners משלבת איילי הייטק בהנהלות של עמותות כדי לחזק בהן את החדשנות; וחברת Kiva מפעילה בנק שבו אנשים פרטיים במערב מקצים הלוואות זעירות דרך האינטרנט, ומתנדבים באפריקה מעבירים אותן לתושבי כפרים ומסייעים להם להקים עסקים קטנים.

 

 

חשין מנסה שיטה משלו, שעליה עבד עוד כשהיה מתרגל בחוג למשפטים. השיטה - הפעלת קרן הון סיכון שתשקיע בעסקים רגילים לחלוטין, אבל שהשקעתה תהיה דומה להלוואת אג"ח: לאחר שההשקעה תוחזר עם ריבית, כל רווחי העסק, 100% מהם, יעברו למטרות חברתיות. "דמיינו רשת חנויות ספרים שרווחיה מוקצים לקידום החינוך; מכוני שטיפה לרכב המקצים את רווחיהם לקידום תרבות הנהיגה; סוכנויות ביטוח לסבסוד סל התרופות", כתב בעלון שחולק באירוע.

 

בטקס עצמו גם הונחה אבן הפינה למיזם הראשון של הקרן החדשה: הקמת מרכז ספורט אתגרי שיפעל בנמל תל אביב, ושרווחיו יופנו לעמותת אתגרים. "כשעמותה כזאת באה לקבל כסף, אני לא עושה להם טובה אישית. יש כאן צורך חברתי, לא צורך של מנכ"ל עמותה זו או אחרת. אני עושה טובה לעצמי בכך שאני מחזק אנשים עם מוגבלויות. בגלל זה הקמנו את המודל - כדי שלא יבקשו טובות. צריך ליצור מנגנון חדש שבעזרתו עמותות יוכלו להביא כסף לשולחן", הוא אומר.

 

ארץ חדשה

 

את הרעיון חשין קיבל מאותה חתונה שלכבודה הקים את גן האירועים על שם אחיו. "כשהשארתי לבית השנטי את הגן הבנתי שבמקום שמנכ"לית בית השנטי מריומה בן יוסף תצטרך כל הזמן לגייס תרומות, היא תוכל לערוך שם אירועים והרווחים ילכו לטובת הילדים".

 

באותה תקופה גם פרצה המחאה החברתית של קיץ 2011, והנקודות התחברו בראשו יחד עם השיטה שעליה חשב כבר זמן מה. "זה רעיון כלכלי הגיוני", הוא אומר. "לא בניתי את המודל הזה לבד. הרבה משפטנים ישבו עליו הרבה שעות. עזרו לי בו דן רולס, חבר קרוב והאיש הכי יצירתי שפגשתי, חובה לצוות לבנאדם הזה מישהו שירשום את כל הרעיונות שהוא זורק במהלך היום, המיליונים מובטחים; וגם עזרו רונן סמוכה וארל'ה, וד"ר איל שנהב, שהקים את סקויה ישראל. קיבלתי המון השראה מד"ר אירית חביב סגל המנוחה. באתי אליה סמוך למועד שבו היא חלתה. הצגתי לה את המודל, והיא אמרה, זה אחלה מודל, בוא נעשה על זה דוקטורט. ואז היא צללה למחלה ונפרדה מהעולם.

 

"משקיעים בנו בין היתר דב מורן, צבי אגמון, פרופ' רות גביזון, חיים הורביץ שהוא בן דוד ודירקטור בטבע, אביגדור וילנץ שהוא איש חינוך ענק ועדי פונדק. גם יועץ התקשורת מוטי שרף הצטרף לצוות ההובלה מאמונה בפוטצינאל ליצור שינוי עמוק.

 

"גם יש בזה משהו שהוא שילוב של שני ההורים שלי", הוא ממשיך. "אחרי שעזבתי את עולם המשפט והחלטתי שאני עושה רק עסקים, פתאום אני מוצא את עצמי עוסק במודלים משפטיים. הבסיס של שיטת העבודה של הקרן הזאת הוא משפטי. הרעיון שעמד לנגד עיניי הוא תאגיד מסחרי שממקסם רווחים ורק משנה את ייעוד בעלי המניות, מאנשים פרטיים לאינטרס חברתי".

 

זה רעיון יפה, אבל זה ישרוד את מבחן השוק?

"אין ספק שבהתחלה זה יתרומם בזכות הפינה החמה בלב שיש למשקיעים כלפי מטרות חברתיות. אבל בעוד 20 שנה יראו שהמודל הזה רווחי ונותן תשואה על הכסף. אני רוצה שאנשים ישקיעו בפרויקט הזה כדי לראות ממנו רווח כלכלי, ואז לגלות שיש שורת רווח כפולה, גם כלכלית וגם חברתית. במשך 45 שנה אמא שלי גייסה 30 מיליון דולר בשנה לקרן ירושלים. כשהיא נפגשה עם תורם האווירה היתה של 'אנחנו נותנים לך זכות לחזק את ירושלים'. היום מנכ"לי עמותות מוצאים עצמם מתחננים לכסף, ומשקיעים בגיוס תרומות המון משאבים. זה מנגנון בעייתי שאותו באנו לשנות.

 

"אני גם חושב שעסקים חברתיים כאלה יכולים ליצור שינוי בכלל מה שאני מכנה הצומת הצרכני", הוא אומר. "אנחנו הצרכנים מתדלקים את כל התאגידים. הם בעצם בידיים שלנו. אנשים יעדיפו לדעתי לקנות מחברות שהן בבעלות חברתית".

