• תפריט
מוסף 19.12.2013
מוסף 19.12.13

איך ייראה העולם בידיים של גוגל?

מרובוטי לחימה עד חשמל, תרופות ורכב - בלי ששמנו לב, גוגל סיימה להשתלט על האינטרנט ועברה לכיבוש העולם האמיתי

דור צח 09:1619.12.13

העתיד נראה אדיר!", כתב בכיר גוגל אנדי רוּבין בחשבון הטוויטר שלו. הציוץ פורסם בסוף השבוע, אחרי שהחברה הודיעה על רכישת מפתחת הרובוטים הצבאיים בוסטון דיינמיקס. המשפט נשמע אולי כמו קריאת עידוד רגילה מצד עובד מסור שהתפעל מהסרטונים של רובוט הענק המהלך ביג דוג ושל הרובוט צ'יטה, שרץ מהר יותר מיוסיין בולט. ואולם, רובין הוא הכל מלבד עובד רגיל. האיש שהוביל את פיתוח מערכת ההפעלה לסמארטפונים אנדרואיד מחזיק כעת בתפקיד שמעטים יודעים כי הוא אחד המשמעותיים והגורליים בתולדות בגוגל: האחראי לפיתוח פרויקטים חדשים. העתיד הוא עבודתו של רובין, והצעדים שהוא שותף להם מציירים את העתיד שהחברה מתכננת — והוא שעתוק השליטה שיש לה באינטרנט ויישומה בעולם האמיתי, זה שמחוץ למחשבים.

 

העניין של רובין ברובוטים אינו סוד. הוא עצמו מהנדס רובוטים בעברו וממתין שנים ליום שבו מכונות חכמות לא רק ישאבו אבק, אלא גם ישתלבו בכל היבטי היומיום. הוא מעוניין שבבוא העת "רובוט" ו"גוגל" יהיו מילים נרדפות. בוסטון דיינמיקס היא חברת הרובוטיקה השמינית שגוגל רכשה בחצי השנה האחרונה, וב"ניו יורק טיימס" העריכו כי רכישתה לא נועדה להכניס את גוגל לענף ייצור הנשק וכי לחברה יש תוכניות משלה לרובוטי הענק המהלכים. אילו תוכניות? איש לא יודע, וגם לא ידוע הקשר בינן לבין המחקרים המתקדמים של גוגל בבינה מלאכותית, שנערכים במעבדות גוגל X הסודיות, שנמצאות במרחק הליכה ממטה גוגל בקליפורניה וזוכות לפיקוחו האישי של המייסד השותף של החברה סרגיי ברין. מה שידוע הוא שזה לא יהיה קשור לשיפור תוצאות חיפוש. ואולי הרמז הגדול ביותר משתקף מהמחמאה שהשמיע לאחר המכירה מייסד בוסטון דיינמיקס ד"ר מארק רייברט: "אני נרגש מהיכולת של אנדי (רובין) ושל גוגל לחשוב מאוד מאוד בגדול, ויש להם המשאבים כדי לגרום לדברים לקרות".

 

מרובוטי לחימה עד חשמל, תרופות ורכב- בלי ששמנו לב, גוגל סיימה להשתלט על האינטרנט ועברה לכיבוש העולם האמיתי מרובוטי לחימה עד חשמל, תרופות ורכב- בלי ששמנו לב, גוגל סיימה להשתלט על האינטרנט ועברה לכיבוש העולם האמיתי איור: אורי רוזביץ

 

גוגל של החיים

שינוי האסטרטגיה החל ב־2011. עכשיו מתחילים להבחין בו

 

באינטרנט גוגל היא שליטת־על. 87% מהחיפושים בעולם נעשים דרכה, ואתר שלא מופיע בקטלוג העצום שעל שרתיה כאילו לא התקיים מעולם. שירות המפות של גוגל הוא הפופולרי בעולם, ג'ימייל הוא האימייל הפופולרי בעולם, ויוטיוב, שבבעלות גוגל, הוא אתר הבידור הפופולרי בעולם ומתחרה בפייסבוק על תואר אתר האינטרנט השני הכי נצפה. יחד הם הפכו את גוגל לאימפריה שמחזיקה בידע הנרחב והמקיף ביותר על מה בני אדם רוצים. גוגל גם משקיעה הרבה כסף ומאמץ ברשת החברתית שלה, גוגל פלוס. פייסבוק, על שלל האינפורמציה שהגולשים מנדבים לה, היא כנראה המתחרה הגדולה ביותר של גוגל באגירת מידע.

