• תפריט
מוסף 25.04.2013

האשה שקיבלה אתכם לסטנפורד

באתר "קורסרה", שהקימה פרופ' דפנה קולר, כבר רשומים יותר מ־3 מיליון אנשים, הלומדים דרך הרשת ב־338 קורסים מ־62 אוניברסיטאות יוקרתיות ברחבי העולם, מגישים עבודות ומבחנים, וזכאים להכרה רשמית בלימודיהם. השבוע בחר בה המגזין "טיים" לאחת מ־100 האנשים המשפיעים בעולם, כמי שמובילה מהפכה חינוכית גלובלית

מאיר אורבך 08:1225.04.13
כשפרופ' דפנה קולר מצהירה שמטרתו של אתר האינטרנט שהקימה ב־2011, Coursera.org, היא "לחנך את העולם", זה נשמע מעט יומרני. אבל לאחר שבשבוע שעבר בחר המגזין "טיים" בקולר ובשותפה למיזם, פרופ' אנדרו נג, לרשימת 100 האנשים המשפיעים ביותר בעולם לשנת 2013 - היומרה נשמעת לפתע אמינה מאוד.

 

"הרעיון של Coursera נבט אצלנו כשניסינו לבדוק מה הדרך הטובה ביותר ללמד ברשת. בשלב ראשון אנדרו ואני העלינו לרשת כמה קורסים שלנו מאוניברסיטת סטנפורד כדי לבדוק היענות", סיפרה קולר (44) לפני כשלושה שבועות בראיון בלעדי ל"מוסף כלכליסט". "בתוך זמן קצר נרשמו לקורסים האלה 100 אלף תלמידים ברחבי העולם - ואני מתכוונת ללימוד מלא של הקורסים, שכולל הגשת תרגילים ואינטראקציה עם המרצה. הרגשנו שיש כאן פוטנציאל אדיר. המספר העצום של הנרשמים גרם לנו להבין עד כמה אנשים צמאים לקורסים של אוניברסיטה יוקרתית דוגמת סטנפורד, ויש הרבה מאוד קורסים שאפשר להציע. כל מה שדרוש זה להציע פלטפורמה מתאימה. ולשם כך קמה החברה שלנו".

 

"החברה שלנו" היא כיום רשת חברתית ענקית שמקיפה 3.3 מיליון תלמידים רשומים, הלומדים ב־338 קורסים מ־62 אוניברסיטאות מובילות ברחבי העולם. והיא גם סטארט־אפ, שהכניס ברבעון הראשון של השנה 220 אלף דולר מפיילוט שהחל לגבות תשלומים בעבור הנפקת אישורי לימודים בקומץ קטן של הקורסים האלה.

 

"ההכרה של 'טיים' היא כבוד גדול בשבילנו, הוכחה לעוצמה שבאספקת חינוך איכותי לאנשים בכל פינה בעולם", הוסיפה קולר בשיחה נוספת השבוע לאחר פרסום הרשימה של השבועון האמריקאי היוקרתי.

 

"בהתחלה הצטרפו אלינו רק ארבע אוניברסיטאות אמריקאיות - סטנפורד, פרינסטון, מישיגן ופן - במסע ארוך ומסובך של שכנוע מרצים להתחבר לתהליך החדש שלנו", מספרת קולר. "היה קשה לשכנע אנשים כי הצענו דבר חדש לחלוטין: תלמידים מכל העולם יכולים להירשם לכל קורס שלנו, להגיש עבודות ומבחנים, ובסוף לקבל תעודת סיום של קורס באוניברסיטה מובילה בארצות הברית. לכל קורס יש מתכונת של קורס מקביל באוניברסיטה עצמה", היא מסבירה את השיטה, שהוכיחה עצמה כבעלת ביקוש עצום. עם הזמן הצטרפו למיזם אוניברסיטאות מחוץ לארצות הברית, מקנדה, אירופה, אמריקה הלטינית ואסיה. מישראל משתתפת במיזם האוניברסיטה העברית. "אני מרגישה שאני חיה חיים של מישהו אחר. אני כל הזמן נמצאת בטיסות בניסיון לשכנע עוד אוניברסיטה להצטרף אלינו".