 

מיואל ליואל

 

דבר אחד בטוח לגבי חשין: בין אם הוא מדבר על מודל פיננסי, על מטאפורות של ייבוש ביצות או על החור שנשאר לו בנפש, הוא נשאר רציני לחלוטין. גם כששלושתם נמהלים. הסיפור שכתב לפני שלוש שנים מסתיים במעמד של ספק טקס שחרור מעול הציפייה המשפחתית, ספק התחייבות נצחית אליה. דיוקנו של יואל משה סלומון נותן שם ליואל משה חשין ברכת דרך שכולה אזכורים לעצמו ולאח המת: "כיואל אל יואל אני מדבר אליך. הדבר שהכי משמח אותך הוא ששניאור אחיך גאה בך, ושניאור גאה בך רק כשאתה כמו יואל".

 

המורשת המשפחתית המיידית יותר, הוא אומר, נשאה פחות עול: "אבא שלי לא הפעיל שום לחץ או ציפייה שאלך בדרכו. גם חוויתי אותו פחות כשופט או פותר סכסוכים, ויותר כאיש שחוקר צדק ומוסר. אדם עם עומק אינטלקטואלי נדיר ויסודיות בלתי רגילה. אחד הזיכרונות הראשונים שלי ממנו כילד היה שחפף לי את הראש. זו היתה חפיפה־חפיפה. הוא היה חודר לעומק שורשי השיער ומקרצף עם השמפו ומסביר לי שצריך להגיע לכל כינה וכינה ולטפל בה באופן יסודי. מי שמכיר אותו כמשפטן יודע שכך הוא גם מטפל בסוגיה משפטית. אבל דווקא בעניינים משפטיים הוא לא סייע לי אפילו פעם אחת. בעצם היתה פעם אחת. בעבודה הראשונה שלי במשפט חוקתי ביקשתי עזרה, ובמקום לעזור הוא התחיל להרצות לי על אחת מעמדות המיעוט שלו. הבנתי את הפרינציפ, ומאז לא שאלתי שוב. וגם לא באמת היה צורך. בטקס הפרישה שלו מבית המשפט העליון עמדה עדת מתמחים ומחאה לו כפיים שעה ארוכה. הרגשתי שהם מבטאים אליו המון אהבה על מה שהעניק להם. שאלתי את עצמי אם אני מקנא בהם, במתמחים, ומיד עניתי לעצמי שלא. אולי איתם הוא דן בסוגיות משפטיות. לי הוא חפף את הראש וחדר לשורש השערה ושורש הנשמה.

 

"ואיך אני רואה את עצמי? לשים אותי במשבצת של אדם טוב זו רדוקציה. יש אמרה חכמה לדלאי לאמה, שאומר שיש אגואיסטים חכמים ואגואיסטים טיפשים. מי שעושים למען אחרים הם אגואיסטים חכמים. זה הכל. אני גם מעולם לא בחרתי לעשות דברים טובים ולא יצאתי לשליחות. אני פשוט מגשים את עצמי. זה בדיוק מה שאמר האפיפיור על עצמו. פשוט לא נהניתי בעולם המשפט. המודל שלי הוא אולי הדוד שלי, אלי הורביץ. אני לא חושב שהוא רצה להיות מולטי מיליונר, זה לא היה באג'נדה שלו. הוא פשוט רצה לעבוד במה שהוא אהב, ולעשות את זה על הצד הטוב ביותר".

 

השקעות חברתיות: תחום קטן עם סקס אפיל ענק

 

תחום ההשקעות החברתיות, או Social Venture כפי שהוא קרוי בענף ההייטק, אינו חדש. זה שנים שצצות יוזמות השקעה קטנות שבהן המשקיעים מודיעים כי יפנו את הרווחים לעמותות. ההיקפים של ההשקעות החברתיות קטנים - בעולם התחום מגלגל לפי הערכות רק כמה עשרות מיליוני דולרים, ובארץ רק מיליונים אחדים - אבל התדמית והסיקור התקשורתי גורמים להם לצבור תאוצה.

 

התחום צומח במיוחד באחרונה, הודות לשילוב בין שלושה גורמים: האווירה הציבורית שיצר המשבר של 2008; מספרם ההולך וגדל של יזמי הייטק שהתעשרו ורוצים לעשות עם עודפי כספם משהו אחר מלבד להעניק אותו לגופים פיננסיים; ותרומות הענק מעוררות ההשראה של גיבורי הייטק דוגמת ביל גייטס ומארק צוקרברג. בעולם קרנות רבות, גדולות כקטנות, מחזיקות "זרוע חברתית", גם אם מצומצמת.

 

בישראל הפעילות הנרחבת ביותר שעונה להגדרה היא של קרן תמורה שייסד איש ההייטק הישראלי הוותיק ידין קאופמן. קרן תמורה מקבלת מניות בחברות כתרומה, ובמקרה של אקזיטים היא מעבירה את הרווחים לעמותות שונות. מלבד 2B Angels Community של חשין, בימים אלה מושקת פעילות משותפת של שני גופים: קרן אימפקט פירסט של יאיר ספראי וססיל בליליוס, שמגדירה עצמה קרן להשקעות חברתיות, וקרן ההון סיכון הישראלית פיטנגו. אך גם כאן, הפעילות תהיה בתחילה בהיקף של מיליוני דולרים ספורים.

                                                                                                                                                                                                       מאיר אורבך

בטל שלח
    לכל התגובות
    x