 

הוסיפו לכך את העובדה ש־80% מהסמארטפונים בעולם פועלים במערכת ההפעלה אנדרואיד ושהיצע האפליקציות שלה והמידע על השימוש בה מצויים בידי גוגל, ותקבלו חברה בעלת שליטה מוחלטת וחסרת תקדים באוצר הטבע של העולם המקוון - ידע.

 

בשנתיים האחרונות היצירתיות והשאפתנות הגוגלית עוברות מהאינטרנט אל העולם הגשמי. החברה מנסה לא רק להציב את מסכיה ושירותיה בכל מקום - מטלפונים עד זגוגיות משקפיים - אלא נדמה שהיא מבקשת לחדור לענפים כלכליים חדשים, שמזוהים עם הכלכלה המסורתית, ולחולל בהם "מהפכה גוגלית", שאולי תהפוך אותה בעתיד לגורם מרכזי בכלכלה ה"ישנה" כפי שכיום היא מרכזית באינטרנט. את המעבר השיטתי הזה מוביל לארי פייג'. מי שייסד את גוגל עם סרגיי ברין ב־1998, תפס את כס המנכ"לות 13 שנים לאחר מכן והחל לערוך בחברה סדרת שינויים: הוא סגר שירותים כושלים או לא מלהיבים מספיק, ביטל את המדיניות המפורסמת שבמסגרתה כל עובד מקצה כחמישית מזמן העבודה שלו לפרויקטים אישיים, והחל להעביר משאבי עתק למעבדות גוגל X הסודיות. במעבדות הללו מפותחות מכוניות מסוג חדש, תשתיות תקשורת בכדורים פורחים ועוד המצאות שלא פורסמו. לשם קבלת אומדן, המזומנים שגוגל מחזיקה בהם אך ורק לצורך רכישת סטארט־אפים ולהשקעה בטכנולוגיות היה באפריל השנה כ־50 מיליארד דולר - יותר מכל תקציב משרד הביטחון, החינוך, הבריאות, האוצר, הרווחה, המשפטים, השיכון וביטחון הפנים בישראל יחד. העתיד של גוגל בהחלט נראה אדיר. הוא נראה כמו עתיד אדיר יותר משכל תאגיד יעז לייחל לעצמו.

 

גוגל תשתיות

החברה עורכת ניסויים לקראת הפיכה לספקית תקשורת עולמית

 

ספקית תשתיות. ניסוי בבלוני ה-WIFI של גוגל ביולי בקליפורניה ספקית תשתיות. ניסוי בבלוני ה-WIFI של גוגל ביולי בקליפורניה צילום: אם סי טי

 

ב־2005, הרבה לפני שהרובוטים נכנסו לתמונה, ניסתה גוגל לראשונה לצאת ממסך המחשב ולקנות לה אחיזה גם בציוד התקשורת. באותה השנה אישרה החברה שבכוונתה לספק לכל סן פרנסיסקו אינטרנט אלחוטי מהיר בחינם תמורת חשיפה לפרסומות. הרעיון, שמעטות החברות ואפילו הרשויות שיכולות להרשות לעצמן, עורר בשעתו ביקורת ציבורית, ויישומו נדחה. ביולי השנה הושקה גרסה צנועה של המיזם: גלישה אלחוטית חופשית ב־31 פארקים בסן פרנסיסקו, במאונטן ויו בקליפורניה ובשכונת צ'לסי בניו יורק.