 

רשימת הקורסים המוצעת כיום בקורסרה עצומה ומגוונת מאוד, ומתעדכנת כל הזמן. בדף הבית של האתר מוצגת רשימה של הקורסים שעומדים להיפתח בקרוב, עם תיאור קצר של כל קורס, המרצה, תאריך הפתיחה, והערכה של זמן ההשקעה הנדרש מהתלמיד. וההשקעה הנדרשת אינה מבוטלת. קורס "הגנים והמצב האנושי" מאוניברסיטת מרילנד מצהיר כי הסטודנט יידרש להשקעה של 5–8 שעות בשבוע כדי לעמוד במטלות; קורס "טירונות בביוסטטיסטיקה" מאוניברסיטת ג'ונס הופקינס ידרוש מהנרשמים רק 3–5 שעות עבודה בשבוע; קורס במיתולוגיה יוונית ורומית של אוניברסיטת פן מצהיר כבר על השקעה של 8–10 שעות בשבוע; ואפילו קורס "מבוא לגיטרה" של ברקלי דורש 6–8 שעות שבועיות. "היינו בטוחים שהקורסים שיצליחו יהיו כאלה שתורמים לקריירה, אבל גילינו שבאופן מפתיע קורס 'ההיסטוריה של העולם' של פרינסטון פופולרי מאוד, ולקורס 'שירה מודרנית באמריקה' של פן, שנחשב בלתי נגיש כי המרצה הוא מאוד תובעני, נרשמו כ־33 אלף איש", אומרת קולר.

 

קולר. אני מרגישה שאני חיה חיים של מישהו אחר. אני כל הזמן נמצאת בטיסות בניסיון לשכנע עוד אוניברסיטה להצטרף למיזם שלנו" קולר. אני מרגישה שאני חיה חיים של מישהו אחר. אני כל הזמן נמצאת בטיסות בניסיון לשכנע עוד אוניברסיטה להצטרף למיזם שלנו"

 

ילדת פלא ירושלמית

 

כשמסתכלים על ההיסטוריה האישית והמשפחתית של קולר, ההישג שרשמה בשבוע שעבר קצת פחות מפתיע. היא נולדה בירושלים ב־1968, בתו של דב קולר, פרופסור לבוטניקה באוניברסיטה העברית, ונכדתו של ד"ר אלכסנדר קולר, מייסדן ומנהלן של גימנסיות אוהל שם ברמת גן ובלפור בתל אביב. בגיל 16 סיימה תואר ראשון במתמטיקה ובמדעי המחשב מהאוניברסיטה העברית, במקביל ללימודי התיכון, ובגיל 18 סיימה כבר את התואר השני. "בית הספר היה לי משעמם, והקפיצו אותי שתי כיתות, בא' ובח'", היא מספרת בראיון טלפוני מביתה בעמק הסיליקון בקליפורניה. "בצבא ראו שאני לא לומדת בבית ספר, אז הזמינו אותי לגיוס מאי, והייתי צריכה להסביר לראש לשכת הגיוס שאני חייבת לדחות את הגיוס כדי להשלים את התואר השני. אני חושבת שהוא לא שמע בקשה כזו בגיוס מאי". מיד לאחר שירותה הצבאי ביחידת המודיעין נסעה קולר לאוניברסיטת סטנפורד עם בעלה, איש העסקים דן אבידע, שאותו הכירה בשירות הצבאי. כיום היא משמשת פרופסורית מן המניין למדעי המחשב בסטנפורד, ומחקריה מתבססים על רעיונות מתורת ההחלטות, תורת המשחקים, תורת ההסתברות ובינה מלאכותית. בשנים האחרונות היא מקדישה את עיקר זמנה לנושא החינוך המקוון.

 

לצורך הקמת קורסרה נדרשה קולר לגייס כספים, דבר שלא עשתה עד אז בשנותיה הרבות באקדמיה. גיוס הכספים התברר כמשימה קלה בהרבה מהצפוי - אולי משום שהפקולטה למדעי המחשב בסטנפורד הצמיחה במשך השנים סטארט־אפים מצליחים רבים, המפורסם שבהם כמובן גוגל שהקימו סרגיי ברין ולארי פייג' בעת שהיו סטודנטים. סיבוב הגיוס הראשון, בסוף השנה שעברה, הניב 22 מיליון דולר: 8 מיליון דולר מכל אחת משתיים מהקרנות המובילות בעמק הסיליקון - קליינר פרקינס של ג'ון דור, וקרן ההון סיכון NEA, שהמשקיע הבכיר בה הוא סקוט סנדל - ו־6 מיליון דולר מאוניברסיטאות פן וקלטק.

