שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
שאול אמסטרדמסקי

פרשנות

לפיד נתן שיעור בביביזם, וזרע את זרעי המחאה הבאה

שר האוצר הודיע הערב שהמסים לא יעלו, אך למעשה הכריז על צמצום השירותים הציבוריים שאמורים להינתן לאחיו העבדים

שאול אמסטרדמסקי 22:0725.11.13

הערב, ברחוב קפלן 1 בירושלים, עם פתיחת מהדורות החדשות בטלוויזיה, בשידור חי, זרע שר האוצר יאיר לפיד את זרעי המחאה החברתית הבאה. לפני הכל, צריך לומר ביושר: אין שום דבר שגוי מבחינה כלכלית בצעדים שלפיד הכריז עליהם אמש. בכלכלה אין ממש נכון ולא נכון. מה שיש הוא בעיקר תפיסות עולם והאופן הכלכלי שבו הן באות לידי ביטוי. וזה בדיוק מה שהיה שם הערב, מול המצלמות: תפיסת עולם כלכלית שבאה לידי ביטוי. שר האוצר, שבזמנים אחרים ידע לדבר אל אחיו העבדים ולספר להם כיצד המדינה צריכה להשקיע בשירותים שהיא נותנת להם, הודיע הלכה למעשה כי הקול קול יאיר והידיים ידי נתניהו.

 

כדי להבין למה זה כך, צריך ללכת 3 שבועות אחורנית בזמן. לפני 3 שבועות, בנאום בכנס קיסריה, שרטטה נגידת בנק ישראל ד"ר קרנית פלוג את כללי המשחק של המאקרו כלכלה הישראלית. בהינתן גודלו של תקציב הביטחון, אמרה פלוג, מי שרוצה ליהנות משירותים ציבוריים נרחבים חייב לתמוך במסים גבוהים. לחילופין, מי שרוצה רמת מיסוי נמוכה חייב לצמצם בהתאם את השירותים הציבוריים. מילת המפתח היא תקציב הביטחון. הוא אבן הראשה שסביבה עומדת כל המדיניות המאקרו כלכלית של ישראל.

 

יאיר לפיד במסיבת העיתונאים הערב יאיר לפיד במסיבת העיתונאים הערב צילום: עומר מסינגר

 

מעשה קסם תקציבי

 

הערב,  בשידור חי, הודיע לפיד כי הוא בוחר באפשרות השנייה. הוא מעדיף מסים נמוכים. ובהינתן שהוא עצמו כשל לפני חודש בלבד בעצירת הגדלת תקציב הביטחון, המשמעות הבלתי נמנעת היא שהשירותים הציבוריים ייפגעו. זו תפיסת העולם הכלכלית שלו. היא אינה נכונה או לא נכונה. היא לגיטימית. אבל זו תפיסת עולם ביביסטית. או כפי שניבא מנכ"ל משרד ראש הממשלה לשעבר, במסגרת דיוני ועדת טרכטנברג, אי אז באוגוסט 2011: "יכול להיות שבמסווה של מחאה חברתית נקבל את יאיר לפיד ואת הניאו ליברליזם של אבא שלו, וקפיטליזם יותר קיצוני ממה שיש היום".

 

זה לא יקרה בינואר הקרוב, אלא ב־2015. מה שיקרה עד אז הוא כמעט מעשה קסם תקציבי: המסים בשנה הבאה לא יעלו, ההוצאות של הממשלה לשירותים ציבוריים לא יקטנו, ובכל זאת הגירעון התקציבי לא ייפרץ. איך עובד הקסם? ובכן, החשכ"לית מיכל עבאדי הצליחה תוך ניהול חוב יצירתי להקטין את החזרי הריבית שישראל תשלם על חובותיה בשנה הבאה. בנוסף מתברר כעת שאגף תקציבים לקח לעצמו, איך נאמר, שולי ביטחון רחבים בתקציב 2014. כשמורידים את שני אלה, טוענים באוצר, ניתן לוותר על העלאת המסים. כך אפשר לגרוע מקופת המדינה 3.3 מיליארד שקל ב־2014 ועדיין לעמוד ביעד גירעון של 3%.

 

"שירותים נחותים שעולים יותר"

 

ב־2015, יודעים היטב במשרד האוצר, אמור משרד הביטחון לקבל תוספות תקציב שהובטחו לו, וההסתדרות אמורה להיכנס למשא ומתן על הסכם שכר חדש, תוך הבטחה כתובה שניתנה לה לתוספות של 1% לפחות למגזר הציבורי. כל זה יעלה למדינה הרבה כסף. אם, במקביל, שר האוצר אכן יקטין את הגידול המתוכנן בתקציב, המשמעות היא שהביטחון יגדל, התוספות לעובדי המדינה יינתנו, ומה שייפגע הוא השירותים הציבוריים. זה בדיוק מה שקרה פה בעשור האחרון. נגידת בנק ישראל אבחנה זאת בדיוני ועדת טרכטנברג כאחד מזרעי המחאה: "הציבור מקבל שירותים נחותים, משלם עליהם יותר, אבל משתכר פחות". את הזרעים של המחאה ההיא זרע בנימין נתניהו. את זרעי המחאה הבאה זרע הערב, בשידור חי, יאיר לפיד.

 

אליך קושמרו.

 

קבלו ניוזלטר יומי המסכם את חדשות היום ישירות למייל שלכם. לחצו להרשמה

בטל שלח
    לכל התגובות
    x