 

ואולם, הניצנים האלה, השירות הסמלי לציבור, הם רק שבריר מהמהלך הרחב של גוגל להפוך לספקית אינטרנט עולמית: החברה החלה באחרונה בניסוי מצומצם שנערך כרגע ביוטה, טקסס וקנזס, שבמסגרתו היא מספקת אינטרנט במהירות־על - הורדה והעלאה במהירות גיגה־ביט. לשירות הניסיוני החדש היא קוראת גוגל פייבר, ועלותו 70 דולר בחודש. במקביל היא עורכת מאז תחילת השנה ניסויים ברשת דור רביעי מהירה לתקשורת סלולר, לאחר שקיבלה לכך אישור מרשות התקשורת האמריקאית. הניסויים צפויים להימשך עד תחילת 2015. בחודש יוני היא הכריזה על פרויקט Loon: רשת של בלונים פורחים שירחפו בגובה הסטרטוספירה - כ־20 ק"מ מעל פני הים - ויספקו אינטרנט אלחוטי לאזורים מרוחקים בעולם. במסגרת פרויקט אחר בשם Link, שזכה לתשומת לב פחותה, החלה גוגל לפרוס תשתית של סיבי תקשורת בעיר קמפלה שבאוגנדה, שמתגוררים בה 3 מיליון בני אדם. זו יריית הפתיחה של יוזמה שתהפוך את גוגל לבעלים של תשתיות התקשורת המתקדמות, אולי היחידות המתקדמות, בעולם השלישי.

 

הקו המחבר ניכר לעין: שליטה בקווי תקשורת ובחיבור לאינטרנט אינה רק מקור נוסף להכנסות. לחברות התקשורת ישנה היכולת לשלוט במהירות תעבורת המידע באינטרנט ולהקל או להקשות בפעולות כגון צפייה בתוכני וידיאו, העברת קבצים וגלישה באתרי אינטרנט שונים. כיום המדיניות המוצהרת של רוב ספקיות התקשורת היא לא להתערב בתעבורת האינטרנט ולא להגביל שום פעולה. עם זאת, דווקא גוגל, בהסכמי השימוש של שירות הפייבר שלה, כבר הציגה מגבלה אחת: איסור לחבר לרשת המהירה שרתים, כלומר מחשבים שיכולים לספק שירותים כמו אימייל ותוכני וידיאו.

 

לאן המהלך יגיע? לא ברור, אבל בפועל, גוגל היא כבר ספקית תקשורת עוצמתית. השאלה שנשארה פתוחה היא באיזה שוק היא תבחר לפעול.

 

גוגל חומרה

הפכה לפני חודשיים ליצרנית טלפונים דורסנית

 

יצרנית טלפונים. מטה מוטורולה בטקסס בשבוע השקת Moto X יצרנית טלפונים. מטה מוטורולה בטקסס בשבוע השקת Moto X צילום: רויטרס

 

עד לאחרונה הרעיון העסקי מאחורי מערכת ההפעלה אנדרואיד היה פשוט: להתחרות באייפון; לגרום ליותר בעלי טלפונים לגלוש בדפדפן של גוגל, להוריד אפליקציות מהחנות של גוגל ולהיחשף לפרסומות של גוגל. כעת, כשהאנדרואיד שולטת ביותר מ־80% משוק הסמארטפונים העולמי, נראה שגוגל מוכנה לשלב הבא.

 

תחילה היא מתנתקת מיצרניות הטלפונים והופכת ליצרנית עצמאית שתתחרה בהן. לפני שנתיים היא ביצעה את אחת העסקאות הגדולות בתולדות ההייטק כשרכשה את חברת מוטורולה ב־12.5 מיליארד דולר. באוגוסט השנה הגיעו תוצאות העסקה ההיא למדפים בדמות שני טלפונים מתוצרתה שהיא השיקה בזה אחר זה ללא שיתוף פעולה עם חברות אחרות - Moto X ו־Moto G, שמשווקים בתמחור אגרסיבי של 199 דולר ו־179 דולר בארצות הברית. באוקטובר הכריזה גוגל על פרויקט Ara לפיתוח טלפון חדשני, מודולרי, שיאפשר למשתמשים להחליף את רכיבי החומרה שלו בקלות שבה הם מחליפים רינגטונים. בחברה לא היססו להצהיר שבכוונתם "לעשות לחומרה את מה שאנדרואיד עשתה לתוכנה".