 

דף הבית של אתר קורסרה. "המספר העצום של הנרשמים גרם לנו להבין עד כמה אנשים צמאים לקורסים של אוניברסיטה יוקרתית" דף הבית של אתר קורסרה. "המספר העצום של הנרשמים גרם לנו להבין עד כמה אנשים צמאים לקורסים של אוניברסיטה יוקרתית"

 

מ־200 ל־160 אלף סטודנטים

 

גם המרצים המשתתפים מביעים שביעות רצון מהמיזם החדש. למשל פרופ' דן בונה, שעד לפני 10 חודשים השתתפו בקורס הצפנה ואבטחת מידע שלו בסטנפורד כ־200 סטודנטים בסמסטר, אבל מאז שהצטרף לקורסרה לימד כבר קרוב ל־160 אלף איש, בארבעה סבבים של הקורס המקוון שלו. ההבדל היחיד הוא שאת מרבית הסטודנטים בקורס החדש בונה

מעולם לא ראה. "בסטנפורד הייתי צריך 50 שנה כדי להגיע למספר כזה של סטודנטים", אמר בונה בראיון ל"מוסף כלכליסט".

 

"לקורס הראשון שלי בקורסרה נרשמו כ־60 אלף סטודנטים מכל העולם, בהם מסה גדולה מהודו, סין ואפילו מספר לא קטן של סטודנטים מקולומביה. כל קורס שלי שם נמשך תשעה שבועות. בסיום הקורס הראשון פניתי לסטודנטים לקבל פידבק על הקורס, וקיבלתי 20 אלף תשובות על פני 2,000 עמודים. קראתי את 100 התשובות הראשונות ומהר מאוד הפסקתי לקרוא, אבל שיפרתי מעט את הקורס על סמך המשובים. כיום אני עובד על קורסי המשך על סמך בקשות שהגיעו מהרבה סטודנטים לקורס מתקדם יותר, וייתכן שבעתיד אף אעשה קורס שלישי בסדרה.

 

"בעבורי קורסרה הוא ניסוי כמדען, ואני מאוד רוצה לראות איך הניסוי הזה יסתיים מבחינתי. אם רק היו מעלים את הקורסים לאינטרנט, ללא האינטראקציה עם הסטודנטים, לא היתה לפרויקט כזו הצלחה מרשימה, ואותי אישית זה לא היה מעניין. אני מאוד אוהב ללמד, והמפגש הזה עם עשרות אלפי תלמידים הוא מסקרן. בעקבות המספר הגדול של הסטודנטים נוצרה מסה שאפשרה ליצור במהירות רבה קהילה ענקית, שבמסגרתה הסטודנטים עונים זה לזה על שאלות ומעבירים חומר. אני נכנס לפורומים האלה כחמש פעמים ביום ומנסה לענות, וגם לקרוא לפעמים מה הם חושבים".

 

"הבעיה הגדולה כיום היא גישה לחינוך", מוסיפה קולר. "בעבור הרבה אנשים בעולם הברירה איננה בין אוניברסיטה מקוונת לאוניברסיטה אמיתית, אלא בין חינוך גבוה ברשת או בלי חינוך גבוה בכלל. באפריקה כיום 6% בלבד מגיעים לאוניברסיטאות. רבים ביבשת אינם יכולים להרשות לעצמם להירשם לאוניברסיטה בגלל מגבלות זמן או תשלום, אבל במרבית המדינות האלה יש התפתחות טכנולוגית נרחבת, שהופכת את האזרחים לבעלי גישה לאינטרנט וליכולת ללמוד", אומרת קולר.

 

גם עבור סטודנטים רבים שלומדים באוניברסיטאות מרוחקות ופחות איכותיות זוהי הזדמנות להרחיב בצורה משמעותית את השכלתם. כך במקרה של אשקט מורזבייב, מהנדס מקזחסטן, שלמד בקורסרה כמה קורסים בבינה מלאכותית ובמודלים הסתברותיים. "באוניברסיטה שבה למדתי אין קורסים מתקדמים ללימודי בינה מלאכותית, וכך קורסרה היתה עבורי הזדמנות נפלאה. אני רושם את כל הקורסים שלמדתי בקורסרה בקורות החיים שלי, כדי שיעזרו לי להתקבל לתארים מתקדמים באוניברסיטאות בארצות הברית", סיפר מורזבייב בראיון לאתר חינוך אמריקאי.