 

בסוף השבוע שעבר פרסמו סוכנויות הידיעות דיווחים שלפיהם גוגל "שוקלת" להיכנס לתחום פיתוח השבבים, כלומר להתחרות היישר באינטל, שגודלה כשליש מגודל גוגל, ובחברות שמייצרות שבבי טלפונים. אם זה יקרה, לכל יצרניות הסלולר והחברות שעובדות איתן תהיה סיבה לדאוג, כי נתח השוק שהטלפונים של גוגל יכבשו ידרוס את פרנסתן.

 

ואולי גם לצרכנים תהיה סיבה לדאגה: חברה שמייצרת את רכיבי הטלפונים שלה, את הטלפונים עצמם ואת מערכת ההפעלה שלהם ואחראית לרשת התקשורת שיפעלו בה - היא חברה עם כוח.

 

גוגל ביגוד

המשקפיים ושעון היד של גוגל יתווכו בינינו לבין העולם

 

חברת מחקר רפואי. מעבדות 23andMe בקליפורניה חברת מחקר רפואי. מעבדות 23andMe בקליפורניה

 

גוגל גלאס, המשקפיים החכמים שגוגל מפתחת, עתידים להגיע לשוק ב־2014. כבר כעת זה אחד המוצרים המדוברים ביותר בעולם הטכנולוגיה. ההבטחה שלהם כמעט בלתי נתפסת: מסך, כמו מסך סמארטפון, שיוצב מול עיני המשתמש ויאפשר לו לחפש מידע ולצלם סרטוני וידיאו ללא שימוש בידיים. המשקפיים־מסך יהיו למעשה מחשב נייד זעיר של גוגל. חיבור שלו לשירותי זיהוי מיקום יהפוך את המשקפיים, בצירוף הסמארטפונים של אנדרואיד, לגרסת "העולם האמיתי" של הפרופילים האישיים אשר יש ברשות גוגל. לפי דיווחים שונים, גוגל גם מנסה לשפר כיום את שירותי זיהוי המיקום שלה, כך שיתאפשר לה לדעת מתי משתמש מבקר בחנויות, לדוגמה, ואולי גם לפרוט בפניו דיל או שניים המוצעים במקום באמצעות הצגת מידע על מסך המשקפיים.

 

לשיח הנרגש סביב גוגל גלאס מצטרפות שמועות על תוכניות לשעון חכם מתוצרת גוגל, שלפי דיווחי "הוול סטריט ג'ורנל", עתיד להגיע לשוק כבר ב־2014. השעון יתבסס על טכנולוגיה של שעון בעל אפליקציות של חברת WIMM Labs, שגוגל רכשה השנה. לפי אחת ההערכות, בשעון של גוגל תותקן תוכנת העוזר האישי Google Now, התשובה של החברה לסירי של אפל, והוא יציג תזכורות, יעזור להתמצא במקומות שונים, ויעניק ניווט כמו־גוגלי בעולם.

 

גוגל תחבורה

המכונית ללא נהג תחולל מהפכה בענף הרכב

 

מעצמת רובוטיקה. הרובוט הצבאי האימתני ביג דוג, עכשיו של גוגל מעצמת רובוטיקה. הרובוט הצבאי האימתני ביג דוג, עכשיו של גוגל

 

קשה שלא להתפעל מהחזון של גוגל בתחום הנהיגה, וליתר דיוק בתחום האי־נהיגה. שלוש מדינות בארצות הברית, נבדה, פלורידה וקליפורניה, כבר אישרו לחברה להסיע בכבישיהן את Driverless Car, מכונית עמוסה בחיישני לייזר שנוסעת בכבישים עירוניים עמוסים בלי נהג מאחורי ההגה — רק תוכנת מחשב. המכונית הזאת יצאה ממעבדות גוגל X, וכל המבדקים שנערכו לדגמי האב־טיפוס שלה הראו שמדובר בכלי רכב בטוח, שמגיב היטב לאירועים בדרך.

 

ההבטחה בלתי רגילה: מכונית שהיא גם נהג פרטי זהיר. ואם מוסיפים את שירות גוגל מפות העוצמתי ואת טכנולוגיית הניווט של ווייז, שגוגל רכשה לפני חצי שנה, מקבלים חזון שעשוי לחולל מהפכה בענף התחבורה: החברה תכבוש נתח משמעותי מענף הרכב ותמלא את הכבישים במכוניות מונחות גוגל שיסיעו אנשים. יש פה הבטחה לעולם שיש בו פחות תאונות ואולי גם פחות פקקים. אבל האם יש בזה גם רע?

 

יש לא מעט, לפי מאמר תוקפני במיוחד שפורסם בבלוג הטכנולוגיה הפופולרי ReadWrite.com, שכותרותו "Why Google's Driverless Cars is Evil". הכותב ברדלי ברמן מציג מחירים אפשריים של כניסת גוגל לכבישים. "הנהג האמריקאי מבלה, בהערכה שמרנית, שעה ביום מאחורי ההגה. בשעה הזאת הוא יהפוך לצרכן מדיה ופרסומות של גוגל. ומלבד זאת, תארו לכם שהאלגוריתם שיפעיל את המכוניות האלה לא ייקח אותנו ליעד בדרך הקצרה ביותר, אלא בדרך הרווחית ביותר לחברה". ברמן גם מציין רווח צדדי לגוגל: המכוניות הללו יעשירו את מאגרי המידע של החברה בתיעוד התנועה והנסיעות של לקוחותיה.

 

גוגל תרופות

שתי חברות־בנות מסתערות על הגנטיקה והארכת החיים

 

חברת רכב. מכונית עצמאית שהניסויים בה הוכתרו כהצלחה חברת רכב. מכונית עצמאית שהניסויים בה הוכתרו כהצלחה צילום: איי אף פי

 

את הכניסה האגרסיבית לתחום הרפואה החלה גוגל ב־2008, כשסרגיי ברין ירק לתוך מבחנת פלסטיק קטנה. הוא התנדב להשתתף בפיילוט לסטארט־אפ המיפוי הגנטי 23andMe, שהקימה אשתו אן ווצ'יקי. גורל הסטארט־אפ נחרץ כשהגיעו התוצאות.

בדגימת הרוק של ברין התגלתה מוטציה גנטית נדירה, שמעמידה אותו בסיכוי קיצוני ללקות בפרקינסון - 30% עד 75%. ברין הבין לפתע, נכתב בכתבה מקיפה במגזין "Wired", שאופן גילוי המוטציה יכול לסייע בחיפוש התרופה. אם רק יהיה לו מאגר דנ"א של האנושות "לגגל" בו, ייתכן ששם יימצא הפתרון.

 

המיפוי הגנטי הפך בן לילה לפרויקט הטיפוחים של ברין ושל גוגל, שהשקיעה 161 מיליון דולר ב־23andME. לאחר חמש שנים 23andME מחזיקה במאגר מיפוי גנטי עצום ממדים: יותר מחצי מיליון בני אדם, ששילמו מחיר סמלי של 99 דולר עבור בדיקה שגרסתה המקצועית עולה כיום אלפי דולרים. באחרונה החברה אף רשמה פטנט על תוכנה שמדווחת לזוגות אילו תכונות עשויות להיות לצאצא העתידי שלהם, מצבע העיניים ועד רגישות למחלות.

 

ואף על פי שבחודש שעבר נתקלה גוגל במכשול רגולטורי - מינהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) עצר זמנית את פעילות 23andMe בנימוק שמבחנות הדגימות שלה הן מכשור רפואי שלא עומד בתקינה — המסע שלה לנצל את הכריזמה והטכנולוגיה הגוגלית בתוך ענף הבריאות כבר בעיצומו.

 

לפני שלושה חודשים היא הקימה את קאליקו (Calico), חברה־בת עצמאית שמטרתה "להילחם בתופעת ההזדקנות ולשפר את איכות החיים של בני האדם". ההערכה היא שבתחילת דרכה קאליקו תציע שירות דומה ואולי מקיף יותר מזה של 23andMe: איסוף מידע רפואי פרטי מאנשים ושימוש בו לקידום טיפולים מותאמים אישית. ובמילים אחרות, ההצעה הגוגלית "ספר לנו הכל על עצמך, תקבל שירות ייחודי ואנחנו נשמור על המידע" יכולה להעניק לשתי החברות מאגרי מידע רפואיים גדולים מאלה שמכוני מחקר אוספים במשך עשורים. למידע כזה יש כוח להפוך את גוגל בעתיד למעצמת מחקר ופיתוח רפואי.