 

שותפה של קולר פרופ' אנדרו נג. "ההכרה של השבועון 'טיים' היא כבוד גדול בשבילנו" שותפה של קולר פרופ' אנדרו נג. "ההכרה של השבועון 'טיים' היא כבוד גדול בשבילנו" צילום: דון אנדיקו

 

לא רק לשם שמים

 

לקורסרה יש אמנם מטרה חברתית מוצהרת, אבל יש לזכור כי מדובר בחברה ולא במלכ"ר, ולכן קולר ונג בנו לה מודל פיננסי, שאולי יאפשר גם להם וגם למשקיעי החברה ליצור לעצמם בעתיד אקזיט.

 

"יש לנו כמה רעיונות, ואחד מהם הוא לגבות כסף על רישיונות. לדוגמה, אם אתה רוצה שיהיה לך מסמך שתוכל להציג למעביד שסיימת קורס שלנו, נוכל לגבות על זה תשלום. כשיש לך 3 מיליון תלמידים, גם מעט כסף מהרבה אנשים ישפיע. דרך שנייה שעליה חשבנו היא לעבוד עם חברות שמחפשות עובדים שלמדו אצלנו קורסים. הסטודנטים שלנו מיוזמתם הלכו ללמוד משהו קשה ויש לנו הרבה אינפורמציה עליהם, ואנחנו יכולים לתווך בין סטודנטים שרוצים לשמוע הצעות עבודה למעבידים פוטנציאליים. אסטרטגיה מספר שלוש זה משהו שבעצם כבר התחלנו לעשות: לתת רישיון לאוניברסיטאות להשתמש בקורסים שלנו. הסטודנטים יצפו בקורס ברשת, יגישו את כל התרגילים וימלאו את המטלות, ורק יזכו לליווי ממרצה מקומי באוניברסיטה שלהם. תמורת זאת נוכל לגבות תשלום מהאוניברסיטה".

 

בתחילת 2013 הכריזה קורסרה על תחילתו של פיילוט לגביית תשלום מתלמידים עבור אישור סיום קורס מקוון. בשלב הראשון מנסה קורסרה את התהליך על חמישה קורסים שונים, שמסיימיהם מתבקשים לשלם בין 30 ל־100 דולר כדי לקבל תעודה רשמית על לימודיהם. בניסיון להבטיח שמקבל התעודה הוא אכן הסטודנט שלמד לאורך כל השנה, והוא לא נעזר במחליפים או בעוזרים, פיתחה קורסרה כמה מנגנוני אבטחה לזיהוי הלומד בתחילת כל שיעור ובהגשת כל מטלה. בעתיד בכוונת קורסרה להרחיב את הפיילוט הזה לכלל הקורסים שלה, ובמקביל תמשיך להנפיק ללא תשלום אישורים שעליהם מתנוססת אזהרה שלא ניתן לאשש שהאיש שעשה את הקורס הוא אכן זה שקיבל את האישור.

 

"כולנו מקווים שזו תהיה חברה מוצלחת שלא תחיה על חשבון אחרים", אומרת קולר. "המטרה העיקרית שלנו היא מטרה חינוכית, שנינו מחנכים, אבל אני לא חושבת שזה סותר בהכרח - גם לעשות טוב גם לעשות למען עצמנו.

 

"אנחנו לא רוצים להיות מוסד שנותן תואר, אבל אנחנו עובדים עם אוניברסיטאות ואני אשמח מאוד אם הן יתחשבו באנשים שעשו אצלנו קורסים. הרבה אנשים מסתכלים על זה ברצינות כי אלה קורסים רציניים שדורשים הרבה השקעה. כבר כיום יש כמה אוניברסיטאות בעולם, דוגמת האוניברסיטה של הלסינקי, שמסכימות לתת קרדיט לסטודנטים עבור קורסים שלנו. אני מעריכה שהקרדיט עבור לימודים אצלנו מתאים מאוד לסטודנטים שיש להם קשיים להשתתף באופן סדיר בשיעורים, בעיקר בגלל צורך לעבוד, שיקולי משפחה וגורמים נוספים. אני מעריכה שגם תלמידי תיכון שמבקשים להתחיל להרגיש את הלימודים באוניברסיטה עוד לפני שהם מגיעים אליה ישאפו לקבל קרדיט על לימודיהם אצלנו".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x