 

וכפי שפייג' אמר בראיון שאפתני למגזין "טיים": "פעם חשבתי שיהיה מדהים לרפא את הסרטן ולהוסיף שלוש שנים לתוחלת החיים הממוצעת, ואז הבנתי, לרפא את הסרטן זו לא התקדמות מספיקה".

 

גוגל אנרגיה

מייצרת לעצמה את החשמל, ורכשה חברת אנרגיה ירוקה

 

טכנולוגיה לבישה. הרופאה הת'ר אוונס מאוניברסיטת וושינגטון בוחנת את גוגל גלאס טכנולוגיה לבישה. הרופאה הת'ר אוונס מאוניברסיטת וושינגטון בוחנת את גוגל גלאס צילום: אם סי טי

 

גם בענף הבסיסי ביותר בכלכלה ובטכנולוגיה - חשמל - גוגל מעורבת ובגדול. החברה השקיעה עד כה יותר ממיליארד דולר בחברות בתחום האנרגיה המתחדשת. כמו בהרבה יוזמות אחרות של גוגל, גם כאן החברה מדגישה, ובצדק, את תרומתה לאנושות ולסביבה בהשקעות אלה. לפי הצהרתה, כשליש מהאנרגיה שהחברה צורכת מגיע ממקורות של אנרגיה מתחדשת, כגון פאנלים סולאריים. ובה בעת אלה השקעות שלאט לאט מנתקות אותה מהתלות בתשתיות לאומיות של מדינות והופכות אותה לשחקנית ומתחרה עתידית בענף החשמל.

 

במאי גוגל רכשה את מקאני פאוור (Makani Power), יצרנית טורבינות רוח מעופפות. ככל הידוע גוגל נעזרת כרגע בטכנולוגיה של מקאני כדי לערוך ניסויים במיזם אספקת האינטרנט באמצעות בלונים.

 

רק לא להיות רשעים

זו רק ההתחלה, ואת ההמשך כנראה אי אפשר למנוע

 

הכניסה של גוגל לכמה ענפים כלכליים ותיקים במקביל תגרום כאב ראש לא קטן לרגולטורים מסביב לעולם. כוחה בעולם הדיגיטלי כבר הוביל את מיקרוסופט ונוקיה - לא פחות - להתלונן לאיחוד האירופי על ניצול לא הוגן של העוצמה שצברה מערכת ההפעלה אנדרואיד. רק באחרונה נאלצה גוגל להתפשר עם רגולטורים באיחוד ולהתיר למתחרותיה להציג את סמליהן באזורים מתאימים בעמודי תוצאות החיפוש.

 

ריצ'רד סנט, פרופסור בלונדון סקול אוף אקונומיקס ובאוניברסיטת ניו יורק, פרסם ביוני ב"פייננשל טיימס" מאמר שקורא לפצל את גוגל לכמה חברות - כפי שענקית הטלפוניה בל פוצלה בעבר לשמונה חברות, שאחת מהן צמחה להיות AT&T, וכפי שהממונה על ההגבלים העסקיים בארצות הברית ביקש לפצל את מיקרוסופט לשתי חברות, מהלך שלבסוף לא צלח. סנט השווה את גוגל לסטנדרט אוֹיְל, מי שנחשבה לקונגלומרט הרב־לאומי הראשון, אשר פורקה ב־1911 בהוראת בית המשפט העליון של ארצות הברית ללא פחות מ־34 חברות, ששלוש מהן צמחו להיות ענקיות האנרגיה אקסון, מוביל ושברון. "כן, גוגל חדשנית, אבל גם סטנדרט היתה, ולמרות זאת הנשיא רוזוולט פעל לפירוקה", כותב סנט, "אנחנו צריכים פוליטיקאים שיעשו את אותו הדבר היום. גוגל פשוט הפכה לרבת עוצמה מדי". אלא שאחרי מאה שנים של ראיית חשבון ומשפטנות תאגידית, השאלה היא כבר לא אם צריך לעצור התעצמות של תאגידים כגון גוגל, אלא אם זה בכלל אפשרי.

 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x